צילום וידאו: קובי אליהו
עריכת וידאו: יותם בן דוד
היו המון דברים בעייתיים במסיבת העיתונאים הפטפטנית של קבוצת חיים רמון, והם לאו דווקא קשורים לעובדה שמדובר בעבריין מורשע כמאמר אותו שלט מחאה מוכר נגד אלי טביב. הדבר הבעייתי הראשון באותה מסיבת עיתונאים שהכריזה על עידן חדש בבעלות על הפועל תל אביב קשור דווקא לנמרוד בוכמן, האיש שהוביל את המאבק נגד אלי טביב. לא ייתכן שאותו אדם שחיכה מתחת לבית של טביב, שעשה כמעט כל דבר אפשרי כדי לסלק את האיש מהמועדון, ייכנס מאותה דלת ממנה יצא הבעלים לשעבר. האהבה האותנטית של מנהיג המחאה להפועל תל אביב לא יכולה להסתיר את התחושה הלא נעימה כאשר ראינו אותו על שולחן המנצחים.
גם חיים רמון, למרות שדיבר ללא הפסקה במשך כמעט שעה, לא יצא נקי מאותה מסיבת עיתונאים שהכריזה על עידן בעלות חדש בהפועל תל אביב. גם החיוך המקסים והערמומי שלו, והמילים הגבוהות והמתנשאות שלו על האדומים הקדושים שהצילו כעת את המועדון, לא הצליחו להדוף את השאלות החשובות בדבר אותם אנשי עסקים שעומדים מאחוריו וסייע לו לערוב לעסקה עם טביב. שאלות שהוא לא הצליח להדוף באמת. האם אנחנו לא צריכים לדעת מיהם? האם רמון, בדרכו לכנסת, לא ינסה לסייע להם בדרך לא דרך? נקווה שבהתאחדות יתעקשו איתו בעתיד על השאלות האלה.
אפשר לעלות על העגלה הזו גם את הפרופסור משה בר ניב שלפי סיפורים של אנשים ששכרו ממנו דירה, הוא הכי רחוק מרוח הסולידריות האדומה. כאשר מחברים את הכל, ריח סירחון לא קל עולה מכל העסקה. אבל הריח הזה הוא משני, כולל התחושה שיכול להיות שמדובר גם בתכנית שנועדה להביא לחיים רמון עוד כמה מצביעים (משה תאומים במסיבת העיתונאים: "כל אוהד הפועל תל אביב צריך להגיד תודה לחיים רמון"). כל מי שהקשיב לרמון ושמע בין השורות שזו הולכת להיות קבוצת אוהדים בסופו של תהליך, מבין שהריח הזה פחות חשוב כרגע. בכדורגל הישראלי אוהבים לשאול שאלות קשות ולא להתקדם לשום מקום. גם במקרה הזה אפשר להיתקע עד סוף העונה הבאה עם אותן שאלות.
אבל השאלות האלה פחות קריטיות. בסופו של דבר המטרה הגדולה יותר חשובה מהפרטים הקטנים. והמטרה היא ליצור תקדים מבנה ניהולי בריא יותר בימי גסיסתו של עידן הבעלות הפרטית בכדורגל הישראלי. מבנה ניהולי שמבוסס על האוהדים. זה רק סמלי שמשה תאומים, שהביא את הפועל תל אביב לעידן הבעלות הפרטית, נמצא שם. אוהדי הפועל תל אביב לא יאהבו לשמוע זאת, אבל אם יש מישהו שאפשר לסמוך עליו, זה תאומים. מנהל מסור, חכם, אוהד אמיתי ולהבדיל מחברו השרלטן, חיים רמון, גם הצליח להעמיד גופים חולים כמו הפועל תל אביב על הרגליים. בלעדיו, לא היה עשור מופלא להפועל תל אביב, ואיתו אפשר להיות יותר בטוחים שהמהלך המבורך הזה, שנראה כרגע יותר מפוזר מאשר מאורגן, יעלה על פסים מוצלחים.
המהלך הזה חשוב לעיתונאים ששאלו את כל השאלות הנכונות, כי בקרוב הם יישארו בלי תחום סיקור בולט כמו כדורגל ישראלי. הוא חשוב לאוהדי בית"ר ירושלים ששוברים את הראש איך מסלקים את איציק קורנפיין מהמועדון. הוא חשוב לאוהדי מכבי תל אביב, לקראת היום הקרב והולך שבו מיטש גולהאר יעזוב. והוא חשוב לכל קבוצת כדורגל אמיתית בישראל ולא כולן כאלה שיכולות לכלכל את עצמן, באמצעות המודל שהפועל תל אביב רוצה להנהיג בסופו של תהליך. אם המהלך הזה יצליח והפועל תל אביב תעבור לאחריות אוהדיה, אפשר יהיה להתגבר על הגועל שחשים כעת. האנשים שמתחילים את התהליך הזה הם אוהדים אמיתיים של המועדון, וכוונתם היא ישרה וטובה, למרות הכל.