פברואר 2003: השנה האחרונה בתיכון
לברון ריימון ג'יימס שנולד ב-30 בדצמבר 1984, ניחן בכישרון גדול לכדורסל, ושיחק בתיכון סנט וינסנט-סנט מארי בעיר הולדתו אקרון, אוהיו. ב-2003 כבר היה ידוע שהמכללות לא יעמדו בדרכו המבטיחה של הטאלנט ל-NBA, כשהמפלצת הציגה מספרים מאתגרים: 31.6 נקודות, 9.6 ריבאונדים, 4.6 אסיסטים ו-3.4 חטיפות למשחק. התחנה הבאה בדרך היתה משמעותית בהרבה, וממש לא רחוקה מאקרון
26 ביוני 2003: הבחירה בדראפט
רצה הגורל, והבחירה מספר 1 בדראפט הייתה של קליבלנד קאבלירס, העיר שבפאתיה גדל הילד לברון. זה היה מחזור הדראפט הכי איכותי ב-NBA בשני העשורים האחרונים, עם שחקנים כמו דווין וויד, כריס בוש וכרמלו אנתוני. את כל אלה הקדים דארקו מיליצ'יץ' שנבחר שני, אבל לאף אחד לא היה ספק את מי יקחו הקאבלירס בבחירה הראשונה
29 באוקטובר 2003: המשחק הראשון ב-NBA
טוב, אז יכולתם לנחש שהמשחק הראשון של המלך העתידי ימשוך הרבה אש תקשורתי. לזכותו של לברון ייאמר שהוא עמד בציפיות. הוא קלע 25 נקודות, שיא לכדורסלן NBA שמשחק לראשונה במסגרת מקצוענית (לא כולל רוקיז ששיחקו לפני כן בליגות מקצועניות באירופה או באמריקה). הוא גם הוסיף תשעה אסיסטים, שישה ריבאונדים וארבע חטיפות. כבר בשלב המוקדם הזה היה ברור שההבטחה הזו גם תקיים
20 בפברואר 2005: האולסטאר הראשון בקריירה
ב-19 בינואר רשם לברון את הטריפל דאבל הראשון שלו, וחודש אחד לאחר מכן ערך הופעת בכורה במשחק הכוכבים. הוא קלע 13 נקודות, קטף שמונה ריבאונדים וחילק שישה אסיסטים, כשהוא עוזר למזרח לנצח. אחר כך באו עוד שבע הופעות אולסטאר רצופות
31 במאי 2007: המשחק הגדול בקריירה
סדרת גמר המזרח של 2007 נפתחה עם דומיננטיות של דטרויט, שניצחה את שני המשחקים הראשונים ועלתה ליתרון 0:2. לאחר שהקאבלירס הגיבו בניצחונות ביתיים משלהם, בא משחק 5 בעיר המכוניות שהכניס את לברון להיסטוריה. הוא קלע 48 נקודות, אבל המספרים הללו לא מציירים את כל התמונה. מה כן? 29 מ-30 הנקודות האחרונות של הקבוצה, כולל 25 נקודות בהארכה כפולה. הקאבלירס ניצחו 107:109 והמשיכו לסדרת הגמר, שם נוצחו על ידי סן אנטוניו
8 ביולי 2010: ההחלטה לעבור למיאמי
לא תמיד אנחנו יודעים מתי נחצה הגבול בין אהדה לשנאה, אבל במקרה של לברון זה ברור מאוד. אותה ישיבה על הכסא מול ג'ים גריי מ-ESPN, שבה הודיע המלך כי בחר במיאמי כקבוצתו הבאה, קנתה לו בן לילה שונאים רבים. רבים חשבו שזכותו של לברון ללכת, רק שהדרך המגלומנית, משהו, הזו לא נראתה טוב. באותו ערב קם אויב חדש לציבור הכדורסל האמריקאי, שנוא אפילו יותר משחקן הבייסבול בארי בונדס ושחקן הפוטבול מייקל ויק
9 ביולי 2010: ההצגה במיאמי
ואם זה לא הספיק, באו הזיקוקים, הזרקורים והחשיפה המגלומנית של שלושת הענקים של מיאמי. הטקס המשולהב עתיר אמצעי הפירוטכניקה הפך את לברון משנוא לשנוא פלוס. "זה הולך להיות קל", אמר ג'יימס על הבמה, והוסיף: "אנחנו הולכים לזכות לא באליפות אחת, לא שתיים, לא שלוש, לא ארבע, לא חמש, לא שש, לא שבע...". מאותו רגע, לכל מי שאינו אוהד מיאמי היט הייתה מאותו רגע מטרה אחת: אסור שהאליפות תגיע לדרום פלורידה, לפחות כל עוד לברון משחק שם
2 בדצמבר 2010: החזרה לקליבלנד
ובמיוחד אמורים הדברים לגבי אוהדי הקאבלירס. יעבור זמן רב עד שיסלחו שם ללברון, אם בכלל. הביקור הראשון שלו בעיר במדי קבוצה אורחת לווה לא רק בקריאות בוז, אלא גם בפעולות מחאה, שריפת גופיות הנושאות את שמו, מכירת מוצרי אנטי-ג'יימס ובמיוחד באבטחה צמודה. בקרב עצמו, אגב, לא היו לו בעיות מיוחדות: 38 נקודות וניצחון 90:118
12 ביוני 2011: ההפסד לדאלאס
האוהדים של קבוצת "כל העולם נגד לברון" רוו לא מעט נחת ב-12 ביוני. גמר ה-NBA, משחק 6 במיאמי. ההיט בפיגור 3:2 בסדרה מול דאלאס, והדבר היחיד שעובר ללברון בראש הוא לנצח ולשוב לאמריקן איירליינס ארינה במיאמי כעבור יומיים, כדי לענוד את טבעת האליפות הראשונה בקריירה. אלא שלדירק נוביצקי והמאבריקס היו תוכניות אחרות, הם ניצחו 95:105 ולברון ירד חפוי ראש מהמגרש. אמריקה מרוצה, אבל האם זו רק דחיית הקץ?
22 ביוני 2012: האליפות הראשונה
תקבלו את זה באהבה או לא, בסופו של דבר העובדה כבר נקבעה בשטח: לברון ג'יימס הוא אלוף ה-NBA. אחרי שסחב את ההיט על הגב במשחק 6 מול בוסטון בגמר המזרח, בעימות עם קווין דוראנט ואוקלהומה סיטי לברון הבהיר שאת התואר הזה כבר אי אפשר יהיה לקחת ממנו. תגידו עליו מה שאתם רוצים, רק בכינוי אחד לא תוכלו לקרוא לו יותר: לוזר. מהיום, המלך כבר לא עירום