מכבי ת"א במכתב לפיב"א: "אוחיון ניסה לסחוט. שקריו בלתי-מקובלים"

"זהו סיפור פשוט על תאוות בצע, אופורטוניזם וחוסר כנות.

"השחקן – צעיר ובלתי-מוכר מחוץ לישראל – חתם על חוזה לשלוש עונות עם מכבי תל אביב, אחת מקבוצות הכדורסל המובילות באירופה. הצדדים סיכמו במפורש שהשחקן יחזיק בסעיף יציאה מהחוזה רק בתום העונה השנייה. ההבנה הזו שוקפה בחוזה עליו חתם השחקן עם המועדון.

"השחקן שיחק טוב במהלך העונה הראשונה שלו עם מכבי. לפתע, הוא הפך לכדורסלן מוכר ברמה האירופאית. עכשיו הוא קיבל הצעות כספיות גדולות כמעט פי ארבעה משכרו הצפוי במכבי בעונת 2012/13, עונה שבה התחייב לשחק במכבי.

"השחקן לא יכול היה לעמוד בפיתוי. הוא ניסה לפתוח את החוזה שלו עם מכבי, אבל מכבי לא הייתה מוכנה להסכים לדרישותיו השערורייתיות. ולכן, מסיבות של תאוות בצע בלבד ואופורטוניזם, השחקן החליט במודע להפר את החוזה שלו עם מכבי ולחתום על חוזה סותר עם קבוצה אחרת.

"גרוע מכך: השחקן העלה טענות שקריות לגבי זכות שכביכול הייתה לו לסיים את החוזה עם מכבי בתום העונה הראשונה. כפי שיובהר בשורות הבאות, ההאשמות השקריות הללו סותרות לא רק את לשון החוזה הברורה, אבל גם את ההתכתבויות שקדמו לחתימה על החוזה בין הקבוצה לסוכניו של השחקן. לשם שלמות התגובה, מכבי תשיב להלן לכל אחד משקריו של השחקן בנוגע לחוזהו. עם זאת, נציין כי המסגרת המשפטית שבה אמורים הסילופים הללו להיות מוכרעים היא מוסד הבוררות של איגוד הכדורסל הישראלי, לו העניקו הצדדים, בהיותם שניהם ישראלים, סמכות שיפוט בלעדית על המקרה".

זהו רק חלק קטן מההאשמות הקשות שהפנתה מכבי תל אביב כלפי יוגב אוחיון, כחלק ממסמך רשמי ארוך ומקיף שהעבירה בשבוע שעבר לפיב"א (כל המסמך – בתחתית הכתבה). המסמך הזה, המסכם את טענותיה של מכבי כלפי אוחיון ועמדתה הרשמית בסוגיה מתחילתה ועד סופה, הוגש במסגרת הליך הבוררות שעודנו תלוי ועומד בפיב"א וכעת הגיע לידי וואלה! ספורט.

אם עד כה העדיפו במכבי להפנות את האש כלפי נציגיו של אוחיון וביקשו למזער ככל הניתן את הפגיעה בשחקן – אולי מתוך ציפייה שבכל זאת, איכשהו, יתרצה אוחיון וישוב לשורותיהם – כעת, לראשונה, נחשפת עמדתה האמיתית של מכבי כלפי הגארד הישראלי והתנהלותו הקיץ.

ומכבי לא חוסכת בתיאורים קשים: היא מכנה את אוחיון שקרן חסר בושה; מניפולטור; אופורטוניסט; מתחמק סדרתי מחוזים; וטוענת שאוחיון, למעשה, ניסה לסחוט אותה. לא פחות, לא יותר.

וכך ממשיכה מכבי וכותבת לפטריק באומן, מזכ"ל פיב"א, שאמור להחליט האם תחויב מכבי תל אביב להנפיק לאוחיון את טופס השחרור שלו – LOC (Letter Of Clearance), בעגה הספורטיבית-משפטית – מה שישלים מבחינה טכנית את מעברו לקובאן, או שמא תפסוק כי החוזה בין מכבי לשחקן עודנו בתוקף, ועל כן אין המועדון מחויב לשחרר את אוחיון (אלא אם כן יגיע השחקן לפשרה עם מכבי שתאפשר את שחרורו ומעברו הרשמי לקובאן):

"חוזים צריכים להיות מכובדים ע"י הצדדים להם", מסרה מכבי באמצעות בא-כוחה, עו"ד ד"ר טל רוטמן. "טופס השחרור (LOC) אותו דורשת פיב"א מקבוצתו הקודמת של השחקן להעביר לקבוצתו הבאה נועד בדיוק כדי להגן על העיקרון הבסיסי הזה. טופס השחרור נועד כדי למנוע התנהגות אופורטוניסטית שכזו מצד השחקן, שעדיין מחזיק בחוזה משפטי מחייב עם מכבי לעונת המשחקים 2012/13. אם יתאפשר לשחקן לשבור את החוזה עם מכבי ולהימלט ממחויבויותיו החוזיות ללא סיבה פרט לתאוות בצע, הדבר יהיה בעל השפעה הרסנית גם על מועדוני הכדורסל וגם על שחקנים עצמם: הענקת טופס שחרור לשחקן תחת הסיטואציה הנוכחית תהפוך חוזים ארוכי-טווח לכאלה שאבד עליהם הכלח".

חלקים נרחבים ממכתבה של מכבי עוסקים בטענות פרוצדוראליות שהעלו קובאן ואוחיון, לפיהן הייתה אמורה מכבי, כביכול, להשיב לבקשת קובאן לקבלת טופסי השחרור בתוך זמן מסוים, דבר שלטענת קובאן מכבי לא עשתה. אין טעם להיכנס לטענותיה המשפטיות המפולפלות של מכבי בעניינים הפרוצדוראליים הללו (מיטיבי הלכת מוזמנים לעיין במסמך המלא); אך עם זאת, כחלק מהם מתארת מכבי את השתלשלות העניינים בסוגיית אוחיון, ומעניין לראות כיצד נראו ההתרחשויות מנקודת מבטה.

תחת הכותרת "לשון החוזה" טוענת מכבי כך:

"החוזה בין השחקן למכבי קובע שהשחקן יחזיק בסעיף יציאה רק בתום העונה השנייה לחוזה – בסוף עונת המשחקים 2012/13. שני חוזים רלוונטיים נחתמו בין השחקן לבין מכבי: החוזה הראשון נכתב באנגלית, עבור סוכנו הזר של השחקן שניהל את המו"מ, והוא נושא התאריך 31 ביולי 2011. בהתאם לחוקי איגוד הכדורסל הישראלי, החוזה השני הוחלף בחוזה סטנדרטי של איגוד הכדורסל, שנכתב בעברית, והוא נושא התאריך 15 באוגוסט 2011. יצוין כי השחקן דובר עברית ואנגלית שוטפת, והחזיק בעורכי דין מקומיים וזרים שייצגו אותו בהליכים.

"החוזה השני מתעלה בבירור על החוזה הראשון ומחליף אותו. אחד מסעיפיו קובע כך: 'החוזה הזה מסכם את כל ההבנות שהושגו בין הצדדים, בכל הנושאים הקשורים להסכם. שום מו"מ, הצהרות, ייצוגים או הבנות קודמות שנעשו, אם נעשו, בכתב או בע"פ, בפירוש או במשתמע, בין הצדדים קודם לחתימת הסכם זה, לא יהיו תקפים'.

"שני החוזים הם לתקופה של שלוש עונות: 2011/12, 2012/13 ו-2013/14. החוזה הראשון מציין בפסקה 1.2: 'בנוסף על סעיף 1.1 לעיל, השחקן יחזיק באפשרו לסיים את ההתקשרות בסיום עונת 2012/13, ובסיום העונה זו בלבד, בכפוף להבנות ובתנאים שיפורטו להלן...'.

"חשוב מכך: החוזה השני, שמתעלה מעל החוזה הראשון, מציין בסעיף 8(ג') כך: 'בנוסף על סעיפים 5 ו-6 להסכם זה, השחקן יחזיק באפשרות לסיים את החוזה קודם לכן, באופן כזה שהחוזה יסתיים בתום עונת 2012/13, ובתום עונה זו בלבד, בכפוף למילוי התנאים שלהלן...'.

"לפי לשון החוזה הברורה והחד-משמעית, השחקן יכול להוציא לפועל את סעיף היציאה רק בתום עונת 2012/13. בבירור, השחקן מחזיק בחוזה עם מכבי. עם זאת, השחקן טוען שהסכים לסעיפים הללו 'בהיסח הדעת', ולכן בחוזה 'צריך היה להיכתב' שזכות היציאה מהחוזה שמורה בתום העונה הראשונה ולא השנייה. השחקן לא טרח להסביר מדוע וכיצד טעות יסודית שכזו התרחשה, בייחוד כאשר הוא יוצג בידי עורכי דין ישראלים וזרים, ולא סיפק שום הוכחה רלוונטית לטענתו. עם זאת, ההתכתבות בין הצדדים קודם לחתימה על החוזה הראשון מוכיחה בבירור כי אלו טענות שווא. היא מוכיחה שתוכן החוזים משקף את ההבנות שהושגו בין הצדדים במהלך המו"מ – כי השחקן יוכל לנצל את סעיף היציאה מהחוזה רק בתום העונה השנייה בלבד".

וכך ממשיכה מכבי:

"המו"מ בין הצדדים התנהל בחודש יולי 2011, בין מנכ"ל מכבי דני פדרמן לבין סוכנו של אוחיון, אימאן שוקוחידזה.... ב-21 ביולי 2011 הגיע הסוכן עם רעיון חדש, ושלח לפדרמן את האימייל הבא:

"'אנא שקול את האפשרות הבאה, בנוגע לאופציית יציאה בין העונה הראשונה לשנייה בחוזה: אם יוגב לא יהיה מרוצה וירצה לעזוב בשל מחסור בדקות משחק, הוא יהיה חייב לשלם למכבי 40% משכרו...'. פדרמן השיב ב-22 ביולי 2011. הוא לא הסכים להצעת הסוכן. לגבי חששו של השחקן מחוסר דקות משחק, הבטיח פדרמן שמכבי לא תשאיר שחקנים בקבוצה בכוח, בניגוד לרצונם. פדרמן הניח שאם השחקן לא יהיה מספיק טוב כדי לקבל זמן משחק ראוי, אזי מכבי לא תתנגד לשחררו".

בהמשך הדברים, תחת כותרת הביניים "המניעים האמיתיים של השחקן", עוברת מכבי להשתמש בביטויים קשים במיוחד כנגד אוחיון.

"במהלך העונה הראשונה שלו במכבי, השחקן לא סבל מחוסר בזמן משחק. להפך: הוא שיחק היטב והפך לשחקן חשוב עבור מכבי, שמשחק למעלה מ-20 דקות בממוצע במשחקי היורוליג. לשחקן הייתה עונה טובה מאוד, ולפתע הוא הפך למוכר ברמה האירופאית. וכך, בסיום העונה הראשונה לחוזה עם מכבי, השחקן קיבל לפתע הצעות כספיות מקבוצות אחרות שהיו יכולות להכפיל פי כמה את שכרו הצפוי בעונה הבאה במכבי – אם רק יכול היה למצוא פתח לצאת מהחוזה המקורי עם מכבי.

"השחקן לא הסתיר את המניעים האמיתיים שלו. בסיום עונת המשחקים 2011/12 הוא ניגש לדני פדרמן ודרש לפתוח את החוזה שלו. השחקן דרש לקבל כספים נוספים עבור העונה שזה עתה הסתיימה, ולהגדיל באופן ניכר את שכרו העתידי בעונות הבאות. הוא אמר לפדרמן שקיבל הצעות הרבה יותר טובות מקבוצות אחרות, וכי אם מכבי לא תשדרג את שכרו באופן ניכר, הוא 'ירגיש חופשי' לחתום בקבוצה אחרת. כאשר מכבי סירבה להתעלם מתנאי ההסכם המקורי שנחתם בין הצדדים ולהיכנע לדרישותיו השערורייתיות, השחקן אמר לפדרמן שעורכי הדין שלו מאמינים שיוכלו לטעון שהשחקן מחזיק בסעיף יציאה בתום העונה הראשונה, כך שמכבי תהיה חייבת לשחרר אותו. בפועל, השחקן ניסה לסחוט את מכבי ולהכריח אותה להיכנע לדרישותיו, תוך שהוא מציב בפנייה אולטימטום.

"ב-7 ביוני שלח פדרמן אימייל לסוכנו של השחקן, בו הוא מביע את דאגותיה של מכבי ומזכיר לשחקן שהוא נמצא תחת חוזה מחייב עם המועדון. ב-15 ביוני חתם השחקן על חוזה עם קבוצת לוקומוטיב קובאן. החוזה עם קובאן הגיע לידי מכבי באמצעות עורכי דינו של השחקן רק בתאריך 5 ביולי 2012. לפי דיווחים בתקשורת, קובאן הסכימה לשלם לשחקן שכר נטו של 750,000 דולר לעונה, בנוסף לתשלום 200,000 דולר דמי-פיצוי למכבי. לשם השוואה, הסכום אותו צפוי היה השחקן להרוויח במכבי עבור עונת המשחקים 2012/13 עמד על 200,000 דולר נטו בלבד. במלים אחרות, בכך שהפר את חוזהו עם מכבי, השחקן ציפה כמעט לרבע את שכרו השנתי, וכך גם סוכניו היו אמורים להגדיל את העמלה הצפויה להם מהעסקה פי ארבעה".

ועוד מוסיפה מכבי וכותבת כך:

"כשנאלץ להכריע בין התנהגות הוגנת לבין שיפור שכרו העונתי ב-550,000 דולר, בחר השחקן באופציה השנייה. תאוות בצע היא אומנם תכונה המאפיינת את האדם, אך שקריו של השחקן וחוסר-כנותו הם בלתי-מקובלים ונוגדים את רוח הספורט.

"אגב, זו לא הייתה הפעם הראשונה בה השחקן מבטל הסכמים חתומים עם קבוצות ספורט למען הצעות משתלמות יותר מבחינה כלכלית. בדיעבד הבינה מכבי כי לפחות פעמיים בעבר, עם שני מועדונים ישראליים אחרים – עירוני נהריה והפועל גליל/גלבוע – לא השלים השחקן את חוזהו ועזב טרם סיום החוזה למען הצעות כספיות טובות יותר מקבוצות אחרות. כמתחמק סדרתי מחוזים, נראה שלשחקן כבוד מועט בלבד לעיקרון לפיו הסכמים צריך לכבד".

מכבי טוענת כי אוחיון ונציגיו מנסים להפוך את המחלוקת לכספית ולקבוע את עזיבתו של אוחיון כעובדה – אלא שהמועדון, "כצד הנפגע בפרשה", יכול לדרוש את הסעדים הנראים לו: פיצוי כספי, או לחילופין אכיפה של החוזה – היינו חיובו של אוחיון להישאר במועדון (יצוין כי מבחינה משפטית המדובר בחוזה המוגדר כ"שירות אישי", ובתי המשפט לא נוהגים להעניק סעד של אכיפה במקרה שכזה אלא לפסוק פיצויים – אם, כאמור, נקבע כי אכן הופר חוזה).

כך או אחרת, כותב בא-כוחה של מכבי:

"בכך שהפר את חוזהו עם מכבי ו'המציא' סעיף יציאה עליו מעולם לא דובר או סוכם, השחקן קיווה שיוכל להכריח את מכבי לשחרר אותו, כפי שעשה עם מועדונים אחרים בעבר. מכבי לא חולקת על כך שהשחקן הפר את חוזהו עם הקבוצה בכך שניהל מו"מ וחתם בלוקומוטיב קובאן. אבל זה לא אומר שההסכם המקורי בין הצדדים לא בתוקף, וגם לא הופך את המחלוקת בין מכבי לשחקן למחלוקת כספית. לפי חוק החוזים הישראלי, שתקף במקרה דנן, וכך בחוקי החוזים במדינות רבות, מכבי רשאית לדרוש אכיפה של החוזה שהופר. הצד המפר – במקרה הזה, השחקן – לא יכול להחליט עבור מכבי, הצד הנפגע, כי המחלוקת תיושב באמצעות פיצוי כספי. למכבי הזכות המשפטית האוטונומית לדרוש את כל הסעדים האפשריים בחוק: אכיפה, פיצויים או שניהם. כל עוד מתעקשת מכבי שהחוזה המקורי איתה ימולא, אין בכך מחלוקת כספית.

"השחקן קובע מנגד כי 'סיום החוזה עם מכבי בלתי-ניתן לערעור'. אך דבר זה רחוק מן האמת. מכבי חולקת בתוקף על אפשרותו המשפטית של השחקן לבטל את החוזה עם המועדון בתום העונה הראשונה, וטוענת שזכות כזו לא עומדת לו. אם השחקן לא מחזיק באפשרות משפטית לבטל את החוזה, הודעת הביטול שלו להלן היא בלתי-תקפה, והחוזה שלו עם מכבי נותר בתוקף. אם לשחקן לא הייתה האפשרות לסיים את חוזהו עם מכבי באופן חד-צדדי והחוזה עם מכבי עדיין בתוקף, הרי שחתימתו במקביל בקובאן מהווה הפרת חוזה, ולמכבי הזכות לתבוע את אכיפת ההסכם המקורי שלה עם אוחיון כך שימנע ממנו מלשחק בקובאן".

ומטענות פרטניות עוברת מכבי לטענות כלליות-עקרוניות:

"אם פיב"א תקבע בכל זאת כי יש להעניק לשחקן טופס שחרור, תחת הנסיבות המטרידות שנפרשו לעיל, חוזים ארוכי-טווח יהפכו לחסרי תועלת, לחוזים שאבד עליהם הכלח. מה הטעם בחתימה על חוזים רב-שנתיים עם שחקן, אם השחקן יכול פשוט לקום וללכת במהלך תקופת החוזה כאשר הוא מקבל הצעה כספית טובה יותר? גם השחקן וגם המועדונים מרוויחים מחוזים ארוכי-טווח. המועדונים מחזיקים בתמריץ 'לגלות' שחקנים צעירים ולהשקיע בהתפתחותם המקצועית, בתקווה לקצור את פירות ההשקעה במהלך תקופת החוזה. השחקנים הצעירים גם הם יוצאים נשכים מהסכמים כאלו. אם יתאפשר לשחקנים צעירים להתחמק מחוזים מחייבים ברגע שהפכו למצליחים ומוכרים וקיבלו הצעה טובה יותר, הדבר יוביל לקריסת המודל הרווחי הזה ויהיה בעל השפעות הרסניות הן על המועדונים והן על השחקנים".

תחת הכותרת "הערות האחרונות", מסכמת מכבי את טענותיה כלפי אוחיון במלים הבאות:

"השחקן התנהג בכפיות טובה כלפי מכבי, שהעניקה לו את ההזדמנות לשחק כדורסל ברמות הגבוהות ביותר. זהו דבר מובן שהשחקן התפתה מההצעות שהונחו על שולחנו להכפיל את שכרו כמעט פי ארבעה. אבל במקום לנהל עם מכבי מו"מ בתום לב, בחר השחקן להמציא סיפור שקרי ובלתי-סביר, שלפיו הוא יכול היה לסיים את ההתקשרות עם מכבי בתום העונה הראשונה, ואיכשהו, הזכות הזו לא שוקפה באופן ראוי בחוזה שנחתם. במקום להתנהג כמו ספורטאי, השחקן ניסה לסחוט את המועדון כדי שייכנע לדרישותיו.

"השחקן לקח הימור קר ונועז כך שיוכל להתחמק ממחויבויותיו החוזיות כלפי מכבי, ולהכריח את מכבי לשחרר אותו בניגוד לרצון המועדון, ובהתעלם מהחוזה התקף בין הצדדים. אם תסרב פיב"א לבקשת השחקן להעברת טופס השחרור, תוכל בכך פיב"א לשלוח מסר ברור שחוזים בין מועדונים לשחקנים יש לקיים.

"חוזים ארוכי-טווח הם חיוביים הן עבור המועדונים והן עבור השחקנים. שחקן אחד, צעיר וחסר בושה, לא יכול להפוך אותם לחסרי-משמעות".

ohad@walla.net.il

עוד בנושא:

מכבי תל אביב ויוגב אוחיון: הקרב מחריף

בקובאן מאמינים: אוחיון יחוייב להישאר במכבי תל אביב

פרשת מכבי תל אביב ויוגב אוחיון: כל הפרטים וההתרחשויות