בשבועות האחרונים דיברנו על הקרב בין ג'ון ג'ונס לדן הנדרסון שהיה אמור להוביל את אירוע UFC 151, שרשרת אירועים מצערת הובילה לביטול האירוע ולהתפתחויות רבות משמעות לתחום. השבוע נסקור את שרשרת האירועים המעניינת והמטרידה הזו אך לפני כן, מעט חדשות מעולם ה-MMA.
אבל רגע לפני שיוצאים לדרך - אתם לא יכולים, הרי, בלי התוכנית השבועית, אז הנה היא, לפניכם. תתענגו.
חדשות
הטוען לכתר במשקל נוצה אריק קוך נפצע והקרב בינו לבין האלוף חוזה אלדו בוטל. את כוך יחליף ידידנו פרנקי אדגר. כזכור לכם, פרנקי הפסיד בהחלטה שנויה במחלוקת לאלוף המשקל הקל בנסון הנדרסון והחליט לרדת קטגוריה. למרות שדובר על כך שהקרב הראשון שלו יהיה נגד צ'אד מנדז, נראה כי מעצרו של האחרון בעוון תקיפה ופציעתו של קוך סללו את דרכו של פרנקי לקרב על התואר. כעת רק נותר לראות כיצד יתמודד פרנקי עם חברה' שלא גדולים ממנו בראש.
הקרב בין פרנק מיר וזוכה טורניר הגרנד פרי של ליגת סטרייקפורס, דניאל קורמייה, נקבע ל-3/11 וככל הנראה שיהיה קרב המשקל הכבד האחרון בארגון. אחרי הקרב, ינצח או יפסיד, יגיע קורמייה ל-UFC והגמד המוצק ינסה לעשות גלים בבריכה של הגדולים. אם ירד למשקל החצי-כבד צפוי לעורר גלים גדולים.
המפגש הרביעי(!) בין אנדרי ארלובסקי וטים סילביה באירוע 5ONE FC נגמר ללא מנצח לאחר החלטה מעוררת מחלוקת. שלושה אגרופים חזקים הפילו את סילביה לרצפה בסיבוב השני וארלובסקי המשיך עם בעיטות כדורגל כמו בימי פרייד העליזים. לפי חוקי הארגון ללוחם מותר לבעוט ביריב שעל הרצפה רק אם השופט מסמן שמותר. מכיוון שהשופט לא אישר לפני ההתקפה של הבלרוסי, ומשום שסילביה אמר שהוא לא רואה כמו שצריך ולכן לא יכול להילחם, הקרב בוטל. במסיבת העיתונאים הצהירו השניים שהם מוכנים לקרב חמישי במספר. איזה כיף...
הפיאסקו מאחורי UFC 151
לפני כשבועיים רצה ברשת שמועה לפיה דן הנדרסון נפצע ולא יהיה כשיר לקרב נגד ג'ון ג'ונס ב-UFC 151. ההודעה האחרונה בחשבון הטוויטר של הנדו הייתה כי הוא סיים אימון ושהוא מרגיש נפלא. 24 שעות מורטי עצבים עברו ולבסוף שוחררה הודעה רשמית: UFC 151 בוטל לגמרי וזו אחריותו הבלעדית של ג'ון ג'ונס העלוב, הפחדן והמגעיל. השם הרשמי ל-151 עפ"י ווייט; "האירוע שג'ון ג'ונס וגרג ג'קסון רצחו". מבולבלים? גם אני.
לפרשה סיפור מרכזי ומספר סיפורי משנה, נתחיל עם הסיפור המרכזי. כאמור, דן הנדרסון נפצע בברכו והקרב המרכזי של UFC 151 בוטל. בניסיון נואש להציל את האירוע שהיה מורכב מקרבות חלשים (לוחמים לא מוכרים או לא בטופ) ביקש דיינה ווייט מג'ון ג'ונס להילחם נגד צ'ייל סונן במקום הנדו הפצוע. ג'ונס סירב להחלפת היריב בהתרעה קצרה כל כך ועורר את חמתו של כל העולם וחמתו. בעקבות סירובו של ג'ונס כינס ווייט מסיבת עיתונאים בה אמר כי הוא ולורנזו פרטיטה 'נגעלו' מסירובו של ג'ונס ובהחלטה מפילת-לסתות הכריזו על ביטול UFC 151 כליל! ווייט המשיך והסביר לכל מי שלא הבין שביטול האירוע הוא באשמתו הבלעדית של ג'ונס עוכר ישראל. עוד הוסיף ווייט שג'ונס הוא לוחם אנטי-חברתי ודרש שיחבור לדפני ליף. לפי ווייט, ג'ונס מרוויח מאות אלפי דולרים כאלוף ולא אכפת לו מאותם לוחמים שביטול הערב, משמע גזלת אוכל מפי ילדיהם ושאר ההשלכות הכלכליות של ביטול אירוע. השמועות אומרות שתא הכלא של ברנרד מיידוף הורחב ובקרוב ג'ונס ייכנס כשותף. התקשורת והאוהדים זעמו על ג'ונס וכל פורום אינטרנטי ותקשורתי שפך את קרביו של האלוף והכריז 'פחדנות, חוסר מקצוענות וכפיות טובה, זו המורשת של ג'ונס!'
לאחר מספר ימים פרסם ג'ונס הודעה בחשבון הטוויטר שלו בו הוא מתנצל על ביטול האירוע. מכבש הלחצים שעבר על ג'ונס היה בלתי נתפס ויקיר הענף הפך ברגע לאישיות המושמצת ביותר בהיסטוריה. אני נמנה עם אלו שחושבים שלג'ונס נעשה עוול בלתי נתפס, מחנה שגדל עם כל יום שעובר ופרטים חדשים שמתגלים, ושהאשמים העיקריים בפרשה הם דיינה ווייט, קברניטי ה-UFC ודן הנדרסון. כן, דן הנדרסון.
לג'ונס היו שתי אופציות: הראשונה הייתה להסכים לקרב שסיכויו לנצח גבוהים, "להציל" את האירוע ולצבור קהל אוהדים ש"יעריכו" את האומץ והנחישות שלו. ג'ונס בחר באופציה השנייה, סירב לקרב והפך לאנטגוניסט הראשי ב-UFC. ואני שואל: "למה"? את ה'למה' הזה אפשר לחבר למילה "שיעריכו" ששמתי במרכאות למעלה. הסיבה שהמילה מופיעה במרכאות היא שאני לא מאמין בהערכה של האוהדים. אני חושב שקהל האוהדים הוא קהל כפוי טובה שרוצה שיספקו את יצריו המיידים בלא כל התחשבות באינטרסים של הלוחם ה"אהוב" עליהם.
ג'ונס והמחנה שלו בחרו באפשרות הנכונה. כן, הסיכויים שלו לנצח את סונן גבוהים מאד, אבל זה לא הדבר הנכון לעשות. סונן זז ונלחם אחרת מהנדרסון, שופך מנוע פחות וגם שמאלי, מה שמצריך היערכות קרב שונה לחלוטין. זה לא מקצועי בעליל לקחת קרב בהתרעה של שמונה ימים. אם אתה לוחם צעיר ורעב שמנסה להשאיר רושם ולטפס במעלה הסולם, או שמוצע לך קרב שיכול להקפיץ את המניות שלך, תפוס אותו בשתי הידיים. אם אתה האלוף, או אפילו לוחם שמדורג גבוה, אתה צריך להיות חכם ומקצועי עם הבחירות שלך. הכוונה אינה לברור יריבים ולהילחם רק במי שאתה חושב שנחות ממך, אבל בוודאי תכין את הקרקע בצורה כזו שסיכוייך לנצח הם הגבוהים ביותר. זה לא היה המצב בהצעת סונן-ג'ונס.
בהיבט הכלכלי, זה נכון שהאלוף הוא הפנים של הארגון/ליגה, אבל הוא לא ההנהלה או הבעלים. ביטול האירוע לא היה בגלל ג'ונס אלא בגלל תכנון לקוי של קברניטי ה-UFC. תפקידו של לוחם הוא להתכונן ליריב שלו ולהילחם בצורה הטובה ביותר שיוכל. תפקידו אינו לבנות ערבי קרבות או לדאוג לפרנסתם של לוחמים אחרים. יש שיגידו שההבדל בין לוחם לאלוף הוא בכך שהתפקיד שלו משמעותי יותר ובדיוק בגלל שהוא הפנים של הארגון עליו 'להגדיל ראש'. ניתן להסתכל על כך הצורה נוספת; כל קרב של לוחם זו ההזדמנות שלו לעשות לעצמו שם, לעלות מניות ולזכות באליפות, אם יפסיד הרי שהפסיד לאלוף. לעומת זאת, אלוף נכנס לכל קרב שיש לו כמעט אך ורק מה להפסיד, את החגורה, את המעמד, את המורשת. אם ינצח בקלות ייתכן ויגידו שלא נלחם בטופ (לעומת אלופים אחרים בקטגוריות או בזמנים שונים), אם ינצח בקושי יגידו שהוא אינו דומיננטי ואם יפסיד אז כמובן ייזרק מפסגת ההר. זה לא הוגן להערים קשיים נוספים על אלוף, במיוחד צעיר כל כך, שמעבר ללחץ ה'רגיל' של אלוף עליו גם לדאוג לפרנסתם של לוחמים אחרים. אם נהפוך את המטבע, אולי דיינה וייט יעלה לקרב כדי להציל את האירוע? שג'ונס ינהל ו-ווייט ילחם.
החלטתו של ג'ונס הולכת והופכת מוצדקת יותר כשמסתכלים על סיפורי המשנה.
סיפור משנה 1 - ליוטו משידה
כזכור, לפני ארבעה שבועות ניצח ליוטו משידה את ריאן ביידר בצורה מרשימה וזכה בהזדמנות לפגוש את המנצח בקרב הנדרסון-ג'ונס. למרות ביטול UFC 151, וייט לא היה מוכן להפסיד את קרב האליפות וניסה לקבוע לג'ונס יריב חדש ל-UFC 152 שייערך ארבעה שבועות לאחר מכן. מה משידה עשה? סירב לקרב. כן כן, משידה סרב לקרב בהתרעה של ארבעה שבועות ולא שמונה ימים. הסיבה הייתה כמובן שמשידה לא רצה לבזבז את ההזדמנות השנייה, וכנראה האחרונה שלו, לזכות בתואר וביקש זמן ארוך יותר להתכונן. לא נראה שלאיש היה אכפת מהסירוב, אולי כי אף אחד לא ממהר לראות את משידה מפסיד לג'ונס בפעם השנייה, אולי כי כולם היו מרוכזים עדיין בג'ונס ואולי בגלל שלווייט עדיף שהקרב של משידה מול ג'ונס יערך בברזיל. הסירוב הזה עבר מתחת לרדאר למרות שעל פניו הסירוב חמור יותר כי כאן מדובר בטוען לכתר שמסרב להילחם על התואר.
סיפור משנה 2 שוגון רואה
כזכור 2, לפני ארבעה שבועות ניצח שוגון את ברנדון וורה, אך לא קיבל את הקרב מול ג'ונס כי משידה נראה חד יותר ורעב יותר לתואר. לאחר סירובו של משידה פנה לורנס פרטיטה לשוגון והציע לו להחליף את משידה ולהילחם בג'ונס ב-UFC 152. התשובה? שוגון סירב. זאת אומרת לא בדיוק סירב. שוגון אמר שהוא מוכן להילחם בג'ונס אך דרושים לו חודשיים כדי להתכונן. במילים אחרות, סירב. פרטיטה אמר לשוגון שהוא מבין את החלטתו והשניים נפרדו כידידים. גם הסירוב הזה עבר מתחת לרדאר ואם הסירוב של משידה חמור מהסירוב של ג'ונס אז המקרה הזה חמור שבעתיים, כי שוגון סירב לקרב על התואר כשהוא אפילו לא בתמונת האליפות כרגע.
סיפור משנה 3 ויטור בלפורט
בעודו מגרד בקרחת בחוסר אונים עלה בראשו של וייט שם שבטוח יסכים לקרב עם האלוף, ויטור בלפורט. הברזילאי, אלוף המשקל הכבד והמשקל הקל-כבד לשעבר, נלחם בקטגוריית המשקל הבינוני מאז 2008 ולמרות שני ניצחונות רצופים על אקיימה ואנטוני ג'ונסון לא נמצא קרוב מדי לחגורת האליפות. ההזדמנות שלו לזכות בחגורה מידי אנדרסון סילבה נגוזה עם בעיטה ישרה לפרצוף. והנה, שנה וחצי לאחר ההפסד מוצא עצמו ויטור פעם נוספת בקרב על התואר. הסיכויים לא לטובתו, האריה הזקן נגד נגד האריה הצעיר, אך ניצחון על ג'ונס יעשה סנסציה רצינית ויעיר את המחלקה הדרוסה בליגה. במקום להראות בגרות ולעזור בהנמכת הלהבות אומר דן הנדרסון שהוא לא יצפה בקרב ואף טוען שזה לא קרב שהאוהדים רוצים לראות. מה שמוביל אותנו לסיפור הבא.
סיפור משנה 4 סונן והנדרסון
הסיפור הרביעי התבסס על רחשי אינטרנט בימים האחרונים וברגעים אלה ממש התגלה כנכון והמשמעויות אמורות להיות חמורות מאד.
לפני כחודש החל קרב מילולי בין צ'ייל סונן וג'ון ג'ונס. הטראש טוק העיקרי הגיע מכיוונו של סונן ומכיוון שכולם אוהבים לשמוע אותו, רק מעט תהו על תזמון הדבר. ג'ונס עומד להילחם בהנדו ולסונן בדיוק נקבע קרב נגד פורסט גריפין ל-UFC 155. אם זה לא מספיק, דיינה ווייט אמר שגם במידה וסונן ינצח את גריפין הוא לא יקבל קרב על התואר לאחר מכן. אז מה בער כל כך לסונן להתחיל לריב עם ג'ונס? הדבר מובן אם עדיין לא נקבע לסונן קרב עם גריפין אך לאחר שזה נקבע לוחם נוטה להתמקד ביריב שלפניו.
פרט חשוב שיש לתת עליו את הדעת הוא שסונן והנדו חברים במחנה Team Quest, מתאמנים ביחד וסביר מאד שעוזרים אחד לשני להתכונן לקרבות. זה עתה התפרסם שהנדו כלל לא נפצע לאחרונה אלא לפני ארבעה שבועות, בדיוק בתקופה בה התחיל הטראש טוק, והדבר נשמר בסוד. אם הנדו שמר את הפציעה בסוד וסיכם עם סונן שיעלה את הלהבות ולבסוף יחליף אותו הרי שמדובר בקשירת קשר של ממש. ג'ונס מתכונן להנדו בזמן שסונן מתכונן לג'ונס. סונן מצייר את עצמו כלוחם שמוכן לקחת עליו יריב שגדול עליו בהתראה של רגע וג'ונס מצטייר כפחדן ובכיין.
כמו במסמך גלנט-הרפז, גם כאן ייתכן שהנדו הוא הרשע האמיתי וג'ונס קורבן לקשירת קשר, מהלומות מהנהלת ה-UFC וזובור רציני מהאהודים על לא עוול בכפו. הנדו הוא אחד הלוחמים הפופולאריים ופרשת מסמך-הנדו תכתים את מעמדו בקרב הקולגות, הארגון והאהודים, כמו גם את המורשת שלו בצורה עמוקה. מעבר לכך, יחס כל הנוגעים בדבר כלפי ג'ונס הוא לא פחות משערורייתי ושם את היחס ללוחמים בענף באור לא מחמיא בכלל.
ה-UFC חתמו על הסכמי שידור עם כל רשת קיימת והתוצאה היא הרבה אירועים ומעט יכולת לצוות מספר שמות גדולים באירוע אחד וכן, עד רמת ביטול האירוע בגלל ביטולו של הקרב המרכזי. כל עוד ה-UFC היא מונופול ה-MMA זכויותיהם של הלוחמים יהיו מינימליות - It's their way or the highway. כל מה שג'ונס עשה היה לנצל את אחת הזכויות הבודדות ללוחם סירוב להילחם. בתקופה אחרת לוחמים הרגישו שהם עוזרים לבסס את הענף וכמובן שלמנף את עצמם בתהליך. היום הענף מבוסס, יש כסף ולוחמים מתחילים לחשוב על עצמם. הלוחמים הצעירים לא גדלו עם הארגון ומבחינתם MMA כמקור פרנסה היא עובדה מוגמרת. הספורט הוא יחידני ולא קבוצתי ועם ריבוי הלוחמים והכישרונות כל לוחם, קל וחומר אלוף, צריך לדאוג לאינטרסים שלו.
האתר של איתי לייבוביץ'
Itay.leibovich@gmail.com