יורגן קלופ ידע שהוא חייב לעשות את הצעד הנואש האחרון. ליתר דיוק, מספר צעדים. כאשר כבש שינג'י קגאווה את השער שהבטיח ניצחון 0:2 על מנשנגלדבאך, ואיתו אליפות שנייה ברציפות שני מחזורים לסיום העונה, יצא מאמן דורטמונד לספרינט לאורך הקו. הוא כמעט מעד, אבל הגיע ראשון לקשר היפני המחויך והניף אותו על ידיו לעבר 81 אלף האוהדים בצהוב-שחור. הוא רצה להדגיש בפניו של קגאווה, כאילו היה זקוק להוכחה נוספת, עד כמה הוא חשוב ואהוב. הוא רצה להראות את קגאווה ליציעים המלאים, אך יותר מכל להראות את היציעים המלאים לקגאווה. הכוכב שלו היה צריך להפנים על מה הוא הולך לוותר. אלא שקלופ, אחד האנשים המבריקים ביותר בעולם הכדורגל, ידע שזה אבוד. ההחלטה של שינג'י כבר התקבלה.
שלושה שבועות מאוחר יותר העניק קגאווה את מתנת הפרידה שלו לדורטמונד. בגמר הגביע הגרמני, מול באיירן מינכן שהגיעה נחושה לנקום על ארבעה הפסדי ליגה רצופים מול בורוסיה ועל שתי האליפויות שאבדו, היפני היה בשיאו. הוא כבש כבר בתחילת המשחק, בישל לרוברט לבנדובסקי את השער השלישי על סף ההפסקה, והוביל את קבוצתו ל-2:5 מזהיר מול האימפריה הבווארית המושפלת. אלכס פרגוסון ישב ביציע בברלין וצפה בהתלהבות ברכש המיועד שלו. למחרת בצהריים התייצבה מנצ'סטר יונייטד בסנדרלנד למחזור הנעילה של הפרמיירליג, בתקווה לנס שכמעט התחולל, אולם תכנון העונה החדשה כבר היה חשוב לא פחות עבור פרגי.
לא בדרכו של שאהין
במסגרת חגיגות הדאבל, אמר קלופ שאין באפשרותו למנוע את המעבר. קגאווה סירב להאריך את החוזה שהיה אמור להסתיים בקיץ 2013, ואילץ את דורטמונד לקבל הצעה לא גבוהה במיוחד מצד השדים האדומים, בסך הכל 13 מיליון ליש"ט. במונחים של כוכב-על בן 23, מדובר בגרושים. "אנחנו לא יכולים לשנות את ילדותו של שינג'י ואת התרבות ממנה הוא הגיע. במקום בו הוא נולד, לבונדסליגה אין משמעות. רק הליגה האנגלית קיימת שם", אמר המאמן הכריזמטי, והוסיף באותה נשימה: "אין לי ספק שהחלטתו לא היתה קלה. כל מי שעוזב אותנו מודע היטב לסיכונים, ולא בטוח אם זו ההחלטה הנכונה באמת".
לא צריך ללכת רחוק כדי להיזכר בדוגמא לסיכונים עליהם מדבר קלופ. לפני שנה רק שחקן אחד החליט לנטוש את בורוסיה כדי ללכת בעקבות חלום ילדות כמוס. נורי שאהין, הקשר הטורקי הפנומנלי, שנבחר לשחקן העונה בבונדסליגה ב-2011 ונחשב לסיבה המרכזית לזכייה הסנסציונית של הצהובים-שחורים באליפות, אהד מאז ומתמיד את ריאל מדריד. להצעת הבלאנקוס הוא לא מסוגל היה לסרב. פלורנטינו פרס שילם תמורתו 10 מיליון יורו, ושאהין חתם בברנבאו לשש שנים. החלום הפך לסיוט מתמשך. פציעה השביתה אותו בחודשים הראשונים, אבל זה ממש לא מסביר ולא מצדיק את העובדה כי שותף בארבעה משחקים בלבד וצבר 128 דקות על הדשא בליגה. אפילו בשני משחקים חסרי חשיבות בשלהי העונה, בהם זכה שאהין לפתוח בהרכב, הוא הוחלף במחצית. בחודש האחרון נפוצו דיווחים על הנסיון של ריאל לשלוח אותו לטוטנהאם במסגרת עסקת הבאתו של לוקה מודריץ', בעוד השחקן עצמו מסרב. יש לקוות כי שאהין בן ה-23 ישקם את הקריירה במהרה, אולם נכון לעכשיו מדובר בטרגדיה ספורטיבית לכל דבר.
26 במקום 7
לשינג'י קגאווה זה לא יקרה. בעוד שאהין ידע מראש שיצטרך להיאבק על מקומו בהרכב, הרי שהיפני מגיע לאולד טראפורד על תקן כוכב. הוא אמור למלא את המשבצת שנותרה לאחרונה ללא איוש, תפקיד הפליימייקר האולטימטיבי. המועדון הציע לו מראש לקבל את החולצה האגדית מספר 7, שהיתה שייכת בעבר בין היתר לג'ורג' בסט, אריק קאנטונה, דייויד בקהאם וכריסטיאנו רונאלדו. מייקל אואן בדיוק פינה את המספר בדרכו החוצה, אבל קגאווה העדיף לסרב: "רק הצטרפתי לקבוצה, ועדיין לא עשיתי כלום. אני לא רוצה לקבל מספרים עם משמעות היסטורית, אלא להוכיח את עצמי". אנטוניו ולנסיה קיבל לבסוף את הספרה 7, קגאווה ילבש את המספר 26. האמירה הזו מדגישה שתי תכונות אופי של הכוכב הצעיר. הצניעות מאפיינת את העם היפני באופן כללי, אבל הביטחון העצמי המרשים של קגאווה יוצא דופן בכל קנה מידה. כל שחקני הרכש היפנים שהגיעו לפרמיירליג כשלו עד כה. החל מג'וניצ'י אינמוטו בארסנל וכלה בטזויוג'י טודה בטוטנהאם. קגאווה משוכנע שהוא מסוגל להותיר רושם במועדון האנגלי הגדול מכולם.
לביטחון העצמי הזה שורשים עמוקים. כבר בגיל 10 הוא קיבל מחמאות גדולות ממאמן הילדים האמריקאי טום באייר במחנה קיץ. בגיל 17 הוא הפך לשחקן הראשון ביפן שחתם על חוזה מקצועני לפני שסיים בית ספר, והצטרף לקבוצת סרזו אוסקה מהליגה השניה. כאשר עשה זאת, התעקש הנער על דרישתו לקבוע סכום שחרור נמוך במיוחד לאירופה, בסך הכל 350 אלף יורו. המסע ליבשת הישנה כבר תוכנן אז בקפידה. בקבוצת הנוער שלו מיאג'י, דרשו ממנו מאמנים לא פעם לקחת את המשחק על עצמו. לא רק לבנות התקפות, אלא גם לסיים אותן. כושר ההבקעה שרכש בה סייע לו מאוד בבוגרים וב-2009 הרשית קגאווה לא פחות מ-27 פעמים בעונת העלייה המצוינת של סרזו.
בשלב זה כבר נעשתה עבודה ענפה מאחורי הקלעים לקראת המעבר לאירופה, ודמות המפתח במהלך הוא שחקן העבר הגרמני תומאס קרוט. בזכותו נהרו בשנים האחרונות כשרונות יפנים לבונדסליגה, וגם קגאווה הוצע למספר קבוצות. בינואר 2010 הוא בחן את שאלקה ואת קלן, וקפץ לביקור גם בונלו ההולנדית, קבוצתו האירופית הראשונה של קייסוקה הונדה. לבסוף, הוא העדיף להישאר באוסקה לחצי שנה נוספת על מנת לשפר את סיכוייו להיכלל בסגל היפני למונדיאל בדרום אפריקה. את האוהדים זה הכניס לאקסטזה, והם מילאו את האצטדיון בכל המשחקים הביתיים, לבושים בחולצות עם המספר 8, רק כדי להריע לקגאווה ולאחל לו הצלחה בהמשך דרכו.
מבטיח צמד בדרבי - ומקיים
המשימה בנבחרת לא צלחה בסופו של דבר ושינג'י נותר מחוץ לסגל. זו הסיבה לכך שהחתמתו של קגאווה בדורטמונד מיד בסיום גביע העולם עברה בשקט יחסי, מה גם שסכום ההעברה לו דאג היה זניח לחלוטין. אלא שהעיתונאים היפנים, שתמיד ידעו לספר על אדם שאפתן באופן חריג אפילו בארץ השמש העולה, ידעו איזה יהלום קיבל קלופ.
את הדוגמא הראשונה לבטחונו העצמי קיבלו אוהדי בורוסיה במחזור השלישי, כאשר היפני הסכים לעלות למגרש אחרי טיסה ארוכה, הבקיע בנצחון על וולפסבורג, ואמר למצלמה בגרמנית: "לא ישנתי". בהזדמנות זו הראה הכוכב החדש שהוא מעוניין ללמוד את השפה החדשה. כעבור שבוע ההתלהבות התעצמה פי עשרות מונים. לקראת הדרבי הלוהט במגרשה של שאלקה העז קגאווה להכריז בלי בושה: "ננצח, ואני אבקיע צמד". כדי להעמיד דברים בפרופורציות, אז עדיין נחשבה שאלקה לקבוצה עדיפה, סגנית אלופה בעונה הקודמת, בעוד דורטמונד היתה רק טוענת שאפתנית למקומה בצמרת. אלא שקגאווה צדק. דורטמונד ניצחה 1:3, והוא הבקיע צמד. הגשמת הנבואה הפכה את קגאווה ללהיט האולטימטיבי של הבונדסליגה. אוהדי דורטמונד קיוו שהוא יהיה מבחינתם תומאש רוסיצקי החדש, וקיבלו כוכב גדול אפילו יותר. "הוא משחק כמו מלאך" אמר אז שאהין.
בחצי העונה הראשונה בבונדסליגה הבקיע היפני שמונה שערים, ואז נסע לאליפות אסיה, שבר עצם בכף רגלו וסיים את העונה. כאשר נכנס כמחליף דקות לסיום המחזור האחרון, במסגרת חגיגות האליפות, קיבלו אותו 81 אלף האוהדים בתשואות אדירות. אם למישהו היה ספק לגבי יכולתו של קגאווה לשמור על הרמה בעונתו השניה בגרמניה, במיוחד לאור הפתיחה החלשה שלו ושל קבוצתו, הרי שהוא רק השתדרג. לא רק 13 שערים היו לו ב-31 משחקי ליגה, אבל גם 11 בישולים. לאולי הסה, עיתונאי בכיר ואוהד דורטמונד שרוף, אין ספק שהוא היה הכוכב מספר אחת בבונדסליגה ב-2011/12.
הציפיות של רוני ופרדיננד
אם יש בעולם כוכב שמזכיר בסגנון משחקו את אנדרס אינייסטה, הרי שזהו קגאווה. התנועה שלו במגרש, הטכניקה המלוטשת, ראיית המשחק המרהיבה, ובמיוחד הנטיה המתמדת להסתכל קדימה, לחשוב באופן חיובי ולחפש פתרונות יצירתיים ולא שגרתיים. כל אלה אומנם עדיין טובים יותר אצל השחקן המצטיין של יורו 2012, אבל קגאווה לא מפגר בהרבה אחרי הספרדי. בנוסף, מאזן הכיבושים שלו טוב משמעותית בהשוואה זו. וויין רוני אמר לא פעם כי מבחינתו אינייסטה הוא השחקן הטוב ביותר בעולם. הוא יהנה מאוד לשתף פעולה עם החבר היפני החדש. למעשה, כל השדים האדומים נרגשים מבואו. ריו פרדיננד כבר מצפה בקוצר רוח: "אני לא יכול לחכות כדי לראות אותו בפעולה. ראיתי אותו בטלוויזיה בעונה שעברה, וזה היה מרשים. אני חושב שאנשים רבים יופתעו להיווכח עד כמה הוא טוב".
תסמכו על קגוואה. הציפיות אמנם גבוהות, אך השתן אף פעם לא עולה לו לראש. הביטחון העצמי שלו מוצדק, ועכשיו רק נותר להראות זאת הלכה למעשה בתיאטרון החלומות.