"So in a couple years baby, I'm a bring you some Net"
(Jay-Z, Hello Brooklyn)
השוק החופשי של קיץ 2012 נפתח עם תחילתו של שינוי מהותי במערך הכוחות של ה- NBA, או ליתר דיוק בחוף המזרחי של הליגה. עדיין לא מדובר באיום על האלופה הטריה שגם לקחה בשנתיים האחרונות את השליטה במזרח; אבל מסתמן שהנטס, לקראת עונתם הראשונה בברוקלין, עשויים ליטול מהניקס את השליטה בניו יורק מהר מן המצופה. יכולתו של הג'נרל מנג'ר המושמץ בילי קינג להרכיב טריו ראשוני שמורכב מדרון וויליאמס, ג'ו ג'ונסון וג'ראלד וואלאס, לצד האפשרות הקיימת להנחית בקבוצה גם את דווייט הווארד שבה ניגע בהמשך, ייצרה כמות מטורפת של הייפ סביב הברוקלין נטס. זאת בזמן שהניקס הפסידו במרוץ אחר סטיב נאש, מצאו תחליף בדמות ג'ייסון קיד וייאלצו להוציא סכומים גבוהים כדי להשאיר אצלם את ג'רמי לין ולאנדרי פילדס.
אפילו בגזרת בעלי הקבוצות, הנטס יכולים להתפאר בשילוב של הראפר ג'יי זי, שמחזיק בבעלות חלקית על הקבוצה והיה אחד הגורמים שהניעו את תהליך המעבר לברוקלין, ומעליו הבעלים הראשי בשנתיים האחרונות, האוליגרך הרוסי מיכאיל פרוחורוב. יש יותר ניו יורק מזה? הניקס לעומת זאת, מוחזקים בבעלות חברת הבידור מדיסון סקוור גארדן בע"מ, שזה מאוד אמריקאי ונטול אישיות מצדם. בניו יורק אוהבים אישיות, אפילו ובמיוחד כשהיא טבולה במגלומניה, כמו להציב שלט בילבורד ענקי בדמותך מעל המדיסון סקוור גארדן, כפי שפרוחורוב עשה בעבר.
כמו שכבר הבנתם, המעבר של הנטס אינו דומה לרילוקיישנים אחרים שראינו בשנים האחרונות (מסיאטל לאוקלהומה, משארלוט לניו אורלינס). בפעם האחרונה שהתווספה קבוצת NBA לעיר גדולה, זה קרה בלוס אנג'לס, 1984. על חוסר היכולת של הקליפרס ליטול את השליטה בעיר מידי הלייקרס, אין צורך להרחיב. הסיטואציה החדשה בניו יורק מעניינת יותר, בגלל שהנטס לא יחלקו עם הניקס את המדיסון סקוור גארדן שממוקם במנהטן, אלא יתמקמו באצטדיון החדש ברקלייס סנטר שממוקם בדאונטאון ברוקלין כמובן. זה יתרום משמעותית לזהות שלהם כקבוצה, בטח כשהגארדן מזוהה עם הניקס.
אפילו אם הנטס לא יסחפו את כל ניו יורק אחריהם, יהיה להם בסיס אוהדים מבטיח ותחום היטב מבחינה גיאוגרפית ותרבותית. עם 2.5 מיליון תושבים, ברוקלין הוא הרובע המאוכלס ביותר בניו יורק, ואם היה נחשב לעיר, היה תופס את המקום הרביעי בדירוג הערים הגדולות בארצות הברית.
כך שאוהדים שיעמדו מאחורי הקבוצה לא חסר. מאז אמצע שנות ה-50 אין לברוקלינאים קבוצת ספורט רצינית לתמוך בה, זאת בעקבות עזיבתם של הברוקלין דודג'רס ללוס אנג'לס, שנתיים בלבד לאחר שזכו בסדרת האליפות מול הניו יורק יאנקיז. הם מביטים על מנהטן ורוצים גם, וכמו שהניקס נראים יש להם סיבה טובה לפתח לוקל-פטריוטיות סביב הקבוצה החדשה בשכונה. עכשיו הם יוכלו להביט לרובעים האחרים בגובה העיניים מהבחינה הזאת. אוהדי הבייסבול בעיר המשיכו להתחלק בין היאנקיז שממוקמים ברובע הברונקס, לבין המטס מרובע קווינס, אבל ברוקלין כאמור ירדה ממפת הליגות הבכירות בארצות הברית. בינתיים הנטס הספיקו לשוטט על מפת מדינת ניו יורק ואף להיקרא מפורשות בשם "ניו יורק נטס", אבל בתור קבוצת ליגת ה-ABA. לאחר מיזוג הליגה עם ה- NBA בשנת 1976, הנטס חזרו לכור מחצבתם בניו ג'רזי ונראה שכעת המעגל מושלם, פעם אחרונה ודי. אז אחרי שהמעבר הושלם, עולות שתי שאלות מרכזיות - האם הפרנצ'ייז המנודה מסוגל להתחרות במוניטין המפואר של הניקס? ומה הכיוון אליו חותרים הנטס, אשר מגבשים את זהותם מחדש?
המפתח ביד של דוויט הווארד
התשובות לכך תלויות במראה הסופי של סגל הנטס. אם הווארד מגיע לשם, הם הופכים לקונטנדרית המאיימת ביותר מבחינת מיאמי ואוקלהומה: קבוצה שתוכל לשים את וואלאס מול לברון או דוראנט, בזמן שסופרמן מגן על הצבע; ותונהג בהתקפה על ידי אחד משני הרכזים הטובים בליגה, שמעולם לא שיתף פעולה עם סקנד גארד ברמה של ג'ונסון, כשאותו הדבר נכון גם לגבי ג'ונסון עצמו ובעיקר לגבי הווארד בצבע. עם גבוהים שקולעים משלוש כמו מירזה טלטוביץ' דווקא יצא להווארד לשחק, השנה זה הוביל לזכייתו של ריאן אנדרסון בתואר השחקן המשתפר של העונה. אבל אם הנטס ייאלצו להוציא את הכסף הנותר על החתמה מחדש של ברוק לופז וחיזוק הספסל, תוכל להיות להם קבוצה עמוקה ומאוזנת, אך בעלת חסרונות ברורים מול כדורסל הסמול-בול של מיאמי, ועם סך משכורות שמאוד יגביל אותם בשנים הקרובות.
הגיע הזמן, אם כך, לבחון כמה מספרים, שמועות, ותרחישים ספקולטיביים. יש לקחת בחשבון שגם חלק מהמספרים הם ספקולטיביים, מאחר שבשלב זה נערכים רק סיכומים בעל פה בין קבוצות לשחקנים חופשיים, כשרק ביום רביעי תיקבע תקרת השכר לעונה הקרובה ואז גם יתקבלו דיווחים מהימנים יותר על גובה המשכורות בחוזים החדשים.
נכון לעכשיו, סך המשכורות של הנטס כולל בוודאות 19.7 מיליון שג'ונסון ירוויח בעונה הבאה, בנוסף למשכורת הרוקי בסך 1.1 מיליון של ברוקס. לפי דיווחים, הם החתימו את וויליאמס על 98.8 מיליון לחמש שנים ואת וואלאס על 40 מיליון לארבע שנים. בהנחה שמדובר בחוזים עם העלאת משכורת שנתית מקסימלית של 7.5% משנה לשנה, אז המשכורת שלהם לעונה הבאה תהיה 17.1 מיליון עבור וויליאמס, 8.9 מיליון עבור וואלאס. טלטוביץ' הוחתם באמצעות חריגת הביניים המינימלית שמוענקת לקבוצות החורגות מעל הרף של תשלום מס מותרות, כך שהוא ירוויח קצת מעל 3 מיליון בעונה הקרובה. רג'י אוואנס שהגיע בסיין אנד טרייד מהקליפרס, אמור להרוויח משכורת התחלתית של 1.6 מיליון.
לשש המשכורות הנ"ל יש להוסיף משכורות מינימום כנגד החזקה בזכויות בירד של ג'ראלד גרין, הרוקי טיישון טיילור שנבחר בסיבוב השני, ומשבצות ריקות בסגל עד להשלמה ל- 12 שחקנים. סיכום ביניים מביא אותנו לסך משכורות באזור של 52 מיליון, עדיין פחות מתקרת השכר, שלפי הניו יורק טיימס עשויה להיקבע על 60 מיליון ומעלה. רק שכרגע הנטס מחזיקים גם בזכויות בירד של ברוק לופז וקריס האמפריז, שבהתאם לחוזים הקודמים שלהם רשומים על משכורות תיאורטיות של 7.7 ו- 12 מיליון בהתאמה, עד שלא תחול איתם תזוזה כלשהי בשוק החופשי.
אפשרות אחת לתזוזה של לופז והאמפריז היא כחלק מעסקת חבילה עבור הווארד. בינתיים מסתמן שהמג'יק מהססים לגבי לופז המוכשר שחוזר מפציעה קשה בכף הרגל, אך אינם מעוניינים בהאמפריז כיוון שגלן "ביג בייבי" דייויס חתום אצלם על 19.4 מיליון בשלוש השנים הבאות, בדראפט האחרון הם בחרו בפאוור פורוורד המסקרן אנדרו ניקולסון, וקיימת האפשרות שיצליחו להשאיר את ריאן אנדרסון במחיר סביר. אורלנדו רוצה גם לשלוח יחד עם הווארד את החוזה של הידו טורקוגלו (23.8 מיליון בשנתיים הבאות), או של ג'ייסון ריצ'ארדסון (17.6 מיליון בשלוש השנים הבאות). אבל הנטס מסוגלים להרכיב חבילת משכורות שמתקזזת עם המשכורת של הווארד (19.5 מיליון בעונה הקרובה) בלבד: לופז והאמפריז על משכורות התחלתיות של 8.8 ו- 7.5 מיליון בהתאמה, בנוסף לברוקס שמרוויח 1.1 מיליון.
לחבילה זו הם מציעים להוסיף שלוש בחירות סיבוב ראשון עתידיות, אבל עד שלא תימצא קבוצה המוכנה לקבל את האמפריז וטורקוגלו/ריצ'ארדסון בתמורה להקלה כלכלית (חריגת טריידים או חוזה מסתיים), קשה לראות את התרחיש הזה יוצא לפועל. אולי הפיסטונס, שיכולים לשלוח את החוזים המסתיימים של קורי מגטי וג'ייסון מקסייל, ישמחו לקלוט את ג'יי-ריץ' והאמפריז לחמישייה שלהם במטרה להתמודד על מקום בפלייאוף. אורלנדו עדיין תצטרך להתפשר על לופז (ותוספות) במקום להשיג את אנדרו ביינום מהלייקרס. הרבה תלוי בהתעקשות של הווארד להאריך חוזה אך ורק עם הנטס, ובהתעקשות של אורלנדו להמתין עד שתגיע ההצעה המתאימה. עוד לא ברור אם המג'יק מוכנים לפתוח עונה נוספת עם סאגת השמועות הבלתי נגמרות לגבי דוויט.
סיבות טובות לפתח ציפיות
אם כל זה יקרה, הנטס ינסו להחתים את לופז והאמפריז על חוזים סבירים בתקווה שיצדיקו אותם החל מתחילת העונה הקרובה, כשגם ארסאן איליאסובה מוזכר כאופציה מסקרנת. אם הווארד ינקוט בגישתו של כרמלו אנתוני מלפני שנה וחצי, שבאופן אירוני סירב להאריך חוזה עם הנאגטס והתעקש להגיע לניקס, אז בסופו של דבר אורלנדו עשויה להסכים לעסקה דומה שדנבר חתמה עליה: שחקן מוכשר מדראפט 2008 עם סימן שאלה מסוים לגבי מידת בריאותו (לופז בתפקיד דנילו גלינארי); וטרן שימושי שניתן להעביר הלאה בהמשך (האמפריז בתפקיד ריימונד פלטון); שחקן כנף צעיר על חוזה רוקי (ברוקס בתפקיד וילסון צ'אנדלר), ועוד כמה תוספות עם פוטנציאל (שלוש בחירות דראפט עתידיות בתפקיד טימופיי מוזגוב והבחירה של הניקס בדראפט 2014). אם הנטס ייאלצו להסתפק בחמישייה של וויליאמס-ג'ונסון-וואלאס-האמפריז-לופז וברוקס בתפקיד הסקורר מהספסל, אז עדיין אפשר יהיה לדבר על יריבות מסקרנת מול הניקס, רק שבינתיים מיאמי תצחק כל הדרך לגמר NBA נוסף. אבל אם תשאלו את פרוחורוב ותצליחו לחלץ תשובה כנה, כנראה שהיא תהיה על משקל: קודם ניקח את מנהטן, אחר כך את העולם.
חשוב להבין שפרוחורוב, הנחשב לאיש העשיר ביותר ברוסיה, השקיע 200 מיליון ברכישת הנטס ומחזיק ב- 80% מאחוזי הבעלות בקבוצה. יש לו זיקה ספורטיבית-מקצועית יותר, הוא גבוה למדי ושיחק כדורסל בצעירותו, הוא אוחז במניות של צסק"א מוסקבה, והצהיר בבלוג שלו שהוא מתכוון למנף את בעלותו על הנטס לצורכי שיפור איכות הכדורסל ברוסיה ומצבו הפיננסי. השאלה היא האם מדובר עבורו אך ורק בצעצוע יוקרתי? אמנם בתוך שבוע פרוחורוב נתן לאוהדים החדשים מברוקלין והוותיקים יותר מניו ג'רזי סיבות טובות לפתח ציפיות, ומבחינה ספורטיבית הוא מעמיד קבוצה ראויה יותר מזו שהייתה, אבל תמיד תרחף מעל התהייה מה המניע שלו.
ייתכן שבאמצעות הקשרים שהוא מנסה במוצהר לבסס בין הכדורסל האמריקאי לרוסי, פרוחורוב, שהתמודד בבחירות לנשיאות רוסיה וסיים שלישי הרחק מאחורי פוטין, מקווה להרחיב את פתיחותה של האומה הרוסית לעולם המערבי. "העולם משתנה, רוסיה משתנה ואנחנו ניצבים בפני זמנים מעניינים מאוד. 20% מהעם הרוסי רוצה בשינויים. באמת מגיע להם שינויים. אני מאוד אופטימי". עוד לא ברור לאורך כמה זמן פרוחורוב יוכל להישאר אופטימי מול 80% משאר העם הרוסי. בינתיים הוא יכול להתנחם בכך שלעומת 80% מבין קבוצות ה-NBA, הנטס כבר יכולים להרגיש אופטימיים. מאוד.