יוהאן קרויף, שמעולם לא הפסיק לייצר ציטוטים מקוריים, אמר פעם: "לשחק מול 10 שחקנים קשה יותר. קבוצה עם 11 שחקנים בטוחה שהכל בסדר, קבוצה בנחיתות מספרית יודעת שצריך לעבוד קשה. לפעמים שקלתי ברצינות לעלות למגרש עם תשעה שחקנים, רק כדי שכולם יישארו ערניים. אין לי ספק שהיינו משיגים תוצאות לא פחות טובות".
נזכרתי בקביעה הזו של המאסטרו ההולנדי במהלך משחק הפתיחה אתמול (שישי) של יורו 2012. עד ההרחקה של סוקרטיס פפאסטאטופולוס, הייתה יוון נבחרת עלובה, והפולנים שחטו אותה ללא רחמים. דווקא אחרי שהשופט הספרדי קרלוס ולאסקו שלף כרטיס אדום לא מוצדק בעליל, קיבל התסריט מפנה דרמטי. היוונים היו עדיפים אחרי ההפסקה, ולא רחוקים מלקחת שלוש נקודות. קרויף צודק במקרה זה חלק מהסיבות למהפך הן פסיכולוגיות נטו. אם לפני הדקה ה-44 נלחמו הפולנים על כל כדור, הרי שאחריה הם האמינו שהשאלה הפתוחה היחידה היא הפרש השערים בניצחון הוודאי. הם לא הצליחו להחליף את הדיסקט גם אחרי שספגו שער שוויון. מנגד, תחושת הקיפוח המריצה את האורחת, כפי שקרה לא פעם בעבר.
מהחודשים האחרונים אפשר לציין את הדרבי של מנצ'סטר בגביע, כאשר וינסאן קומפאני הורחק בפתיחה בהחלטה גבולית ביותר. יונייטד דהרה ל-0:3, אבל אחרי ההפסקה כבשו 10 השחקנים של סיטי פעמיים והיו קרובים להשלים קאמבק מפואר. גם בנפיקה שיחקה טוב הרבה יותר בסטמפורד ברידג' בגומלין רבע גמר ליגת האלופות אחרי הרחקה נמהרת של מקסי פריירה. הפורטוגלים, שהיו בפיגור כאשר האורוגוואי הלך למקלחת מוקדמת, השתלטו על הדשא במחצית השנייה ולא היו רחוקים מסנסציה. יש שיטענו כי צ'לסי עצמה התגוננה טוב יותר בקאמפ נואו בגומלין בחצי גמר ליגת האלופות אחרי ההרחקה של ג'ון טרי, והיא גם הצליחה לכבוש כאשר הייתה בנחיתות מספרית בשעה בה השחקנים עוד האמינו בטעות שהכרטיס האדום לקפטן שלהם היה שגוי. ואם רוצים היסטוריה קצת יותר עתיקה, כדאי לנקוב בניצחונה של קמרון על ארגנטינה במשחק הפתיחה במונדיאל 90, כאשר פרנסואה אומאם ביאיק נגח את השער דווקא אחרי שאחיו אנדרה קאנה ביאיק הורחק.
כל מכה לטובה
בכלל, יוון נהנתה אתמול מהמכות שנפלו עליה לכאורה. המאמן פרננדו סנטוס קיבל החלטה גרועה במיוחד לפתוח במרכז ההגנה עם אברם פפאדופולוס המגושם על חשבון קיריאקוס פפאדופולוס, אחד הכישרונות הצעירים העולים בבונדסליגה במדי שאלקה. השם זהה, אבל היכולת ממש לא. "למזלו", נפצע אברם, וכך נזרק קיריאקוס למערכה וסיפק מחצית שנייה כבירה. ההרחקה של פפאסטאטופולוס חייבה את המאמן להסיט למרכז ההגנה גם את הקשר האחורי קוסטאס קצוראניס, והשינוי פעל לטובתו. העורף שנראה כמו מסננת בדקות הראשונות הזכיר לפתע את יורו 2004, אם כי לא צריך להיסחף יוון שיחקה מול יריבה בינונית מאוד, חלשה מנטלית, עם מאמן שתפס יום עגום. אם סנטוס עשה טעויות לפני שריקת הפתיחה, הרי שאי אפשר להסביר את התנהלותו של פרנצישק סמודה אחריה. כיצד לא ביצע אף חילוף כאשר הנבחרת דועכת לחלוטין? למה ילד הפלא רפאל וולסקי נותר על הספסל?
השחקן היחיד שעלה כמחליף היה, כמובן, השוער פז'מיסלאב טיטון והוא נכנס להיסטוריה כשוער הראשון בתולדות אליפות אירופה שמצליח להדוף פנדל בנגיעה הראשונה בכדור. הסיפור של טיטון בן ה-25 דרמטי בפני עצמו. אחרי שהיה נהדר במדי רודה בעונת 2010/11, הוא נרכש על ידי איינדהובן, ונדמה היה כי מנצח את אנדרס איסאקסון במאבק על אפודת השוער הראשון, אלא שאז נפצע קשה בראשו בהתנגשות עם שחקן ההגנה שלו עצמו, טימותי דרייק, במשחק הצמרת מול איאקס. כעבור חצי שנה שב טיטון למגרשים, אחרי שאיסאקסון ספג שישיה בבית מול טוונטה, הציג יכולת גבוהה, וזכה לזימון כשוער השלישי לסגל הפולני. פציעה של לוקאש פביאנסקי קידמה אותו בתור, וההרחקה של ווייטק שצ'סני העניקה לו תהילה. באופן משעשע למדי, איסאקסון השבדי ישחק בעצמו מול המארחת השניה, אוקראינה, ביום שני. אולי גם הוא יעצור פנדל?
טירון ישמור על רונאלדו?
הדיווחים שמגיעים ביומיים האחרונים מהמחנה הגרמני לא פחות ממדהימים. ידענו שיואכים לב לא סגור על ההגנה שלו, אבל לא ידענו עד כמה. אי אפשר להגזים בחשיבות סגירת האגפים במשחק מול פורטוגל הרי לא מומלץ לעשות חורים כשאתה פוגש את כריסטיאנו רונאלדו ואת נאני. כעת, תאמינו או לא, מעריכים חלק מהפרשנים הגרמנים לפי האימונים האחרונים של הנבחרת, כי לארס בנדר עשוי לפתוח כמגן ימני ולשמור על מלך השערים של אירופה. מדובר בקשר אחורי של לברקוזן, חסר ניסיון ברמה הבינלאומית, שמעולם לא תופקד במשבצת זה קודם לכן. "תמיד אמרתי שנוכל להשתמש בשחקנים רבים בעמדות שונות, ויש לי תחושה טובה מהמשחק של לארס", אמר לב. השאלה הגדולה היא מדוע לא תורגל מערך כזה במשחקי הידידות למשל במפגש מול ישראל לפני שבוע.
נגד הנבחרת של אלי גוטמן העלה לב את פיליפ לאהם כמגן שמאלי, בעוד ג'רום בואטנג שובץ מימין. במונדיאל בדרום אפריקה לפני שנתיים המצב היה הפוך בדיוק לאהם שיחק מימין, ואילו בואטנג נזרק באופן לא צפוי לחלוטין לאגף השמאלי שלא היה מוכר לו. תוסיפו לכך את העובדה כי בואטנג עצמו מעדיף לשחק במרכז ההגנה, וזו הסיבה שעזב את מנצ'סטר סיטי ועבר לבאיירן מינכן לפני שנה ותקבלו כאוס. בסגל של לב לא מעט שחקני כלבו, ולכן הוא מתקשה לייצר המשכיות. לאהם מחליף אגפים בין טורניר לטורניר, ולא ממש ברור מדוע הוא חייב לשחק כעת משמאל כאשר נכלל בסגל המגן המצטיין של האלופה דורטמונד, מרסל שמלצר. בנדיקט הובדס מסוגל למלא ביעילות כל תפקיד בהגנה, אך נכון לעכשיו נדמה כי כוכב שאלקה יישאר על הספסל. חמור מכך לב לא סומך על הבלם הטוב ביותר בסגל, מאטס הומלס, ושוקל ברצינות לשתף במרכז ההגנה את פר מרטסאקר החצי פצוע לצדו של הולגר באדשטובר. ואם הוא לא קונה את בואטנג חסר היציבות מימין, ולא רוצה להשאיר שם את לאהם, מדוע לא תירגל במשחקי הידידות את טוני יאנטשקה, הכישרון הצעיר של מנשנגלדבאך שסיים עונה נהדרת ונותר מחוץ לסגל?
מבולבלים? גם הגרמנים. חלק מהעיתונאים איתם שוחחתי אמש משוכנעים שהמאמן נעול על בנדר, אחרים מצהירים באופן נחרץ כי הימור מטורף כזה פשוט לא יעלה על הדעת. דבר אחד בטוח כדי לצלוח את בית המוות ולהצדיק את מעמד הפייבוריטית לזכיה בתואר, הגרמנים זקוקים להגנה יציבה, וגם למנואל נוייר בחודש טוב, בלי לקבל שערים כאלה מ-73 מטרים. יכול להיות שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר, אך נכון לעכשיו הבלגן חוגג בעורף הבונדסטים. רונאלדו לא יתנגד לנצל את המבוכה.