בקיץ 2011, לאחר שמכבי נתניה מכרה את דלה ימפולסקי ומאוחר יותר גם את אוראל דגני למכבי חיפה, נפגשו מספר אוהדים לשיחה עם הבעלים בפועל קובי בלדב וגיל לב בנוגע למדיניות הקבוצה ולהשפעה של מכירת השחקנים על עתידה. התשובה שקיבלו הייתה: "תבינו, אין לנו בעל בית. מה שאנחנו עושים עכשיו זאת הדרך היחידה כדי להמשיך ולשרוד בליגת העל. ללא מכירת שחקנים לא נוכל להתקיים".
שנה עברה. לנתניה עדיין אין בעלים והיא נמצאת פחות או יותר באותו מצב כלכלי, אבל המועדון משנה פאזה. כעת משדרים בנתניה כי הקבוצה נמצאת בסופו של תהליך שדרוג בריא ויחד עם האצטדיון החדש, מאמינים שם כי הקבוצה עומדת לחזור לקדמת הבמה של הכדורגל הישראלי. נתניה עוברת מהפכה בכל הבחינות, מהאצטדיון דרך האיש על הקווים ועד הסגל ולמרות זאת, רף הציפיות גבוה בהרבה לעומת העונות אותן העביר בהצלחה ראובן עטר. לפיכך, האם החלומות של ראשי נתניה הן באשליה או מטרה ריאלית?
הדבר הגדול ביותר שמגביר את האנרגיות סביב נתניה לקראת השנים הבאות הוא האצטדיון החדש. אם בנתניה הכניסו בעונה האחרונה ממנויים ומכירת כרטיסים כ-1.7 מיליון שקל, כעת הם מצפים להכנסה לפחות כפולה בשנה הבאה. תהליך דומה עברה בית"ר ירושלים עם התזוזה מימק"א לטדי כשהייתה בליגה הארצית.
המנהל המיתולוגי של בית"ר אברהם לוי מסביר: "טדי עשה לבית"ר שינוי גדול מבחינה כלכלית. בימק"א היו מגיעים אולי 4,000-5,000 איש, אבל היינו מוכרים אולי 2,000 כרטיסים. בטדי הכל התהפך כבר בליגה השנייה בכל משחק היו לפחות 7,000-8,000 איש ונמכרו לפחות 5,000 כרטיסים. כלומר מכרנו פי שלוש מאשר בימק"א וזה עזר למועדון. אין מה לעשות, הקהל אוהב נוחות. בטדי נוח בכניסות, יותר כיף לראות את המשחק וגם כשהדשא טוב המשחק שוטף והקהל נהנה ומגיע. האצטדיון החדש בנתניה יגרום להרבה אוהדים לבוא למגרש כי זה פשוט יותר כיף. במגרשים כמו ימק"א והקופסה מגיעים רק המטורפים והשרופים".
למהלך של מעבר לאצטדיון חדש הרבה משמעויות מעבר לכמות הקהל. הוא הופך את כל תהליך גיוס הספונסרים, החסויות והשילוט באצטדיון עצמו ליותר אטרקטיבי לשיווק. גם בנתניה קיימת התחושה כי אפשר למנף את העניין ולקשור אותו בתהליך שדרוג המועדון. יש לציין כי אחרי מכבי חיפה, נתניה ובית"ר ירושלים מובילות את רשימת קבוצות הליגה בגיוס ספונסרים, חסויות ותורמים עם סכום של כארבעה מיליון שקל. יחד עם זאת, הבעלים גיל לב טוען: "אנחנו בהחלט מצפים לשדרוג כלכלי עם המעבר לאצטדיון החדש. ברמת ההכנסות מכרטיסים ומנויים אנחנו שואפים להכפיל את המספרים". ודווקא בעונה כל כך קשה של הכדורגל הישראלי שראה ספונסרים בכירים בורחים, לב הוא איש בשורות: "אנחנו נשמור על המספרים הללו ומאמינים שאף נגדיל אותם, הן בשל חוזים משתדרגים עם הספונסרים והן בשל כאלה חדשים שנצרף".
גם בצד המקצועי נתניה נמצאת בעיצומה של מהפכה. במקביל לפרידה מהקופסה, נפרדו במועדון גם מהמאמן ראובן עטר שבילה בנתניה כעשור במספר קדנציות. לאחר שהבינו בהנהלת נתניה שעטר עובר למכבי חיפה, הם התכנסו לישיבה בכדי להחליט על מועמדים לעמוד על הקווים. המסקנה הברורה ביותר שעלתה מהישיבה הייתה כי חייבים למצוא את האדם שיוכל לשמור על השקט שעטר הצליח להביא למועדון. שקט מקצועי ותעשייתי שנתן הרבה מאוד שפיות וכוח לכל המערכת. בשל הסיבה הזאת שמות שעלו כמו אלי כהן או מוטי איוניר ירדו מהפרק כי לא ראו בהם מתאימים לתפקיד.
לפני שהוחלט ללכת על טל בנין, פנו בנתניה לאבי נמני ולאחר מכן ליוסי אבוקסיס שסירבו, אך למעשה בעצם ההצעות לשניים הייתה אמירה של נתניה: אנחנו מחפשים אישיות, דמות מיוחדות שתביא עמה השפעה גדולה ותהפוך לדומיננטית בכל המועדון. בהקשר הזה, בנין התאים במדויק לדרישות של ראשי המועדון. ברגע שבלדב ולב הבינו שישנו נתק בין בנין לבעלי הפועל חיפה יואב כץ, הם מיהרו ליצור קשר עם המאמן ולחטוף אותו כמה שיותר מהר. גורם בנתניה אמר השבוע: "חיפשנו את הדמות שתשדר משהו חזק, משהו מיוחד ומשהו לשנים הבאות. לא רצינו להתפשר ובגלל זה החלטנו להמתין. היחיד שרצינו באמת היה אלישע לוי והוא סירב. חיפשנו דמות דומיננטית כי נבנה כאן משהו בשנים האחרונות ולא יכולנו לקחת כל אחד שעשה עונה יפה, אלא מישהו שיתאים למשבצת של נתניה לשנים הבאות".
בנתניה בחרו בבנין כאיש שייכנס לנעליים הגדולות של עטר ולמעשה ישמור על מה שהאחרון הביא למועדון וישדרג את ההישגים. האם בנין הוא תואם עטר? בפועל, מדובר בשתי דמויות שונות לגמרי. קאלה דרשלר, ששיחק תחת בנין בחיפה ותחת ראובן עטר בבית"ר, עומד על ההבדלים: "טל וראובן זה שני עולמות נפרדים. טל מאוד מקפיד על משמעת חזקה, מאמין יותר באגרסיביות וחוסן של קבוצה ואילו ראובן רוצה יותר להוציא את כל הכישרון ושמחת המשחק מהשחקן. בנין רוצה להוציא משחקן את כל הכוחות הפיזיים ועטר את המנטאליים. כל אחד מיוחד בדרך שלו ושניהם בדרך לקריירה גדולה כמאמנים".
האתגר הגדול שמחכה לבנין נעוץ בהשוואות הבלתי פוסקות לקודמו בתפקיד. במקרה של תקופה רעה, בנין לא יקבל שקט והצל של עטר ירחף מעליו. כמו בכל סיטואציה בה איש מקצוע מוערך עוזב מקום אחרי כל כך הרבה שנים, גם בנין יצטרך להתמודד עם הנעליים הגדולות אליהן נכנס. ההנהלה, השחקנים ובמיוחד האוהדים יבחנו את עבודתו בזכוכית מגדלת וכל צעד, החלטה או הישג יושוו לדברים שעשה עטר. יש האומרים שבסופו של דבר זה למעשה כל מה שיקבע את עתידו של בנין בנתניה - העמידה ברף שהציב עטר בכל הקשור לשקט ויציבות. ועטר, כאמור, היה אשף ביצירת שקט בחדר ההלבשה ומסביב לקבוצה.
האבסורד הוא שבנין ייאלץ להתמודד עם רף ציפיות גבוה יותר משל קודמו. בנתניה, תאמינו או לא, כבר לא חושבים על הפלייאוף העליון. במועדון מכוונים למחוזות אחרים ולא חוששים לחלום גם על תואר. לאחר אימון הפתיחה של הקבוצה לפני כשבועיים נערכה שיחה בין האוהדים להנהלת המועדון. האוהדים שמעו כי לכל שחקן רכש שהצטרף בקיץ הובהר כי המטרה היא לסיים מעל המקום הרביעי אותו השיגה הקבוצה בעונה שעברה. מעבר לכך ובניגוד לשנים קודמות, כל ששת שחקני הרכש שהצטרפו חתומים השנה על מענקי אליפות ומצטרפים לקובי דג'אני וליאוניד קרופניק שהם היחידים מבין שחקני הקבוצה שיש להם מענק דומה.
האליפות של עירוני קרית שמונה פתחה את התיאבון והגבירה את האמונה אצל קבוצות דרג הביניים ונתניה בראשן. המענקים שהוספו בחוזי שחקני הרכש משדרים בבהירות את האנרגיות והתחושות בקרב ההנהלה לפיהן אפשר ללכת העונה הכי רחוק שאפשר. יחד עם זאת, לב מבהיר את הכוונות מאחורי מענקי האליפות ורף הציפיות: "צריך להבין שבעונה שעברה סיימנו במקום הרביעי ובכל ארגון צריך להציב יעדים לעובדים והיעדים הם גבוהים יותר ממה שהושג בעונה האחרונה. אין פה רק עניין של ציפיות, אלא מהלך שמביא למודעות של כולם את הרצון להמשיך ולייצר יעדים שיהוו התקדמות".
האם היעדים הללו בכלל ריאליים או שלרף ציפיות חסר פרופורציה יש פוטנציאל נפיץ. בואו נבחן הקיץ של נתניה עד כה. את הקבוצה עזבו בינתיים מספר שחקני מפתח: אמיר אדרי, ליאור ראובן, חן עזרא, ניר נחום, מוחמד כליבאת ונכון לעכשיו גם פיראס מוגרבי. כלומר למעלה ממחצית שחקני ההרכב. בסיכום הכולל, נתניה שחררה 12 שחקני סגל ולמעשה עומדת בפני מהפכה של ממש בהרכב ובסגל.
ללא קשר לשינוי על הקוים, גם לבנין ברור שלמהפכה בסגל יש מחיר. מה המחיר? ימים יגידו. גיורא שפיגל ניתח זאת ואמר: "למהפכה בסגל יש מטרה. ברור שזה לא אותו חיבור כמו שהיה בשנים שלפני כן וצריך זמן לעבוד, לחבר את הכל וישנן לא מעט תקלות בדרך. מהפכה בסגל נעשית מתוך חשיבה לטווח הארוך כשברור שבשנה הראשונה הנחת העבודה שדברים לא יעבדו חלק וככה זה עובד בכל העולם. מי שעושה מהפכה בסגל יודע שהוא עשוי לשלם מחיר ברמת התוצאות המיידיות, ומי שאומר אחרת טועה ומטעה".
תוצאות המהפכה יקומו וייפלו כמובן על הצלחת שחקני הרכש שהביא בנין כדי לעצב את הקבוצה החדשה בדמותו. בשער הקבוצה יעמוד השוער היווני לואיג'י צ'נאמו ועיתונאי יווני טען כי מדובר ב"שוער עם רפלקסים טובים, אבל לא משהו מיוחד, ששיחק רוב הקריירה בקבוצות קטנות והעלה לא מעט סימני שאלה". עלי חטיב הצליח בהפועל חיפה כשהגיע ללא ציפיות והשנה רף הציפיות ממנו גדול, במיוחד לאור העזיבה של חן עזרא. יוסי שבחון לא הצליח להתרומם בקבוצות הגדולות ולמעשה השאיפה של נתניה היא להיצמד לקבוצות הללו. דרגאן צ'ראן מבחינת בנין הוא פוטנציאל, אך בחצי עונה בהפועל חיפה אשתקד הוא עדיין לא הפגין יכולות של שחקן בשל. אורי שטרית הוא מגן שמאלי לא רע בכדורגל הישראלי, אך עדיין לא מעבר לזה ועומר פרץ הוא בכלל סימן שאלה גדול מאוד אחרי שנתיים בהן לא הרשים בליגה הלאומית. כשמוסיפים את כל הנתונים הללו למהפכה בסגל, אי אפשר שלא להעמיד סימני שאלה סביב הרצונות של נתניה לסיים מעל המקום הרביעי בעונה הבאה.
זאת ועוד. חשוב לציין שאת נתניה עזבו השנה שחקנים שהבקיעו 30 מתוך 54 השערים של המועדון. בראשם: עזרא (12 כיבושים), נחום (6), מוגרבי (5) וכליבאת (3). יחד הם היו חתומים גם על 17 בישולים. למעשה מהסגל של העונה שעברה, השחקן ההתקפי היחיד שנשאר הוא מלך השערים אחמד סבע כשמלבדו שאר השחקנים שנותרו כבשו ארבעה שערים יחד. האם נתניה הביאה מחליפים ראויים שיכולים לספק את אותם מספרים? שבחון כבש אשתקד שישה שערים, חטיב הוסיף ארבעה שערים, צ'ראן לא כבש ופרץ הסתפק בחמישה שערי ליגה בלאומית. מדובר בפער גדול מאוד ולמעשה ברור שנתניה צריכה חיזוק משמעותי לחלק ההתקפי, עוד שחקנים שישלימו, יעזרו ויגבו את סבע. מורד אבו ענזה אולי יהיה חלק מהפתרון.
גם בהגנה המצב לא מושלם שכן לאור הפציעה של עומרי בן הרוש (בספק לפתיחת העונה א.ס) אין לבנין מחליף לבלמים. בנוסף, אין לו גיבוי לעמדת המגן השמאלי, המגן הימני היחיד בסגל שלו הוא טובארנו פינאס, שאינו מגן טבעי, וגם לעמדת הקשר האחורי אין מחליף בעקבות השחרור של נחום. כשמחברים את כל הנתונים, מגיעים למסקנה כי נתניה, למרות המהפכה, צריכה להתחזק בעוד שלושה שחקנים שיגדילו משמעותית את הרוטציה. בשורה התחתונה, הסגל הקיים והנסיבות שמסביב מעלים לא מעט סימני שאלה לקראת העונה שפתח. בנין מקווה לענות עליהם עם סימן קריאה אחד גדול.
