צוללת צהובה: ההתרסקות המקצועית והחברתית של מכבי נתניה

קבוצה שנבנתה בהיסטריה, שני כוכבים ש"איבדו את החשק", מנהיגות שלילית, הגנה מחוררת ומשבר אמון חריף עם הקהל. מכבי נתניה חלמה בקיץ על הצמרת, בינתיים זה נראה יותר כמו שחזור מסויט של 2004

שלמה וייס
24/11/2012

יוני 2012. טל בנין ערך פגישת עבודה ראשונה עם ראשי מכבי נתניה בכדי לדבר על בניית הקבוצה. הפגישה הייתה מלאת אופטימיות על גבול האופוריה והרושם היה שנתניה הולכת לבנות קבוצה כזו שתתמודד בצמרת ואפילו תוכל לרשום הישגים באירופה. הסיבה לכך הייתה האצטדיון החדש שהיה אמור להיחנך במחזור הפתיחה והמעבר למתקן האימונים המפואר בארץ. גם סביב הקבוצה הורגש טירוף. למעלה מחודשיים לפני פתיחת הליגה המנויים נחטפו והמעבר היה שיחת היום בכל מסעדה או מכולת בנתניה. "היה טירוף סביב האצטדיון החדש ובאמת הייתה כוונה טובה ונכונות לבנות משהו טוב", נזכר גורם במועדון. "קובי בלדב וגיל לב היו נרגשים. כל העבודה הקשה שלהם עמדה לשאת פירות ונראה היה ששחקנים מהשורה הראשונה ינחתו בקבוצה". אלא שאז הגיעה הבשורה המרה מבנייני העירייה שהבהירה כי האצטדיון והמתקן לא יהיו מוכנים לפתיחת העונה. כל האוויר יצא מהמפרשים. האוהדים הפסיקו לקנות מנויים והציפיות ירדו. "ברגע אחד היה סטופ", מבהיר אותו גורם, "ואז היינו צריכים לעשות ארגון מחדש לעונה הזו".

הסיפור הזה הוא רק ההתחלה למה שמרחש בנתניה השנה. העיכוב בפתיחת האצטדיון הוליד תגובת שרשרת. בניית הקבוצה נתקעה ונעשתה בצורה לא נכונה, הקבוצה הודחה מאירופה בצורה מבישה, התוצאות בליגה לא הגיעו וחדר ההלבשה הולך ומתפורר. כרגע, נתניה נראית בעיצומה של התרסקות טוטאלית. בסיום ההפסד הביתי לרמת השרון (2:1) הצהיר בנין כי: "יש דברים שקורים בקבוצה ואנשים לא יודעים". למה הוא התכוון? לקבוצה שבניגוד למסורת הנתנייתית שמדברת על הקרבה, לחימה ובעיקר מחויבות לסמל, הפכה כבויה. קבוצה בה שני השחקנים שאמורים להנהיג אותה נראים עייפים וחסרי רצון. למועדון עם בעיות כלכליות שמקרינות על כר הדשא ובעיקר לקבוצה שאיבדה את הדבר הכי חזק שלה - החיבור בין השחקנים לקהל.

טוב לדעת (מקודם)

הלחצן הזה יכול להציל את חייך במקרה חירום רפואי

מוגש מטעם שחל
כשהוא אמר: "יש דברים שקורים בקבוצה ואנשים לא יודעים", למה הוא התכוון? בנין(צילום: ברני ארדוב)

נתניה של ראובן עטר הייתה קודם כל אחמד סבע וקובי דג'אני. בנין, מצדו, ממש לא אהב את זה. בפגישות עם ההנהלה הבהיר המאמן שמצב בו שני שחקנים מובילים את הקבוצה ועליהם יקום או ייפול דבר לא בריא לתפיסתו. "בהנהלה הבינו את זה מהר מאוד", מוסיף גורם במועדון. "בנין אמר כבר אז שאם שחקן אחד ייפצע או לא יהיה טוב, כל המערך ייפול ולכן צריכים להיות כמה שחקנים מובילים".

בנוסף לכך, בהנהלה כבר הכינו את המאמן שחן עזרא, הקשר הכי מדובר בליגה, כנראה יעזוב ושאלו אותו מי השחקן אותו הוא ירצה לראות נכנס למשבצת הפנויה. בנין נקב בשם חנן ממן ובנתניה מיהרו לבחון את האפשרות. נשיא הכבוד מוט'לה שפיגלר הרים טלפון לברוך ממן, אביו של הקשר, ושאל אותו מה הסיכוי שהבן ינחת בנתניה. ממן האב דווקא התעניין, אלא שבסופו של הסכום שננקב - כ-800 אלף שקל - טרפד את המהלך. "היו כמה שיחות ונתניה בהחלט רצתה את חנן", נזכר ממן האב. "בסופו של דבר כנראה שההשאלה בתוספת האופציה למכירה הייתה יקרה עבורם והנושא ירד מהפרק".

השמות הבאים שהוזכרו היו שני חלוצים. הראשון היה יובל אבידור. חלוץ הפועל חיפה היה שחקן חופשי, אבל למרות שהיה קרוב לקבוצה, פערים כספיים וחוזה שמן במונחים של יואב כץ השאירו אותו בקרית חיים. השני היה מוראד אבו ענזה שישב למשא ומתן עם הקבוצה, הביע נכונות להגיע וכבר סגר את תנאיו. אלא שבמהלך די מפתיע ומוזר משהו התחרט ברגע האחרון ועבר למ.ס אשדוד. בנתניה זעמו על המחטף של אשדוד בכל הנוגע ובו ברגע החליטו על נקמה והחתימו במהירות הבזק את עידן שריקי על חוזה לשלוש שנים.

ההחתמה של שריקי מלמדת על הלחץ בבניית הקבוצה. במקביל הוחתמו שחקנים דוגמת יוסי שבחון, עלי חטיב ואחרים, אך כבר אז לכולם היה ברור שרבים מהם צריכים להיות שחקנים שמשלימים את הסגל ולא אלו שהופכים להיות המרכזיים. הציפייה הייתה שעוד ינחתו תותחים או שלפחות פיראס מוגרבי יישאר. "זה נראה כאילו התחילו לבנות את הקבוצה והפסיקו באמצע", קובע גורם המקורב להנהלה. "קובי וגיל המשיכו להוציא יש מאין כמו שהם עושים, אבל מאז שדניאל יאמר עזב קשה להביא שמות גדולים. הייתה בנייה לא נכונה והיה גם מין לחץ כזה להחתים שחקנים כדי להראות שמשהו קורה".

הלחץ המשיך לתת את אותותיו גם בהחתמה של דריוש פטרשאק, בלם פולני ותיק ובעל ניסיון אך כנראה עם הרבה יותר עבר ברזומה מאשר עתיד בקנה. פטרשאק אמנם הציג יכולת סבירה במחנה האימונים, אך מהרגע הראשון שהקבוצה נחתה בארץ זכה הפולני לגל של ביקורות והיכולת החלה לדעוך עד כדי עזיבה מוקדמת. "טל טעה בהחתמה של פטרשאק נקודה", מסביר אותו מקורב למועדון. "היו הרבה טעויות שנעשו, אבל למרות זאת הייתה אמונה שאפשר לעשות עונה טובה".

החתמה שמטרתה הייתה נקמה באשדוד. שריקי(צילום: מגד גוזני)

האמונה הסתיימה עם ההפסד הביתי המביך לקופס הפינית במוקדמות הליגה האירופית. משם החל כדור שלג מקצועי והעצבים הרקיעו שחקים במיוחד אחרי ההפסד הביתי האחרון לרמת השרון. אחת הבעיות הגדולות בנתניה, בנוסף לבנייה הלקויה, קשורה בחדר ההלבשה. הנה דוגמה. ביום רביעי הגיע עלי חטיב לאימון עם מסר מהקפטן. "סבע ביקש למסור שהוא יושב בבית עם כאבי בטן ולא יגיע לאימון היום". בנתניה נדהמו מחוסר המחויבות ובהנהלה התעורר זעם אדיר, לא על עצם ההיעדרות, אלא על העובדה שהקפטן אפילו לא טרח להרים טלפון ולהודיע שהוא חולה. גם השחקנים ששמעו את הסיפור מחטיב הרימו גבה: "תמיד נראה היה שאחמד רוצה ושאכפת לו", אמר שחקן בקבוצה. "אלא שמשהו לא טוב קורה שם. זה לא אחמד של העונה שעברה. הוא כבוי ורוצה פחות. לפחות כך זה נראה על המגרש".

כשמדברים על בעיות מתחת לפני השטח, בנתניה מתכוונים לשני הברומטרים של הקבוצה בשנים האחרונות, דג'אני וסבע. לא רק שהשניים נראים כמו הצל של עצמם מבחינה מקצועית, שמם גם נקשר ובעיקר ביותר מדי שמועות על הרצון שלהם או יותר נכון חוסר הרצון להצליח העונה. מסבע כבר ביקשו בהנהלה להתרכז יותר בנעשה בקבוצה, אך הוא המשיך בשלו ודיבר בפומבי על כמה הוא מתגעגע לעזרא ומוגרבי וכמה חסרונם מורגש, דבר שהרגיז מאוד את חבריו השחקנים.

המקרה של דג'אני נראה אפילו רציני יותר. "קובי עצבני מאוד העונה", טוען אחד מהשחקנים הצעירים. "זה התחיל בתאקל שלו עם ליאוניד קרופניק ששיבש את כל האווירה הטובה שהייתה עד אז בקבוצה, המשיך במה שנראה כמו חוסר חשק, התגלגל לתיקול חריף על ארנון טמיר וממשיך בעובדה שבמחזורים האחרונים נראה כאילו לא בא לו לשחק". גורמים אחרים במועדון דווקא מייחסים את הירידה להתעניינות מצד מכבי חיפה רגע לפני סיום מועד העברות. המעבר לא צלח מה שהוריד את רוחו של דג'אני, שגם לא מסתדר עם הסטנדרטים החדשים שהציב בנין. "קובי של העונה שעברה היה הרבה יותר חייתי" סבור שחקן בקבוצה. "הוא כבר לא מתאמץ כמו בעונה שעברה, אז, אפילו שהיו לו פה ושם פציעות קטנות, הוא היה מונע מאקסטרות מטורפות והיה משחק ונותן את הדם. העונה זה שונה. משהו לא טוב עובר עליו ועל אחמד".

הבעייתיות עם שני הסטארים יוצרת חלל על המגרש ומחוצה לו והפכה את נתניה לקבוצה שהיא עדר ללא רועה. "אין לנו היום מנהיג שיכול לסחוף אותנו אחריו", טוען אחד מהשחקנים הצעירים בקבוצה. "יש הרבה שחקנים ותיקים שאפשר ללמוד מהם כמו שבחון, שריקי, דג'אני וסבע, אבל אף אחד מהם לא מוכיח מנהיגות בתקופה קשה וסוחף אחריו. האמת שאם חושבים על זה דווקא יש לנו מנהיגות כי אנחנו לוקחים אותם כמודל חיקוי, אבל העונה המנהיגות הזו היא שלילית".

שחקן מכבי נתניה, קובי דג'אני. ברני ארדוב
מנהיגות שלילית? דג'אני(צילום: ברני ארדוב)

ואם לא די בכל הבלאגן ששורר מחוץ לכר הדשא, מקצועית ברור שנתניה של העונה נחלשה משמעותית גם בגלל ירידה חדה של שחקני מפתח נוספים. ההגנה, שהייתה נקודת התורפה בעונה שעברה (ספגה 48 שערים, רק חמש קבוצות ספגו פחות), ממשיכה להיות כזו גם העונה. שחקנים בקבוצה מספרים שטובארנו פינאס מותיר בעיקר חורים, עולה להתקפה ללא אחריות וגורם להגנה להיראות כמו גבינה שוויצרית. עמרי בן הרוש משתפר אמנם, אך גם הוא עדיין לא חזר לכושר מהעונה שעברה. ליאוניד קרופניק איבד את מקומו בסגל ועידו לוי המוכשר סובל מעליות וירידות במחזורים האחרונים.

בקישור, השחקנים הצעירים דוגמת ירדן כהן, עלי חטיב ועומר צלישר ידברו אמנם בעתיד עוד הרבה, אך עדיין לא יכולים להחזיק את הקבוצה לבדם. "יש פה הרבה פוטנציאל וברגע שזה יתחבר אתם תראו קבוצה מצוינת", סבור אחד השחקנים באופטימיות זהירה. "כרגע זה לא נראה טוב, אבל אתם ממהרים להספיד אותנו ואני מאמין שעוד נוכיח אחרת כבר העונה".

אלא שהקהל, זה שבנו עליו שיגיע בהמוניו למלא את האצטדיון החדש, מזמן איבד את הסבלנות. בנתניה מדברים על שפל חסר תקדים ביחסים עם האוהדים. עוד לפני המשחק מול רמת השרון, ראשי הקהל קיימו בדיונים פנימיים ושקלו לעשות מעשה. התוכנית הייתה לכתוב מכתב לבלדב, לב ובנין בדרישה להדיח את סבע מתפקיד הקפטן ולהעביר את הסרט לשחקן אחר. "הייתה מחשבה כזו שירדה בסופו של דבר כדי לא לפגוע בקבוצה". הסבירו האוהדים "אנחנו רוצים קפטן שירוץ וישקיע ויראה לנו שהוא ראוי לזה".

ואם חשבתם שרק הקהל יוצא כנגד השחקנים, הרי שגם לאלו שמשחקים על כר הדשא יש ביקורות כלפיי היושבים בטריבונות. אותן ביקורות הגיעו לשיא בסוף המשחק מול רמת השרון אז כמעט כל השחקנים ביקרו את הקהל בצורה נוקבת בחדר ההלבשה: "איך יכול להיות שיש לנו קהל כזה?", אמרו השחקנים "פשוט בושה. במקום לעודד את השחקנים הצעירים שורקים להם בוז. איפה נשמע ששחקן הולך לבעוט פנדל והקהל שלו שורק לו בוז? ביזיון". אותם שחקנים לא סיימו את הביקורות בחדר ההלבשה ובשיחות פנימיות ביניהם אף נשמע אחד השחקנים אומר: "הלוואי וננצח את בית"ר ירושלים מול אצטדיון מלא ונרד ישר לחדר ההלבשה ככה הם יבינו כמה הם פגעו בנו".

"הלוואי וננצח את בית"ר ירושלים מול אצטדיון מלא ונרד ישר לחדר ההלבשה ככה הם יבינו כמה הם פגעו בנו". אוהדי מכבי נתניה(צילום: מגד גוזני)

אחרי 10 מחזורים, נתניה מדורגת תשיעית עם 11 נקודות ויתרון ארבע (ומשחק עודף) על הקו האדום. יחד עם זאת, גם אם בקבוצה כבר הבינו שהחלומות על צמרת גבוהה כנראה לא יתממשו, עדיין אין חשש משמעותי מהסתבכות בתחתית. למרות הביקורת וחוסר שביעות הרצון מהמצב המקצועי, במועדון יש מי שבטוח שעוד אפשר להתרומם למרות שבינואר כנראה לא יגיע חיזוק גדול לנוכח הבעיות הכלכליות. "קובי וגיל עושים פה עבודת קודש. אתם צריכים להבין שמדובר במועדון שמתנהל ללא בעלים וכל משכורת שמגיעה לשחקנים היא נס", מסבירים במועדון.

ובכל זאת, קשה שלא להיזכר בקבוצות עבר שהכינו עצמן לצמרת, התרסקו מקצועית, לא עיכלו את מצבן העגום בתחתית ומצאו עצמן נושרות לליגה השנייה. לנתניה עצמה זה קרה בעונת 2003/4, שגם היא החלה עם ציפיות בשמיים אחרי שהקבוצה סיימה במקום הרביעי. "בכל העונות האחרונות הנמיכו כאן ציפיות ורק רצו להישאר בליגה", מסבירים בנתניה. "אז לא היה לחץ. העונה בסגל לא יותר טוב מהעונה שעברה ניפחו פה ציפיות והפכו אותן למטורפות ולכן יש לחץ סביב הקבוצה. בסך הכל, אנחנו במצב של רוב הליגה מבחינה נקודות ואם ננצח שני משחקים כבר כולם ידברו אחרת".

אורי אוזן, שירד עם נתניה ב-2004, חושב אחרת: "הקבוצה לא מילאה את החלל הגדול שנוצר מהעזיבה של עזרא ומוגרבי. הרבה שחקנים לא בכושר טוב וההגנה לא נראית רע. בנין ומאיר בן מרגי הוכיחו כבר שהם יכולים להוציא קבוצה מהבוץ, אבל הם יכולים להסתתבך ועוד למצוא עצמם נאבקים בתחתית כי עד עכשיו זה נראה רע מאוד".

גם הם עדיין לא חושבים על מאבקי תחתית. לב ובלדב(צילום: ברני ארדוב)

תגובות

אחמד סבע: "אני לא מתכוון להתייחס לציטוטים בעילום שם. אני הקפטן ואין לי בעיה לספוג ביקורות. הכתפיים שלי מספיק רחבות. את התשובות אני אתן כמו תמיד על המגרש".

קובי דג'אני: "הדבר הכי חמור הוא ששחקנים מלכלכים על שחקנים אחרים בעילום שם. אנחנו נדאג למצוא את השחקנים האלה והם לא יהיו במכבי נתניה. אף פעם לא היו מדברים אחד על השני בנתניה וזה גם לא יהיה. צריך לזכור שאני פצוע כבר מתחילת העונה, אבל אני לא בורח מאחריות. גם ההנהלה מודעת לעובדה ששחקנים מדברים אחד על השני ואסור שזה יקרה".

טל בנין: "אסור לשכוח שקובי סובל מפציעה שהוא סוחב מעונה שעברה. כשהמצב לא טוב, תמיד האמירות מכוונות כלפי המאמן והשחקנים הדומיננטיים. אני לא אוהב ולא מקבל אמירות שאין מאחוריהן שם. לצערי זו ההתנהלות בכדורגל והיה עדיף אם זה לא היה קורה.

"הקבוצה נבנתה ביחס לקבוצה שמתנהלת ללא בעלים ונכון לאותו רגע בחודש יוני בנינו את הקבוצה בצורה הטובה ביותר שחשבנו. כמובן שתמיד יכול להיות טוב יותר. אני מאמין שהסגל הזה מסוגל ליותר ורק צריך לעזור לו לשמור על יציבות. לא משנה אם אהיה כאן או לא, אני תמיד אומר שאני מאחל לכל מאמן סביבת עבודה כמו שיש לי היום במכבי נתניה.

"אני לא מסכים עם הקביעה שהקהל והשחקנים אחד נגד השני. זכותו של קהל שמשלם כסף על כרטיס לראות מחויבות לסמל ולחולצה של המועדון וכשזה איננו, זה מפריע לא רק לקהל. אני מאמין שזה ישתנה וחובתו של כל עובד מועדון לעשות את המקסימום עבור הקבוצה. כשהפסדנו למכבי תל אביב אף אחד לא מחה, אבל שהפסדנו לעכו או רמת השרון מחו וזאת הייתה חובתם. זה רק מראה שאכפת להם".

"את התשובות אני אתן כמו תמיד על המגרש". סבע(צילום: מגד גוזני)
  • מכבי נתניה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully