השחקן המצטיין של אליפות אירופה ייבחר בפעם החמישית בלבד עד להרחבת הטורניר ל-16 נבחרות, תואר זה כלל לא היה קיים. עד כה הקפידו באופ"א לנקוב בשמו של כוכב הנבחרת הזוכה. מתיאס זאמר עשה זאת ב-1996, זינדין זידאן ב-2000, הקפטן היווני תיאו זאגוראקיס הוכתר ב-2004, וצ'אבי הקדים את חבריו לקישור הספרדי ב-2008. מי יקבל את הכבוד הפעם? הנה לכם ארבעה מועמדים. הקריטריון החשוב ביותר בבחירתם הוא שמירה על יציבות לאורך הטורניר כולו, ולא הברקה במשחקים ספציפיים.
אנדראה פירלו
מבחינת הבלוג, פירלו צריך לקבל את התואר ללא קשר לתוצאת הגמר ביום ראשון. צ'זארה פראנדלי כבר הצהיר שהפליימייקר הנסוג של יובנטוס ראוי לקבל את כדור הזהב לשנת 2012, על הופעותיו בקבוצתו ובנבחרתו. פירלו הוא השחקן המשפיע והחשוב ביותר של איטליה בטורניר בפעם עצום. הוא האדריכל האולטימטיבי בקישור, רובם המוחלט של המהלכים עוברים דרכו, הוא שולט בקצב המשחק, ואף נבחרת יריבה לא מצאה דרך להתמודד נגדו, למעט מחצית אחת.
נגד ספרד בישל פירלו את השער של אנטוניו די-נטאלה, והיה השחקן המצטיין במגרש. מול קרואטיה הוא שלח כדור חופשי לחיבורים ואילץ את סלאבן ביליץ' לשנות את כל המערך שלו אחרי ההפסקה כדי להצר את צעדיו. אחרי שארגן את השער של אנטוניו קסאנו מול אירלנד בכדור קרן, דאג פירלו לאמלל לחלוטין את אנגליה ברבע-הגמר, והצליח לשנות את המומנטום ב-180 מעלות אפילו בדו-קרב הפנדלים.
בחצי-הגמר מול גרמניה היה פירלו פנומנלי, בדיוק כמו לפני שש שנים בחצי-גמר המונדיאל מול אותה היריבה. הוא אפילו הציל כדור מהקו בתחילת המשחק. ב-2006 נבחר פאביו קנבארו לשחקן המצטיין של גביע העולם, אבל פירלו היה ראוי לתואר לפחות כמוהו, אם לא יותר. הפעם הוא חייב לקבל פיצוי, ואם איטליה תניף את הגביע, אז הצדק עם פראנדלי. פירלו ראוי לתואר שחקן השנה בעולם יותר מליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו. יהיה זה מסר חיובי מאוד, ופרס חשוב על מפעל חיים, כי בגיל 33 ספק אם יהיו לו הזדמנויות נוספות.
סרחיו ראמוס
הפציעה של קרלס פויול הדאיגה לא מעט את אוהדי נבחרת ספרד, אבל חסרונו של טרזן לא השפיע על המאזן ההגנתי המופתי של לה-רוחה. שער חובה אחד בלבד בחמישה משחקים לא מותיר מקום רב לספקות, בעוד איקר קסיאס נזקק להצלות מעטות יחסית (החשובה והמרהיבה שבהן היתה מול איבן ראקיטיץ' הקרואטי בשלהי שלב הבתים). אמנם הקישור עושה חלק גדול מהעבודה, בכך שהוא מונע את הכדור מהיריבות, אך העורף הספרדי ראוי למחאות רבות.
בשני הטורנירים הקודמים של ספרד זכה ראמוס במדליית זהב כששיחק בעמדת המגן הימני. מאז הוסט למרכז ההגנה בידי ז'וזה מוריניו בריאל מדריד, והמאמן הלאומי ויסנטה דל-בוסקה הלך בעקבותיו. ג'רארד פיקה זקוק למנהיג לצידו, וראמוס עושה את התפקיד על הצד הטוב ביותר. הוא כמעט ולא ביצע טעויות, ארגן את החוליה האחורית, ומדי פעם אפילו הצטרף להתקפות. בחצי-גמר ליגת האלופות הטיס הבלם את הפנדל בדו-קרב נגד באיירן מינכן ליציע, והאינטרנט התמלא בקריקטורות משעשעות בנושא. למרות זאת, היה לו אומץ לקחת אחריות על עצמו מול פורטוגל, ולהקפיץ פנימה בסגנון שהזכיר את פירלו. שאפו ענק לשחקן שהתבגר מאוד בשנתיים האחרונות. אם קנבארו זכה ב-2006, יש לראמוס קייס טוב ב-2012.
ג'אנלואיג'י בופון
בהשוואה לקסיאס, נאלץ בופון להיכנס לפעולה הרבה יותר, ותמיד עשה זאת באופן מופתי. במונדיאל 2006 ספג השוער של יובנטוס פעמיים בשבעה משחקים שער עצמי ופנדל. הפעם הוא הוציא כבר שלושה כדורים מהרשת בחמישה משחקים, אולם גם הפעם אין לו טיפת אשמה באף אחד מהם. בופון הוא המנהיג הבלתי מעורער בהגנה שמורכבת ברובה משחקני יובנטוס. הוא תמיד היה במקום כדי לבצע פעולות קריטיות, וראוי להיבחר לשחקן המצטיין יותר מכל חבריו להגנה, אשר תרומתם כבירה אף היא.
קחו, למשל, את הדרך בה נותר בופון יציב על רגליו בתחילת המשחק מול אנגליה וקלט את הכדור של גלן ג'ונסון. בדו-קרב הפנדלים הוא עצר את הניסיון של אשלי קול. ההדיפה הגדולה מכדור חופשי של מארקו רויס שלשום הזכירה את הזינוק המטורף שלו מול לוקאס פודולסקי בדורטמונד ב-2006. פירלו צריך להקדים הפעם את בופון, אבל גם לשוער בן ה-34 יש קייס מצוין.
אנדרס אינייסטה
כל סגנון המשחק הספרדי בנוי על הקישור, ולכן יש היגיון מסוים לבחור את השחקן המצטיין של הטורניר בחוליה זו, במידה שיניף קסיאס את הגביע. יש רק בעיה אחת בניגוד מוחלט ליורו-2008, אז היו כל הקשרים לא רק צ'אבי, אלא גם אינייסטה ודויד סילבה - ראויים לפרס על משחק יצירתי ושובה עין, הרי שהפעם עסקה ספרד בעיקר במסירות אינסופיות במרכז המגרש, ללא כוונה אמיתית לתקוף את שער היריבה. הניצוץ נעלם מעיני השחקנים, ויש בכך אשמה גדולה מאוד למאמן.
בתוך כך, בולטת בכל זאת תרומתו היצירתית של אינייסטה. הוא היה השחקן החיובי ביותר של ספרד בשני המשחקים הראשונים, מול איטליה ואירלנד, כולל אסיסט לדויד סילבה שהכניע את שיי גיבן. הוא בישל לחסוס נאבאס את שער הנצחון נגד קרואטיה. מסירת העומק המדודה שלו לג'ורדי אלבה אירגנה את השער המכריע של צ'אבי אלונסו ברבע-הגמר מול צרפת. גם בחצי-הגמר מול פורטוגל, בו היתה ספרד נחותה ב-90 דקות, שב "סן-אנדרס" לחיים בהארכה, עם חיוניות שמאפיינת את משחקו בדרך כלל, וגרם למפנה במשחק, גם אם החמיץ את ההזדמנות הגדולה שנפלה לרגליו.
אינייסטה יודע להתעלות במשחקים גדולים. אם השפעתו על הגמר הנוכחי תהיה דומה לזו לפני שנתיים, כאשר היה הרוח החיה אחרי כל מהלך ספרדי וכבש בסופו של דבר לרשת הולנד בדקה ה-116, הרי שלכוכב ברצלונה בהחלט יהיה קייס מוצדק להיבחר לשחקן המצטיין של יורו-2012.
גמר יורו 2012 בפתח:
פראנדלי מחמם את הגזרה: "לא מפחדים מספרד"
דל בוסקה לא מצטער על כך שלא העיף את איטליה
הבלוג של יוכין מצדיע לשני ענקים, בופון וקייליני
כך הפך ריקרדו מונטוליבו לשחקן משמעותי באיטליה