הזקן והדם

אחרי קריירה מפוארת ולפני דור מדבר באלביסלסטה, למאנו ג'ינובילי, מסי של הכדורסל הארגנטינאי, יש רק משימה אחת: לתת הכל על הפרקט ובגיל 34 לחזור לבואנוס איירס עם מדליה. רצוי מזהב

אור שקדי

יש רגשות שלא לכל אדם מותר לבטא. רגע אחרי שנבחרת ארגנטינה זכתה באליפות אמריקה בשנה שעברה, כתב מאנו ג'ינובילי, הכוכב הנערץ ביותר בתולדות הכדורסל הארגנטינאי, טור בעיתון "לה נסיון" והתייחס להישג: "הניצחון על ברזיל בגמר לא היה הדבר שהכי עניין אותי. מבחינתי זה היה עוד משחק. העובדה שניצחנו בחצי הגמר את פורטו ריקו והבטחנו את הכרטיס ללונדון היה הדבר הכי חשוב".

לשחקן אחר כנראה שלא היו שוכחים את ההתבטאות הזאת, כמו את העובדה ששנה קודם לכן בחר ג'ינובילי לא להתייצב לאליפות העולם. "הפעם אני אהיה האוהד מספר 1 של הנבחרת. מה שחשוב בעיניי זו האולימפיאדה בעוד שנתיים. שיחקתי בגמר NBA, גמר יורוליג וגמר אליפות העולם. הטורניר האולימפי הוא הדבר שהכי מעניין אותי", כתב בטור אחר באותו עיתון, שבו הסביר למה פרש מהקמפיין. עם דגש גדול במיוחד על הטורניר האולימפי, בגיל 34 מגיע אחד השחקנים המרגשים בכדורסל העולמי לסיבוב פרידה.

עוד בוואלה!

איך אסי שיכנע את עדי בוזגלו להביא עוד ילדה לעולם?

לכתבה המלאה

בכדורגל מראדונה ומסי, בכדורסל מאנו

שני משחקים הפכו עבור הארגנטינאים את ג'ינובילי לשחקן שרבב לא ידבק בו. הראשון היה כבר בשנת 2002, אליפות העולם באינדיאנפוליס, כשבשלב הבתים הנחילו האלביסלסטה את ההפסד הראשון לנבחרת ארצות הברית שכללה שחקני NBA. בגמר של אותה אליפות עולם מול יוגוסלביה, היה שחקן סן אנטוניו חלש מאוד ואכזב. הפיצוי הגיע במשחקים האולימפיים באתונה, כשבחצי הגמר מול אותה ארצות הברית, שכללה בסגלה את אלן אייברסון, טים דאנקן וסטפון מארבורי, צלף ג'ינובילי 29 נקודות, העלה את נבחרתו לגמר וחגג זכייה במדליית הזהב.

"זה אולי ההישג הגדול ביותר ארגנטינה באולימפיאדה אי פעם", אומר עיתונאי ה"לה נסיון", חוזה קיטאניצ'י, "בסך הכל זכינו ב-17 מדליות זהב, כשחצי כמעט באגרוף. כשאתה עושה הישג כזה, בענף שכל כך קשה להגיע בו להישגים מהסוג הזה, הגיבורים נחרתים לעד. תנסה להשוות את זה לזידאן במונדיאל ב-1998, עד כדי כך זה גדול. למרות שהיו ליד מאנו לא מעט שחקנים גדולים, אפשר לומר שכשאומרים כדורגל בארגנטינה חושבים על מראדונה ומסי, וכשאומרים כדורסל, חושבים על ג'ינובילי".

בראיון שנתן ג'ינובילי בשנת 2011 אחרי שנבחר להשתתף באולסטאר ה-NBA בפעם השנייה, ניסה להסביר מדוע הוא שומר על איפוק מסוים: "יש שיאים שלך עבור ספורטאי קשה מאוד להתאושש מהם. לקחתי בשלוש שנים שתי אליפויות NBA ואת מדליית הזהב במשחקים האולימפיים, והייתי מוכן להחליף הרבה מאוד בשביל לזכות בעוד מדלייה, אפילו יותר מאשר אליפות נוספת. אני יודע שאהיה בלונדון, ואני מכוון רק לשם בשלב הזה. כל הדברים האחרים פחות חשובים לי".

את ההישגים של ג'ינובילי אפשר להשוות לזידאן בצרפת (צילום: GettyImages, Alex Livesey)

זהירות, זקנים לפניך

כשמדברים על נבחרת ארגנטינה מאותה אליפות עולם בשנת 2002, חושבים על דור הזהב. הדבר המדהים לגבי הנבחרת הוא ההמשכיות שלה. לא פחות מארבעה שחקני מפתח - ג'ינובילי, לואיס סקולה, אנדרס נוצ'יוני וליאו גוטיירז - ממשיכים בנבחרת מאז האליפות באינדיאנפוליס, כשרק באליפות העולם האחרונה פרש פבריציו אוברטו. מ-2006 משחקים לא פחות משבעה שחקנים בכל אחד מהקמפיינים של הנבחרת. מתוך סגל של 12 שחקנים נמצאים ארבעה בלבד מתחת לגיל 30, כששניים מתוכם יהיו בני 30 עד הקמפיין הבא.

"מצד אחד, באמת אינטנסיביות גדולה של טורניר עשויה להיות בעיה עבור נבחרת מבוגרת", מסכים קיטאניצ'י, אבל מדגיש: "בשנה שעברה אותה נבחרת פחות ג'ינובילי שיחקה 10 משחקים באליפות אמריקה ב-13 ימים והפסידה רק פעם אחת – לברזיל בשלב הבתים. הפעם יהיה להם יום מנוחה בין כל משחק, ויש חמישה שחקנים שרגילים לשחק שלושה משחקים לפחות בשבוע, אז זאת לא אמורה להיות בעיה גדולה".

את סקולה, חברו של ג'ינובילי לנבחרת בעשור האחרון, ההערות על הגיל מצחיקות. הוא ביטא זאת בראיון אחרי התבוסה לנבחרת ספרד בשבוע שעבר: "תראו אפשר להגיד הרבה דברים, אבל בעידן המקצועני, שחקני כדורסל בגיל 32-36 הם עדיין שחקני כדורסל מעולים. סן אנטוניו, עם כל השחקנים המבוגרים, כמעט הגיעה לגמר ה-NBA. מייקל ג'ורדן לקח שלוש אליפויות בגילאים הללו. אל תגידו שאנחנו זקנים, כי אנחנו פשוט שחקנים מנוסים שנמצאים עדיין ברמות הכי גבוהות של הכדורסל העולמי ומובילים גם שם. אנחנו עדיין מהירים כמו פעם, לוחמים כמו פעם ורעבים כמו פעם. מה השוני? התבגרנו והמשחק שלנו השתפר".

יש עתיד מאחוריו?

אלא שלצד האופטימיות במחנה הארגנטינאי, שגדלה לאחר המשחק המצוין מול ארצות הברית השבוע, קיים מצב לא פשוט, בו מעריכים לא מעט מומחים כי החל מאליפות העולם הבאה, הגעה של הנבחרת מדרום אמריקה לשלבים מאוחרים תהיה פשוט סנסציה. "אז נכון שבאליפות הנוכחית זה לא ישפיע במיידי, כי השחקנים הטובים עדיין פה, אבל אין ספק שאם מהשלד של מאנו, סקולה, נוצ'יוני, דלפינו ופריג'יוני ישאר רק דלפינו, השחקנים שמסביבו לא יצליחו להרים את הנבחרת מספיק גבוה", אומר קיטאניצ'י.

ארגנטינה זכתה הקיץ באליפות דרום אמריקה, אליפות אליה שלחו הנבחרות בעיקר את השחקנים המשניים שלה, ובזכות הטורניר החליט המאמן חוליו לאמאס לצרף את הרכז פאקונדו קאמפזו לסגל שנוסע ללונדון. לאמאס אופטימי מאוד לגבי הדור שמאחורי שחקני הנבחרת, "לא מדובר בשחקני כדורסל רעים. בשנה שעברה הנבחרת עד גיל 19 זכתה במקום הרביעי באליפות העולם. השנה הנבחרת עד גיל 17 הגיעה למקום השישי באליפות העולם. יש לנו שחקנים צעירים שחותמים בכל רחבי אירופה, התמונה לא כל כך עגומה".

מי שאכן קולטות לא מעט ארגנטינאים, גם בשל מוצאם האיטלקי, הן הקבוצות האיטלקיות, בתקווה למצוא את הג'ינובילי הבא. "אנחנו זיהינו פוטנציאל גדול מאוד בחואן פרננדז, הוא יכול לעשות את הדרך כמו לא מעט ארגנטינאים אחרים", אמר סרג'יו סקריולו אחרי שהחתים את הגארד בן ה-22. בטור נוסף של שחקן סן אנטוניו ב"לה נסיון" הוא התייחס לתופעה ואמר: "זה לא פשוט, כל הסיטואציה הזאת. הרבה שחקנים נעלמים דווקא כי הם רחוק מהבית שלהם. לא כל שחקן ארגנטינאי הוא אני או קרלוס דלפינו".

זה יהיה הג'ינובילי הבא? חואן פרננדז (צילום: AP, Michael Perez)

אפשר לדבר על מדליה?

הבעיה הגדולה של ארגנטינה במשחקים האולימפיים היא ההגרלה הקשה. בית ראשון שכולל את ארצות הברית, צרפת, ליטא וגם את ניגריה הנחושה וטוניסיה החלשה אמור לסדר לארגנטינה מפגש כבר ברבע הגמר עם ספרד או רוסיה, אלא אם הנבחרת של לאמאס תוכל להפתיע. "אין ספק שהבית השני הוא יותר קל, כי נבחרות כמו בריטניה, אוסטרליה וסין פחות טובות מאיתנו בהרבה", מסכים קיטאניצ'י.

המאמן לאמאס לא רוצה להנמיך ציפיות, אבל אחרי התבוסה מול ספרד במשחק האימון הוא כבר התחיל במלאכה של היום שאחרי. "אנחנו נבחרת מנוסה מאוד אבל ההגרלה שלנו קשה", הוא אמר בשיחה עם התקשורת במדינתו, "צריכים להבין שהנבחרות שעומדות מולנו גם הן חושבות שהן שוות מקום על הפודיום. לדעתי, אם נעשה את זה, ונגיע לחצי הגמר זה יהיה הישג לא פחות משמעותי מהזכייה ב-2004. הדרך שלנו והשיטה של האליפות הופכות את המשימה לקשה בהרבה".

וג'ינובילי, השחקן שכל פעם הפתיע מחדש והתעלה ברגעי האמת במדים הלאומיים, בטוח שגם הפעם הנבחרת שלו יכולה לעשות את זה. "תמיד סופרים אותנו אבל לא מאמינים כמה רחוק אנחנו יכולים להגיע", אמר אחרי ההפסד לארצות הברית, "אנחנו מכירים כל אחת מהנבחרות מצוין, ואנחנו יודעים מה אנחנו צריכים לעשות כדי להגיע לאן שאנחנו רוצים. לא הייתי פוסל שנהיה בשלבים המאוחרים. בכל מקרה, חיכיתי כל כך הרבה לטורניר הזה, שאני מתכוון לתת את כל כולי ועד טיפת הזיעה האחרונה כדי שכל האנשים בבית יהיו גאים בנו".

אולימפיאדה לונדון 2012 בוואלה!

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully