הכישלון נמצא בפרטים הקטנים

התחלה: עם כל תיק הציפיות שמותירה אחריה העונה המדהימה האחרונה של קרית שמונה, לגילי לנדאו יש לפחות במה להיאחז. הבעלים של הקבוצה, איזי שירצקי, שמבין דבר או שניים בכדורגל, מעביר לו קבוצה כמעט ללא שינויים. למאמן חדש שמגיע לקבוצה אחרי שיא שאי אפשר יהיה לשחזר, זה יתרון עצום. כל מה שנותר לו זו עבודה פסיכולוגית כמאמן, יכולת ניהול אנשים. הוא לא צריך לפגוע בינגו ברכש, הוא לא צריך לחבר מערך והרכב חדשים. הוא בסך הכל צריך לבנות לנוסחה שכבר הצליחה אופק חדש כדי לסחוט ממנה עוד כמה הישגים קטנים. זו בהחלט משימה ברת השגה.

אמצע: המתכון המרכזי לבעיות עתידיות בקרית שמונה החדשה נמצא באישיות המעט דומה של האנשים הבכירים שם. אם עד העונה, רן בן שמעון ואיזי שירצקי השלימו אחד את השני בשונות שלהם, הפעם לבעלי קרית שמונה יש מאמן עם פתיל יותר קצר משלו ואופי יותר ערמומי ממנו. כשלנדאו מתעל את היכולות האלה נכון ופוגש סיטואציה מתאימה, הוא מצליח לגעת בשחקנים שלו וליצור קבוצה מוצלחת. אלא שבמקרים הפוכים מתגלה לנדאו האחר, לנדאו שאף בעלים לא אוהב במיוחד. הכל תלוי בסיטואציה, כאמור, אבל אם הסיטואציה תחייב את לנדאו להכיש, שירצקי עוד יתגעגע למניפולציות התקשורתיות הישנות של המאמן הקודם שלו.

סוף (או: הימור איך זה יגמר): הסיכוי לפיצוץ בלתי נמנע בעתיד נראה כרגע גדול יותר מהסיכוי ההפוך.

התחלה: לפי גובה הכותרות ועוצמתן, מכבי נתניה בונה הקיץ קבוצה נפלאה ואיכותית, שתתאים את עצמה להתלהבות מהאצטדיון החדש. אלא שעל כל שחקן שבא – חטיב, שבחון, עזב במקביל שחקן משמעותי לא פחות – עזרא, אדרי, ואולי גם בן הרוש ומוגרבי. כך שהתנאים להצלחה קיימים, אבל גם המכשולים הלא פשוטים. לא צריך למהר ולהכתיר את בנין בתור סיפור ההצלחה של העונה הבאה לפי כמות המזומנים החדשה במכבי נתניה, אלא לפי האופן שבו יתמודד עם הצל של חברו הטוב ראובן עטר. כשמאמן כל כך דומיננטי כמו עטר מוחלף, המאמן החדש חייב להביא איתו ערך חדש שיאתגר את הסביבה ולא רק שחקנים חדשים. לבנין יש מה להציע בנידון – יותר התבססות על טקטיקה. אם ראובן עטר היה מאמן של רצון, רוח, שמחת משחק וחדוות יצירה, בנין יכול להציע לסגל שנותר ברובו משהו אקסטרה. חשיבה מעט שונה על סגנון המשחק של מכבי נתניה. בנין צריך להציג אימונים אחרים, שיטה אחרת, גישה אחרת, מגובה בהרבה מאוד מהרעיונות המוצלחים של ראובן עטר. אם יעשה זאת, יש לו סיכוי לא רע להפוך את המנהיגים החדשים של הקבוצה לסיפור הצלחה דומה לזה הישן.

אמצע: קצת, רק קצת כמו המאמן שהוחלף בקרית שמונה, ההבדל העיקרי בין בנין ועטר יימדד גם ביחסי האנוש. לא בגלל שעזב את הפועל חיפה בתחושה קצת לא הוגנת כלפי המועדון שנתן לו צ'אנס, בנין הוא לחלוטין לא עטר מבחינת הטאץ' האנושי שלו. הדברים נוגעים בעיקר להנהלה ואדמיניסטרציה. עטר היה אשף. הוא בנה את המעמד שלו בחן, בחיוך, עקב בצעד אגודל, הישג אחרי הישג. בנין יידרש לאותה אינטליגנציה רגשית כמו עטר. המהירות שבה ראשי נתניה עטו על בנין, מלמדת שהם רואים בו עטר 2: מאמן צעיר, מבריק, כריזמטי, זול יחסית כמובן, שיכול להנהיג את המועדון במשך השנים הבאות, כמו שעטר עשה זאת. אלא שבין הקווים המקבילים האלה נמצאים לא מעט ניואנסים מאיימים, הן בחוסר הדמיון בין הסיפורים (עטר התחיל בליגה שנייה, בנין מגיע כבר כסיפור הצלחה שעשוי לתבוע מיידית את אותן זכויות שעטר אגר לאט) והן בשוני בין שני האנשים וגישתם לחיים.

סוף (או: הימור איך זה יסתיים): מכבי נתניה הנוכחית מספיק בוגרת כדי לתת למאמן שלה סיכוי אמיתי להצליח. השאלה היא מה יקרה עונה לאחר מכן אם הוא באמת יצליח וקבוצה קצת יותר גדולה תציע לו חוזה.

התחלה: העובדה ששמעון הדרי עבר הקיץ להיות מאמן בליגת העל, היא קצת מעצבנת. סליחה, אבל מאמן שעבד בקבוצה שהפסידה לבני לוד בצורה מעוררת גועל ומיד אחר כך התפטר, אולי כדי לנקות את עצמו מאחריות, הוא לא אחד שמגיע לו קידום לליגת העל. הדרי לא הוכיח עד היום שום דבר שמצדיק לתת לו צ'אנס כזה, ובטח לא אחרי ההתפטרות הבעייתית שלו מנצרת. בכל מקרה, עם המטען הזה, והרזומה הלא מבטיח בינתיים, הדרי יצטרך להנהיג מועדון סימפטי שהוכיח את עצמו כבר בליגה הבכירה. יש לו נעליים גדולות להיכנס אליהן, יש לו רף לא קטן לצלוח – האם הדרי מסוגל לכך? זו שאלה שהוא יצטרך לספק עליה תשובה מהר משהוא חשב.

אמצע: הפועל עכו הוא אחד מסמלי ליגת ה-16. היא התוצר האיכותי שלו. עם ניהול נכון, עם גישה חדשה, עכו הוכיחה שהיא לא סיפור הצלחה מקרי. אלא שבעונה הבאה טווח הטעויות של קבוצות קטנות כמוה יהיה פחות סבלני. בליגה של 14 קבוצות יש לא מעט סכנות ומספר קבוצות דוגמת עכו יכולות ליפול למערבולת ולהיעלם. עכו, עם מאמן בסימן שאלה, תצא למסע הכי קשה שלה בליגת העל. בעכו מספרים שהמאמן הוא סוג של בובה ומי שקובע הכל הוא ציון ויצמן, אבל זה לא אומר שלא נדרש מאמן עם יכולות כדי להצליח. ויצמן לבד לא יספיק וסבלנות אמיתית להדרי לא תהיה.

סוף (או: הימור איך זה יסתיים): עכו תחזור למאבקי התחתית, הדרי בסכנת הדחה מוקדמת.

מה מחכה לראובן עטר במכבי חיפה ולאלישע לוי בבאר שבע?

גרסיה מתאים למכבי ת"א? קשטן יחזור בהצלחה לבני יהודה?