וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"שום דבר לא יכול להרוג את שמעון מזרחי"

16.11.2012 / 16:01

קיום המשחק מול מלאגה, כמו אירועי ספורט אחרים שמכבי תל אביב קיימה בעבר תחת אש, הוא דוגמה מצוינת לעליונות הניהולית של שמעון מזרחי. הבלוג של גרינוולד מתאר כיצד בדיוק עשה זאת. מה אמר לספרדים המודאגים, איך טיפל באמריקאים המופתעים וסיים הפסד באמירה: "ניצחנו"

אזעקה קוטעת את השיחה שלי עם שמעון מזרחי בשעות הצהריים של יום שישי. הוא תופס מחסה והקו מנותק. אתמול באזור השעה 18:45, כשהאזעקה הראשונה מאז מלחמת המפרץ הדהדה ברחבי תל אביב, שהה מזרחי במוזיאון החדש של מכבי תל אביב ביד אליהו עם משלחת מיוחדת מארה"ב: סוכן-העל ארן טלם - מהיהודים החזקים בארה"ב - בני משפחתו וחברים, רובם יהודים גם כן, שהגיעו לסיור בישראל והתקבלו על-ידי אנשי מכבי בכבוד השמור ליחידי סגולה.

"זו לא הייתה החוויה הנעימה ביותר עבורם, אבל הם הגיבו בסדר", מספר מזרחי באנדרסטייטמנט שכבר רשום על שמו בטאבו. עם הישמע האזעקה פונתה החבורה אל החלק התחתון של ההיכל. לאחר מכן הלכו האמריקאים להירגע בפאב שבקומת הקרקע ומזרחי פרש להתייעצות עם נציגי המשטרה, הצבא ומנהלי ההיכל.

הם התחלקו לצוותים: מזרחי לקח על עצמו לטפל באנשי מלאגה, שעדיין שהו בשעה זו במלון; "מישהו אחר טיפל בשופטים, אחר הכין כרזות למקרי חירום שפרסמנו על ה'קובייה' במגרש", מספר מזרחי. נקבע שקצין משטרה יחזיק לאורך הערב רמקול, למקרה של אזעקה במהלך המשחק, כדי שיוכל להעביר הוראות לקהל.

ב-19:30 הוחלט סופית על קיום המשחק. "מלאגה הייתה בסדר גמור", מפרגן מזרחי. "הם קיבלו מאיתנו פרטים, הבינו מה המצב ובכל זאת הגיעו למגרש וקיימו את המשחק".

שמעון מזרחי יושב ראש מכבי תל אביב. מגד גוזני
"מלאגה הייתה בסדר גמור. הם הבינו מה המצב ובכל זאת הגיעו למגרש". שמעון מזרחי/מגד גוזני

יש רק אירוע אחד שמסוגל להוציא בערב טראומתי שכזה כמעט רבבת אנשים מבתיהם: משחק יורוליג של מכבי תל אביב. בדף הסטטיסטיקה הרשמי שמפיקה הקבוצה המארחת נרשם המספר העגול "10,000" במשבצת כמות הצופים במגרש, אבל המניין הרשמי עמד על כ-8,800 איש.

מבחוץ המצב נראה גרוע יותר; לפני המשחק הייתה התנועה בסביבות ההיכל דלילה למדי. באופן נדיר, לא נרשמו פקקי תנועה ברחובות העוטפים את המגרש. בדרך קבע, הדקות שלפני תחילת משחקי יורוליג מאופיינות בלחץ כבד על שערי הכניסה ובהמולה; הפעם נרשם שקט מפתיע. השערים היו ריקים. אפילו שטח השוק השחור, אזור הסחר המחתרתי בכרטיסים, שמתקיים כבר שנים באזור קופות ההיכל (הסגורות בדרך כלל, שכן כל הכרטיסים מכורים מראש) ומאופיין במשאים ומתנים קולניים בין ספסרים לרוכשים פוטנציאליים ברגעים שלפני תחילת משחקים, היה די שומם.

"האווירה לא משהו, אבל אין בי פחד", סיפר עודד, בן 31, תושב תל אביב. "טילים יכולים לפגוע בדירה שלי כפי שהם יכולים לפגוע בהיכל. אז לפחות נראה הערב כדורסל".

"התחושה מוזרה", הוסיף ניב, בן 25, סטודנט מבאר שבע. הוא מסתובב במסדרונות ההיכל עם אביו, שעובד באשדוד. אזעקות אינן זרות להם. ובכל זאת, "האזעקה הייתה מפחידה. לא האמנתי שהיא תגיע לאזור הזה", הוא אומר.

גם הפלאפל המיתולוגי נראה עמוס הרבה פחות מבדרך-כלל. "אין לאנשים תיאבון", הסביר הבעלים יואב בלס, בן 67. "כולם מתעסקים עם הטלפונים ואף אחד לא רוצה לאכול. אם יש אזעקות אפילו בתל אביב, אז מה יש להגיד?". החיוך הנצחי שעל פניו נעלם. "לא יודע מה יהיה על המדינה הזו", הוא ממשיך. "תבטיח לי שתכתוב שבגלל ביבי המניאק אני לא מקבל ביטוח לאומי ולא יכול לצאת לפנסיה". הבטחתי.

אוהדי מכבי תל אביב עם שלט הזדהות עם תושבי הדרום. מגד גוזני
יש רק אירוע אחד שמסוגל להוציא בערב טראומתי שכזה כמעט רבבת אנשים מבתיהם: משחק יורוליג של מכבי תל אביב/מגד גוזני

מי שרואה ביד אליהו מקום פולחן יודע שאלוהים לעולם לא יאפשר לאיזה פאג'ר לנחות באזור. בכל זאת, כל כך הרבה נסים התרחשו כאן ממש; ובכלל, "שום דבר לא יכול להרוג את שמעון מזרחי", צוחקת האוהדת רחל, בת 62.

האוהד והעיתונאי דן מרגלית הופיע גם הוא למשחק, כהרגלו.

"אני בעד קיום המשחק הזה", הוא אומר בנחרצות. "האיום האמיתי זעיר והכל מבוסס על ניסיונות הפחדה. אני חושב שצריכים לעשות הכל כדי לקיים חיים רגילים. אומנם הגיעו פחות אנשים, ועדיין הרוב המכריע נמצא כאן".

בכלל, מרגלית תומך בהמשך הפעולה. "ישראל לא יכולה להפקיר מיליון תושבים. במאה אחוז, אני אומר: הגיע הזמן לעשות סוף למצב, חייבים להגן על התושבים כאן ובעוטף עזה".

"קיום המשחק, באופן שנקבע, היה חשוב לנו מאוד", מאשר שמעון מזרחי עצמו. הוא נזכר כיצד במלחמת המפרץ "עמדתי על כך שנמשיך להתאמן; השחקנים התאמנו ומסכות האב"כ היו על הספסל לידינו". שרדנו את סדאם, נשרוד גם את חמאס.

דן מרגלית  ב"ועדת העורכים", נובמבר 2010. אורי לנץ
גם הוא, כמו רבים אחרים, הופיע למשחק כהרגלו. דן מרגלית/אורי לנץ

את האוהדים שהתמקמו ביציעים קיבלה הודעה סוריאליסטית על הקובייה הגדולה.

"קהל נכבד: במידה ותישמע אזעקה נא להישאר במקומותיכם ולא להתפנות מהיציעים והאולמות עקב חשש לדחק", נכתב שם. "אנא הישארו במקומותיכם והכניסו ראשכם בין הברכיים, והישמעו להנחיות המשטרה בהתאם".

הנהלת מכבי החליטה הפעם לנהוג באיפוק: בניגוד לאירועי עופרת יצוקה, הפעם היא ויתרה על המעודדות ולא השתמשה בפטריוטיזם המעושה לצרכיה הספורטיביים. אז, כשאולימפיאקוס פיראוס נחתה בישראל במהלך המבצע הגדול בעזה, נראה המשחק כמו הפנינג לאומני של הליכוד; הפעם, אולי בשל ההתראה הקצרה, מסחור הלחימה היה מינימאלי.

אומנם, הכרוז שי סידי שאג כי "מכבי אלקטרה תל אביב מחזקת את חיילי צה"ל..." לקול מחיאות כפיים נמרצות, ואולם הקשר הגורדי שבין מכבי ואוהדיה למדינה התבטא הפעם רק בדגל פרישה כחול-לבן בגודל בינוני שמתחו האוהדים על שערים 2-3, כאשר לצדו הונף הכיתוב "תושבי הדרום וחיילי צה"ל - אנחנו איתכם". מעט דגלי ישראל נצפו ביציעים. באופן מפתיע, גם ההמנון הושר ע"י האוהדים בפחות פאתוס והתרגשות מהמצופה.

לוח התוצאות בהיכל יד אליהו, מכבי תל אביב. מגד גוזני
את האוהדים שהגיעו קיבלה הודעה סוריאליסטית/מגד גוזני

התחושה הכללית הייתה של בלבול וחוסר-ריכוז - ביציעים, כמו גם במגרש. דווקא שחקני מכבי נראו מבוהלים יותר בפתיחה: מלאגה הובילה, וגם כשהכדורים ברחו לשחקניה מהידיים היא החזיקה מעמד ונשארה צמודה.

היו אוהדים שניסו לעודד את מכבי בקריאות "אל-אל ישראל" קצובות, אבל הן היו רפות. בלי מוזיקה, ועם קרחות בולטות ביציעים, התקשתה מכבי לייצר מומנטום; למחצית ירדה במינוס נקודה.

אבל זה לא באמת הטריד את אנשיה. "הרבה לא האמינו שבכלל יתקיים משחק", אמר דובר מכבי ניצן פררו. "מגיע כל הכבוד לספרדים ששיתפו איתנו פעולה מאוד יפה. הם לא עשו בעיות. השתדלנו לשמור על מינון נכון של הפגנת תמיכה בתושבי הדרום ובחיילים. הכי חשוב שהמשחק מתקיים כרגיל ולא נוצר איזה תקדים בעייתי".

יוגב אוחיון שחקן מכבי תל אביב (שמאל) עם מלקולם תומאס. מגד גוזני
מעטים האמינו שבכלל יתקיים המשחק. שון ג'יימס ויוגב אוחיון/מגד גוזני

באופן מדהים, מלאגה צולחת 40 דקות ומנצחת; הבית הזה, אולי החלש ביותר אליו הוגרלה מכבי מעולם, נפתח מחדש.

"היינו חזקים מנטאלית והשגנו ניצחון חשוב", התמוגג מאמן הקבוצה האורחת, יסמין רפשה. "רצינו להוכיח לעצמנו ולאחרים שאנחנו מסוגלים לנצח משחק יורוליג גדול, ואין דבר גדול יותר מאשר לנצח בתל אביב. שאלתי את השחקנים לפני המשחק אם הם מפחדים בגלל המצב, והם אמרו לי שלא".

"אומנם הפסדנו ספורטיבית, אבל ניצחנו מוראלית", הפתיע בצהרי שישי שמעון מזרחי. "לא היו הודעות ברדיו ובטלוויזיה לגבי קיום המשחק - השמועה עברה מפה לאוזן שהמשחק מתקיים, ובכל זאת הגיעו כמעט 9,000 איש. אני לא חושב שתל אביב שונה בכלום מאשדוד, מאשקלון, מקרית מלאכי, מבאר-שבע או מכל מקום אחר. אם שם חוזרים לשגרה אחרי מטח רקטות, אז זה קורה גם בתל אביב. במובן הזה, ניצחנו".

בשבוע הבא מכבי יוצאת לסיינה, ולראשונה בתולדותיה תעלה למשחק בשלב המוקדם של היורוליג שייפתח בשישי בערב, עמוק בתוך השבת. הפסד נוסף שם, והמקום הראשון - שנדמה היה שכבר הובטח למכבי - יתרחק.

"לא בקלות הצלחנו לגרום לכך שבשלב המוקדם נשחק רק משחק אחד בערב שבת", הגיב מזרחי. "הרבה מאוד משחקים נערכים בימי שישי. בעונות קודמות היו נערכים משחקים בימי רביעי, וחלקם היו מתנגשים עם ליגת האלופות בכדורגל. יש ביורוליג אנשים שחושבים ששינוי ימי המשחקים מרביעי-חמישי לחמישי-שישי יביאו יותר קהל. מבחינתנו, עשינו כל מה שאפשר. מה יקרה בשלב הבא? יש הבנות שאצלנו בבית לא נשחק בכל מקרה ביום שישי, אבל לגבי משחקי החוץ עדיין אי-אפשר לדעת".

ohad@walla.net.il

מרכוס וויליאמס שחקן מלאגה (ימין) עם קרונוסלב סימון. מגד גוזני
"מכבי תל אביב אמנם הפסידה ספורטיבית, אך היא ניצחה מוראלית". שחקני מלאגה חוגגים ניצחון/מגד גוזני

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully