כשהוא רואה כחול בעיניים: צ'יצ'ריטו מתכונן לצ'לסי

צ'יצ'ריטו רצה מאוד לשחק במדי מקסיקו באולימפיאדה, אבל אלכס פרגוסון חשב אחרת. "הוא היה נהדר עבורנו בעונה הראשונה, והשניה היתה קשה יותר, בעיקר בגלל שלא היתה לו חופשה בקיץ כבר שלוש שנים. סיכמנו שהוא ינוח כמו שצריך, וזה יהיה לטובתו בעונה הקרובה" הסביר המנג'ר הסקוטי במאי. כך החמיץ חאבייר הרננדס את זכיית נבחרתו במדליות הזהב – אם כי, כמובן, איש לא יודע כיצד העסק היה מתפתח לו היה נכלל בסגל. הוא התכונן כראוי לפתיחת הפרמיירליג, אבל בפועל נותר עד כה קירח מכאן ומכאן. החתמתו של רובין ואן פרסי דחקה את צ'יצ'ריטו אל קצה הספסל. אנחנו כבר בסוף אוקטובר, אבל המקסיקני בקושי ראה דשא, השלים 90 דקות רק במשחק ליגה אחד, 0:4 מול וויגאן – וגם הבקיע בו את שערו היחיד.

לאור המצב העגום, לא מפתיע כי התקשורת התמלאה בדיווחים על עזיבתו הצפויה בינואר, למגוון יעדים אפשריים. ריאל מדריד, אתלטיקו מדריד, דורטמונד, פיורנטינה, ארסנל, ואפילו פורטו הוזכרו, ובתוך הסלט הזה קצת קשה להבדיל בין ספקולציות מבוססות להמצאות מופרכות. כך או כך, הרננדס המתין בחוסר סבלנות להזדמנות, והיא הגיעה ביום שלישי מול בראגה בליגת האלופות. הצמד שסייע ליונייטד להפוך פיגור בן שני שערים לנצחון 2:3 גרם לפרגי להכריז: "הוא מתאמן נהדר, מפגין התלהבות ורעב לשחק. אין לי מושג מה לעשות עם כל החלוצים שיש לי".

כאן המקום לציין כי הנחת היסוד לפיה היתה עונתו השניה של צ'יצ'ריטו באולד טראפורד חלשה רחוקה מהמציאות. ב-2010/11 כבש המכסיקני 13 שערי ליגה, ואשתקד תרם 10. ההבדל אינו תהומי, במיוחד כאשר לוקחים בחשבון את שערי השיווין הקריטיים באנפילד ובסטמפורד ברידג'. ואם כבר מדברים על ה-3:3 מול צ'לסי, בו הצילה יונייטד נקודה אחרי פיגור 3:0, הרי שהחזרה הפתאומית לתמונת ההרכב מתרחשת בדיוק לפני סדרת המפגשים מול הכחולים בלונדון – תחילה בליגה, וביום רביעי בגביע. המקסיקני אוהב מאוד לראות מולו שערים של צ'לסי. את שערו הרשמי הראשון כשד האדום הוא כבש נגדה במגן הקהילה באוגוסט 2010. בנצחון הכפול ברבע גמר ליגת האלופות באפריל 2011 הוא תרם שער יתרון בגומלין במנצ'סטר, וכעבור חודש הכניע את פטר צ'ך בליגה, 35 שניות מפתיחת המשחק. בעונה שעברה, כאמור, הוא הציל את קבוצתו מהפסד. בקיצור, פרגי חייב לתת לו לשחק באחד המפגשים מול צ'לסי לפחות, ובהחלט כדאי להתחיל כבר ביום ראשון.

הסיפור הזה קשור רק בעקיפין לדרבי של מרסיסייד, אבל מלמד לא מעט על מדיניות הרכש של ליברפול. אחד השמות הלוהטים ביותר בשוק ההעברות בקיץ יהיה לואיס הולטבי. לא רק שמדובר בכשרון אדיר בן 22 שרשם הופעות בנבחרת גרמניה, אלא הוא גם מסיים את חוזהו בשאלקה ביוני, וצפוי להיות שחקן חופשי לחלוטין. הגיוני שכל קבוצה לוטשת לעברו עיניים, אבל הגיוני קצת פחות שליברפול מאמינה בסיכוייה להחתימו. אחרי הכל, אביו של הולטבי הוא אנגלי, אוהד שרוף של אברטון, וכך הוא חינך את בנו מגיל אפס. למעשה, בילדותו חלם לואיס לשחק בגודיסון פארק, אבל לאור הצלחתו המסחררת ייתכן שהשאיפות שודרגו בינתיים.

עובדת היותו של הולטבי כחול בלב ובנשמה ידועה ברבים, אבל היא לא מרתיעה את האדומים. במחשבה שניה, אולי בכל זאת יש לליברפול בסיס להאמין שהעסק אפשרי. אחרי הכל, ג'יימי קראגר היה אף הוא אוהד מושבע של אברטון בילדותו, והפך לאחד הסמלים המובהקים של אנפילד בשני העשורים האחרונים. מאחר ודקות המשחק של הבלם הוותיק התמעטו עד מאוד, אולי אפשר להשתמש בו כאיש יחסי ציבור, ולשלוח אותו לגלזנקירשן לשיחות עם הגרמני. בינתיים, נצחון חוץ של ליברפול בדרבי יעציב מאוד את משפחת הולטבי, אבל הוא הפך סביר קצת יותר לאור חסרונם של מרואן פלאיני וסטיבן פינאר בצד של אברטון.

מקובל לחשוב כי היריבות העזה ביותר בהולנד שוררת בין מחנות האוהדים של אייאקס ופיינורד. לא לגמרי בטוח שזה נכון. ייתכן והשנאה של אוהדי דן האג כלפי אייאקס עוצמתית אפילו יותר, אלא שמדובר במועדון דל הישגים, ולכן העסק מתוקשר הרבה פחות ברחבי העולם. עם זאת, האג היא העיר השלישית בגודלה בהולנד, למועדון בסיס מעריצים גדול מאוד, שנים ארוכות של הפסדים הפכו אותם למתוסכלים, וכאשר יש הזדמנות לנצח את המצליחנים המתועבים מהבירה, העסק עלול לצאת מכלל שליטה. ב-2010/11 חוותה דן האג את העונה הטובה ביותר בעידן המודרני בהדרכתו של המאמן ג'ון ואן דן ברום, שחקן עבר של אייאקס שיושב כיום על ספסל אנדרלכט. היא הציגה כדורגל התקפי פנטסטי, וגברה על אייאקס פעמיים בליגה – תחילה 0:1 בחוץ, הנצחון הראשון באמסטרדם מאז 1986, ולאחר מכן 2:3 דרמטי בבית.

לקס אימרס היה לא רק כוכב בקישור דן האג, אלא גם אוהד שרוף במיוחד. הוא נולד בעיר, את גבו מעטר קעקוע ענק עם סמל המועדון, ואין דבר שהוא שונא יותר מאשר אייאקס. הוא כבש את אחד השערים בנצחון הביתי, ואחרי המשחק יצאו השחקנים והמאמנים לחגוג עם האוהדים בפאב. חלקם עלו על הבמה, אימרס לקח את המיקרופון, ושר עם הקהל: "אנחנו הולכים לצוד יהודים!".

טוב, הבחור רחוק מלהיות אנטישמי. האולטראס של אייאקס מכנים את עצמם יהודים במשך עשורים ארוכים, והאירוע גרם דווקא ליו"ר המועדון, אורי קורונל היהודי, לשים לזה קץ. אימרס הודה שלא נהג בתבונה, הושעה על ידי ההתאחדות מחמישה משחקים ופירסם התנצלות פומבית. בקיץ, אחרי שקבוצתו האהובה שבה לתחתית, הוא קיבל בגיל 26 הצעה של פיינורד, ופתח את העונה מצוין, עם חמישה שערי ליגה עד כה. ביום ראשון, כאשר יפגוש לראשונה את אייאקס כשהוא מייצג את רוטרדם ולא את דן האג, לא יהיה על המגרש שחקן להוט יותר להצליח. אם ינצח, סביר שיציין את ההישג בחגיגה שפויה הרבה יותר.

ב-1938 הצליחה מנצ'סטר סיטי, שזכתה באליפות שנה קודם לכן, לרדת עם מאזן ההתקפה הטוב בליגה (80 כיבושים ב-42 משחקים!) והפרש שערים חיובי. מי יודע, אולי ההישג המפואר הזה ישוחזר העונה ביפן. בטבלה ההזויה בארץ השמש העולה, מדורגת גאמבה אוסאקה מתחת לקו האדום, למרות שהיא כבשה יותר מכולם בליגה, שני שערים למשחק בממוצע בדיוק – 58 ב-29 משחקים. במקביל, היא גם סופגת בכמויות (57 פעמים), אבל הפרש השערים שלה עדיין חיובי.

למי שלא בקיא בכדורגל היפני, יש לציין שגאמבה היא קבוצת פאר לכל דבר. היא מדורגת כמעט תמיד בצמרת, זכתה באליפות ב-2005, ובליגת האלופות של אסיה ב-2008, עם 0:7 על אדלייד יונייטד האוסטרלית בגמר הכפול. במשך עשור עמד על הקווים המאמן האגדי אקירה נישינו, שדגל בשיטת טלה סנטאנה – אתם תבקיעו כמה שתרצו, ואנחנו כמה שצריך. גאמבה התאפיינה תמיד בהתקפה פוריה והגנה רעועה, ועם עזיבתו של נישינו בסוף 2011 ביכו האוהדים את סוף העידן. הנהלת המועדון התרשלה במינוי יורש ראוי, גאמבה פתחה את העונה באופן קטסטרופלי, ולא התאוששה לחלוטין עד כה. היא ממשיכה לכבוש ולספוג, אולם מוצאת את עצמה במקום לא צפוי לחלוטין.

חמישה מחזורים בלבד נותרו לסיום העונה ביפן, והמפגש עם הירושימה לא יכול להיות קריטי יותר. האורחת, מצידה, מובילה את הטבלה בשיוויון נקודות עם סנדאי, בקרב מרתק בין שני מועדונים בסדר גודל בינוני מינוס שמחפשים אליפות ראשונה. האם התואר ההיסטורי יילך לעיר שספגה הפצצת אטום או לזו שנהרסה בצונאמי?

מונאקו מובילה את הטבלה, נאנט שניה עם שלוש נקודות מתחתיה. במשך עשורים ארוכים זה יכול היה להיות מצב טבעי לחלוטין בליגה הבכירה בצרפת. ב-1978, למשל, זכתה מונאקו באליפות ונאנט היתה סגניתה. בשנת 2000 סיימה נציגת הנסיכות בפסגה הצרפתית, כעבור שנה חגגה נאנט את האליפות האחרונה שלה. את השנים האחרונות השתיים יעדיפו לשכוח. בעונה שעברה היו לשתיהן חששות ממשיים מירידה לליגה השלישית, אבל עכשיו האימפריות בדרך למעלה.

העונה רק החלה, אבל העלייה של מונאקו קרובה לוודאית כבר עכשיו. האוליגרך הרוסי דמיטרי ריבולובלב, שהשתלט על המועדון הכושל לפני שנה, הציל אותו מהתרסקות ובנה סגל איכותי, אליו צורף בקיץ גם המאמן האיטלקי קלאודיו ראניירי. ברשימת הקניות היה אמור להיות בינואר גם טוטו תמוז, אבל זה לא יצא לפועל, וכעת מככב בחוד מונאקו איברהימה טורה. המסלול של הסנגלי בן ה-26 יוצא דופן - הוא הגיע לאירופה דרך סין, מרוקו, אירן ואיחוד האמירויות, ואיש לא שמע עליו עד שהחל לקרוע רשתות. העונה יש לו 13 כיבושים בכל המסגרות, ובעונה הבאה נראה אותו על הבמה הגדולה.

הסיכויים של נאנט נמוכים יותר, וההתרסקות של המועדון שהיה עד לא מכבר שם דבר בכל הקשור לכדורגל התקפי של מסירות קצרות ואקדמיה מפוארת שהצמיחה עשרות כוכבי על. כעת לא נותר מזה הרבה, אבל הקנריות בכל זאת פתוח את העונה ברגל ימין, וגם להם יש סקורר בכושר מזהיר, פיליפ ג'ורג'ביץ' הסרבי שכבש 10 שערי ליגה. אוהבי הכדורגל הצרפתי הטהור מייחלים לשובה של נאנט האמיתית.

כדורגל עולמי בוואלה! ספורט