המכירה היקרה בהיסטוריה

דרוגבה, ליפי, אנלקה, יעקובו, קאמצ'ו ועוד הרבה מאושרים מתעשרים בליגה הסינית. המטרה היא לארח מונדיאל ולזכות בו, אבל בדרך יש המון שחיתות דוחה ומכירות משחקים נוראיות

  • דידייה דרוגבה
מיכאל יוכין

אחד המשחקים המדהימים בתולדות הכדורגל העולמי התקיים לפני 30 שנה, כאשר ליכטנשטיין ניצחה את סין 0:2. נסיכות בת 30 אלף תושבים גברה על מעצמה המונה רבע מכלל האנושות. ככה זה בסין – יש שם תה, אורז, התעמלות אמנותית וטניס שולחן, והיא גידלה גם מספר שחקני NBA, אבל בכדורגל אף פעם לא הלך לה. היא העפילה רק פעם אחת לטורניר גביע העולם, שהתקיים קרוב לביתה ביפן ובדרום קוריאה ב-2002, וגם שם, בהדרכת בורה מילוטינוביץ' האגדי, סיימה את הופעותיה בשלב הבתים עם שלושה הפסדים וללא שער זכות.

את המציאות הזו נחוש לשנות שי ז'ינפין, סגן נשיא המדינה שצפוי להתמנות לנשיא בחודשים הקרובים. ג'ינפינג, חובב כדורגל מושבע, פירסם לא מכבר את שלושת החלומות שלו: "להעפיל למונדיאל, לארח את המונדיאל ולזכות במונדיאל". לא פחות ולא יותר. כעת תוסיפו למשוואה את הפרסומים הסנסציוניים בשבועות האחרונים, לפיהם נאמד הון משפחתו של ז'ינפין במאות רבות של מיליוני יורו, ואולי אף במיליארדים. בעקבות דיווחים אלה ביטל הממשל הסיני את האפשרות לבצע חיפושים אינטרנטיים על שמו של מנהיג העתיד. איך שלא תסתכלו על זה, מדובר באחד האנשים החזקים ביותר בכלכלה העולמית. זו בדיוק הסיבה להגעתו של דידייה דרוגבה לשנחאי שנואה.

עוד בוואלה!

באנו לחגוג באשקלון עם מסעדת כולנו

יוליה פריליק-ניב
לכתבה המלאה
יביא את המונדיאל לסין? ז'ינפין (צילום: רויטרס)

***

דמיינו שאתם אנשי עסקים סיניים שחושקים לקבל יחס מועדף מממשל מושחת. אתם יודעים שהאיש בראש הפירמידה הציב את הצלחת הכדורגל במדינה כאחד היעדים המרכזיים שלו. ברור כשמש שכדאי לכם להשקיע כספים בענף, על מנת לזכות בחשיפה גדולה ככל הניתן. מי שהשכיל לעשות זאת, מצא את דרכו ישירות לליבו של ז'ינפין הכל יכול.

קחו, למשל, את ענקית הנדל"ן דליאן וואנדה, שחתמה ב-2011 על הסכם חסות תלת שנתי עם הנבחרת הסינית, הנבחרות הצעירות, ואפילו מרכז לאימון שופטי כדורגל, בסך כ-80 מיליון דולר. במסגרת הפרויקט, הוחלט לגייס מאמן בעל שם עולמי, ואחרי שכשלו בניסיונם להביא את פרנק רייקארד ויורגן קלינסמן, הסתפקו הסינים בחוסה אנטוניו קמאצ'ו, שמשתכר כ-8 מיליון דולר לשנה. לשם השוואה, ביורו 2012 היה רק מאמן אחד שהרוויח סכום דומה – דיק אדבוקאט. ההקבלה לרוסיה, בה הקשר בין ספורט לשחיתות פוליטית הדוק במיוחד, אינה מקרית מבחינת הסינים. הכדורגל במדינה המאוכלסת בעולם עדיין רקוב מהיסוד, למרות שנעשים מאמצים, לפחות כלפי חוץ, לטהר אותו.

הכותרות של סין בכל הקשור לכדורגל היו בדרך כלל שליליות. חלק לא מבוטל מחברות ההימורים הלא חוקיים פועלות משטחה, וחקירות מקרי הטיות משחקים ברחבי העולם מובילות לא פעם לנוכלים סיניים. ליגה הסינית, אשר עברה מיתוג מחדש ב-2004 ונקראת מאז סופר ליג, ידעה המון שערוריות, ודי לציין כי אותה חברת דליאן וואנדה, אשר קבוצתה קבעה שיא של 55 משחקים רצופים ללא הפסד בשנות התשעים, החליטה לעזוב את הכדורגל לפני כעשור במחאה על משחקים מכורים. מספר פקידים ושחקנים נשפטו אז לתקופות מאסר. פרשה נוספת הביאה לכליאתם של שני בכירים מאוד בהתאחדות הסינית לעשר שנים על לקחית שוחד בקנה מידה נרחב.

כל זה לא מפריע לז'ינפין לחלום על אירוח מונדיאל, ואת הדרך הנכונה ליעד סימנה עבורו קטאר. אם מדינה זעירה במפרץ הפרסי, ללא מסורת כדורגל, קיבלה לידיה את הטורניר הגדול בתבל ב-2022, בזכות כסף וקשרים פוליטיים, מדוע שסין לא תעשה אותו דבר? הקטארים, ויתר המדינות השכנות, עוסקים כבר יותר מעשור בגיוס כוכבים ותיקים שרוצים לעשות קופה יפה ובמקביל ליהנות מחיים נטולי לחץ. מיליונרים סיניים, שרוצים להתקרב לממשל, החליטו לעשות כמוהם. "הם פועלים בחוכמה. זו הדרך הטובה ביותר לקדם את העסקים, כי המנהיג חולה על כדורגל", אומר הפרשן הסיני טוני שאו.

שכר שנתי של מעל 10 מיליון דולר. קונקה (צילום: AP, Silvia Izquierdo)

***

אברגראנדה, ענקית נדל"ן נוספת, השתלטה לפני שנתיים על קבוצת גואנגז'ואו, שהורדה לליגה השניה בעקבות פרשת מכירת משחק. המועדון חזר מיד לליגה הבכירה, והבעלים שו ג'יאין הבטיח להזרים הון עתק לחיזוק הסגל. זה התחיל בחלוץ הברזילאי קלאו שהפך ללהיט בליגת האלופות במדי פרטיזן בלגראד, והמשיך בעסקה שהדהימה את העולם כולו לפני שנה. דאריו קונקה, הקשר הארגנטיני המחונן של פלומיננזה, הגיע כדי לקבל שכר שנתי של יותר מ-10 מיליון דולר, והודה: "מעולם לא ראיתי כל כך הרבה אפסים". כך הפך קונקה באופן מיידי לאחד המרוויחים הגדולים בעולם, לא הרחק מליאו מסי, כריסטיאנו רונאלדו ויאיא טורה.

אברגראנדה, מצידה, רשמה לא מעט נקודות זכות אצל הממשל. היא זכתה באליפות קלילה אשתקד, והעונה קוצרת את הפירות עם חקיקה שהולכת לטובתה. בליגה הסינית מותר לקבוצות לרשום חמישה זרים בלבד, כאשר אחד מהם חייב להיות שייך למדינה אסיאתית. לפני שבועיים החליטה ההתאחדות על תיקון לחוק, ואיפשרה לקבוצות המשתתפות בליגת האלופות האסיאתית להחתים שבעה זרים. נכון לעכשיו, יש רק קבוצה אחת כזאת – אברגראנדה גואנגז'ואו, והיא שמחה לנצל את המצב החדש כדי להביא את לוקאס באריוס, החלוץ הארגנטיני-פרגוואי של דורטמונד, שהיה שותף בכיר לזכייתה באליפות בונדסליגה ב-2011, אך ירד בעונה החולפת לספסל לטובת רוברט לבאנדובסקי. עם האוכל בא התאבון, מרצ'לו ליפי הוחתם כמאמן, ובשבוע שעבר פורסם כי גם קאקה נמצא על הכוונת של אברגראנדה, בעוד דיווחים הזויים במיוחד הזכירו אפילו את שמו של וויין רוני.

"השקעה לצורך עשיית רווח פוליטי נטו". דרוגבה (צילום: GettyImages, Clive Brunskill)

***

בשנה האחרונה עושה גם שנחאי שנואה כותרות גדולות. הבעלים המטורף ז'ו ג'ון החתים בינואר את ניקולה אנלקה מצ'לסי, והביא יחד איתו את המאמן הצרפתי ז'אן טיגאנה. החלוץ הצרפתי חי טוב מאוד בסין, ובנוסף לשכרו קיבל 3.5 מיליון דולר על קמפיין פרסום למשחק מחשב שפיתחה חברה בבעלותו של ג'ון. התוצאות על המגרש, לעומת זאת, מאכזבות ביותר. בינתיים הצליח אנלקה רק בגירושו של טיגאנה, על כל צוות עוזריו, אחרי חמישה מחזורים בלבד, אחרי שאירגן מרד שחקנים נגדו. סרחיו באטיסטה, שנכשל בנבחרת ארגנטינה, מונה במקומו. כעת מגיע גם דרוגבה לקבוצה שניצחה שלוש פעמים ב-15 מחזורים ומדורגת נקודה אחת מעל הקו האדום. קשה לסרב ל-220 אלף ליש"ט לשבוע. שכרו של החלוץ הדגול לבדו עולה על ההכנסות השנתיות של המועדון. "זו השקעה לצורך עשיית רווח פוליטי נטו", אומר המומחה האיזורי רואן סימונס.

יתר הקבוצות מנסות לעמוד בקצב. היריבה העירונית של אברגראנדה, גואנגז'ואו R&F, הסכימה לשלם לאיגביני יעקובו שכר אסטרונומי של כ-6 מיליון יורו לשנה. "אין לי מה להוכיח אחרי שכבשתי כמעט מאה שערים בפרמיירליג. הכסף הוא לא העיקר, כי הוא לא יכול לקנות אושר. מצאתי בסין אהבה וחום, ואני מצפה לתחילת ההרפתקה", אמר החלוץ הניגרי שהחל את דרכו בכפר סבא ובחיפה. נניח שאנחנו מאמינים לו.

"מצאתי בסין אהבה וחום". יעקובו (צילום: GettyImages, Michael Steele)

***

כך או כך, הפיכתה של סין לקטאר החדשה לא משפרת בינתיים את מצב הכדורגל במדינה יתר על המידה. באירופה מוקדמות המונדיאל טרם יצאו לדרך, אך באסיה הם כבר נמצאים בשלבים מתקדמים, וסין הספיקה לסיים את דרכה, כשסיימה במקום השלישי בבית, אחרי עיראק וירדן הצנועות. לקמאצ'ו יש מזל, כי ההתאחדות הכריזה מראש על כך שמדובר במינוי ארוך טווח, ובינתיים עומדת במילתה.

הכוכבים מגיעים, אך רמת העניין בליגה ממשיכה להיות נמוכה, בעוד האוהדים מתקשים להאמין לכשרות המשחקים. לגואנגז'ואו אברגראנדה משחקת בעיר גדולה אפילו במונחים הסיניים עם 12 מיליון תושבים, באיצטדיון המכיל כ-60 אלף מקומות, ובכל זאת מצליחה למלא מחצית ממנו במקרה הטוב, עם ירידה במכירת הכרטיסים בהשוואה לעונה שעברה. למשחקי קבוצתו החדשה של דרוגבה, בעיר של 23 מיליון תושבים, מגיעים 14 אלף צופים בלבד בממוצע, כשליש מתכולת האיצטדיון. לצד מספר כוכבי על שנחתו במדינה בשנה האחרונה, רוב הזרים עדיין בינוניים ביותר, כולל מיליאן מרדאקוביץ', לשעבר במכבי תל אביב, שטייל בכל רחבי אירופה ושיחק בעונה שעברה בלרנקה. במרץ הגיע החלוץ הסרבי בן ה-30 לקבוצת ג'יאנגסו, שמדורגת נכון לעכשיו במקום השני.

זהו קנה המידה הנכון בסופר ליג הסינית נכון לעכשיו, אבל את הכותרות הם למדו לעשות. חוץ מזה, אף פעם אסור לזלזל במנהיגים פוליטיים מושחתים בעלי השפעה עצומה. מי יודע, אולי בסופו של דבר חלומו של ז'ינפין יתגשם. לפחות את ליכטנשטיין הם אמורים לנצח כרגע. רק שלא צריך לייחס לדרוגבה ויעקובו חלק גדול מדי בתהליך.

דרוגבה אחרי החתימה: "נרגש מהתפתחות הליגה בסין"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully