מאי 2009. המחזור האחרון של העונה היה טראומתי עבור עירוני קרית שמונה, שהפסידה בבית 2:1 למכבי פתח תקוה וירדה לליגה הלאומית. עם שריקת הסיום, שחקני הקבוצה היו שרועים על הדשא עם דמעות בעיניים, העיתונאים הצטופפו סביבם על מנת להבין את התחושות ובעיקר לדעת מי מהם מתכוון להישאר בקבוצה, מי השחקן שמאמין באמת שלכל ירידה יש עליה ולא זורק את הקלישאה סתם לאוויר. מרביתם התחמקו מתשובות, אמרו שהם צריכים זמן להירגע ולחשוב, רובם התלבטו לאן ממשיכים את הקריירה. אבל לא ברק בכר. הוא היה היחיד שלא חשש לרגע להתייצב מול המצלמות ולהצהיר: "אני נשאר בקרית שמונה. עוד נשארה האחריות והחובה האישית להחזיר את הקבוצה למקום שהיא הייתה בו. לא עוזבים את הבית כשקשה".
תשע שנים רצופות נמצא בכר במועדון איתו עבר הכל. עליית ליגה היסטורית, ירידה ועוד עלייה. כשחקן, הוא נחשב לאחד האהודים בקרב הקהל הכחול, הנהלת המועדון והצוות המקצועי. לא מעט שחקנים בקבוצה עוד הספיקו לשחק לצדו, אחרים הכירו לאחר שפרש ממשחק פעיל בעקבות פציעה ושימש כעוזר מאמן. הוא נקרא לדגל כשקבוצת הנוער הייתה במצב של ירידת ליגה, מונה למאמן והצליח להוציא אותם עמוק מהבוץ של התחתית. כשהסיטואציה בין איזי שרצקי לגילי לנדאו יצאה משליטה, הבעלים החליט שבכר הוא האיש הנכון במקום הנכון. האם ההימור על מאמן כל כך צעיר (33) וחסר ניסיון יצליח? הכירו את המאמן החדש של האלופה.
בכר גדל במחלקת הנוער של נווה יוסף, עבר לארבע שנים להכח עמידר רמת גן עד שב-2002 הגיע לתחנה הראשונה בליגת העל, הפועל פתח תקוה. "התכונות העיקריות של ברק הן חריצות, רצינות, התמדה והשקעה", מסביר ניר לוין, שהביא אותו לפתח תקוה. "היה לו אופי מצוין כשחקן ותמיד שאיפה להתקדם. בסך הכל הוא היה דמות מאד חיובית בקבוצה".
בכר שיחק שנתיים בפתח תקוה לפני שמצא בית בקרית שמונה. בסיום עונת 2010/11 פרש ממשחק פעיל ואת עונת האליפות אשתקד העביר כעוזרו של רן בן שמעון ובמקביל נקרא לדגל בקבוצת הנוער. "זכור לי יום אחד במיוחד", מספר גורם במחלקת הנוער. "היה לנוער משחק משמעותי בבאר שבע ולבוגרים משחק בקרית שמונה. ביום שישי בבוקר ברק היה באימון של הבוגרים, בצהריים כבר יצא בדרך לבאר שבע עם הנוער עם כל האנרגיות וההכנה למשחק שכזה. ביום שבת הוא ניהל את המשחק וכמה דקות לאחר שריקת הסיום כבר היה שוב על הרכב כדי להספיק להיות בזמן במשחק של הבוגרים. זה היה טירוף, לא הייתה לו דקת פנאי לעצמו או למשפחה, אבל הוא עדיין בא עם אנרגיות למרות המאמץ הענקי הדרוש. ככה בעצם הוא התנהל במשך עונה שלמה.
יו"ר מחלקת הנוער והמנהל המקצועי דורון שנפר מסביר: "הוא קיבל את קבוצת הנוער לאחר המחזור השביעי עם שש נקודות במקום ה-14 עם אותו מספר נקודות כמו האחרונה בטבלה ולא היה מנוס משינוי מהותי בצד המקצועי כי מלבד התוצאות, הקבוצה לא תפקדה. ברק הוזעק אל הדגל מתוך מטרה לחבר את קבוצת הנוער לבוגרת וכדי שיתווה את המדיניות המקצועית של מה שקורה גם בבוגרים גם לנוער".
"ידעתי שאין לו ניסיון באימון, אבל העבודה הצמודה לצד רן והעובדה שמדובר בשחקן ששיחק שנים רבות בליגה הראשונה בישראל הספיקה כדי לזרוק אותו לים הסוער של ליגת העל לנוער", ממשיך שנפר. "ואכן בתקופה שהוא אימן חל שינוי מהותי וקיצוני הן ביכולת השחקנים והן בגישה שלהם למקצוע. ברק החדיר בהם מקצועיות שלא הייתה קודם, התחיל לעבוד על ניתוחי משחק וצילומי וידיאו, מה שלא היה כאן קודם. שיטת האימון שלו הייתה בדיוק כפי שהבוגרים עבדו. מהרגע שהגיע לא היה לי ספק שהקבוצה תישאר בליגה ואכן כך היה. אני מניח שאם היה פותח את העונה עם הקבוצה, היינו מתמודדים חזק בחלק העליון של הטבלה".
שנפר מסכם: "אנשים מעריכים אותו כי הוא מקצועי מאד באימונים, משרה ביטחון על השחקנים ומאוד, רגוע אך יחד עם זאת כשצריך להחזיק את המקל ולהכות בו הוא עושה גם את זה. אסור לשכוח שהיה שנים רבות בחדר ההלבשה כך שהוא יודע בדיוק מה מתחולל שם וזה יתרון גדול על פני אחרים. מעבר לזה, הוא אדם מיוחד עם לב זהב, הראשון שמתנדב לעזרה וקשוב. הוא רק צריך את הזמן ואני משוכנע שהוא יצליח".
שנפר לא לבד. בקרית שמונה מתארים את בכר כאדם שכולם אוהבים, נוף נדיר בכדורגל שלנו. שחקן בקבוצה נזכר בסיפור שקרה עוד כשבכר היה שחקן פעיל: "לפעמים מגיעים לאימון ילדים שצופים בנו מתאמנים. ברק שם לב שלאחד הילדים יש נעלי ספורט מאד בלויות. ידענו שהוא מבית של אנשים מיעוטי יכולת וכשכולם כבר נכנסו לחדר הלבשה, הוא ניגש לילד ורק שאל אותו מה מידת הנעליים שלו. למחרת הילד קיבל זוג חדש של נעלי ספורט והכל נעשה בשקט בלי שאף אחד ישים לב. הייתה עוד משפחה שהוא היה עוזר לה באופן קבוע, מגייס מאיתנו תרומות ומעביר להם את הקניות. יש לו לב רחב והוא היה מדביק את כולנו בזה".
כשבכר עבר לצד השני של חדר ההלבשה, לתפקיד עוזר המאמן, הוא הפך למעין אוזן קשבת לשחקנים. בהמשך, אלה לא אהבו במיוחד את היחס המנוכר, לטענתם, שקיבלו מגילי לנדאו. מבחינת השחקנים, חילופי המאמנים עברו חלק ולא היה מתאים מבכר לקבל את התפקיד הראשי. יממה לאחר פיטורי לנדאו, כשהקבוצה אירחה את ליון (4:3), דאגו השחקנים לנקוט צד בסכסוך ורצו אחרי כל שער לחבק את בכר ובכך לחזק את מעמדו לקראת המינוי הקבוע.
הסיבה לכך היא שבכר לא היה רק חבר, אלא פעיל מאוד ומוערך גם בפן המקצועי. "עם גילי, ברק היה אחראי על העריכות וידיאו והצד הטקטי. הוא היה עושה הכנה למשחק, מעביר אספות טובות מפורטות. גם בשנה הראשונה שלו תחת רן בן שמעון, הוא היה מעביר לפעמים אימונים והיו לנו איתו הרבה שיחות אישיות. הוא היה עוזר, מכוון ומייעץ", מסביר אחד השחקנים. "עברנו לא מעט תהפוכות", המשיך שחקן אחר. "ברק הוא עוגן במערכת, ווינר שרוצה לנצח בכל ספורט, אדם ישר אימן שהולך אחרי האמת שלו ואנחנו בטוחים שהוא יצליח. הוא איש של עבודה קשה. אנחנו השחקנים מאד מחוברים אליו ונעשה הכל על מנת להחזיר לו".
דבר אחד ברור. מבחינת השחקנים, בכר הוא המשך ישיר לדרך המוכחת של בן שמעון וניגוד מוחלט לימי לנדאו. "הוא ממשיך את הדרך שבן שמעון הנהיג פה במשך חמש שנים. זו דרך שהוכיחה את עצמה וברק משמר ומשפר אותה ומוסיף את הדברים שלו. הוא מביא איתו את ההתלהבות והידע שלו ואת התשוקה. הוא רוצה להצליח בשבילו ובשביל הקבוצה. אחרי תשע שנים פה בתפקידים שונים מגיעה לו ההזדמנות. נעשה הכל כדי שהוא יצליח כי החיבור, באופן טבעי, טוב", טוען שחקן.
המעבר מתפקיד העוזר לתפקיד המאמן לא קל, אבל אצל בכר עבר בצורה חלקה. ובכל זאת, קרית שמונה נמצאת בסיטואציה לא פשוטה. כאלופת המדינה היא רוצה לפחות לסיים את העונה בצמרת ובכר, עם כל הסימפטיה, צריך לספק תוצאות והוא מבין את זה. "הוא סמכותי ומתי שצריך לצעוק, להעיר ולהפסיק גם תרגילים באמצע כדי לתקן, הוא עושה את זה", טוען שחקן בקבוצה. "בכר יודע להיות אגרסיבי כשצריך. אין ספק שעוזר ומאמן זה לא אותו דבר וברור שיש גישה שונה. לקחנו צעד אחורה כדי לכבד את התפקיד שלו יותר. לא מנסים להיות חברים ומובן שיש יותר דיסטנס משני הצדדים".
גיא עזורי, שקודם גם הוא מעמדת העוזר לעמדת המאמן בבית"ר ירושלים, מסכים: "יש יותר יתרונות מחסרונות למאמן שמקודם מעמדת העוזר. בתור עוזר מאמן, היחסים עם השחקנים שונים. אתה האוזן הקשבת שלהם והם מרגישים חופשי איתך. ברגע שאתה מאמן ראשי זו סיטואציה שונה. ברק יצטרך לשנות את כל הגישה שלו עם השחקנים. הוא צריך לעבוד בחוכמה בכדי לנתב את זה לסוג שונה של התנהלות מול שחקנים, לדעת לנצל את זה שהשחקנים מכבדים ומעריכים אותו ולדעת מתי להיות עם יד הרבה יותר קשה. יש לו אישיות יוצאת מן הכלל, אבל הכדורגל הוא דבר מאוד אכזרי. בסופו של דבר המאמנים נבחנים לצערי במבחן התוצאה, אך בעיני הדרך לא פחות חשובה. בכר יצטרך לספק תוצאות וכשאתה מאמן קבוצה שהיא אלופת המדינה, הציפיות הן אחרות וזה חלק מלהיות מאמן. החלק הפחות יפה ויותר אכזרי".
אז איך ייראה המשך העונה של האלופה? לוין אופטימי: "אני מאמין שהוא יכול להצליח. הוא עבר מסלול טוב משחקן למאמן, כור היתוך שכולל קבוצת נוער ועוזר מאמן בבוגרים עם בן שמעון. היה לו מה לראות וממי ללמוד וביחד עם האופי, הרצינות והחריצות יש לו את היכולות להצליח. הוא מכיר את השחקנים, המערכת והקבוצה יותר מכל אחד אחר ועשה מעבר הדרגתי. יותר נוח להיות קודם עוזר מאמן. זה תהליך טבעי של התקדמות והתפתחות".
עזורי מוסיף: "קשה מאד לנבא מה יהיה, אבל אני מאמין בסגל של קרית שמונה שהוא סגל ברמה מאוד גבוהה. השנה בוחנים את קרית שמונה בצורה שונה, הקבוצות נערכות נגדה אחרת כי היא האלופה וזה שונה מבחינה מנטאלית. הם מקום אחר בכדורגל הישראלי, אבל אני מאמין בקבוצה הזו ומאמין בברק כאדם שיהיה מסוגל להבין את המצב. הוא יצטרך את טיפת המזל שיש בכדורגל ואז התוצאות יגיעו יחד עם הדרך והעשייה".
מה ייחשב להצלחה העונה בקרית שמונה? מקומות 1-4? קמפיין אירופי מוצלח? קשה להגדיר במדויק ואולי זו הבעיה המהותית בקבוצה של שרצקי שעדיין לא לגמרי מעכלת את מעמדה החדש. "אנחנו לא יוצאים בהצהרות, לא על אליפות לא על גביע ולא על אירופה", אומר בכר עצמו. "אנחנו נמצאים במצב שהוא לא סימפטי ומסתכלים על כל משימה בנפרד. אני רוצה להתחיל לחזור למסלול של ניצחונות ואז לכוון לדברים יותר גבוהים".
בכר הסביר את האני מאמין שלו: "אני מאמין בעבודה קשה. זה נשמע קלישאתי, אבל אני חושב שמאמן צריך לעבוד שעות מסביב לשעון, לראות משחקים, לנתח אותם ביסודיות, לערוך את המשחקים של הקבוצות היריבות ולשים דגש טקטי על דברים קטנים. חשוב לדעת להגיע לכל שחקן וכמובן לדעת להכיר את המערכת ולדעת מה היא דורשת לעשות את ההתאמות".
כשבכר נדרש להסביר איזה סוג של מאמן הוא, התשובה לא מפתיעה: "שיחקתי תחת רן המון שנים ועבדתי איתו שנה שלמה. למדתי ממנו המון ואני מנסה ליישם את הדברים כמאמן. בסך הכל, אני עובד באותו מקום עם אותם שחקנים ואם משהו הצליח כל כך טוב, שווה לנסות לעשות אותו שוב. כמובן שאני מוסיף דברים משל עצמי ונקודות שאני מאמין בהם.
"השינוי הכי בולט שהייתי צריך לעשות הוא במשמעת והסדר. שחקנים, שהתרגלו למשהו ברור בשנים האחרונות, קצת איבדו כיוון והייתי צריך להחזיר אותם לכיוון הנכון. הכל קרה כל כך מהר ולא היה לי זמן להתכונן לתפקיד. זה בא לי בהפתעה גדולה, אבל המועדון הזה כל כך חשוב לי שהייתי צריך לבוא, לקחת אחריות על המצב לנסות לחזור למסלול שניצחונות".
