אחרי שאשתקד היו אלה האוסטרלים שהשתלטו על השאנז אליזה בקטע האחרון של הטור דה פראנס לקראת ניצחונו המובטח של קאדל אוונס, השנה היה זה תורם של אנגלוסקסים אחרים הבריטים כמובן, שגיבורם, בראדלי וויגינס, הגיע לשער הניצחון כשהוא לובש את החולצה הצהובה.
דגלי בריטניה ואנגליה התנוססו בכל עבר שעות לפני הגעת דבוקת הרוכבים לשדרה המפורסמת העולם. עבור אוהדי הטור באשר הם, המהדורה הנוכחית של המירוץ תיזכר אולי כאחת המשמימות ביותר, אולם עבור תושבי האי הגאים נרשמה כאן בשלושת השבועות האחרונים היסטוריה רוכב בריטי ראשון זכה במירוץ האופניים החשוב בתבל.
אי אפשר להתעלם מהעובדה שרוכב הגראנד-טורים החזק ביותר, אלברטו קונטאדור, נעדר השנה מהדבוקה. הרוכב הספרדי, שזכה בטור של 2008 ו-2009, הושעה בשל שימוש בחומרים אסורים, וזכייתו בטור של שנת 2010 בוטלה. אוהדי הענף מצפים לחזרתו לפעילות כבר באוגוסט הקרוב, ומרביתם מביעים ספק ביכולתו של וויגינס לנצח בטור גם בשנה הבאה, אם קונטאדור יתחרה. אבל כל זה לא מפריע לבריטים לחגוג. ולמה שיפריע בעצם?
בריטניה שולטת
"וויגינס, קאוונדיש, מילר!", נכתב בדגלים המחזיקים פיטר מאנאקור ואשתו, סוזן, שעקבו אחר הטור מתחילתו ועד סופו, קטע אחר קטע, מצוידים במכונית ובאוהל. אולי כדי להזכיר שההצלחה הבריטית במירוץ השנה לא מסתכמת בזכייה בתואר. מארק קאבנדיש, אלוף העולם, שלמרות מעמדו הרם התמסר באופן מוחלט למאמצי הזכייה של עמיתו לקבוצת סקיי, זכה בעצמו בשלושה קטעים בודדים; דיוויד מילר הבריטי הוותיק זכה גם הוא בקטע; וכמובן כריסטופר פרום, שזכה בקטע הררי יוקרתי וסיים במקום השני.
"זו לא הפעם הראשונה שאנחנו עוקבים אחר הטור, אבל השנה החלטנו לעשות את זה מההתחלה והיה לנו מזל גדול", מספר פיטר. "כשהגענו לליאז' (שם נפתח הטור השנה, אב"ד), אף אחד כמעט לא דיבר על וויגינס, כולם רק הכירו את קאבנדיש ודיברו עליו. עכשיו, תאמין לי, כולם כבר מדברים עליו".
ואכן, בשנים האחרונות היה זה קאבנדיש, המאיץ בעל הכוח המתפרץ הנדיר, לרוכב המפורסם והבכיר ביותר של הבריטים. אחרי הכל, בגילו הלא מתקדם הוא כבר זכה בלא פחות מ-23 קטעים בודדים בטור דה פראנס, ובשנה שעברה סיים עם החולצה הירוקה של המאיץ המצטיין. "אני מבטיח לך ש'קאב' יעשה את זה גם היום בשאנז אליזה וגם באולימפיאדה הקרובה מול הקהל הביתי", אומר בביטחון פיטר.
את השם כריסטופר פרום הוא ואשתו עדיין לא כותבים על הדגלים - "הוא עדיין צעיר, החבר'ה האלה עושים את העבודה כבר שנים" אבל מבחינות מסוימות הסיפור של הבריטי הצעיר הזה הוא הוא דווקא הסיפור הגדול באמת של הטור הזה. פרום, שטרם פתיחת המירוץ ממש לא היה שם השגור בפיו של כל אוהד אופניים, הוביל את וויגינס בכל עלייה, סיים שני אחריו בשני הקטעים נגד השעון ורבים מאמינים כי יכול היה לזכות בחולצה הצהובה בסיום המירוץ אם לא היה מחויב לטקטיקה הקבוצתית.
קבוצת "סקיי", בראשות הצמד הזה, הצליחה להפוך את הטור השנה למחזה די משעמם וצפוי כרוניקה של ניצחון ידוע מראש. שום מועמד מבחוץ לא הצליח לייצר מתקפה אחת ראויה לציון בהרים, ולערער אפילו במעט את ההגמוניה של הצמד שבצמרת. דואו כל כך דומיננטי מאותה קבוצה לא זכור בטור מאז ריס ואולריך בטור של 96'. למעשה, המתחרה היחיד של וויגינס בטור הנוכחי היה בן קבוצתו, אשר בחר לאורך כל הדרך להקריב את התהילה האישית למען הקבוצה.
אלוף שאוהבים לאהוב
למעט מצמוץ אחד אולי - בקטע הררי אחד באלפים הוא השאיר אבק לוויגינס בעלייה האחרונה, רק כדי להיקרא מיד לסדר על ידי מנהלי קבוצתו, להתעשת ולחכות לעמיתו. כאשר נשאל במהלך המירוץ אם הוא מודע לכך שאולי לא תהיה לו הזדמנות נוספת לזכות בטור דה פראנס, אמר: "אני מקווה מאוד שזה לא נכון. אני עדיין צעיר, ואני לא חייב לזכות בטור דווקא השנה". מקורות שונים דיווחו על מתח מאחורי הקלעים של קבוצת "סקיי", אך שני הרוכבים הבכירים הכחישו. במסיבת עיתונאים שהתקיימה אחרי הניצחון של וויגינס במירוץ נגד השעון בשבת והבטחת החולצה הצהובה, אמר: "אנחנו יושבים לאכול צהריים ביחד, אין שום מתח בינינו. יכול להיות שבשנה הבאה זה יהיה כריסטופר שיוביל את הקבוצה".
הרוח הטובה והספורטיביות שנשקפת מדמותו של וויגינס באמירה הזאת, הופכת אותו לאלוף שכולם אוהבים לאהוב. "הוא פשוט שגריר אדיר לספורט, לטור דה פראנס ולאנגליה", אומר בהקשר זה סיימון הוג, שהגיע לצפות בקטע האחרון של הטור יחד עם בנו, לוקאס, מצוידים בכיסאות מתקפלים וצידה לדרך. "הוא בחור ידידותי מאוד, שכולם מחבבים, והוא מהווה מודל מצוין לחיקוי עבור הצעירים שלנו".
סיימון עצמו הוא רוכב חובב כבר מגיל צעיר. הוא מספר כיצד במרוצת השנים הלך הענף הזה והתפתח באי הבריטי. "אני רוכב מאז שהייתי ממש קטן, וראיתי לנגד עיני בעשורים האחרונים איך הבריטים נכנסים יותר ויותר לענף הזה", הוא אומר, "אבל אף פעם לא האמנתי שיום אחד במהלך ימי חיי אראה רוכב בריטי זוכה בטור דה פראנס".
"תור הזהב של הרכיבה הבריטית", הוא מכנה את התקופה הנוכחית, ומציין ש"אחרי ההישגים שלנו באולימפיאדת בייג'ין, אחרי שקאב זכה באליפות העולם, אחרי הניצחון הענק בטור ואחרי ההצלחות שאני בטוח שיבואו באולימפיאדה הקרובה בלונדון, הפופולריות של הספורט הזה אצלנו לבטח רק תגבר".
פיטר, שגם הוא חובב הענף משך שנים ארוכות, מסכים כי החשיפה לרכיבת אופניים בבריטניה הלכה והתרחבה באופן משמעותי במהלך השנים: "אני זוכר שבהתחלה היו נותנים לנו בטלוויזיה הציבורית חצי שעה של סיכום היום בטור דה פראנס, אחרי כן זה הפך לשעה, והיום אנחנו מקבלים כיסוי נון-סטופ של כל קטע וקטע". אולם יחד עם זאת, הוא דווקא סקפטי באשר ליכולת של הענף הזה לתקוע יתד של ממש באי הבריטי. "אין אצלנו מודעות ואין אצלנו תשתיות", הוא מבהיר. "היום מסוכן מאוד לרכוב על אופניים בכבישי אנגליה. זה לא כמו בצרפת, שיש לך בכל מקום יכולת לרכוב בבטחה. זה עדיין לא נכנס למודעות".
כך או כך, מי שנכנסו בגדול למודעות של כל אוהד אופניים בשנים האחרונות הם הרוכבים הבריטים. כמה שעות לאחר שהימר פיטר על קאבנדיש כזוכה בקטע המסכם, הנבואה שלו מתגשמת. קאבנדיש מטייל לניצחון קליל בספרינט האחרון של הטור, והופך לרוכב הראשון אי פעם שמנצח ארבע פעמים בשאנז אליזה. אם הייתם צריכים הוכחה נוספת לשליטה ולביטחון של קבוצת "סקיי", למאוץ הסופי הוא מובל על ידי לא אחר מבן קבוצתו שבחולצה הצהובה.
עכשיו רק נותר לבריטים ולקבאנדיש לזכות בעוד שבוע בזהב האולימפי במגרש הביתי. לפי פיטר וסיימון, וגם לפי סוכנויות ההימורים שמציבות אותו כפייבוריט ענק, "קאב" לא אמור להיתקל בקשיים מיוחדים.