לפני שלושה שבועות נפגש יוגב אוחיון עם דני פדרמן בבית קפה בנמל תל אביב. יש לי הרבה הצעות מאירופה, אמר לפדרמן, אבל אני רוצה להישאר במכבי.
העניין הוא, טען אוחיון, שהשכר שלי לא ריאלי, לאור היכולת שלי בעונה החולפת, שווי השוק שלי ולאור השכר הממוצע שהקבוצה משלמת לישראלים האחרים. יש לי הצעות גדולות מקבוצות אחרות. אני מוכן לפתוח את החוזה ולחתום לארבע עונות נוספות, תמורת שכר מדורג של 400 אלף דולר, 450 אלף דולר, 500 אלף דולר ו-550 אלף דולר.
פדרמן האזין בקשב והציע לאוחיון לשדרג את חוזהו בשנתיים הקרובות. לפי ההסכם המקורי בין הצדדים, שנחתם בקיץ שעבר, אמור היה אוחיון להשתכר בעונה הבאה במכבי 200 אלף דולר; ובעונת 2013/14 סכום של 240 אלף דולר. פדרמן היה מוכן להוסיף לאוחיון 30 אלף דולר בלבד בכל עונה: היינו, 230 אלף דולר בעונה הבאה, ו-270 אלף דולר בעונה שלאחריה.
"דני, בסכום הזה אין לי יותר מה להפסיד. אנחנו נלך למלחמה", איים אוחיון.
פדרמן חשב וחזר עם הצעה חדשה: חוזה לשלוש עונות נוספות תמורת 300 אלף דולר, 300 אלף דולר ו-350 אלף דולר.
אוחיון ביקש לחשוב, והפגישה הסתיימה. כעבור שלוש שעות התקשר אליו דני פדרמן והודיע שלאחר התייעצויות נוספות, ההצעה האחרונה לא בתוקף, ומכבי חוזרת להצעה המקורית: שדרוג של 30 אלף דולר בעונה.
"זו לא גרסה מדויקת", טוענים במכבי מנגד. "הסוכן של יוגב סירב להצעה לשדרג את החוזה ל-300, 300 ו-350, התקשר אלינו באותו לילה ודרש 400, 500 ו-600. לא בטוח שההנהלה בכלל הייתה מאשרת שדרוג של 100 אלף דולר בעונה, אבל זה לפחות יכול היה להיות בסיס לדבר עליו".
***
כלל ידוע בפרשנות חוזים הוא שבעת מחלוקת חוזית, כאשר ביהמש נדרש לפסוק בסוגיה, מפרש השופט את החוזה בהתאם לאומד דעת הצדדים - היינו מנסה להתחקות על כוונת הצדדים המקורית בעת חתימת ההסכם, כפי שמשתמעת מלשון החוזה וממסמכים נוספים המקושרים אליו. שמעון מזרחי השתמש במונח המשפטי הזה בראיונות שהעניק לכלי התקשורת בימים האחרונים. מזרחי טען שלאור תחלופת התכתובות עם סוכניו של אוחיון קודם לחתימת החוזה, ברורה כוונת הצדדים שלא לאפשר לאוחיון סעיף יציאה בקיץ הזה, אלא רק בקיץ הבא.
החוזה הרשמי בין אוחיון לבין מכבי תל אביב נחתם ב-25 ביולי 2011. בדומה למקרה גרמי פארגו, גם החוזה הזה כלל ניסוחים מבולבלים וסתירות פנימיות, שמהוות כעת את סלע המחלוקת בין הצדדים.
הסעיף הראשון בחוזה הזה נמצא תחת הכותרת תנאי החוזה.
כך נכתב שם:
1.1. החוזה הוא לעונות המשחקים 2011/12, 2012/13 ו-2013/14.
1.2. על אף סעיף 1.1, לקבוצה הזכות להפסיק את החוזה קודם לסיום התקופה, באופן כזה שהחוזה יסתיים בתום עונת 2011/12 או עונת 2012/13, בהתאם לבחירת הקבוצה, בהתקיים התנאים הבאים:
1.2.1. הקבוצה תודיע לשחקן על רצונה לסיים את החוזה לא יאוחר מה-10 ביולי (שיבוא מיד לאחר סיום העונה).
"1.2.2. הקבוצה תשלם לשחקן סכום חד פעמי של 20 אלף דולר".
וכאן מגיע הסעיף הבעייתי:
"בנוסף לאמור בסעיף 1.1 שלעיל, לשחקן הזכות לסיים את החוזה בסיום עונת 2012/13 (והעונה הזו בלבד), בכפוף לתנאים הבאים:
"1.3.1. השחקן יודיע לקבוצה על רצונו לסיים את החוזה לא יאוחר מהתאריך 5 ביולי 2012.
"1.3.2. השחקן יציג לקבוצה חוזה חתום ומחייב עם קבוצה אחרת, בישראל או בכל מקום אחר בעולם.
"1.3.3. סך של 200 אלף דולר ישולם לקבוצה תמורת שחרור השחקן מהחוזה (שיועבר לקבוצה) לפני או בתאריך 30 ביולי 2012".
ובמילים פשוטות: בחלק אחד של החוזה נכתב שלשחקן הזכות לסיים את החוזה בקיץ 2013; בשני מקומות אחרים בחוזה מצוין קיץ 2012 כקיץ שבו על אוחיון להודיע לקבוצה על רצונו לסיים את החוזה, וגם כקיץ שבו על קבוצתו החדשה להעביר למכבי את דמי הפיצוי.
מובן לכל שלשון ההסכם המקורית אינה הגיונית; אין אפשרות ששחקן יחזיק בסעיף יציאה בקיץ 2013, אבל יתבקש להמציא לקבוצה חוזה חתום עם קבוצה אחרת ולהעביר אליה דמי פיצוי שנה קודם לכן. מובן שישנה טעות סופר. אנשי מכבי נשמעו משוכנעים בצדקתם המשפטית, וטענו שהמקרה הזה "פשוט וברור". אולם בבחינה משפטית-אובייקטיבית, הטיעון של אוחיון עשוי להיות חזק יותר: קיץ 2012 מוזכר בשני מקומות שונים בחוזה, בעוד קיץ 2012/13 מצוין רק במקום אחד. פרשנות הגיונית יותר היא שטעות הסופר היא בחלק העליון, דהיינו צוין קיץ 2012/13 בטעות והקיץ הנכון אמור היה להיות 2011/12, מאשר שבשני מקומות שונים צוין בטעות חודש יולי 2012 במקום חודש יולי 2013.
מכל מקום, טענות הצדדים הן לכל הפחות שקולות; בוודאי שמכבי איננה נמצאת ביתרון מהבחינה המשפטית הטהורה.
***
תנאי שכרו של אוחיון מעוגנים בסעיף 2 לחוזה, תחת הכותרת "תשלומים":
"2.1.1. עבור עונת המשחקים 2011/12: 190 אלף דולר נטו.
"2.2.2. עבור עונת המשחקים 2012/13: 200 אלף דולר נטו.
"2.2.3. עבור עונת המשחקים 2013/14: 240 אלף דולר נטו".
בנוסף, סעיף 2.4, "בונוסים", מבטיח לאוחיון תשלומים נוספים כדלקמן: "עבור זכייה ביורוליג: 6 אחוז מהמשכורת הרלוונטית לאותה עונה; עבור העפלה לפיינל פור היורוליג: 3 אחוז מהשכר הרלוונטי לאותה עונה; עבור זכייה באליפות ישראל: סך של 3,000 דולר נטו; עבור זכייה בגביע הישראלי: סך של 1,500 דולר נטו".
אגב, סעיף 10.2, שנמצא תחת הכותרת "שונות", אומר כך: "ההסכם הנ"ל כולל את כל פרטי ההסכם בין הצדדים... כל החומרים הקשורים למו"מ בין הצדדים, להכרזות ולהבנות שהושגו בין הצדדים קודם לחתימת החוזה, בכתב או בע"פ, במפורש או במשתמע, לא יהיו תקפים".
מבחינה חוזית, סעיף 10.2 שומט את הקרקע תחת טענותיו של מזרחי לפרשנות של החוזה לאור התכתבויות קודמות בין המועדון לשחקן.
מזרחי כיוון בדבריו לתכתובות אימייל בין דני פדרמן לבין אימאן שוקוחיזדה, סוכנו האיראני-אמריקאי של אוחיון, בהן הוחלפו הצעות קודם לחתימת ההסכם. בהתכתבות מתאריך 19 ביולי 2011 כותב פדרמן לשוקוחיזדה:
"הצעת המועדון לאוחיון: 190 אלף דולר נטו לשנה הראשונה; 220 אלף דולר נטו לשנה השנייה; 280 אלף דולר נטו לשנה השלישית. אופציית יציאה לקבוצה אחרי השנה הראשונה תמורת פיצוי של 25 אלף דולר, וההודעה צריכה להינתן עד ה-5 ביולי. אופציית יציאה לקבוצה אחרי השנה השנייה תמורת פיצוי של 25 אלף דולר, וההודעה צריכה להינתן עד ה-5 ביולי. אופציית יציאה לשחקן אחרי העונה השנייה תמורת פיצוי של 200 אלף דולר. ההודעה צריכה להינתן עד ה-1 ביולי".
לא רק שחוזהו של אוחיון שולל הסתמכות על התכתבויות שכאלה - מדובר בטיוטות בלבד, שממילא לא התקבלו בחוזה; בסופו של דבר, בחוזה צוינו סכומי כסף שונים, ותאריכים שונים לאופציות היציאה. כך שגם ההסתמכות על ההתכתבות הזו עלולה להיות קלושה ביותר.
***
גם לאחר שדני פדרמן חזר בו מהצעתו המקורית הסכימו הצדדים לשמור על דיסקרטיות, ולנסות להמשיך ולהתדיין. אלא שאוחיון, לדבריו מקורביו, הופתע לגלות שהפרשה הודלפה בתוך זמן קצר לכלי התקשורת המקורבים למועדון, והציגה אותו באור שלילי למדי.
"למרות שהחלטנו לשמור את הכל בינינו, הכל יצא לתקשורת, מספר מקורב לאוחיון. מהאופן שבו הדברים הוצגו הבנו שבמכבי מנסים להפעיל עלינו לחץ ולזכות באהדת הציבור. בשום שלב לא התכוונו לרוץ לעיתונאים והעובדה היא שעד היום יוגב הסתפק בתגובה מינורית. אבל זה לא מה ששבר אותו.
לדברי מקורבים, מה שהטה את הכף באופן סופי מבחינת אוחיון היו דברים שאמר דיוויד פדרמן לרדיו 103, שהיוו את שיא הבליץ התקשורתי של מכבי כנגד השחקן. לפני מכבי לא ידעו מי זה אוחיון, ואם הוא היה נשאר בירושלים לא היו יודעים מי הוא גם היום, אמר פדרמן. הוא נעלב מההצעה שלנו? ילד שמציעים לו מיליוני שקלים תוספת, אין לי בעיה שייעלב. הוא לא יעשה חגיגה על הגב של מכבי. אם הוא חושב שיש לו סעיף יציאה, שינסה לצאת. הסיכוי שלו לצאת הוא מינוס אפס. לא אכפת לי איך זה יסתיים. מצדי נפעל דרך עורכי דין.
אוחיון, מספרים המקורבים, האזין לדברים, ולא האמין למשמע אוזניו. "ככה מדבר בעלים של קבוצה על שחקן שלו שביקש תוספת ממוצעת והיה מוכן לחתום לעוד ארבע שנים? אחרי ההתקפלות של מכבי מההצעה הכספית שלה והדברים של פדרמן האב, יוגב הבין שזה לא בשבילו. הוא פשוט לא רוצה לשחק שם יותר".
לאחר הראיון של פדרמן נכנס דיוויד בלאט לתמונה. מאמן מכבי התקשר לאוחיון וניסה לפשר בין הצדדים. רציתי להישאר למרות שיש לי הצעות שגבוהות פי שלושה-ארבעה מההצעה של מכבי", אמר אוחיון, "אבל ההנהלה אפילו לא מנסה להגיש הצעה כספית רצינית ומשאירה אותי במצב שאין לי דילמה. בלאט הבטיח ליוגב שלמחרת יתקשר אליו נציג מהנהלת מכבי עם הצעה כספית משודרגת. הטלפון לא הגיע עד היום.
"אם זה היה תלוי בבלאט, יוגב היה מקבל הצעה כספית ראויה", מוסיף מקורב אחר לאוחיון. "אבל ההנהלה לא מוכנה. היא שוב מנהלת מלחמות אגו, במקום להסתכל על טובת הקבוצה. ההנהלה שמה את יוגב במצב של אין ברירה, מבחינתו. למה היא עשתה את זה? התשובה שלי פשוטה: ההנהלה חשבה שיוגב מבלף כשטען שיש לו הצעות אחרות. הם לא האמינו שיוגב באמת יחתום במקום אחר".
ואם לאוחיון עוד היה צל של ספק ביחס לעזיבת מכבי, החותמת הסופית הגיעה כשמכבי הודיעה על החתמת ריקי היקמן לשנתיים. היקמן ירכז ואם זה היה תלוי במכבי ולא ברשות המסים, גם יותם הלפרין היה מצטרף. אוחיון עשה את החשבון, והבין היטב: אם יישאר, לא רק שיצטרך להתפשר על שכר נמוך בהרבה משוויו בשוק; הוא גם, ככל הנראה, יראה הרבה פחות זמן פרקט בעונה הבאה, ועונה בינונית תפגע אנושות במניותיו לקראת הקיץ הבא. זה הרגע לנצל את המומנטום, ולעזוב.
***
וכך, בשבוע שעבר המריא אוחיון לרוסיה, עבר בדיקות רפואיות וסיכם את תנאיו בלוקומוטיב קובאן. אוחיון שוחח מספר פעמים עם המאמן יבגני פשוטין, שטען כי הוא מייעד לאוחיון את תפקיד הרכז המוביל של הקבוצה. אוחיון הסתובב בעיר, שוחח גם עם חברי ההנהלה ולאחר מכן שב לארה"ב. לאחרונה מסרה קובאן שאוחיון עבר את הבדיקות הרפואיות בהצלחה, וכרגע כל שנותר הוא שסוכניו של אוחיון ייפתרו את המחלוקת מול מכבי על מנת שהעסקה תוכרז רשמית.
"נכון להיום, יוגב ומכבי זה היסטוריה", מסכם מקורב לאוחיון. "השאלה היא רק כמה פיצויים מכבי תקבל. במקרה הגרוע ביותר, אם בבוררות ייקבעו שיוגב יוכל להשתחרר רק בקיץ הבא, נזכיר שגם גיא פניני חתם במכבי כשהייתה לו עוד עונה בחוזה עם ירושלים, וזה משהו שגם אוחיון יכול לעשות. אי אפשר לכפות על שחקן לשחק במקום שהוא לא רוצה להיות בו. החוכמה היא לא להגיע למצב שבו שחקן לא רוצה להישאר. ההתנהלות והזלזול של מכבי בו גרמו ליוגב להחליט שבמכבי הוא לא רוצה להיות. גם אם מחר מכבי תבוא עם הצעה משודרגת, זה לא ישנה. הוא עוזב. אנחנו מקווים שמכבי תקבל את זה, תגיע להבנות על דמי הפיצוי ותיתן ליוגב להמשיך הלאה בקריירה".
ohad@walla.net.il