בלוג רולאן גארוס: נולדה מחדש

כל כך מרגשת, כל כך משמחת הייתה הזכייה של מריה שראפובה ברולאן גארוס. כבר תקופה ארוכה שהיא מדגדגת את הזכייה בגרנד סלאם, היא הגיעה לגמר בווימבלדון בשנה שעברה ובאוסטרליה השנה והפסידה פעמיים, אבל בסופו של דבר המעגל הושלם ובצורה הכי מרגשת וראוייה שיש עם השלמת גרנד סלאם של קריירה.

הזכייה ברולאן גארוס הראשון שלה בגמר הראשון שלה על החימר בפאריס הוציאה משראפובה מה ששום דבר אחר בקריירה המפוארת שלה לא הוציא ממנה אי פעם. הרוסיה נשכבה על החימר, הזילה דמעות ופרקה המון רגשות שהצטברו אצלה במשך שנים. תקופה בה סבלה מעליות, ובעיקר ירידות (כולל עד המקום ה-126 בעולם) ובעיקר פציעה אחת בכתף שפגעה בה ושיבשה את כל צורת המשחק שלה. נראה שאת ההחלמה המלאה והשלמה היא ביצעה רק עכשיו, ברולאן גארוס 2012.

ולא רק בעיות פיזיות וכושר משחק הפריעו למשחק של הרוסיה, שפרצה לחיינו עם הזכייה ההירואית בווימבלדון כשהיא בת 17 בלבד. גם, ואולי בעיקר העוינות שהייתה כלפיה בסבב וההתנהגות המעט מתנשאת שלה שדי גרמה לכל שאר הטניסאיות לנטור טינה ל"דיווה". נראה שהזמן בחוץ, הפציעה וגם תקופת החזרה הקשה שלוותה בהפסדים מביכים, גרמה לשראפובה להעריך הכל מחדש ובניצחון מול אראני היא כבר הייתה אלופה אחרת. צנועה, רגועה ומעריכה כל מה שיש לה. נראה שהיא ממש נולדה מחדש.

גם מאמנה של שראפובה, תומאס הוגשטדט, ראוי לכל המחמאות על העבודה הנהדרת שעשה איתה ותהליך השיקום הארוך והקשה שהוביל אותה אליו. שראפובה תמיד הייתה ידועה כדמות לא פשוטה לאימון ונראה שגם בצד הזה היא השתפרה והפכה לשחקנית הרבה יותר נוחה לאימון. נראה שהתואר הרביעי הוא בסך הכל עוד תחנה בדרך לתארים רבים, כיוון שכרגע נראה ששראפובה משחקת את הטניס הכי טוב ששיחקה אי פעם. בניגוד לעבר, עכשיו היא גם מנוסה יותר וחכמה יותר.

המשחק עצמו אולי היא המיס מאץ' הכי גדול שאפשר לקבל בגמר הנשים ועל כך כבר נכתב כאן אמש. מריה שראפובה ניצלה את הבדלי העוצמות ועשתה את מה שהיא הכי אוהבת: התנפלה חזק מאוד על ההגשות של אראני, במיוחד בצד של היתרון בו היא אוהבת לברוח מהבקהנד, לקחת כמה צעדים לכיוון שמאל ולחבוט בכדור חזק מאוד לאורך הקו.

שראפובה עשתה את זה ממש ממשחקון ההגשה הראשון של אראני והצליחה לנצל את יתרון העוצמה האדיר שלה על אראני כדי להשתלט על כל הנקודות. האגרסיביות שלה באה לידי ביטוי בצורה פשוט נהדרת באחד מהתצוגות הגדולות שנראו בשנים האחרונות בטניס הנשים ואולי במשחק הטוב אי פעם של שראפובה עצמה. הרוסיה חבטה לא פחות מ-43 ווינרים לעומת 12 בלבד של יריבתה והוסיפה גם שישה אייסים.

בניגוד למשחק בחצי הגמר מול סטוסור, שביצעה טעויות לא מחויבות רבות ועזרה לאראני להשתחרר מההתרגשות הגדולה במעמד המחייב, שראפובה ממש לא נתנה ארוחות חינם ולא נתנה לאיטלקיה הנהדרת לנשום. כשאראני יצאה קצת מההלם, היא כבר הייתה בפיגור 4:0 ומשם שראפובה כבר הייתה בלתי ניתנת לעצירה. בסך הכל, אראני הצליחה לרשום דקות מצוינות של טניס, בעיקר הגנתי אבל לא רק, ולמעשה נמנעה מתבוסה עוד יותר צורמת. גם 15 אלף הצופים שהגיעו לאצטדיון פיליפ שאטרייה ניסו לדחוף את האיטלקיה במטרה לצפות במשחק שקול, אך זה היה גדול עליה בכמה מידות.

יחד עם זאת, אראני רשמה טורניר חלומי מבחינתה כשהגיעה לגמר היחידות וזכתה בטורניר הזוגות יחד עם בת ארצה רוברטה וינצ'י. יהיה מרתק לראות האם האיטלקיה הזריזה ובעלת מגוון החבטות הרחב תמשיך להוות גורם משמעותי בסבב הנשים ותצליח להעביר את הטניס המצוין שיש לה גם למשטחים אחרים. מה שבטוח שהיא תהיה חייבת לעבוד על ההגשות שלה, לגוון אותן מעט ולהוסיף עוצמה. אחרת שחקניות בעוצמות גבוהות פשוט ישברו אותה ויקשו עליה את החיים.

עם כל הכבוד ליריבות הענקית בין רוג'ר פדרר לרפאל נדאל, אין ספק שהקלאסיקה הנוכחית של הטניס העולמי היא בין הספרדי לנובאק דג'וקוביץ'. מי היה מאמין לפני שנה וחצי שהסרבי יהיה מרחק של משחק אחד בלבד מהשוואת שיאו של רוד לייבר מ-1969 של זכייה בארבעה גרנד סלאמים ברציפות? הישג שקשה היה לראות מישהו בכלל מדגדג אותו בעידן הנוכחי. אבל זו המציאות ונולה רחוק "בסך הכל" משחק אחד מהישג בלתי נשכח. יחד עם זאת, המשחק האחד הוא המשחק הכי קשה שאפשר לבקש מול טניסאי שבעצמו מחכה לשבור שיא של זכיות ברולאן גארוס, אותו הוא חולק כעת עם ביורן בורג כששניהם זכו בשישה כל אחד.

לראשונה מזה שנה וחצי, נובאק דג'וקוביץ' מגיע כאנדרדוג ברור למשחק כלשהו. הסרבי אמנם ניצח את נדאל בכל אחד משלושת הגמרים האחרונים של טורנירי הגרנד סלאם, אך הפעם הוא פוגש נדאל אחר לגמרי ועוד במשטח עליו נראה שלאף אחד אין ממש מה לחפש מולו. השור ממאיורקה עוד לא איבד מערכה אחת בטורניר וזה אפילו לא היה קרוב, פרט לשובר שוויון אליו הגיע מול ניקולאס אלמגרו ברבע הגמר וגם את זה הוא לקח בקלות. מנגד, נולה לא הציג את הטניס הכי טוב שלו עד כה בטורניר, אבל גילה אופי של ווינר אדיר כדי להגיע עד לגמר ושם כבר למדנו שהרבה דברים יכולים לקרות.

נדאל: אין ספק שהספרדי ינסה לגרור את נובאק דג'וקוביץ' לסגנון המשחק שלו. כמו תמיד אצל נדאל, אנחנו צפויים לראות הרבה חבטות טופ ספין כבדות שיעלו גבוה והרבה עבודת רגליים והתחמקות מהבקהנד, שלא נמצא בשיאו. נשמע קצת משעשע לכתוב את זה, אבל דווקא נדאל יהיה זה שישאף לקצר את הנקודות ולא להגיע לראלים ארוכים. המדורג מספר שתיים בעולם יחפש לברוח לפורהנד ולהשיג משם כמה שיותר ווינרים דרך זוויות חדות כיוון שהוא יודע שכל דבר חוץ מזה יגרור אותו לנקודות ארוכות ומתישות.

בצד המנטאלי, אין ספק שלנדאל עדיין יש איזה שהוא חשש מדג'וקוביץ' לאחר שהפסיד לו בשלושה גמרים רצופים של טורנירי גרנד סלאם. יחד עם זאת, נדאל ניצח פעמיים ברציפות על חימר לאחרונה ונמצא בכושר מפחיד, מה שייתן לו יתרון מנטאלי. בניגוד למשחקים מול פרר ובעיקר מול אלמגרו, נדאל יהיה חייב לשמור על רמת ריכוז גבוהה מאוד לאורך כל המשחק. כיוון שמול שני חבריו הספרדים, ובעיקר מול אלמגרו, הוא נקלע לנקודות שבירה רבות על ההגשה שלו אחרי טעויות של חוסר ריכוז. ההתעלויות שעבדו מול פרר ואלמגרו והצילו את נדאל משבירות, לא יספיקו מול דג'וקוביץ' שלא יגיע עם מטען כבד על הכתפיים בכל הזדמנות שבירה ולא ייבהל כמו אלמגרו ופרר.

דג'וקוביץ': אין ספק שאם יש מישהו בטורניר ובעולם שמסוגל לעשות משהו מול רפאל נדאל על חימר ועוד ברולאן גארוס, שם הוא מחזיק במאזן 1:51, זה הסרבי הנהדר. נובאק דג'וקוביץ' ינסה כמובן לגרור את נדאל למשחקונים ארוכים ולראלים ארוכים ולהוציא ממנו כמה שיותר טעויות. כמה שאפשר להוציא מנדאל בכושרו הנוכחי בכל אופן.

נולה כמובן ינסה לקחת את הכדורים של נדאל כמה שיותר מוקדם כדי לא להיגרר איתו יותר מדי לחבטות טופ ספין, שם אין לו הרבה מה לחפש. בנוסף, הוא בוודאי ינסה להציג לראווה את הפורהנד החדש שלו, שמוצא זוויות טובות יותר מתחילת הטורניר, ולגרום לנדאל להבין שגם לו יש מה למכור גם בגזרה הזו. הסרבי חייב לנסות לגוון את ההגשות שלו ומדי פעם להוריד עוצמה וללכת יותר על זוויות כדי שנדאל לא יתנפל יותר מדי על ההגשה שלו ויגרום לו לרדוף אחריו במשחקוני ההגשה שלו.

הימור: רפאל נדאל בארבע מערכות

מריה שראפובה זכתה ברולאן גארוס

טניס בוואלה! ספורט