פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        על גגות תל אביב: 10 ההצגות הגדולות בתולדות הדרבי

        ההצגה של איצ'ה, הרבאק של שייע, הפצצה של שבתאי לוי או אולי המופע של דריקס, הקלאס של בן שטרית וההפתעה של דגו? מי השחקן שנתן את ההצגה הגדולה בתולדות הדרבי?

        שחקן הפועל תל אביב, טל בן חיים, לצד שחקן מכבי תל אביב, אלירן עטר (ברני ארדוב)
        האם אחד מהם יכול גיבור הדרבי? טל בן חיים (עדיין בסימן שאלה למשחק) ואלירן עטר (צילום: ברני ארדוב)

        10. גיורגי דרסיליה

        1.11.1997

        הפועל – מכבי 0:1 (דרסיליה 61)

        גיורגי דרסיליה כבש רק שער אחד במשחק שנגמר רק ב-0:1, אבל זה המשחק שהכין את הקרקע לשנות ה-2000 ולשינוי ההגמוניה. זה המשחק ששם קץ לשנות ה-90 הצהובות והמדהימות, וגרם להפועל תל אביב לשנות את סטטוס הנמושה שרבץ שנים לצד הסמל. דקה 61. אותו דרסיליה גבר אז על נועם שוהם במחצית המגרש, והעיף כדור למעלה. למעלה זה שם קוד לעופר שטרית, שקיבל מצד שמאל והחזיר לאמצע. שם היה, איכשהו, דרסיליה. דרסיליה מסר פס לאמצע, שם היה, איכשהו, שטרית. שטרית ניסה לעבור שמאלה והכדור חמק, איכשהו, לדרסיליה. דרסיליה ירה מול אובארוב ושינה את העיר. "מי אם לא גיורגי דרסיליה כובש את השער הראשון במשחק הזה?", שאל יורם ארבל. אכן, מי אם לא.

        שחקן העבר גיורגי דרסיליה במדי הפועל תל אביב (ברני ארדוב)
        הבקיע את השער שהכין את הקרקע להגמוניה האדומה בעיר. דרסיליה חוגג (צילום: ברני ארדוב)

        9. איצ'ה מנחם

        26.12.1959

        הפועל – מכבי 3:3 (מנחם 8, 70, ספוז'ניקוב 18; רפי לוי 41, 55, גלזר 88)

        נקודה חסרה למכבי תל אביב במאבק האליפות מול הפועל פתח תקוה, אולי הנקודה שאיבדה בדרבי במחזור השישי של עונת 59/60. איצ'ה מנחם, יושב ראש ההתאחדות שלכם, פתח את החגיגה בדקה השמינית בדרך ל-0:2 אדום של ספוז'ניקוב, אך רפי לוי השווה בצמד. ואז שוב איצ'ה הוליך ליתרון של הפועל, אך גלזר היה שם כדי לחלק את העסק. מנחם נשאר עם המחמאות עד היום, ואולי עם פרס הניחומים בדמות אליפות של הפועל פתח תקוה ולא של היריבה העירונית.

        יצחק איצה מנחם יור ההתאחדות לכדורגל (ברני ארדוב)
        למרות התיקו, הוא נשאר עם המחמאות. איצ'ה מנחם

        8. מיקי בן שטרית

        13.10.1984

        הפועל – מכבי 3:0 (נתן 30, בן שטרית 45, 86)

        מכבי חיפה ובית"ר ירושלים בכלל רבו על האליפות באותה עונה, ובאותו יום מדובר אלי אוחנה דווקא שבר את הירוקים בהצגה הראשונה מתוך שתיים, עם שלושער בתוך חצי שעה (נגמר 2:3). אבל לאחר מכן התחיל הדרבי, והשרביט עבר לבן שטרית. מכבי בכלל קבוצת החוץ, אבל זה ממש לא נראה כך. אלון נתן פתח בחגיגה, ואז זה היה רק בן שטרית, עם אחד בסוף המחצית ואחד בסוף המשחק. זה היה המשחק שעצר במעט יותר מדי שנים אדומות, והצהובים עשו זאת אז עם הרבה קלאס. לבן שטרית מניות רבות בכך.

        שחקן העבר אלון נתן (ימין) עם אלדד בוקשפן (ברני ארדוב)
        אלון נתן (מימין) פתח בחגיגה, ואחר כל זה היה רק מיקי בן שטרית. (צילום: ברני ארדוב)

        7. שייע פייגנבוים

        5.6.1976

        הפועל – מכבי 1:2 (חזום 5, פייגנבוים 52; פרץ 46)

        אין דרבי דרמטי יותר מדרבי עם השלכות ירידה, וזה היה בדיוק כזה. מחזור 33 של העונה, הלפני אחרון, כמעט כל הליגה מסובכת בתחתית – גם הפועל ומכבי. לאדומים הדרבי היה אפילו יותר קריטי, והביצוע של שייע בשער הניצחון חקוק במוחו של כל אוהד שראה כדי לספר. עד היום אנשים זוכרים את השנייה שהכדור של פייגנבוים נחת ברשת. את אבי כהן ואלון קפלן בוכים עוד בזמן המשחק. את השמחה והרבאק של גדול חלוצי הפועל תל אביב בכל הזמנים. בסופה של עונה שתי הקבוצות שרדו, אבל הדרבי הזה היה אחד המשמעותיים בהיסטוריה. ביום ראשון, אולי, נקבל עוד אחד כזה.

        תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)
        שער הניצחון שלו חקוק במוח של כל אוהד שחזה בו. פייגנבוים (צילום: מתוך הספר "מחצית ראשונה" של אריה קנפר בעריכת אורי שרצקי וברני ארדוב)

        6. ברוך דגו

        9.5.2001

        מכבי – הפועל 0:2 (ברוך דגו, 19, 23)

        בתקופה שבה לא זוכרים הדחה של הפועל תל אביב בגביע, בטח שלא ב-90 דקות, עוד יותר קל להעריך את מה שעשתה מכבי בחצי הגמר של עונת 2000/01. יותר נכון, את מה שעשה ברוך דגו. דקה 19. אבי נמני מבלה שבועות ברחבה האדומה, עוד דריבל ועוד הטעיה, עד ששלח פס לדגו, שמקרוב שלח לרשת ורץ להוריד חולצה. ארבע דקות עברו, דגו פרץ משמאל, אף אחד לא הפריע אז הוא שיגר טיל שטוח מפינת ה-16. את חגיגת הדילוגים של הקשר, שהספיק מאז לנצח גם דרבים באדום והיום משחק ברמת השרון, לא שוכחים בשני הצדדים. הצהובים מצרפים לזיכרונות גם גביע. יכול להיות שזה היה המשחק הכי מרשים של דגו במסגרת ישראלית. את הטוב מכולם הוא שמר לאייאקס.

        ברוך דגו, מכבי תל אביב, חוגג ניצחון על אייאקס (AP , Ariel Schalit)
        קשה לשכוח את חגיגות הדילוגים שלו. ברוך דגו (צילום: AP)

        5. שבתאי לוי

        29.11.1980

        הפועל – מכבי 0:3 (ליברמן 26, שבתאי לוי 30, 61)

        אחד הזיכרונות האדומים המתוקים מאותה עונת אליפות הוא הדרבי הראשון, השלישייה לרשת הצהובה והצמד של לוי. משחק שנתן את הטון להמשך אותה עונה, ולכמעט חצי עשור אחריה. ליברמן כבש את הראשון, ונתן את האות למופע האישי של כוכב שבתאי. "הגול השני, חצי שעה מהפתיחה, כששבתאי לוי מנחית לשער של מרכוס את הכדור שמרים את הרשת בין העמוד החיצוני לקורה, מול העיניים המשתאות של אוהדי מכבי, הוא רגע שהזיכרון מצלם", כתב רון עמיקם במעריב. "אחר-כך באה העקיפה של לוי את מרכוס והקריאות משער 7: "חמש, חמש, חמש"; את ה"חמש" הם לא השיגו עד היום.

        שחקן העבר שבתאי לוי (ברני ארדוב)
        המופע האישי של כוכב שבתאי. שבתאי לוי (צילום: ברני ארדוב)

        4. אלי דריקס

        10.10.1992

        מכבי – הפועל 0:4 (דריקס 9, 45, 62, אבי כהן הירושלמי 84)

        בדקה התשיעית קלינגר הוציא אאוט של 80 מטר, נמני בעט ודריקס קפץ כל כך גבוה שהיה זוכה בתחרות הטבעות. המצח התחבר עם הרשת, 0:1 צהוב. בדקה ה-45 אבי כהן השאיר לדריקס בתוך הרחבה. החלוץ נתן גב, התסובב במקום וקרע את הרשת העליונה. 0:2. בדקה ה-62 איציק זוהר דהר כל הדרך, שלח את פולוקארוב שהחליט לפרגן. למי? לדריקס. האח של אח של דריקס שלח פס בשמאל ורץ לחגוג את אחת ההופעות הטובות ביותר של חלוץ בדרבי. שלושה שערים שלו, כל שער משוויץ בתכונה אחרת. ראש, סיבוב, סיומת. דרבי קטלני של חלוץ קטלני. אגב, השוער שהוציא את ארבעת המסמרים אז היה לירן שטראובר. עוד אגב, ב-10.10 (1992) זה נגמר ברביעייה, ב-22.2 (2010) זה נגמר ברביעייה. הדרבי הבא הוא ב-11.11. הכינו את הרשתות.

        אלי דריקס שחקן מכבי תל אביב (ברני ארדוב)
        שלושה שערים, כל אחד משוויץ בתכונה אחרת. אלי דריקס (צילום: ברני ארדוב)

        3. גילי ורמוט ואיתי שכטר

        22.2.2010

        מכבי – הפועל 4:2 (אבידור 38, בוזגלו 77; לאלא 17, שכטר 21, 65, דה סילבה 30)

        זה היה הדרבי שהפך את מאזן כל הזמנים לצד האדום, מאזן שעדיין נשמר עד היום. יותר מכך, זה היה אמור להיות דרבי הנקמה על ה-5:0 של שפיגל ב-1970. אבל הפועל, כמו הפועל, ידעה לפצוע אבל לא להתעלל. וכמה שהיא פצעה. איתי שכטר, במשחק מדהים, החמיץ פעמיים לפני שלאלא יצר יתרון, ומאז המבול. שכטר כבש פעמיים, ורמוט בישל פעמיים והיה בכל מקום במגרש, וכל מי שהיה במגרש אמר שזה יכול היה להסתיים בתוצאה אסטרונומית. זה היה אחד המשחקים הטובים ביותר של החבר'ה של אלי גוטמן באותה עונה, עונה שהסתיימה בדאבל. וזה היה אחד המשחקים שהגדירו סופית את המעמד של הצמד הכי נוצץ בכדורגל הישראלי.

        גילי ורמוט עם איתי שכטר שחקני הפועל תל אביב (ברני ארדוב)
        הגדירו סופית את מעמדם כצמד הנוצץ בכדורגל הישראלי. גילי ורמוט ואיתי שכטר (צילום: ברני ארדוב)

        2. אבי נמני

        23.11.1991

        הפועל – מכבי 4:0 (דוד הרשליקוביץ עצמי 39, נמני 42, דריקס 73, 88)

        דריקס נכנס כמחליף והרשית צמד כוחני, אבל המשחק הזה רשום קודם כל על אבי נמני. יש מצב שזה המשחק שבכלל יצר את המיתוס של מספר 8 צהוב. איך אמר השבוע העיתונאי וההיסטוריון רון עמיקם: "השחקן והמאמן שהפסיד הכי הרבה דרבים חתום על הניצחון הכי גדול של מכבי מאז ה-0:5". וזה באמת היה ניצחון גדול. שלוש דקות לאחר השער העצמי של הפועל, קלינגר הכין פס למלך, שהרים את הרשת מחוץ לרחבה וסחט מאבי רצון "כדורגל מעולם אחר, כדורגלנים – נמני את זוהר – מעולם אחר". נמני, רק בן 19, היה אז בכל מקום במגרש, כבש אחד, בישל אחד וגם השער הראשון של דריקס הגיע מבעיטה שלו. זה היה משחק מדהים של מכבי (רצון: "אני לא זוכר תצוגה כל כך מבריקה של קבוצת כדורגל"), והיה נראה שהטיקי טקה הקדים את זמנו. גם נמני.

        אבי נמני חוגג בעונת 1995/96 (ברני ארדוב)
        נראה שהטיקי טקה הקדים את זמנו. גם נמני (צילום: ברני ארדוב)

        1. גיורא שפיגל

        24.1.1970

        מכבי – הפועל 0:5 (שפיגל 7, 27, 61, טלבי 47, בכר 54)

        ה-דרבי של כל הזמנים. התוצאה הזכורה, המופרזת, השולטת והמדוברת, ויותר מכל – תוצאה שנתנה אליפות. רוני קלדרון עוד היה אז בהסגר, והצד האדום חסר גם את פרימו ובז'רנו. מכבי תל אביב פשוט התפרעה על הצהובים ושפיגל התפרע יותר מכולם. כל שער מהשלושה שכבש באותו משחק התברר כמהותי במיוחד, כשבסיום אותה עונה הכתר הלך לצד הצהוב של תל אביב בגלל יחס שערים טוב יותר. המשחק הזה זכור לא רק בגלל התוצאה אלא בגלל מה שקרה רק לאחר מכן. את כף היד הפתוחה שהדביק חבר לאריק איינשטיין על חלון "כתר המזרח" מכירים גם הדורות שלא ידעו את שפיגל. ולשפיגל היו שלוש אצבעות בכף היד הזו. מקום ראשון, ללא מתחרים.

        לטוויטר של אורן יוסיפוביץ

        מייל: orenjos@walla.co.il

        נתונים: dribblist.com

        תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)
        שחקן על שהכריע עונה שלמה בדרבי אחד. שפיגל (משמאל. צילום: אריה קנפר, מתוך הספר "מחצית ראשונה" בעריכת אורי שרצקי וברני ארדוב)

        אז מי יותר טוב - אניימה או אדל?

        בטח תופתעו לשעת שאניימה לא באמת ראוי להיקרא "בוגד"

        למה מכבי אף פעם לא מנצחת את הדרבי הראשון של העונה?

        כל הכתבות לקראת הדרבי התל אביבי