בזמן שהמשחקים האולימפיים נמצאים בשיאם, נערך הערב (שני) טקס לזכרם של י"א חללי מינכן. בטקס בלונדון נאמה שרת התרבות והספורט לימור לבנת, והשתתפו גם ראש ממשלת בריטניה דייויד קמרון, שגריר ישראל בבריטניה דניאל טאוב, שר החוץ הגרמני, נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי ז'אק רוג, חברי הוועד האולימפי הישראלי ונציגי הקהילות היהודיות בבריטניה.
קמרון אמר בנאומו: "לשתי המדינות, בריטניה וישראל, יש את אותה נחישות להילחם בטרור ולהבטיח שרוע כזה לעולם לא ינצח. הטבח במינכן היה אקט טרוריסטי שבגד בכל מה שתנועה האולימפית מייצגת. זה היה אחד הימים השחורים של המשחקים האולימפיים. לעולם אסור לשכוח את הטבח במינכן. בריטניה תמיד תהיה ידידה נאמנה של ישראל ותעמוד לצד העם היהודי".
השרה לבנת אמרה בנאומה: "התאספנו כאן הערב כדי לחלוק כבוד לי"א הגיבורים שלנו שנפלו. אבות, בעלים, אחים, ובנים. הבנים של האומה שלנו. בנים אולימפיים. עבורנו זיכרון הספורטאים שנרצחו במינכן על ידי טרוריסטים פלסטינים, יהיה חקוק לנצח בנשמה הקולקטיבית.
"המגזין הגרמני דר שפיגל דיווח ב- 17 ביוני כי ניאו נאצים גרמנים היו שותפים לטבח באולימפיאדת מינכן ב-1972.הדיווח מתעד כיצד המחבלים הפלסטינים של 'ספטמבר השחור' נהנו מתמיכה לוגיסטית של הניאו נאצים המקומיים. אין בכך שום הפתעה. יש חוט מקשר בין אושוויץ למינכן, ובין מינכן לבורגס, שם תיירים ישראלים נרצחו על ידי מחבלים רק לפני 3 שבועות. זהו רצח של יהודים רק בשל היותם יהודים. ספורטאים יהודים, תיירים יהודים, פשוט יהודים.
"אבל בכל זאת יש הבדל: אמנם הכוונה של הרוצחים היא זהה תמיד, אך הסטטוס של הקורבנות השתנה. בשנת 1942 לא היתה מדינה יהודית, ויהדות אירופה הושמדה. זו היתה העת לדבר, אבל העולם שתק. ב-1972 היתה מדינה יהודית, מדינה שבאה חשבון עם האחראים לרצח ודאגה שהצדק ייעשה. 40 שנה מאוחר יותר, ב- 2012 מבצעי פיגוע הטרור בבורגס לא יימלטו מעשיית צדק כי בפני הטרור אסור לשתוק. שתיקה אל מול הרוע - מעניקה ניצחון לרוע. הימנעות משתיקה למען קורבנות הרשע - מעניקה ניצחון מוסרי לרשע.
"רוצחי הספורטאים שלנו במינכן לא הבינו את מה שהיוונים הבינו לפני 2,500 שנה. האש של הלפיד האולימפי נועדה להאיר ולא לכלות. המשחקים האולימפיים נועדו לקדם את הישגי האנושות. הטרור בא לקרוא עליה תיגר. הרוח האולימפית נועדה לקדש את חיי האדם. הטרור נועד לקדש את המוות. אלה שקראו לוועד האולימפי הבינלאומי לדקת דומיה רשמית וציבורית כדי לכבד את זכרם של הספורטאים הישראלים שנרצחו, הבינו זאת. הנשיא אובמה, הפרלמנטים של גרמניה, אוסטרליה, וקנדה, הבינו זאת. למרבה הצער, בקשותיהם נדחו.
"לכן, במהלך נאומי טקס הפתיחה של המשחקים, התעקשתי על דקת דומיה משלי. אבל לא הייתי לבד. מיליונים בכל העולם, אוהבי ספורט ואוהבי האנושות, היו איתי והצטרפו אלי ביראת כבוד שקטה. בשתיקתי, דיברתי בשמם. בשתיקה מחרישת אוזניים, אנו מתייחדים עם זכר י"א הספורטאים שלנו. הם העבירו אלינו לפיד, ובלב כבד אך בוטח, אנו מתחייבים להעבירו קדימה".