אי אפשר לשחק ככה
אין הרבה, כמעט שאין בכלל, קשר בין משחק חצי גמר אליפות ארצות הברית בין אנדי מארי לתומאש ברדיך לטניס. תנאי מזג האוויר ששררו באצטדיון ארתור אש, ובעיקר הרוח החזקה, פשוט לא מאפשרים קיום של משחק טניס, אלא קיום של מופע ביזאר או פארסה. זה לא מה שמגיע לחצי גמר של טורניר ענק כזה. לא מגיע לו שמארי ישיג אייס במהירות אומללה של 80 מייל לשעה כשהכדור ממש נעצר במקום אחרי הנחיתה שלו על הקרקע, או שאחד המגישים היציבים והטובים בעולם יגיש סרב שעף קרוב לגדר של הצד השני.
האם רק גשם אמור לעצור משחק טניס במהלכו? האם רק סופת טורנדו אמורה לעצור משחק ולא רוח חלשה בקמ"ש אחד פחות? המשחק בין מארי לברדיך וגם פתיחת חצי הגמר בין נובאק דג'וקוביץ' לדויד פרר הוכיחו שפשוט אסור לשחק טניס בתנאים כאלו. עם כל הכבוד לרצון העצום לא לדחות את המשחקים כדי לא לפגוע בלו"ז הקדוש (ולא בציניות) ולא לגרום לטורניר להתארך מעבר למתוכנן, אי אפשר לשחק טניס ברוחות כאלו חזקות.
אם בהתחלה עוד ניסיתי לספור, ובמיוחד אחרי שכובע המצחיה עף מראשו של מארי בנקודת שבירה נגדו במערכה הראשונה, אחרי כמה משחקונים פשוט איבדתי את ספירת הנקודות שהופסקו באמצע או נפסלו בגלל הרוח. אם זה בגלל ניירות או שקיות ניילון שפתאום עפו למגרש, אם זה בגלל התיק והכיסא של מארי שפתאום הגיעו לתוך הקווים, או אם זה בשל הרעש שהרוח ייצרה וגרמה לשופט לחשוב ששמע את הצפצוף שאומר שהכדור פגע ברשת לפני שעבר לצד השני בהגשה. שלא לדבר על הכדורים ששינו כיוון, עצרו באוויר וכו' במהלך הנקודות עצמן. אין לזה שום ערך ספורטיבי.
באמת שכואב הלב על ברדיך. המדורג שישי רשם טורניר פנטסטי, עבר את רוג'ר פדרר ברבע הגמר אחרי הצגה של טניס נהדר, ובסופו של דבר נגוז חלום חייו והדבר בשבילו עבד מאז שהיה ילד, ולא כי היה הטניסאי הפחות טוב, אלא משום שהתמודד פחות טוב עם הרוח. נכון שהתנאים שווים לשני הצדדים ומארי התמודד בדיוק עם אותה הרוח, אבל ברדיך בהחלט יכול להרגיש מתוסכל וכאוב היום, בשל העובדה שהתנאים הפריעו לו יותר, בעיקר בגלל הזריקה הגבוהה שלו בסרב. לא כך הגיע לו ללכת הביתה אחרי טורניר כזה.
ואחרונים, חשוב לציין שמזג האוויר הזה פגע קשות גם בצופים שמילאו את אצטדיון ארתור אש וגם במיליונים שהתיישבו מול המסך בכל רחבי העולם. הם פשוט לא נהנו מטניס או מתמודדות ספורטיבית, אלא סבלו מסוג של תחרות מי ישרוד טוב יותר בתנאים בלתי אפשריים.
ובמעבר חד...
למרות הכל, ובאמת חוסר התנאים הספורטיביים לקיום המפגש, מארי בהחלט ראוי להערכה עצומה על ה-7:5, 2:6, 2:6, 6:7 (7) במשחק עצמו. המדורג שלישי בטורניר עלה לגמר גרנד סלאם חמישי בקריירה אחרי קרב עצבים מותח מאוד מול טניסאי נהדר. וזאת לאחר שבמערכה הראשונה מארי לא הצליח להסתגל לתנאים ושיחק טניס פשוט מחריד. בטח בהתחשב בסטנדרטים שלו. בנוסף, הוא גם התווכח עם השופט, רב קצת עם ברדיך בעקבות אותה תקרית כובע ונראה לא מרוכז.
כאן בדיוק חל השינוי במארי. סביר להניח שהטניסאי הקפריזי מלפני כמה שנים היה מאבד את הצפון בתנאים כאלו ומפסיד, אבל הבריטי המנוסה והבוגר יותר שמר על קור רוח, ידע להכות עוד סלייס ועוד סלייס, גם בפורהנד וגם בבקהנד, ידע לשמור על אחוזי דיוק בהגשה ראשונה גבוהים מאוד (74 אחוז) בתנאים האיומים וניצל בסופו של דבר את העובדה שיש לו טניס מגוון יותר מזה של ברדיך ורגליים הרבה יותר טובות, שמאפשרות לו להתמודד עם שינויים חדים וקיצוניים בכיוון הכדור בצורה מצוינת. מארי גם ידע לשמור על סבלנות ולכפות נקודות ארוכות כדי להתיש את הצ'כי, שעלה לרשת כמעט בכל נקודה (66 עליות לרשת מול 19 של מארי) ואיבד את קור הרוח שלו.
עכשיו, ובשל ההתעקשות לקיים את משחקי חצי הגמר למרות מזג האוויר הנורא, נוצר מצב בו למארי יהיה יתרון עצום על יריבו בגמר. הבריטי יגיע למשחק על התואר ביום שני אחרי יומיים או אפילו יומיים וחצי של מנוחה, לעומת היריב שיגיע מותש יממה אחת בלבד אחרי ששיחק את משחק חצי הגמר שלו, שהתחיל והופסק והתחדש שוב. צריך לזכור גם שהצד השני של ההגרלה קיבל מלכתחילה יום מנוחה פחות לפני חצי הגמר, כך שהיתרון של הבריטי הוא עצום. וזה בהחלט יכול להיות משמעותי, כי אם דג'וקוביץ' יעלה לגמר הוא יעשה את זה כנראה אחרי ארבע מערכות לפחות כי הוא קרוב להפסיד את המערכה הראשונה ומצד שני קשה לדמיין את פרר משלים ניצחון בשלוש מערכות.
