פאלי: "אין תרבות ואין ניהול". שרף: "אין פה בכלל ספורט"

ניקי פאלי נגד העסקנים, גל פרידמן מדבר על הבעיה המנטלית, צביקה שרף פשוט עצבני. אנשי הספורט מסכמים את האכזבה

מערכת וואלה! ספורט

הספורט הישראלי מעולם לא היה איכותי במיוחד ובעל הישגים יוצאי דופן, אבל העובדה שהמשלחת הישראלית חוזרת מלונדון ללא מדליה רק מגבירה את תחושת הכישלון. עד עכשיו, במשך חמש אולימפיאדות רצופות, ספורטאי ישראל הצליחו להביא מדליות מהמשחקים האולימפיים, שהשכיחו מעט את הבעיות והובילו להגדרות כמו "מעצמת ג'ודו" או "אימפריית שייט", אבל עתה אנחנו חוזרים למצב הכמעט טבעי שלנו: התפכחות והשלמה עם בינוניות. יש שיאמרו אפילו שאילו קורזיץ הייתה זוכה במדליה, זה היה רק פלסטר על חולה אנוש. עכשיו הכל יוצא.

עוד בוואלה!

הרכיב המפתיע שעוזר להפחית מתחים באופן טבעי

לכתבה המלאה
יכול להיות שמדליה שלה רק הייתה מטאטאת את הבעיות העמוקות מתחת לשטיח. קורזיץ (צילום: AP)

ניקי פאלי

"יש שתי בעיות מרכזיות: הראשונה היא שאין תרבות ספורט בארץ והשנייה היא שאין ניהול נכון. בארץ, כשהורה רוצה שהילד שלו ילך לעשות ספורט, הוא לוקח אותו לכדורגל או כדורסל כי יש להם את החשיפה הגדולה ביותר, למרות שלא בהכרח ההישגים שלהם טובים יותר. הורה לא ייקח את הילד שלו לענפי ספורט אולימפיים כי הוא יודע שאין שם עתיד.

"מבחינת ההנהלות צריך לעבוד בשיתוף, לפתור את כל הבעיות הפנימיות ולעבוד יחד. הממשלה צריכה להעניק תמיכה גדולה יותר, הספורטאים צריכים להיות גאוות המדינה, ולא שיגיעו ספונסרים מבחוץ שיתמכו. אם הייתי יכול לשנות דבר אחד, עכשיו הייתי נותן יותר חשיפה לענפי הספורט האולימפיים, אולי זה יביא למודעות גדולה יותר שתביא לתמיכה".

גל פרידמן

"ללי היה זינוק לא טוב והיא לא הצליחה להתאושש ממנו. היא לא עשתה מהלך טקטי מספק ולא הייתה תעוזה וכתוצאה מכך המצב הידרדר. היא הייתה צריכה לנסות משהו אחר ולא ללכת על בטוח. חבל שכל נבחרת השייט לא הצליחה. היו הרבה ציפיות, אני מאוכזב גם בשבילם. צריך להפיק מסקנות ולבדוק איך לשפר את המצב.

"לדעתי, צריך למצוא דרך ללמד את הספורטאים להתמודד עם הלחץ, לאו דווקא קורזיץ. לא מתייחסים מספיק ללחץ שיש לו השפעה אדירה על התחרות, בטח בזמן אולימפיאדה שהספורטאים יודעים שזו הזדמנות של פעם בארבע שנים".

"הספורטאים צריכים להיות גאוות המדינה, ולא שיגיעו ספונסרים מבחוץ שיתמכו". פאלי (צילום: ברני ארדוב)

עמית ענבר

"כאחד שהשתתף בשתי אולימפיאדות, אני יכול להגיד שיש משהו מאוד מיוחד ושונה באולימפיאדה מתחרויות אחרות. באולימפיאדה אתה נחשף לקהל הרחב ולאנשים שמנומנמים במהלך השנים, ואז, פעם בארבע שנים, כולם נרתמים ולוחצים. זה משהו שונה מהתחרויות הרגילות.

"הספורטאים שלנו הם אותם ספורטאים שמצליחים באליפויות אירופה ואליפויות עולם, אבל הם לא תמיד עושים את האדפטציה הנכונה, בעיקר אם זו אולימפיאדה ראשונה שלהם, שזו תחרות כמו כל תחרות ולא משהו מיוחד.

"אם הייתי יכול לעשות שינוי בניהול הענפים האולימפיים, הייתי בודק מהם הענפים שבהם יש לנו פוטנציאל ומתרכז בהם. הייתי בונה את הפירמידה לרוחב – שבכל ענף בעל פוטנציאל יהיו יותר ספורטאים. הייתי פחות מתעסק בענפים שלא הוכיחו את עצמם מבחינה הישגית. גם מבחינה תקציבית, צריך לחלק אותו למספר ענפים פוטנציאלים ולא לכל כך הרבה ענפים, כדי שכל ענף יקבל יותר".

צביקה שרף

"אין לנו ספורט בארץ, נקודה. לא משקיעים בספורט בארץ, לאף אחד לא אכפת מהספורט בארץ , אין לנו שום בסיס לספורט בארץ, וככה זה נראה. צריך לשנות את כל ההתייחסות של המדינה לספורט בארץ. לעשות ספורט, ולא דיבורים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully