שכחו אותם בבית: הנפילה של צעירי הפועל חיפה

הם הגיעו לשיא בנוער, אמרו עליהם שהם יחזירו את הפועל חיפה לימי הזוהר, אבל אז משהו נעצר. רואש, כיוואן, אבוקרט, אראל וממן, "תינוקות שלומי דורה", הפסיקו להתעסק בכדורגל. ממן עזב ופרץ, זה הפתרון גם לאחרים?

שלמה וייס, מערכת וואלה! ספורט
one

ב-15 באפריל 2006, לבש האצטדיון בקרית בחיים חג. אחרי עשרות שנים שהמתחם לא אירח משחקים הרי גורל, הגיעו כ-2,000 צופים למשחק האליפות בליגה לנוער כדי לתת כבוד לשחקנים הצעירים של הפועל חיפה שהיו פסע מהיסטוריה וזכייה ראשונה באליפות ליגת העל לנוער. חצי שעה לפני שריקת הפתיחה, התרכזו השחקנים וביניהם: אושרי רואש, רן אבוקרט, הישאם כיוואן, עודד אלקיים ואחרים בחדר ההלבשה ואת ההתרגשות על פניהם אי אפשר היה לפספס. המאמן הצעיר והאלמוני דאז, שלומי דורה, נכנס לחדר והרביץ תורה בשחקניו: "אתם אמנם רגע לפני היסטוריה, אך אני רואה בכם הרבה יותר מקבוצה שתזכה באליפות הנוער. אני רואה בכם את אלה שיחזירו את הקבוצה הבוגרת לימיה הגדולים ובעוד כמה שנים עוד יביאו אליפות נוספת גם בקבוצה הבוגרת".

אחרי הנאום של דורה יצאו השחקנים לכר הדשא, ניצחו 3:4 את הפועל תל אביב ונתנו את האות לחגיגות הכי גדולות שנראו באדום מאז 1999 ועד ביום. כולם האמינו שהנבואה של דורה תתממש ואותם ילדים אלופים עוד ישחזרו עבור הקבוצה הבוגרת את הימים העליזים מתקופת רובי שפירא ז"ל.

שש שנים וחצי עברו מאותו רגע מרגש ונראה שאותם "תינוקות דורה", אליהם הצטרפו בהמשך גם גל אראל וחנן ממן פשוט נתקעו, רובם עדיין מהווים השלד המרכזי של קבוצת נעוריהם, אבל הפוטנציאל לא מומש עד הסוף וההרגשה היא שמשהו תקוע וחסר. מה גרם לעצירה הפתאומית של החבורה שהייתה אמורה להוות את העתיד של האדומים ולהוביל את המועדון לשיאים חדשים או לכל הפחות להתפזר לקבוצות אחרות בליגה העל ולהפוך כבודדים לשחקנים חשובים בליגת העל? האם אלו התנאים הקשים בהפועל חיפה? התחושה שלא משנה מה יקרה הם יהיו השלד של הפועל? חוסר האמונה של חלק מהמאמנים שהגיעו, חוסר מקצוענות או שמא חוסר יכולת להצליח בקבוצה כמו הפועל חיפה?

טוב לדעת (תוכן מקודם)

איסטנבול פתוחה - זה הזמן לפתרון טבעי וקבוע להתקרחות גברית

חברת איילת גייר
לכתבה המלאה
התינוקות שלו פשוט תקועים. דורה ואראל (צילום: אדריאן הרבשטיין)

בעונת 2006/7, מיד אחרי אותה אליפות היסטורית, החלה דרכם של אותם שחקנים בקבוצה הבוגרת. על הקווים עמד רפי כהן כשדורה קודם מהנוער לתפקיד העוזר. בשיחה הראשונה בין השניים פרש דורה את משנתו בפני המאמן הראשי, כשהוא מבהיר לו שלדעתו כדי לעלות לליגת העל צריך לתת לאותם ילדים את המושכות ושהם אלו שצריכים להנהיג את הקבוצה. "חשבתי כבר אז ששחקנים כמו רואש, אבוקרט, אלקיים ורן יצחק יכולים להעלות את הקבוצה ליגה וגם להצליח בליגה העל". מעיד דורה, "אבל הייתה החלטה אחרת והוחתמו שחקנים אחרים". אותם ילדים התנדנדו בתחילת העונה בין הספסל ליציע, הקבוצה לא תפקדה כמו שצריך ואחרי מחזורים בודדים פוטר כהן.

שמות רבים נזרקו לאוויר, אבל הבעלים יואב כץ דווקא רצה לראות את דורה הצעיר הופך למאמן הראשי של הקבוצה הבוגרת. בשיחה הראשונה ביניהם ביקש כץ להחתים את דורה עד סוף העונה ומשם להמשיך, אלא שהמאמן רצה אחרת ושכנע את הבעלים להחתים אותו לשלוש שנים כשהוא מודיע לו גם שאותם צעירים יהיו מעתה השחקנים הכי חשובים בקבוצה: "רציתי לחתום לשלוש שנים כדי לבנות פה משהו ולא לעשות בום וגמרנו", נזכר דורה. "אמרתי ליואב שאותם שחקנים יהיו הכי משמעותיים שלו בשנים הקרובות ולא טעיתי".

התהליך היה הדרגתי. התינוקות התאקלמו מהר מאוד והפכו לשחקני הרכב. דורה החל להריץ יחד איתם גם את אראל וממן הצעירים ויחד החבורה הצעירה של חיפה סיימה במקום השלישי בעונת 2007/8 ועלתה כעבור שנה לליגת העל. גם בעונה הראשונה בליגה הבכירה דורה המשיך להסתמך על הצעירים והחבורה שלו הבהירה שמדובר בכישרונות הצעירים מהטובים במדינה. אלא שאז משהו נתקע. הקבוצה לא הצליחה להתרומם ממעמד של קבוצת תחתית והצעירים, שכבר הפכו לשחקנים בכירים בסגל, נראו זחוחים והחלו לדעוך. "יש תחושה שלא משנה מה יקרה, מקומם של אותם שחקנים בהפועל חיפה תמיד יהיה מובטח", מסביר גורם במועדון. "יכול להיות שבגלל זה הם לא מצליחים להתרומם, פשוט כי הם מרגישים יותר מדי בנוח".

אותה תחושת נוחות גרמה גם לא פעם למקרים בהם אותם שחקנים לא ביצעו את דרישות המאמן והביאה לחיכוכים, כך היה גם באחת מהעונות של דורה על הקווים. כיוואן, שנחשב אולי לכשרוני מבין כולם, לא מצא את עצמו ועימותים עם דורה הפכו לעניין שבשגרה. השיא הגיע כשהקשר הלך לשחק בליגה האיסלאמית החובבנית ללא אישור הקבוצה. השמועה הגיעה לדורה שמיד נזף בשחקן ואף ערך לו סדרת חינוך. הקשר התנצל והבטיח לצאת לדרך חדשה "על הכישרון של כולם אין ויכוח. מדובר בשחקנים שצריכים להיות מהמובילים בליגה", קובע אחד ממאמני חיפה בעבר. "אלא שהם צריכים להבין שדורשים מהם ליותר ולא מסתפקים בכך שהם יהיו עוד שחקנים לגיטימיים בליגת העל. ברגע שהתפיסה הזו תשתנה, אתם תראו שחקנים שיהיה קשה לעצור אותם".

דורה חושב אחרת: "אני לא בטוח שנכון יהיה להגיד שהם נתקעו. הם שחקנים לגיטימיים בליגה העל והיה צריך לבנות סביבם את הקבוצה, אבל לא להפיל הכל עליהם אלא להוסיף לידם שני ישראלים טובים ושלושה זרים ולתת להם לרוץ. אם היו עושים את זה, הפועל חיפה הייתה היום בצמרת הגבוהה".

גם סדרת החינוך לא העירה אותו. כיוואן (צילום: אדריאן הרבשטיין)

מלבד הזחיחות, בחיפה מסבירים שבשנים האחרונות לא היה חיבור מלא בין חלק מהמאמנים לאותם שחקנים, מה שגרם לעצירה. כך היה במחנה האימון בתחילת העונה שעברה. המאמן ניצן שירזי קרא לחדר לאבוקרט והסביר לו שמכיוון שאין לו מגן ימני, מעתה הוא מסב אותו מתפקיד הקשר לתפקיד המגן. אבוקרט ענה שהוא לא מרגיש בנוח באותו תפקיד אלא שאת שירזי זה לא בדיוק עניין ומספר 20 באדום ירד לעמדה לא מוכרת. בפועל, אבוקרט הציג בפתיחת העונה אשתקד את היכולת החלשה ביותר מאז עלה לבוגרים ואיתו ביחד גם שאר הצעירים הרגישו כאילו הם מאבדים גובה.

"בשנים האחרונות נראה שכבר אין יותר מדי אמונה בצעירים", מסביר שחקן בקבוצה. "הם אמנם יודעים שהמקום שלהם בקבוצה מובטח, אבל פחות ופחות מקבלים קרדיט בהרכב. במקום לקחת את זה למקום חיובי, אתה רואה שזה מוריד להם את הראש. המאמנים צריכים פשוט לשוחח איתם ולנסות להרים אותם למעלה".

תהליך הנסיגה ביכולת ובמעמד המקצועי לא תאם את הסאגה המתמשכת שחוזרת כל קיץ מחדש. יש הטוענים כי הסיבה הקריטית ביותר לעצירה ביכולתם קשורה ביחסי האהבה-שנאה עם הבעלים כץ. כשהיו בני 18, הוחתמו הצעירים על חוזה לחמש שנים. כשזה הסתיים, החלו העימותים מדי קיץ. הכוונה היא למאבקי הארכת חוזה בין החמישייה כיוואן, רואש, אבוקרט, אראל וממן לבין הבעלים. לכולם ברור שאותה התעסקות בלתי פוסקת במשך כל הקיץ, שנגררת לעיתים לתחילת העונה, לא מוסיפה לאף אחד.

"זו המדיניות של יואב", מסביר אחד השחקנים. "הוא מחליט להחתים רק לעונה אחת ואז בקיץ שוב יש ריב ושוב הראש שלך בחוזה ובכסף ולא בכדורגל". גורם במועדון מוסיף: "לא ברור של מי האשמה, אבל אין ספק שההתעסקות הזו, בחדרי חדרים וגם באופן גלוי בתקשורת, מפריעה להתקדמות שלהם. אראל עדיין מחכה לשדרוג שהובטח לו, אושרי כבר סיכם על חוזה, אבל בסוף התברר שיש חוזה אחר ורק אחרי שהליגה התחילה הוא חתם. גם הישאם ורן רבו על החוזה וממן, לפני שעבר להפועל תל אביב, עוד איים לא להגיע למשחקים. בקבוצות אחרות שחקנים צעירים שמרשים לעצמם פשוט נזרקים או יושבים ביציע עונה שלמה. כאן יש תחושה שהכל מותר וזה פוגע ביכולת שלהם להתרומם".

הריבים על החוזה נגררו לתוך העונה. רואש (צילום: אדריאן הרבשטיין)

בפועל, שחקני הבית לא הפכו למנהיגים של הפועל חיפה ולא לקחו את הקבוצה צעד קדימה ובעונות היותר מוצלחות של האדומים בשנים האחרונות, הובילו את הקבוצה שחקני רכש בדמות ערן לוי ועדן בן בסט. יחד עם זאת, בנוסף לביקורת על ההתנהלות של הצעירים, צריך לקחת בחשבון גם את התנאים הקשים במועדון. בעוד שלצעירים בקבוצות אחרות דוגמת מכבי חיפה, מכבי תל אביב, הפועל תל אביב ואפילו מכבי נתניה או בני יהודה קיבלו את כל התנאים להצליח ולפרוץ, בצד האדום של הכרמל נראה שזה כמעט בלתי אפשרי. "זו בושה למועדון שלא דואגים לשחקנים צעירים ולחיילים", אמר קאלה דרשלר בראיון לוואלה! ספורט. המילים הקשות היו עדינות לעומת מה שקורה בפועל. בהפועל חיפה השחקנים החיילים מתאמנים בתנאים לא הגיוניים.

במועדון מספרים שעאהד עזאם, לדוגמה, מגיע לאימונים עם מדים אחרי שהוא יוצא כבר בשעה שש בבוקר לבסיס, בעוד אצל אילן רנקביץ', הרכש שהגיע העונה מטוברוק, המצב אפילו יותר קשה. "רנקביץ' עושה משמרות לילה בצבא ומגיע לאימון אחרי שלא ישן כל הלילה", מסביר גורם במועדון. "לא ברור איך רוצים שאותם צעירים יפרחו. נכון ש'תינוקות דורה' כבר לא בצבא, אבל זו רק דוגמה אחת לתנאים שקיימים שמקשים עליהם להתאמן ומקשים עליהם לפרוץ". דווקא אחד הצעירים מסנגר: "אסור לנו להיתלות בתנאים לא טובים. אנחנו צריכים לשחק טוב יותר ואנחנו אלה שצריכים לקחת את גורלנו בידינו. גם ליאור רפאלוב ותומר חמד לא פרצו מיד ואני מאמין שבעוד שנה או שנתיים כולם ידברו אחרת ויאכלו את הכובע".

אלא שקשה שלא להשתחרר מהתהייה: מדוע אותם צעירים מתעקשים להישאר בחיפה ובכל שנה לעבור את אותו סיפור ידוע מראש מחדש. מבדיקה מהירה עולה שדווקא השחקנים שיצאו מכותלי מועדון נעוריהם, כמו יצחק ואלקיים, הצליחו יותר. ממן הוא הדוגמה הקלאסית. מדובר בילד שלעיתים נדחק ליציע ובחיפה טענו כי חסר לו קילינג אינסטינקט. כשהוא עבר לאחד מהמועדונים הכי מפוארים בארץ, הוא הפך לתגלית העונה עד כה והתברג כשחקן מוביל בקבוצת צמרת. ההסבר להצלחה נעוץ בהבנה שהוא צריך לתת הרבה יותר ממה שנתן בחיפה כדי להצליח. "חנן הבין ברגע הראשון שבהפועל תל אביב הוא יצטרך לתת 300 אחוז כדי בכלל להיות בהרכב", מסביר מקורב לקשר. "כשהוא הגיע הדביקו לו צ'יפ שבודק כמה קילומטרים הוא רץ, נתנו לו ארונית מסודרת ואפילו את הרכב, שחשב שיקבל אחרי חודש, הוא קיבל באותו ערב. חנן הבין שיש לו את כל התנאים והוא לא יכול להסתתר מאחורי תירוצים אם הוא לא יצליח".

שחקן בקבוצה מסכם: "כששלומי דורה יצא לסכנין, אמרו שהוא לא יצליח מחוץ לחיפה. גם כשחנן הלך אמרו שהוא לא יצליח. יכול להיות שגם אותם צעירים היום צריכים לצאת כדי לראות מה קורה בקבוצות אחרות, לצאת מהשבלונה ואז הם יצליחו לממש את הכישרון והפוטנציאל שלהם, מה שהם לא מצליחים לעשות עד עכשיו".

מודל לחיקוי. ממן (צילום: ברני ארדוב)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully