מאליק היירסטון (מילאנו)
בשקט בשקט, הפך הגארד-פורוורד האמריקאי לאחד משחקני האול-אראונד הטובים ביבשת. אם כך, אין זו הפתעה שלפני מספר חודשים הוצף סוכנו של השחקן בהצעות מהקבוצות הכי עשירות ביבשת, ביניהן צסק"א מוסקבה, ברצלונה ופנרבחצ'ה/אולקר. אלא שברגע האחרון, החתמות של קית' לנגפורד וריצ'רד הנדריקס והבטחות על סגל נוצץ ומרשים שייאבק על כל התארים שכנעו את היירסטון להישאר במילאנו, ואף לחתום על חוזה חדש לשנתיים נוספות עבור כ-3 מיליון דולר. כשהוא בסך הכל בן 25, ואחרי עונה טובה בסיינה ומצוינת במילאנו, הסמול פורוורד הנהדר כבר הוכיח לכל מי שנזקק להוכחה כי הוא פשוט תפור על המשחק האירופי. אם לא ינסה להגשים את חלום ה-NBA שלו (ולא פחות חשוב - יפסיק להיפצע מדי עונה), מדובר כאן בשחקן-על שאמור להצטיין במפעל הבכיר של אירופה ב-5-7 השנים הקרובות
בו מקאלב (פנרבחצ'ה/אולקר)
השם הצפוי, הראוי והמוכר ביותר ברשימה. הרכז הנפלא שהחל את הקריירה האירופית במרסין הטורקית, פרץ קדימה בפרטיזן בלגרד ועשה קפיצת מדרגה ענקית בסיינה לא מפסיק להשתפר, וביורובאסקט 2011 הוא סחף את מקדוניה הקטנטונת להישג הגדול בתולדותיה - מקום רביעי באליפות אירופה. בקיץ עזב מקאלב את סיינה אחרי שנתיים נהדרות לטובת פנברחצ'ה/אולקר, שם ישתף פעולה עם מאמנו מאיטליה סימונה פיאנג'יאני, בתקווה לקחת על גבו את מועדון הפאר הטורקי לפיינל פור היורוליג. הרכז האמריקאי בסך הכל בן 27, ואם לא יעבור ל-NBA בשנתיים הקרובות (עניין רב מארצות הברית נרשם עוד לפני שהצטיין במשחק טרום העונה מול בוסטון), קשה לדמיין מצב בו הוא לא שומר על תואר הרכז הבכיר ביורוליג עד אמצע העשור, ואולי אפילו יותר מזה
קייל היינס (אולימפיאקוס)
בלי ספק, אחד השחקנים המעניינים במפעל. בכל זאת, לא כל יום נתקלים בתופעה כמו קייל היינס: שחקן שעד לפני שלוש שנים שיחק בליגה השניה באיטליה, ולפתע הוא נחשב לכוכב אירופי של ממש. את קריירת המכללות שלו בגרינסבורג הקטנה הוא סיים עם למעלה מ-2,000 נקודות, 1,000 ריבאונדים ו-300 חסימות - הישג בו יכולים להתגאות עוד חמישה שחקנים בלבד בתולדות המכללות: דייויד רובינסון, אלונזו מורנינג, טים דאנקן, פרוויס אליסון ודרק קולמן, שמעמידים גובה ממוצע של 2.10 מ'. למה זה חשוב? כי היינס ידידנו מגרד את השני מטר מלמטה, עם 1.98 מ'. אחרי אותה קריירת מכללות אגדית ותואר ה-MVP של גמר הפלייאוף בגרמני ב-2011, הפורוורד קיבל את הקריאה מאולימפיאקוס, ולא היסס. זה השתלם לשני הצדדים: במשחק שהעלה את האדומים לפיינל פור מול סיינה היינס נצץ עם 21 נקודות, 7 ריבאונדים ו-4 חסימות. אחרי שצלח את עונת הבכורה שלו אצל דושקו איבקוביץ' הקשוח, ולאחר שהצליח בכל מקום אפשרי כנגד כל הסיכויים, לא נותר אלא להודות: אכן, מדובר בתופעה, שעוד עשויה לשלוט ביבשת בשנים הקרובות משני צידי המגרש
ארון ג'קסון (צסק"א מוסקבה)
אם בדור הנפילים עסקינן, הרי שבמקרה של ארון ג'קסון לא נותר לנו אלא לצטט את אטורה מסינה הגדול, מספר שעות אחרי שצסק"א הודיעה על אחת ההחתמות המשמעותיות ביותר שלה הקיץ: "לארון יש מנטליות של לוחם, משהו שהיינו רגילים לראות בג'יי אר הולדן האהוב שלנו. אני בטוח שהאוהדים יאהבו אותו מאוד". בדומה להולדן, גם ג'קסון מגיע לצסק"א בגיל 26, אחרי נסיון של שלוש שנים בקבוצות מהדרג השני והשלישי ביבשת, אולם בעונה החולפת הוא כבר הוכיח כי הוא בשל לגמרי להוביל קבוצת יורוליג כשהצטיין במדי בילבאו החביבה. הסגנון אולי לא אותו סגנון, אך קשה שלא להניח שתחת היד שיודעת לכוון יותר טוב מכל יד אחרת באירופה, ג'קסון לא יהפוך לאחד הגארדים הטובים והיציבים ביבשת
קיי.סי ריברס (חימקי מוסקבה)
אולי השחקן הכי פחות מוכר ברשימה, ובכל זאת כזה שעשה לעצמו שם גדול ביבשת בשנים האחרונות. בקיץ שעבר הגארד האמריקאי אפילו היה מועמד להצטרף למכבי תל אביב, ולא קשה להבין מדוע: הוא מתאים בדיוק לדיוויד בלאט, בעיקר בזכות אופיו המצוין. "אני רואה בו פוטנציאל ענק", אמר מאמן חימקי מוסקבה רימאס קורטינאיטיס לאחר שהחתים את האמריקאי לשנתיים תמורת 2.5 מיליון דולר. ריברס החל את הקריירה האירופית בחממה העונה לשם בנטון טרוויזו, ואחרי עונות טובות מאוד גם ברואן הצרפתית ולוקומוטיב קובאן, הוא בהחלט ראוי להתחיל את דרכו גם ביורוליג. הימור שלנו? ליורוקאפ הוא לא יחזור יותר, לא בשנים הקרובות
סוני ווימס (צסק"א מוסקבה)
אחרי עונת יורוליג שהתחילה בצורה פנטסטית בז'לגיריס אשתקד, לא היה רחוק סוני ווימס מחתימה בניו יורק בקיץ החולף. אלא שהסמול פורוורד ההתקפי המוכשר בחר להישאר באירופה, חתם לשלוש שנים בצסק"א ולמעשה סלל את המשך הקריירה שלו. "סוני הוא מחליף לאנדרי קירילנקו וריימונאס שישקאוסקס", אמרו באלופה הרוסית הנצחית, בעוד האמריקאי עצמו הסביר: "אני לא רואה הבדל גדול בין צסק"א וה-NBA". לפחות מבחינת פוטנציאל, ווימס בהחלט יכול להיות הסקורר הגדול הבא של אירופה, ואין מתאים יותר מאטורה מסינה הגדול לטפל היטב באופי הנפיץ של מי שסיים את שלב הבתים של היורוליג אשתקד עם ממוצע של 17.5 נקודות למשחק ב-51% ל-2 ו-50% מחוץ לקשת. האם הוא מסוגל להיות שחקן משלים בצסק"א, או שמא באמת ייכנס לנעליו של קירילנקו כמנהיג הגדול - והשונה, יש לציין - של המועדון? בקרוב נדע
ג'ייסי קארול (ריאל מדריד)
השחקן המבוגר ביותר ברשימה שלנו יחגוג בחודש אפריל את יום הולדתו ה-30, אולם בניגוד לששת קודמיו, קארול לאו דווקא מתבסס על אתלטיות. הידית הבלתי רגילה שלו תוכל לאפשר לו לשחק ברמה הגבוהה ביותר של היבשת עוד 3-4 שנים, ואחרי עונת בכורה פנטסטית ביורוליג אשתקד, קשה שלא להאמין שהסקנד גארד האמריקאי רק ילך וישתפר. את שלב הבתים בעונה שעברה הוא סיים עם ממוצעים מדהימים של 16.8 נקודות ב-46% מהשדה ו-57% מחוץ לקשת, מספרים יוצאים מהכלל באופן כללי, ובפרט עבור שחקן שעד אותה עונה בילה את הקריירה האירופית שלו בגראן קנאריה. הבלאנקוס אמנם החתימו בקיץ את רודי פרננדס, אך הדבר לא צפוי להשפיע על קארול, שכבר הספיק לתפור 17 נקודות ב-24 דקות במשחק הסופרקאפ הספרדי מול ברצלונה לפני כשבועיים. ייתכן כי בחודשים הקרובים, במקביל לדעיכתו (האיטית) של חואן קרלוס נבארו, יועבר באופן סופי הלפיד, והיורוליג יכתיר את הצלף הגדול החדש שלו