תיאו מה הפסדתם

הקריירה האנגלית של תיאו וולקוט עשתה כל כך הרבה כותרות שונות, עד שתתקשו להאמין לעובדה הפשוטה – ביום שישי היתה זו הופעת הבכורה שלו בטורניר גדול.

זה התחיל ב-2006, אז זימן אותו סוון גוראן אריקסון באופן מדהים בסגל למונדיאל בגרמניה, כאשר הילד עדיין היה בן 17, וטרם שיחק בפרמייר-ליג, אלא בסאותהמפטון מליגת המשנה. ההחלטה היתה ביזארית, במיוחד לאור העובדה כי האנגלים לקחו לגביע העולם שלושה חלוצים נוספים בלבד – ווין רוני שזה עתה החלים מפציעה, מייקל אואן שהיה צפוי להיפצע ואכן "עמד בציפיות", ופיטר קראוץ', שנכלל על תקן בדיחה מהלכת. השיקולים של השבדי יישארו איתו, אבל וולקוט לא קיבל אז אפילו דקת משחק וצפה בטורניר מהספסל.

אחרי עזיבתו של אריקסון, החליט סטיב מקלארן שכוכב העתיד של ארסנל טרם הבשיל לנבחרת, ועל כן לא שיתף אותו בקמפיין הכושל במוקדמות יורו-2008. וולקוט שב לסגל רק עם מינויו של פאביו קאפלו, ומיד זכה לחשיפה מטורפת, כאשר כבש שלושער בנקמה המתוקה על קרואטיה, 1:4 אדיר בזאגרב בפתיחת מוקדמות המונדיאל הקודם. באופן טבעי, הוא הפך לכובש השלישייה הצעיר בתולדות הממלכה, אולם אלה נותרו שעריו הבודדים במדים הלאומיים עד אתמול. על אף משחקים גדולים לא מעטים אצל ארסן ונגר בתותחנים, המאמן האיטלקי לא סמך על הכשירות של וולקוט לפני היציאה לדרום אפריקה, וניפה אותו מהסגל. ההלם היה גדול לא פחות מאשר מזימונו ארבע שנים קודם לכן. וולקוט שיחק גולף כאשר קיבל את שיחת הטלפון המעציבה, ושון רייט-פיליפס טס לגביע העולם במקומו. בדיעבד, הודה קאפלו ששגה: "הייתי צריך לקחת את וולקוט. הוא מסוג השחקנים שיכולים להיכנס לחצי שעה ולחולל מפנה". וזה בדיוק מה שתיאו עשה אתמול.

גם רוי הודג'סון לא סמך על וולקוט בעיניים עצומות ולא שקל לשבץ אותו בהרכב הפותח. במפגש מול צרפת הוא שלח אותו למגרש בתוספת הזמן, כך שזה ממש לא נחשב. כאשר החליף את ג'יימס מילנר מול שבדיה בדקה ה-61 אתמול, קיבל סוף סוף וולקוט חצי שעה ראשונה על הבמה הגדולה. הוא הספיק לתרום שער ושני בישולים – נהיה לארג'ים ונחשיב לו גם את האסיסט במתפרצת בתוספת הזמן, אותו גנב סטיבן ג'רארד מאלכס אוקסלייד-צ'רמברליין כדי לסחוט הדיפה פנטסטית מאנדראס איסאקסון. לא פלא שהעיתונאים הבריטים תהו אחרי שריקת הסיום אם מדובר במשחק הטוב ביותר שלו מאז אותה שלישיה בזאגרב לפני כמעט ארבע שנים.

וולקוט הוכיח את מקומו, אולם ממש לא בטוח שהודג'סון הזהיר יהמר עליו ביום שלישי מול אוקראינה. הסיבה לכך פשוטה – לאנגלים יספיק תיקו כדי להעפיל לרבע-הגמר, ומילנר הרבה יותר יעיל בהגנה. עם זאת, דווקא מול המארחת כדאי למאמן ללכת על המהירות של תיאו. הרי זה בדיוק מה שעשה אתמול לורן בלאן, כאשר שילב את ז'רמי מנז, סילון עם טכניקה משובחת, באגף הימני, והביך לחלוטין את יבגני סלין. המגן השמאלי חסר הניסיון של אוקראינה מהווה נקודת תורפה, ורבים הסיכויים שוולקוט יוכל לחגוג עליו ולהכריע את ההתמודדות. חוץ מזה, קשה לשכוח את שיתוף הפעולה שלו עם רוני בזאגרב. עכשיו מוסיפים למשוואה את דני וולבק, שיצר צמד נפלא עם רוני במהלך העונה האחרונה במנצ'סטר יונייטד, ומקבלים שלישיה עם פוטנציאל לא מבוטל. מילנר עדיין צפוי לפתוח מול אוקראינה, וזה חבל, אבל אם העסק יסתבך, תהיו בטוחים שוולקוט יישלף מהספסל.

הניצחון הביא חיוך רחב לפניו של הודג'סון, אבל סביר מאוד להניח שהוא מצטער מאוד עבור השבדים. אחרי הכל, אתמול היה קרב מרתק בין שני גיבורים עבורם משחקת מאלמו תפקיד קריטי בקריירה. לא רק זלאטן איברהימוביץ' נולד בעיר והחל את דרכו בקבוצה בתכלת, אלא גם המאמן האנגלי זכה ברוב המוחלט של התארים שלו בזכות מאלמו.

הודג'סון התחיל לאמן בגיל 28, כאשר מאמן מאלמו בוב האוטון, חברו הקרוב, המליץ עליו ב-1976 להאלמשטאד הקטנה. בעונתו הראשונה הצעיד הודג'סון את קבוצתו לאליפות, על אף שסומנה תחילה כמועמדת לירידה. זלאטן עוד לא נולד אז, אבל הוא כבר היה אוהד מאלמו כאשר הודג'סון הגיע למועדון הפאר במונחים השבדים ב-1985. חמש שנים בילה שם המאמן המצליח, וחמש פעמיים סיימה מאלמו את הליגה במקום הראשון – אם כי ההיסטוריה זוכרת לה שתי אליפויות בלבד כי התואר הוכרע אז בשיטת פלייאוף דמויית גביע. מאלמו הציעה להודג'סון חוזה לכל החיים, אך הוא סירב ויצא למסע ברחבי העולם.

יותר משני עשורים חלפו מאז, הודג'סון ידע הרבה הצלחות וכישלונות, אבל חתום על תואר אחד בלבד בכל התקופה – אליפות דנמרק עם קופנהאגן ב-2001. שבדיה בנתה אותו כאיש מקצוע, והוא מצידו תרם המון לבניית הכדורגל השבדי. אתמול הוא שלח את הסקנדינבים הביתה באחד המשחקים המרתקים של הטורניר הנוכחי.

אחת הסוגיות המרתקות ביותר הערב נעוצה בבחירת השוער הפותח של נבחרת פולין. לפני הטורניר, היה ווייטק שצ'סני אחד הכוכבים הבלתי מעורערים של המארחת. אלא שאז טעה שוער ארסנל כאשר נבחרתו ספגה את שער השוויון מול יוון, ובהמשך הורחק ופינה את מקומו לפז'מיסלאב טיטון. שוער איינדהובן לא רק הדף את הפנדל הגורלי, אלא הפגין יכולת משובחת בתיקו מול רוסיה, וכעת מעריכים העיתונאים הפולנים שהוא נהנה מעדיפות בתוכניות של המאמן פרנטישק סמודה.

לפעמים מקרה אחד משנה את ההיררכיה של שוערים בנבחרות. מי זוכר, למשל, שרנה אדלר היה באנקר בהרכב הגרמני לפני מונדיאל-2010, ורק פציעה בצלעותיו העבירה את התפקיד למנואל נוייר? איקר קסיאס ביסס את מעמדו כשוער הספרדי מספר אחת בגלל בקבוק אפטרשייב ששבר סנטיאגו קניסארס על רגלו לפני מונדיאל-2002. האם הכרטיס האדום של שצ'סני יהפוך אותו לשוער משנה בפולין לשנים ארוכות? האם יהיה טיטון, שקודם לפני הטורניר רק בגלל פציעתו של לוקאש פביאנסקי, לכוכב בכדורגל האירופי בזכות עצמו בעתיד הקרוב? הערב נקבל תשובה חלקית בנושא.

במשחק המקביל נצפה בחידוש מרענן – יוון חייבת לנצח את רוסיה כדי להעפיל על חשבונה (או בסיטואציה מסוימת לצידה) לרבע-הגמר. הנבחרת של פרננדו סטנוס כבר הוכיחה בטורניר שהיא התקפית יותר מהגרסה של אוטו רהאגל, אולם ללכת על כל הקופה עדיין מנוגד ל-DNA שלה. כעת אין לה ברירה, והדבר עשוי לתת לרוסים קרקע פוריה להתקפות המתפרצות הנהדרות שלהם. אנדריי ארשבין, שספג במולדתו ביקורת נוקבת על איבוד הכדור שהוביל לשער השיוויון של פולין, ילהיב את הקהל עם הפריצות הסוחפות שלו, וכדאי לו לבקר לפעמים גם באגף הימני, במידה שסנטוס ימשיך לתת אשראי לחוסה הולבאס, המגן השמאלי הגרוע באליפות. אם צ'כיה כבשה בגללו צמד תוך שש דקות בפתיחה, גם החבורה של דיק אדבוקאט יכולה.

אנגליה ניצחה את שבדיה 2:3 במשחק דרמטי

וולקוט מצטנע אחרי הניצחון

צרפת נראתה טוב ב-0:2 על אוקראינה

הערב (21:45): פולין פוגשת את צ'כיה

ורוסיה את יוון