לאחר המשחק מול בית"ר ירושלים בשבוע שעבר, נראה היה כי העצבים אצל המארחת בני סכנין שוברים שיאים חדשים. מלבד העובדה כי סכנין הרגילה את האוהדים שלה בשנים האחרונות לניצחונות על היריבה השנואה בית"ר וסיימה בתיקו את המשחק, היא גם קיבלה שתי מכות כאובות בדמות ההרחקה של ירו בלו והקפטן חאלד חלאיילה.
ככה זה בסכנין. אלא שבבוקר שלאחר מכן, בסכנין מצאו יותר מסיבה אחת לחייך. אפשר להגיד 200 אלף סיבות. בפעם הראשונה מאז עזיבת מאזן גנאים את המועדון בקיץ 2008 ולמרות שאצטדיון דוחא הורחב, קופת המועדון התעשרה בכ-200 אלף שקלים ממכירת כרטיסים, דבר שלא זכור שנים בסכנין. "לאורך שנים הייתה בעיה קשה בהתנהלות הכספית של המועדון", אמר גורם בכיר בקבוצה השבוע. "בשנים האחרונות ההכנסה הכי גדולה אולי הייתה יותר מ-50 אלף שקלים וזה שכל האצטדיון היה מלא. הדברים האלה כמעט הביאו לקריסה. אנחנו מקווים שנצליח לשקם את התנהלות שהייתה פה בשנים האחרונות".
***
ההתנהלות של השנים האחרונות זהו שם קוד ברור לנעשה בסכנין, קבוצת דגל שהיום שבו תיעלם ממפת הכדורגל הישראלי הולך ומתקרב. אם מישהו לא הבין איך בכל קיץ רובצת עננה כלכלית על הפנינה של המגזר הערבי, יכול לקבל את הרעיון הכללי מהסיפור האחרון. במשך יותר מארבע שנים מלחמות אגו בין חברי הנהלה, מקורבים למועדון ואוהדים, כולל התנהלות כספית בעייתית, כמעט והביאו להתרסקות של המועדון. בימים האלה מנסה הנהלת המועדון החדשה לשקם את הריסות, אבל איש בסכנין לא יתפלא אם גם בקיץ הקרוב הקבוצה תסתבך שוב.
קשה לדעת היכן להתחיל לספר את הסיפור של המועדון בשנים האחרונות. אף אחד במגזר לא האמין כי עזיבתו של מאזן גנאים את המועדון תותיר חלל כל כך גדול שיהיה קשה למלא, במיוחד כשמי שהחליפו בתפקיד היה חסן אבו סאלח - האיש שכבר 20 שנה מלווה את המועדון. גנאים לא עזב את הקבוצה לטובת ראשות העיר לפני שהשאיר את הקופה מלאה לעונת 08/09. אף אחד לא חשש ממפלה כלכלית.
בקיץ 2009 החלו הקשיים הראשונים. אבו סאלח וייתר שמונת חברי ההנהלה ניסו לגייס כספים, אך ללא הצלחה. הסיבה, על פי גורמים במועדון, הייתה האווירה ברחוב בסכנין. כולם בעיר הרגישו כי משהו לא טוב מתרחש בין כותלי המועדון. חברי ההנהלה היו מסתובבים בעיר כטווסים והזמנות לבני משפחותיהם ולאנשים הקרובים אליהם היו עניין שבשגרה.
הדברים לא עברו לסדר היום ולמעשה החל קרע שהלך וגדל עם השנים בין חברי הנהלת הקבוצה לאוהדים. בשל כך, בין היתר, כמעט אף איש עסקים לא היה מוכן לתרום כספים לקבוצה, ואבו סאלח לקח על עצמו ערבויות אישיות. "יש מלא עשירים שהיו מעדיפים לתת לקבוצה יהודית מאשר להנהלה הזאת", אומר אחד השחקנים. "הם יכולים לעשות קבוצה בתקציב של 40 מיליון שקל, אבל אף אחד לא רצה להתקרב לשם ואף אחד לא האמין לאותם אנשים".
***
שם לא נעצרה ההידרדרות של הקבוצה. הקרע רק העמיק בין חברי הנהלה. "כל מי שהגיע למשחקי סכנין היה רואה איך פתאום האצטדיון מתמלא כ-10 דקות אחרי פתיחת המשחק", טען גורם בכיר. "הכל היה מתנהל כאילו הקבוצה היה שייכת לכמה חברים שעשו מה שהם רוצים. זה פשוט לא היה נתפס וזה גרם ללא מעט ריבים".
מספר אנשי עסקים כן ניסו להציל את הקבוצה עם תחילת הנפילה, אך נתקלו בחומה של התנגדויות. הטענה המרכזית כנגד חברי הנהלה כגון אבו סאלח ושאהר חלאיילה, שני היו"ר הקודמים, היא שלמרות שכמעט ולא הכניסו כסף לקבוצה, לא נתנו לאיש לקחת מהם אותה. "צריך להבין שמי שמחזיק בסכנין יש לו כוח אדיר במגזר", טוען שחקן בכיר בקבוצה. "בכל שבוע היינו רואים את אותם האנשים מפרפרים מסביב לקבוצה ומקבלים את המעמד בתקשורת ובאים עם חליפות למגרש, אבל כשהיו צריכים לשים שקל במסעדה פתאום הם היו נעלמים".
הדברים כמובן השפיעו מקצועית. אבו סאלח, למשל, ראה בעבאס סואן את יד ימינו במועדון ועל פי אנשים בקבוצה נתן לו כוח שהרגיז לא מעט אנשים. "חשוב להבין כי עזיבת עבאס למכבי חיפה בעונה שסכנין ירדה ליגה נחשבה כבגידה", אמר גורם בקבוצה. "זה הרתיח לא מעט אנשים שהוא קיבל מעמד וכל אמירה או מהלך שלו היה גורר ריבים בתוך הקבוצה". למעשה, הקרב בסכנין היה בין מאיר כהן שנחשב לסמל של הקבוצה לסואן, שאותו חלק גדול האוהדים לא רצה. אבו סאלח החליט לתת את סרט הקפטן לקשר והרגיז לא מעט אנשים בקבוצה.
יתרה מכך, לאורך ארבע השנים האחרונות כמעט כל אחד מחברי הנהלה היה מנסה להתעסק בכל התחומים. למספר מאמנים היו מגיעים שחקנים למבחן משלל מדינות, מבלי בכלל לעדכן אותם. מדהים היה לגלות כי אנשים בצוות המקצועי וכמעט כל חברי ההנהלה, כולל לפעמים היו"ר, לא ידעו בכלל את שמות השחקנים שנחתו למבחנים. "תמיד אמרתי לאנשים בקבוצה שכל אחד צריך להיות אחראי על משהו אחד וצריך להיות סדר במועדון", טוען מאיר כהן. "9 שנים שיחקתי בסכנין וכשמאזן היה בקבוצה, זה היה עולם אחר. הוא היה קובע הכול. ביום שהוא עזב התחילו המלחמות בין האנשים. כל אחד רצה להיות מאזן החדש. ההתנהלות הרחיקה את האוהדים ואנשי עסקים לא היו מוכנים לתרום כסף, ולבסוף הדברים האלה הגיעו למגרש".
***
המריבות בהנהלת סכנין רק הלכו וגברו והגיעו באותם ימים לפיצוץ של ממש. היו"ר אבו סאלח כבר איים להתפטר פעמיים ולקראת סיום עונת 10/11, לאחר שנתיים וחצי בתפקיד, החליט לעזוב. מי שחשב כי המהלך יביא לשינוי במועדון טעה ובגדול. שאהר חלייאלה קיבל את התפקיד הנחשק ולמעשה השתלט על המועדון, מה שהביא לעוד עימותים.
"אפילו העיתונאים אמרו לנו שהם לא צריכים שהשחקנים ידליפו את מה שקורה במועדון. כל חבר הנהלה היה מנסה לקחת קרדיט על מהלכים וכל מה שקרה בתוך הקבוצה, הודלף ישר לתקשורת. זו היתה בדיחה", מספר אחד השחקנים. המצוקה בסכנין לא עברה ליד האוזן של ראש העירייה, אך זה השתדל שלא להתערב. "בסכנין הכל פוליטיקה", טוען גורם בכיר לשעבר. "אם מאזן היה מתערב, זה היה יוצר סכסוך לא רק בקבוצה. כל אחד שיושב בהנהלה מביא כמה מאות או אלפי בוחרים ובגלל זה מאזן לא רצה להתערב. עד שפשוט לא הייתה לו ברירה".
לפני מספר חודשים, כשלכולם בסכנין ברור כי הקבוצה נמצאת על פרשת דרכים והעתיד הכלכלי שלה מנבא שחורות, התכנסה הנהלת המועדון לדיון חירום במצב. לאחר עימותים בין אנשי הנהלה והאשמות הדדיות על המצב שהגיע לשפל חסר תקדים, הגיעו כל חברי הנהלה לפתרון יצירתי. כל אחד מהם יתרום כ-30 אלף שקלים על מנת לסגור חלק מהגרעון ולשלם לשחקני הקבוצה את משכורותיהם, עד אשר הכסף שהובטח מהעירייה יגיע לקופת המועדון. ביציאה מאותו דיון כל הצדדים היו מרוצים.
הוויכוח על מצב הקבוצה התחלף בקרדיט על הרעיון ונראה היה כי אחרי תקופה לא פשוטה, יש הסכמה בין החברים לפחות על דבר אחד. אלא שלאחר קצת יותר משבועיים התברר כי מלבד שני חברי הנהלה שתרמו את הכספים, האחרים לא עשו זאת, בהם, לטענת גורמים במועדון, גם היו"ר שאהר חלאיילה.
רגע לפני קריסה כלכלית, ראש העיר החליט בלית ברירה לעשות מעשה. עם סיום העונה שעברה שוחחו חלאיילה וגנאים על העמדת התקציב לעונת המשחקים הקרובה, כשלכל מי שנכח בפגישה היה ברור שאם לא יימצא ספונסר גדול, הקבוצה לא תצליח להעביר תקציב. "בכל עונה יש בעיות תקציב", סיפר גורם בסכנין, "אבל הפעם היה ברור לכולם שמדובר במשהו שונה. במצב חמור יותר מכל העונות שקדמו. אחרי הפגישה היה ברור שחייבים להציל את הקבוצה ומהר". חלאיילה מצדו ניסה להביא כסף מגורמים שונים, אך גנאים כבר בישל תכנית אחרת משלו להצלת הקבוצה - הקמת דירקטוריון שיורכב מתורמים שיהפכו להנהלת הקבוצה.
***
מכאן הגרסאות הופכות להיות שונות. בחצרו של ראש העיר טוענים כי גנאים החל, בשיתוף פעולה עם כל אנשי הקבוצה, לחפש אחר משקיעים ומצא את חברי ההנהלה החדשה, כשבאסם שואהנה, ואליד גאליה ואחרים החלו לפתוח את הכיס ולתרום מאות אלפי שקלים, כשהם בטוחים שהם יקבלו את כל הסמכויות. כך חלאיילה ייצא מהקבוצה והם יהיו השליטים הבלעדיים, כאלה שאפילו גנאים לא יוכל להורות להם מה לעשות.
מהצד של חלאיילה וגם של חלק לא קטן מאנשי ההנהלה החדשה, טוענים כי הסיפור היה שונה מעט. לטענתם, גנאים החל בשיחות עם ההנהלה החדשה מבלי ליידע את אנשי ההנהלה הקיימים ובפגישות עם ההנהלה החדשה, הבטיח להם שהוא ידאג שברגע שהם יביאו את הכספים הם יהיו אלה שמחליטים וכל השאר יפנו את הדרך.
המשקיעים החדשים האמינו, רשמו צ'קים וחשבו שהמועדון יוצא לדרך חדשה. חלאיילה, שלטענתו לא ידע על המהלכים, לא היה מוכן לפנות את הכסא ומכאן התחיל קרב אגו שכמעט והוריד את סכנין ליגה. "יש כאן אגו בלי סוף", מסביר אחד מחברי ההנהלה. "אם לא היה קורה המהלך הדרמטי ששאהר פינה את הדרך, הקבוצה הזאת כנראה היום הייתה בליגה הלאומית".
***
אם מחפשים הוכחה ניצחת לקרבות האגו האלה, הרי שמקבלים אותם בסיפור הדובר והיו"ר. ההנהלה החדשה התכנסה לפגישה בה נכחו גם גנאים וגם דובר הקבוצה וחבר ההנהלה הישנה, מונדר חלאיילה. בסיום הפגישה הוחלט כי מתוך ההנהלה החדשה ישמש שואהנה כיו"ר המועדון, כששאר חברי ההנהלה היו אמורים להוות רק חברי דירקטוריון ולא להחזיק בתפקידים מעשיים במועדון. הדובר שהפך מהרגע הראשון לחלק מההנהלה החדשה, הוציא הודעה לעיתונות על המינוי של שואהנה, הודעה שתפסה את היו"ר הקיים, שאהר חלאיילה, לא מוכן ומופתע מאוד. חלאיילה זעם על הישיבה שנעשתה מאחוריי גבו והודיע כי מבחינתו הדובר אינו חלק מהמועדון יותר.
ההחלטה קוממה אנשים רבים והפכה לשיחת היום ברחוב בסכנין. "מונדר דמות מאוד מוערכת בסכנין והדיבורים של שאהר גרמו לתסיסה גדולה", מסביר מקורב למועדון. "אלו היו ימים קשים מאוד והאמת שזה השפיע גם על השחקנים. הדיבורים האלה חלחלו לתוכנו", מסכים אחד מהשחקנים עם הקביעה. "ברגע שלא ידענו עם מי לדבר ומי באמת מחליט, זה גרם לנו להתעסק בהנהלה יותר מאשר בכדורגל".
ועכשיו, אם תהיתם מה קורה בסכנין, הרי שהעניינים הרבה יותר מסודרים. לפחות לעת עתה. המשכורות מגיעות בזמן, אבל לכולם ברור שמלחמות האגו יכולות לפרוץ מחדש בכל רגע נתון. "גם בהנהלה החדשה יש מלחמות אגו", מסביר גורם בסכנין. "אם תשאל את חברי ההנהלה מה הם, אז כולם ייתנו לך תפקידים כמו מנהל קבוצה, סגן יו"ר או דברים כאלה, כשבפועל חוץ מאבו יונס שהוא יו"ר אין שום תפקיד רשמי בקבוצה. לקראת סוף העונה שוב יצוצו הבעיות, שוב לא יהיה תקציב ושוב יהיה חוסר סדר סביב המועדון".
נכון להיום, בהנהלת הקבוצה עדיין לא סיימו את המהפכה. גזבר הקבוצה אמור להתחלף ואמור להתמנות מנכ"ל לקבוצה. בסכנין מקווים כי השנים הרעות מאחוריהן: "הכל רגוע עכשיו והרבה יותר מסודר אפילו מעונה שעברה", מסביר אחד השחקנים. "אבל אצלנו זה יכול להשתנות מהקצה לקצה ברגע. בכל שנייה מישהו יחטוף סיבוב על השני ושוב כל הבלאגן יתחיל מההתחלה"