על התפר שבין ריאליסטים לפנטזיסטים

* מכבי חיפה זכתה בחמש אליפויות בעשר העונות האחרונות.

* מאזן הזכיות שלה בגביע פחות מוצלח: 0.

* היא הקבוצה הישראלית היחידה שהגיעה פעמיים לשלב הבתים, ב-2003 וב-2010.

* היא הגיעה לשלב הבתים של הליגה האירופית ולשמינית גמר גביע אופ"א.

* בתקופת זמן זאת אימנו בחיפה שלושה מאמנים בלבד, המספר הנמוך ביותר של קבוצה בליגת העל.

* בעשור הזה הפכה מכבי חיפה על פי כל הסקרים לקבוצה עם קהל האוהדים הגדול בישראל.

* חיפה הוציאה לאורך העשור שחקנים לחו"ל יותר מכל מועדון אחר בישראל, זרים וישראלים. בין היתר יצאו מהמועדון איגביני יעקובו, ריימונדאס ז'וטאוטאס, יניב קטן, דקל קינן, בירם כיאל, ליאור רפאלוב, שלומי ארבייטמן ושחקנים נוספים, שעונה או שתיים טובות בקריית אליעזר שלחו אותם אל החוזים הגבוהים מעבר לים.

לקראת עונת 2002/2003, עת עזב אברהם גרנט את מכבי חיפה לטובת הנבחרת, בחר יעקב שחר ביצחק שום לאיש שינסה להעלות את המועדון לשלב הבתים של הצ'מפיונס. שום היה הצלחה אדירה בזירה האירופית. הקבוצה עברה את שטורם גראץ ועשתה שלב בתים חלומי עם שבע נקודות, 12 שערי זכות וניצחונות על מנצ'סטר יונייטד ואולימפיאקוס בגלות בקפריסין, ניצחונות שחרותים לעד עבור אוהדי מכבי חיפה והכדורגל הישראלי בעונתו הראשונה בליגת האלופות.

מה אפשר לקחת משם? שחר לא בוחר סתם מאמנים. סביר להניח שהוא ידע שלטווח הארוך שום אינו המאמן שהוא רוצה שיוביל את המועדון, והוא מעוניין במאמן יותר יסודי וחרוץ, שבונה תכנית עבודה מסודרת ומשקיע שעות עבודה רבות במועדון. אבל במשימה הספציפית הזאת הוא פגע בול - הוא לקח את השבלונה של גרנט, שהייתה די שחוקה ואנמית, לרמות הגבוהות, ונתן לשום להוציא מהשחקנים את המיטב, לשחק חופשי ולפרוח. פגיעה בול, לפחות בקטע האירופי.

איך זה השפיע על השנים שאחרי? לא איבוד האליפות למכבי תל אביב עשה סוף לקדנציה של שום בחיפה. שחר מינה את רוני לוי, אנטיתזה לשום בדרך החשיבה וההתנהלות כמאמן. הנשיא ידע אולי כבר בשלבים מוקדמים שהוא רוצה מישהו אחר על הקוים, ולמעשה העמיד רף ברור- מי שלא יבוא לעבוד כפי שצריך בכדורגל המודרני, לא יהיה במכבי חיפה.

איך זה קשור להיום? ראובן עטר ברמת הפנטזיה של שחר יכול להיות שילוב של השניים. עטר כשחקן לא היה חרוץ גדול, אך כמאמן הוא דמות שונה לגמרי ומשקיע שעות על גבי שעות במועדון ומחוצה לו. בניגוד לשום, שהיה שחקן עבר גדול, הוא לא בדיוק הטיפוס של כוכב ענק שהפך למאמן שחושב ומתנהל כמו כוכב. כשמוסיפים לזה את עטר הפנטזיסט שכדורגל התקפי זורם אצלו בדם, כנראה שגם לבוס יש את הפנטזיה של אוהדי מכבי חיפה.

יתרה מזו, כפי שקרה עם שום, שחר לא מחפש דמות אחת של מאמן מכבי חיפה. הוא לא עובד עם סוג אחד של מאמנים. הוא בוחר אותם נקודתית, לצרכים של אותה תקופה. וראובן עטר, עונה לצרכים של התקופה הזו במכבי חיפה.

רוני לוי קיבל את משרת האימון של מכבי חיפה לאחר עונה שבה הקבוצה עלתה בפעם הראשונה בתולדותיה לשלב הבתים של הצ'מפיונס, אך מנגד איבדה את תואר האליפות ולא מעט שחקנים מאותה עונה, כמו יעקובו וז'וטאוטאס, כבר היו מחוץ למועדון. לוי החזיר את מכבי חיפה ליסודות של הכדורגל, בנה את הקבוצה מלמטה בתקציבים נמוכים יחסית ויצר בסיס להרבה מאוד שנים, כולל ההברקה עם הצירוף של רוברטו קולאוטי, השחקן הדומיננטי ביותר בחיפה בשנים ההן. התוצאה הייתה שלוש זכיות רצופות באליפות, עד שגאידמק הגיע עם הכסף הגדול והעביר את ההגמוניה לבית"ר.

מה אפשר לקחת משם? עד היום מכבי חיפה לוקחת משם. שחר רצה את רוני לוי כי ראה כיצד הוא עושה במחלקת הנוער דברים בסיסיים ששום לא עשה בבוגרים. הבדיקות היסודיות של השחקנים, הוצאת הנתונים, תוכנות המחשב אותן הביא למועדון ודברים נוספים, גרמו לשחר להבין שמהיום הוא רוצה מאמן שייקח עליו את כל האחריות המקצועית למה שקורה במערכת, ויבנה תכנית עבודה ארוכת טווח למועדון. רוני לוי התאים בדיוק לכפפה הזאת.

איך זה השפיע על השנים שאחרי? האמת שרוני לוי הגיע לרמה של שליטה אבסולוטית בכל הנעשה במכבי חיפה ובעלי התפקידים במועדון. שחר נתן לו יד חופשית, ועד היום אומר שבתקופה הזו הייתה לו הכי מעט עבודה במערכת. הבעיה היא שלוי לקח את זה קצת למקומות רחוקים מדי של שליטה והתנהג לעתים בצורה אגרסיבית כלפי חלק מהכפופים לו, ואפילו הודה לאחר שעזב את חיפה: "למדתי הרבה, עשיתי שינויים והבנתי שלפעמים צריך לדעת להתנהג אחרת".

איך זה קשור להיום? היום רואים העתק די מדויק של הדברים. שחר עדיין מאמין במודל הזה, ואפשר לראות את זה עם הקרדיט שהוא נותן לעטר לייצר משהו דומה. בעיניו, כאשר מאמן מרגיש שליטה אבסולוטית על המערכת, הוא מייצר מעצמו ומהקבוצה את המקסימום. שחר חוזר למה שהוא מאמין בו ומנסה ליצור בראובן עטר רוני לוי חדש, למרות השוני בין המאמנים. שחר לא בונה גימקים. הוא בוחר מאמנים בצורה מפתיעה, כמו במקרה של רוני לוי או אלישע לוי, אבל הולך איתם עד הסוף ונותן להם להצליח. תוסיפו לזה את ההילה של עטר, והרי לכם מתכון שיכול להצליח, למרות שסגל השחקנים לא השתפר מהעונה שעברה.

אם במינוי של רוני לוי אנשים הרימו גבה, במינוי של אלישע אנשים הרימו גם את הגבה השלישית, זו שאין להם. לוי תוייג תמיד כמאמן של קטנות ובינוניות, אבל כאחד שאין סיכוי שיקבל משרה של קבוצה גדולה. לא היו לו את הפנים, את יחסי הציבור ואפילו את הקלאסה שבדרך כלל מביאים מאמנים לקבל את הקבוצות הגדולות. במינוי של אלישע לוי הנשיא גרם לכולם להבין שמאמן טוב של הקטנות, בהתאמה ובאווירה נכונה, יכול להצליח בכל מקום. לוי סילק את כל הספקות, והעונה האחרונה לא תיקח כלום מהקדנציה המדהימה שלו בירוק.

מה אפשר לקחת משם? שאין יותר שמות, אין יותר בנק מועמדים מצומצם שפעם כלל את גרנט, קשטן ואלי כהן. מאז המינוי של אלישע לוי, קבוצות הולכות על מאמנים עם פוטנציאל, מאמנים רעבים שיכולים להביא את הערך מוסף של התקשורת והפסיכולוגיה מול השחקנים, דברים שקצת חסרים לדור המבוגר יותר.

איך זה השפיע על השנים שאחרי? אלישע לוי היה הצלחה אדירה במכבי חיפה. הוא החזיר את תואר האליפות למועדון כשהתמודד עם בית"ר ירושלים, שעדיין הייתה עם הסגל שגאידמק השאיר (תחת ראובן עטר), ומעבר לכך, בנה קבוצה צנועה וצעירה, הבריא את חדר ההלבשה , החזיר את יניב קטן לקדמת הבמה ויצר היררכיה ברורה במועדון. אלמלא הקיזוז, גם הוא היה זוכה בשלוש אליפויות רצופות, כאשר בעונת 2009/10 מכבי חיפה העמידה את המספרים הכי גבוהים של קבוצה בליגת העל כמעט בכל פרמטר.

איך זה קשור להיום? יעקב שחר יודע למה הוא בוחר מאמן מסוים. הוא כבר סיפר שרצה את עטר בקיץ שעבר, מה שמעיד שלא נכנע ללחץ הרחוב במינויו של שחקן העבר. מינוי עטר בא להמשיך את המסר במינוי של אלישע לוי: מכבי חיפה לא קונה יותר כוכבים, לפחות לא תמיד. היא לוקחת שחקנים בשלב התפתחות מוקדם יותר מימי אלון חזן או אלון מזרחי, ומצמידה להם מאמן שיגדל אותם. לא עוד קבוצה של זרים נוצצים, אלא קבוצה ישראלית, בחלקה תוצרת בית. לקבוצה כזו מביאים מאמנים כמו אלישע לוי או ראובן עטר.

שחר תמיד שמר על שפיות בנוגע לתקציבים ושכר שחקנים. לפני מספר שנים התקבלה במכבי חיפה החלטה שלא יהיו בקבוצה משכורות של 200 אלף דולר ומעלה, וכל שחקן ישראלי שיגיע יקבל שכר של 120-150 אלף דולר. אם ירצה להרוויח יותר, יוכל לעשות זאת רק כשיימכר לחו"ל (תמיר כהן הוא מקרה שונה משום שהוא הגיע מבולטון ולא מהארץ). היו שנים שבהן ההחלטה הזאת הייתה נכונה, אך היום היא גם גורמת לשחר לאבד הרבה מאוד שחקנים, שעושים הכל על מנת לצאת מהמועדון אל עבר האפשרויות של 200-300 אלף יורו בחו"ל. מכבי חיפה נמצאת בבעיה לא קטנה עם הנושא הזה.

מה אפשר לקחת משם? שעם כל הכבוד למה שהמערכת בחיפה נותנת, שחקנים רוצים כסף ויעזבו את הקבוצה בשביל 100 אלף דולר יותר. אין יותר נאמנות, אין הערכה למה שמקבלים מהמערכת, מעדיפים קבוצת תחתית בבלגיה שתשלם כפול גם אם הם יישבו על הספסל ולא יהיו בכלל בתכניות של המאמן.

איך זה השפיע על השנים שאחרי? התקופה בה דקל קינן, טישיירה, בירם כיאל ושחקנים נוספים ברחו מחיפה אמרה אולי הכל. יש כסף מעבר לים, כסף שמכבי חיפה לא מסוגלת או לא רוצה לשלם, ומתחיל כאן תהליך אחר. אפשר היה לראות את זה גם בשנה האחרונה עם גדיר, טואטחה ופלאח ובשנים הבאות עם ורד, גולסה ושחקנים נוספים. במידה שחיפה לא תעשה שינוי קיצוני בגישה, היא תאבד את מעט הטאלנטים שנשארו בכדורגל הישראלי.

איך זה קשור להיום? בהחתמה של חן עזרא כבר היה שינוי. חיפה השוותה לחן עזרא את ההצעה של מכבי נתניה בשכר של קרוב ל-190 אלף דולר לעונה, וכבר העלתה את המספרים אותם היא מוכנה לשלם לשחקנים ישראלים שהגיעו מהליגה שלנו. רק בהחתמות הבאות או במו"מ הבא עם ישראלים ניתן יהיה לדעת אם זאת המגמה המסתמנת, או שמדובר במקרה חד פעמי. במצב הנוכחי, שחקנים מרחבי הליגה מעדיפים לא להגיע למכבי חיפה, אלא לסיים חוזה ולצאת לחו"ל. את עטר זה משאיר כרגע עם סגל לא מבריק במיוחד.

שנים מבקש הקהל של מכבי חיפה את ראובן עטר. הוא מאמן איכותי, שעשה שנים יפות מאוד במכבי נתניה, שידר הרבה קור רוח, כריזמה וההיסטוריה שלו כשחקן מכבי חיפה מביאה אותו מוכן למצבי לחץ הצפויים. האוהדים גם יתנו לו מעט יותר ימי חסד מכל מאמן אחר שדרך בקרית אליעזר. עם זאת, עדיין ישנם סימני שאלה: כיצד הוא יצליח במרחבי השליטה של מועדון כמו מכבי חיפה על עשרות עובדיו, ולא מעט אינטרסים ואינטריגות בתוך המערכת.

מה אפשר לקחת מההחתמה? ששחר שומר על הדרך והיציבות של השנים האחרונות. דור צעיר יותר של מאמנים שלפני הפריצה האמיתית מביאים את כל האנרגיות שלהם למכבי חיפה. מעבר לכך, שחר כבר חושב על האיצטדיון החדש, הכסף הגדול מליגת האלופות בעונה הבאה ובטוח שהטירוף סביב עטר, הליגה החלשה והרעב של המועדון לחזור לקדמת הבמה יעשו את שלהם. כמו שאמרנו, השנה גם שחר קצת פנטזיסט.

איך זה ישפיע על השנים הבאות? רפי אוסמו אמר כאן לא מזמן: "הקהל לא יקבל עוד אליפות עם ראובן עטר, הוא רוצה אליפות אטרקטיבית. הלחץ והציפיות ממנו גדולים יותר מאלו שהיו לכל מאמן אחר כאן בעשור האחרון והוא יודע את זה". אין מה להוסיף על זה.

ראובן עטר מוכן לבכורה המחודשת: דרבי חיפני בגביע הטוטו