וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ספרד זה לא ברצלונה

11.6.2012 / 7:00

דל בוסקה ניסה לשחק בלי חלוץ טבעי, וכשל. כשטורס נכנס, הוא לא פירגן. לאיטליה, מנגד, יש חלוץ ענק, והוא לא באלוטלי. הבלוג של מיכאל יוכין מסכם עוד יום מרגש

נוהגים להניח שמאמני צמרת יודעים לעשות חילופים בעיתוי מוצלח. צירוף מקרים משעשע ביומיים האחרונים מגלה שהדבר לא תמיד נכון. שלשום (שבת) התחמם מירוסלב קלוזה על הקווים כדי להיכנס לקרב מול פורטוגל בדקה ה-72 במקומו של מריו גומז. לו המשחק היה נעצר, החילוף היה מתבצע, אבל אז נגח חלוץ באיירן מינכן, שלא ממש בא לידי ביטוי במשך דקות ארוכות, את שער הניצחון. אתמול (ראשון) עמד ליד השופט הרביעי חסוס נבאס בדקה ה-64, מוכן לעשות את הספרינטים שלו באגף הימני על חשבונו של דויד סילבה. שניות ספורות לפני כן, בישל סילבה את שער השוויון לססק פברגאס. צחוק הגורל – הן יואכים לב והן ויסנטה דל בוסקה נהנו מהמון מזל.

מעניין לראות כי תגובת שני המאמנים למתנה שקיבלו הייתה שונה. בעוד קלוזה חגג את הכיבוש, ירד בעצמו לספסל והמתין שמונה דקות נוספות לפני שהחילוף המקורי בוצע, הרי שדל בוסקה לא שינה את התוכניות. האסיסט של סילבה הפך לפעולתו האחרונה במשחק, ומבחינתו מדובר בדז'ה-וו לכל דבר. לפני שנתיים פתח קשר ולנסיה דאז במשחק הראשון בגביע העולם מול שווייץ, לא ענה על הציפיות של המאמן והוחלף על ידי אותו חסוס נבאס בדקה ה-62. מאז הוא נותר להתייבש על הספסל, וקיבל ארבע דקות מסכנות עד לסיום בטורניר, בחצי הגמר מול גרמניה. אחרי העונה המוצלחת במנצ'סטר סיטי קיווה סילבה שהפעם יהיה מעמדו יציב יותר, והתבדה. ייתכן והבישול הנהדר יסייע לו הפעם, אם כי ממש אי אפשר לדעת מה עובר בראשו של דל בוסקה.

הניסיון הטקטי של מאמן ריאל מדריד לשעבר הפתיע רבים. פפ גוארדיולה ניסה בעונה החולפת, במיוחד בתחילתה, מספר פעמים את השיטה ללא חלוץ טבעי, כאשר ססק פברגאס משמש מה שנהוג לקרוא "9 מדומה". פברגאס הוא המתוסכל הסדרתי של ספרד בשני הטורנירים האחרונים – הוא ראה את יורו 2008 ואת המונדיאל בעיקר מהספסל. הפעם הוא קיבל הזדמנות במערך החדש בגלל הפציעה של דויד וייה, ועדיין לא ברור אם זה מוצדק. ימים יגידו, במידה ודל בוסקה יתמיד בשלו. אמנם הקישור הספרדי המעובה תיפקד סביר, והפריצות של כוכבים רבים למרחבים ברחבה סיכנו לעתים את ג'יג'י בופון, במיוחד כאשר המסתנן היה אנדרס אינייסטה, אבל מצבי כיבוש אמיתיים הפכו לתכופים יותר רק עם כניסתו של החלוץ הטבעי בדקה ה-74.

סולדאדו חסר, אבל די נטאלה כאן

לרוע מזלם של הספרדים, קראו לו פרננדו טורס. אין כאן שום כוונה להשמיץ את הרכש המפורסם של צ'לסי, שסבל רבות במונדיאל כאשר דל בוסקה התעקש לדחוף אותו להרכב החל מהמשחק השני בשלב הבתים למרות שלא היה כשיר. יכול להיות שהבעיה המנטלית ממנה הוא מתקשה להתאושש עד עצם היום הזה התחילה כבר אז. על ההחמצה הראשונה מול בופון דווקא אפשר לסלוח לו בקלות יותר. האופן בו התעלם מאופציית מסירה לנבאס בצ'אנס השני להכריע את המשחק היה חמור הרבה יותר. ספרד, שבנויה בצלמה ובדמותה של בארסה, דוגלת קודם כל בפרגון הדדי. טורס, שהוכיח את עצמו כשחקן קבוצתי בסטמפורד ברידג' על אף צרותיו, לא נהג הפעם בתבונה. יש יסוד סביר להניח שחלוץ אחר, רוברטו סולדאדו, היה נוהג אחרת. אלא שהסקורר של ולנסיה נופה מהסגל ביום הולדתו, וזו ההחלטה המשונה ביותר של דל בוסקה עד כה. מכל האופציות שעמדו לרשותו, סולדאדו הוא היחיד שיכול לתפקד כ"9 מדומה" – הוא נייד מאוד ומפנה באופן שיטתי שטחים לכניסות של קשרים לרחבה, בדומה לסגנון של אלכסנדר קרז'קוב בנבחרת רוסיה. שלושת החלוצים בסגל הספרדי הסופי – טורס, פרננדו יורנטה ואלבארו נגרדו – לא עושים זאת.

גם מאמן איטליה צ'זארה פראנדלי לקח הימורים לא קטנים בחוליית ההתקפה, אבל הוא לפחות כלל בסגל את החלוץ שמסוגל להביא למפנה. מהמשחק אתמול למדנו שאנטוניו קסאנו נמצא בימים אלה במצב רוח שפוי. תרומתו למשחק הקבוצתי כבירה, תנועתו ללא כדור יוצאת מהכלל, והוא תמיד היה פנוי לכדורי העומק המושלמים של אנדרה פירלו, אשר הבישול שלו הוכיח פעם נוספת – הכוכב של יובנטוס בהחלט מסוגל להיות השחקן המצטיין של יורו 2012. מנגד, מריו באלוטלי יכול להבטיח עד מחר שהוא יתנהג כמו בן אדם. בפועל זה לא קורה, וכבר במחצית הראשונה הוא שידר בעיקר תסכול. החלפתו באנטוניו די נטאלה הייתה מאוחרת מדי, ומשמח לראות את החלוץ הנהדר של אודינזה כובש סוף סוף על הבמה הגדולה. חייבים לקוות שבמשחק הבא יצוות די נטאלה עם קסאנו, ואז אפשר יהיה רק לרחם על ההגנה הקרואטית שלא נראית יציבה במיוחד, וגם על האירים שספגו למרבה האירוניה שני שערים בנגיחות.

העתיד של ליברפול בצהוב-כחול?

את המשחק בין צרפת לאנגליה ננתח לעומק מחר, אבל בינתיים הרשו לי לתת לכם סיבה מצוינת לצפות גם במשחק השני של הערב. קוראים לה רסמוס אלם, והקשר השבדי הזה צריך להפוך בטווח הזמן המיידי לאחד הקשרים האיכותיים בפרמיירליג. הפליימייקר הג'ינג'י בן ה-24 היה בעונה החולפת אחד הכוכבים הגדולים במדי אלקמאר, אשר הובילה את הטבלה במשך חודשים ארוכים. כנער סבל ראסמוס מפחד במה, ולא פעם קיווה שהמשחקים של קבוצת הילדים שלו יתבטלו בגלל גשם. רק תמיכת הוריו ושני אחיו הגדולים, ויקטור ודויד, עזרה לו להתגבר על הפוביה, וזה השתלם לכולם. שלישיית האחים זכתה באליפות שבדיה עם קלמאר הצנועה, ודויד לא מסתיר: "תמיד ידענו במשפחה שרסמוס הוא המוכשר מכולם".

היום כל הסקאוטים יודעים את זה. שמו של אלם קושר לשלל קבוצות במהלך העונה האחרונה, והמחזרת הנחושה ביותר היא ליברפול. יהיה מעניין לראות אם המנג'ר החדש ברנדן רוג'רס סבור כי השבדי הוא האיש הנכון לבנות סביבו את האדומים בשיטת טיקי-טאקה שהנהיג בסוונסי. מצפייה בביצועים רבים של אלם, התשובה חייבת להיות חיובית. כשחקן חכם באופן יוצא דופן, עם מסירות זהב, ראיית משחק משובחת, וכדורים נייחים ברמה הגבוהה ביותר, הוא יכול להנהיג כל חוליית קישור. שימו לב לבעיטות החופשיות ולקרנות שלו – במדי אלקמאר הוא אפילו הבקיע העונה פעם אחת הישר מנקודת הקרן. ייתכן שליברפול תצטער שלא פעלה מהר יותר בעניינו – אחרי היורו מחירו של אלם עלול להאמיר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully