הפרסומים האחרונים על ההחתמות של גונסאלו וקרלוס גרסיה הכעיסו את ראשי מכבי תל אביב. הפעם, בניגוד לשנים עברו, החשד לא היה מופנה לתקשורת הישראלית, אלא לקפריסאית שפרסמה ראשונה על מועמדותם של השניים, כמו גם על מהלכים אחרים במועדון לפני ואחרי בואו של ג'ורדי קרויף. לאורך התקופה שלהם במועדון ניסו מיטש גולדהאר וג'ק אנגלידיס לשמור על דיסקרטיות מוחלטת, כשכל הסודות נשארים במתחם האימונים בקרית שלום. מהרגע שהגיע לכאן, גם קרויף שמר על שקט. החדשות מקפריסין לא הגיעו, סביר להניח, מהצד שלו.
גם הידיעה על כך שברק יצחקי כבר לא חלק ממכבי תל אביב באה מכיוון אחר, לא מזה של הקבוצה. "ההודעה נפלה על ברק בהפתעה גמורה", מסר סוכנו רונן קצב, "אך אין ביכולתו לשנות אותה". חשוב במיוחד להתעכב על חלקו השני של המשפט. לו הייתה ליצחקי או למקורביו הכנה מוקדמת, איזשהו ריח של ניפוי אפשרי באוויר, סביר להניח שגם התקשורת הייתה יודעת ומתכוננת בהתאם, עם מסע לחצים מכאן ומשם, מה שהיה, כמובן, משבש לחלוטין את המהלך. אבל קרויף וגולדהאר הוציאו לפועל את הפרידה בהינף יד ומבלי שאף אחד יראה את זה מגיע.
ציון דרך משמעותי הושג במכבי תל אביב. לא בניפוי של יצחקי, אלא בדרך שבה הוא נעשה. קרית שלום מתנהלת היום כמו בסיס צבאי סגור, שבו לאף אחד מלבד אנשי המועדון אין מילה. הכי רחוק מהקרקס וההתערבות החיצונית בעידן נמני ואיוניר. קרויף הבטיח שלא ידבר ואכן לא אמר מילה. מבחינת גולדהאר, את השטר הראשון ההולנדי כבר פרע.
כ-550 אלף דולר לעונה לחמש שנים. זהו החוזה של ברק יצחקי במכבי תל אביב. מיליון ומאה אלף כבר נפרעו, נותרו עוד יותר ממיליון דולרים וחצי שאותם חייבים הצהובים לחלוץ, סכום שממנו הם לא מתכוונים להתנער. זוהי בוכטה רצינית של כסף, לא משהו שנוהגים בכדורגל שלנו לוותר עליו סתם כך. מכבי תל אביב לא ניסתה אפילו למנף את יתרת החוזה של יצחקי לא ניהלה מו"מ עם קבוצות אחרות בארץ ובאירופה, לא השתמשה בו כקלף מיקוח. צעד חד סטרי כזה דורש הרבה ביצים. השחקן, מבחינתו, יכול לשבת ביציע שלוש שנים ולקבל כסף, אבל סביר להניח שלמרות יצר הנהנתנות שלו הוא לא יעשה זאת כשהוא בסך הכל בן 28. הספקולציות כבר החלו לעוף לכיוון בית"ר ירושלים, מכבי חיפה ואירופה, אולם כרגע נראה שאף צד לא ימהר. כל הקלפים נמצאים בידי מכבי תל אביב, שעדיין משלמת את אחד החוזים היקרים בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. והקלפים הללו, למדנו לאחרונה, לא נחשפים כל כך מהר.
איך קורה שהשחקן הכי מוכשר בליגה הישראלית מקבל שפיץ בלי הזדמנות להגיב? תשובה חד משמעית קשה לקבל. יצחקי לא הרבה לשחק בשנתיים שלו בקבוצה, לאחר שסבל מפציעות חוזרות ונשנות. מעבר לכך, בלט העימות שלו עם איוניר, שלדעת רבים היה אחד הגורמים לפרידה של המאמן מהקבוצה בדצמבר האחרון. האם מדובר רק בקומבינציה של שני הגורמים הללו, או שמעורב כאן גורם אחר?
יש להניח שכן. גולדהאר כבר אמר לאחר פיטורי אבי נמני כי אף אחד אינו גדול יותר מהמועדון. במקרה ההוא, המסר לא ממש חלחל. לשחקני כדורגל קל להסתתר מאחורי כישלונות של מאמן משום שהם יודעים שהוא הודף בנפשו ובדרך כלל במשרתו את חצי הביקורת שעושים דרכם לכיוונם. כששחקן מפתח יקר משוחרר מהקבוצה, כבר נקלט שדר ברור בהרבה של "אל תתעסקו איתי, אני משוגע". גולדהאר, ויש להניח שגם קרויף, ידעו שהאימפקט לא יהיה דומה באף מקרה אחר, ועוד לפני האימון הראשון של העונה השתמשו בנשק הכבד ביותר שעמד לרשותם.
כי בסופו של דבר, מעבר להחלטה מקצועית מעניינת מצדו של קרויף, מדובר בהצהרת מנהיגות. זו הבהרה חד משמעית של ההולנדי, אני פה זה שקובע. זה כמעט כמו הקלישאה של האסיר הטרי שנכנס לבית כלא, וכבר ביום הראשון בוחר להרביץ לבחור הכי חזק, רק כדי לצאת בהצהרת כוונות. רק ככה אפשר לשרוד במערכת מבולגנת, בהפגנת כוח ועוצמה. קרויף, שלא יסבול שחקנים שיערערו על הסמכות שלו, הריח פוטנציאל לסכנה מכיוונו של יצחקי. יש פה בעל הבית החדש.
השאלה כעת היא האם התותח הזה פגע הפעם במטרה. במקרים של נמני, איוניר ובוזגלו הוא לא הביא לשינוי המיוחל, ועכשיו, אחרי שגם יצחקי בחוץ, כבר לא נותרו הרבה כדורים בקנה. כרגע, לפי הטוקבקים (הלא מייצגים) לידיעות באתרי האינטרנט, נראה שרוב האוהדים מסכימים עם המהלך. למרות זאת, אם הקבוצה תיכשל, כבר יהיה להם את מי להאשים.
ברק יצחקי נופה ממכבי תל אביב
שחקנים במכבי תל אביב: "אף אחד פה לא חסין"
