"זה קצת מוזר שאנחנו מדברים כך על קשר בן 22 שמשחק בסך הכל בראן בצורה כזאת, אבל החיסרון של יאן מ'ווילה משמעותי מאין כמוהו", הבהיר רובר פירס, שחקן ארסנל ונבחרת צרפת לשעבר, ל'וואלה! ספורט' עוד לפני שטעה בהימור שלו ("0:1 משער של קארים בנזמה") וחזה בתיקו של נבחרתו מול החבורה הלוחמת של רוי הודג'סון. "זה נשמע מוזר, אבל הוא הציר המרכזי של לורן בלאן. זה השחקן היחיד עליו הוא לא יכול לוותר". זו גם הסיבה בגינה הוא לא העלה בדעתו להביא מחליף למ'ווילה למרות הפציעה. בלאן מוכן לחכות, גם אם זה עלה לו באיבוד שתי נקודות.
צרפת החלה את משחקיה בבית ד' כפייבוריטית ברורה לסיים במקום הראשון, במיוחד נוכח הבעיות הרבות של אנגליה. בפועל, למרות שליטה מוחלטת וצירופים נהדרים בניצוחו של פרנק ריברי, גילה בלאן כי לסוגיה אחת בסגל שלו אין פתרון. על העונה הרעה של פטריס אברה ויכולתו המאכזבת, מצליחה צרפת לחפות באמצעות השארתו מאחור, עזרה תמידית של פלורן מאלודה בעבודות ההגנה ושימוש מוגבר בעליות התכופות של מתיו דבושי בצד ימין כדי שיהווה כוח עזר לשלישייה הקדמית. בלי מ'ווילה, לא רק שבלאן מוכרח לשחק עם שלושה שחקנים במרכז השדה, הוא נדרש להציב בהרכב את אלו דיארה, שהיה העוגן שלו באליפות של בורדו, אבל נסוג משמעותית מאז והפעם גם כשל בשמירה בשער השוויון. מסתבר שיש כתם אחד אותו לא ניתן לכסות.
התקשורת הצרפתית עטה כמובן על מ'ווילה עם יציאתו מחדר ההלבשה, וקשרה של ראן הרגיע: "אהיה כשיר למשחק הבא, אני מתאושש בקצב טוב". ל'וואלה' ספורט' הוסיף: "מחמיא לי שפירס דיבר עליי כך, אבל אני לא חושב שזה היה ההבדל". בלאן התבקש עם הגעתו לשפר את הנבחרת, אך בלית ברירה נאלץ לבנות מחדש בעקבות טראומת המונדיאל. הבנייה נעשתה לא מעט סביב מ'ווילה, אחד מתוך 13 שחקני סגל צרפת שלא שיחקו מעולם ביורו או במונדיאל, ומי שלא פספס משחק במוקדמות. הדמעות של הקשר הצעיר כאשר נפגע מול סרביה ופחד להחמיץ את הטורניר, ריגשו מדינה שלמה. בלאן יודע שכדי לקבל דמעות של אושר, הוא זקוק למ'ווילה על המגרש.
***
אם הציר של צרפת הנוכחית הוא מ'ווילה, הציר של אנגליה במשך שנים היה הקהל שלה. אותו קהל עצום, שהשתלט על טורנירים קודמים והפגין נוכחות בכל פינת רחוב, הגיע בכמויות מינימליות הפעם ופתח את היציע האנגלי למסתננים זרים. את הדומיננטיות הרוסית ביציעים של אנגליה לא היה קשה לפספס (שאגות "ראסיה, ראסיה") וכך גם את הקריאות המשעשעות שלהם. כאשר אנדי קארול קם להתחמם במחצית הראשונה, עודדו אותו מספר אוהדים מרוסיה והוא נופף לעברם. אליו הצטרפו פיל ג'ונס ולייטון ביינס, אך אותם החברים שחצו את הגבול לאוקראינה כבר התקשו לזהות. "קדימה, מי שלא תהיו", הם צעקו לעברם באנגלית רצוצה.
זה אמנם רק משחק הבכורה של רוי הודג'סון, אבל האוהדים ידעו למה לצפות ולא הסתנוורו גם מהתוצאה המחמיאה. מדובר באותו סיפור מתקופת פאביו קאפלו נבחרת אנגליה מחפשת זהות. עם כמות נדיבה מדי של שחקני ליברפול בסגל (רובם ככולם אחרי עונה מאכזבת מבחינה אישית) וללא טאלנט יצירתי בהיעדרו של ווין רוני המורחק, אנגליה הזכירה בעיקר את קבוצתו הקודמת של הודג'סון ווסט ברומיץ'. חלוקת עבודה בקישור, שחקני הגנה שזורקים עצמם על הכדור (שמונה בעיטות של הצרפתים נבלמו בגופם של שחקנים אנגלים, 1:15 לצרפת בבעיטות למסגרת) והתבססות על הכדורגל האנגלי המסורתי וגם קצת מזל. "אין יותר מדי אופציות, כל מה שנותר זה לדחוף את הכדור קדימה ולנצל את משחק האגפים של הקיצוניים", הודה עוד לפני המשחק אנדרו, אוהד ווסט ברומיץ' שמלווה את אנגליה ומכיר היטב את הודג'סון. "לא לחינם אנחנו שרים: 'התוצאה לא משנה'".
אנגליה וצרפת נפרדו ב-1:1
קללת הפציעות הגיעה אפילו עד למאמן השוערים של אנגליה
נבחרת אנגליה בוואלה! ספורט
נבחרת צרפת בוואלה! ספורט