דצמבר 2011. משחק הקצוות בין אייאקס לאקסלסיור במסגרת המחזור ה-15 עורר הדים גדולים בהולנד בגלל אירוע שהתרחש בדקה ה-36. שמואל שיימן, המגן הישראלי של האורחת, גלש בפראות לרגליו של מיראלם סולימאני וראה מיד כרטיס אדום ישיר. סולימאני ירד לקבל טיפול, שב לשחק, השלים 90 דקות ואף כבש ב-1:4 הקליל, אבל האירוע לא ירד מסדר היום. הכותרות זעקו: "בנס שיימן לא שבר לו את הרגל". הישראלי הועמד לדין והורחק משלושה משחקים לא לפני שהתנצל: "לא התכוונתי לפגוע בו בכוונה. עשיתי טעות בשיקול הדעת. רציתי ללחוץ על הכדור ואיחרתי. זו הייתה עבירה חמורה ואני לא מתווכח עם השופט שהרחיק אותי".
מה שמוזר הוא שדווקא העבירה הברוטאלית שזכתה לכל כך הרבה ביקורות בהולנד לא משקפת את סגנון המשחק של המגן. במשך כל הקריירה שלו שמע שיימן כי עליו לשפר את הפן ההגנתי במשחק שלו ואת האגרסיביות. בהולנד מספרים על מגן תוקף מצוין, אבל שחקן רך שמתקשה מול שחקני כנף טכניים ומהירים. אחרי שלוש עונות בליגה השנייה וירידת ליגה עם אקסלסיור אשתקד, שיימן נחת במכבי חיפה, התחנה הגדולה והמשמעותית בקריירה שלו עד כה. הוא מגיע לכאן במעמד אחר, אחרי שהגשים חלום עם זימון בכורה לנבחרת. גם בהולנד כבר שכחו לו את סוליאמני ועסקו בהרחבה במעבר המעט מפתיע לירוקים. האם השחקן שבשנים האחרונות היה צמא לתשומת לב מאנשי הכדורגל בארץ הולדתו יכול להמשיך את הפריצה בכרמל? ומה אומרת ההחתמה על עתידו של טאלב טואטחה?
קצת רקע. שיימן, 24, נולד בעפולה ובגיל חמש היגר עם משפחתו לרוטרדם. הוא החל לשחק במחלקת הנוער של פיינורד ובגיל 15 עבר לברדה שם סיים את גיל הנוער. התחנה הראשונה בקריירה הבוגרת שלו הייתה קוזאקן בויס מהליגה השלישית שהיא ליגה חובבנית. ב-2007, הרשים שיימן במהלך משחק גביע מול אייאקס ובהמשך קיבל זימון למבחנים. ארון וינטר האגדי, מאמן קבוצת המילואים דאז, דווקא התרשם, אבל שיימן לא קיבל הצעה לחוזה. למרות זאת, החוויה במועדון הפאר ההולנדי שינתה אותו וגם עזרה לקדם את שמו. הוא הבין שעתידו בכדורגל מקצועני וכיוון גבוה יותר. ההצעות החלו לזרום ושיימן בן ה-19 בחר בדן בוש מהליגה השנייה.
במהלך כל הקריירה שלו התמודד שיימן עם מוטיב מרכזי וחוזר: ביקורת על התפקוד ההגנתי שלו לעומת התמיכה המוגזמת בהתקפה. ריק ספקנברינק, עיתונאי הולנדי המסקר את דן בוש, מסביר: "הוא מגן שמאלי, אבל לא שחקן הגנתי טוב. הוא אוהב לעלות להתקפה ולשחק כמעט כמו שחקן כנף וקשה לו מאוד נגד קבוצות עם שחקן קו ימין טכני וחזק. האוהדים אהבו אותו כי הוא רץ על הקו, עולה להתקפה ומשחק עם המון התלהבות. אין ספק שהוא לא השחקן הכי מהיר. בליגה השנייה בהולנד זה לא הפריע לו, אבל ברמות גבוהות יותר זה יכול לפגוע בו".
שיימן מודע היטב לביקורת וגם הפנים אותה. במהלך השנים בדן בוש עבד על חיזוק הגוף, העלה מסת שריר וגם הוסיף למשקלו מספר קילוגרמים. מי שאחראי בעיקר על השינוי היה מאמנו האחרון בקבוצה, פונס כרוננדיק, שלקח אותו לשיחות אישיות והבהיר: "אני מצפה ממך להשתפר הגנתית". כרוננדיק לקח את שיימן תחת חסותו והקדיש זמן רב באימונים לשיפור הפן ההגנתי במשחקו. המגן העיד בעבר כי: "הוא הפך אותי לשחקן שלם ובוגר יותר".
"אומרים שאני שחקן התקפי וזה כיף, אבל יש לזה חסרונות", סיפר שיימן בעבר. "אנשים התחילו לצעוק שאני יודע רק לתקוף וזה מטריד אותי. למדתי הרבה ואני יודע לעמוד מול השמות הגדולים בליגה (השנייה - ע.מ). אני מרוצה מההתקדמות שעשיתי כשחקן. בראש, אני חושב יותר כמו מגן עכשיו". בהזדמנות אחרת טען: "בשנה הראשונה שלי (בדן בוש) שיחקתי כדורגל נאיבי. חשבתי רק התקפה ורציתי להראות כמה אני טוב. בזמנו לא הייתי שחקן שקל לאמן. עכשיו אני בוחר מתי לעלות וגם הפכתי לשחקן חזק יותר".
אחרי שלוש שנים בדן בוש אשר בכולן היה שחקן הרכב קבוע, החליט שיימן לעלות לליגה הבכירה. "גם לקבוצת תחתית תהיה התחלה טובה", סיפר. "אין לי בעיה להתחרות ואני מחכה לשחק ברמות הגבוהות". שיימן בחר באקסלסיור הקטנה, השתלב בהרכב, אבל החולשות בצד ההגנתי, בקבוצה שהפכה לבשר התותחים של הליגה וירדה מהמקום האחרון, הורגשו היטב. "לא הייתה לו עונה טובה שם וממה שראיתי, אני לא בטוח שהוא ברמה של הליגה הראשונה בהולנד", מנתח העיתונאי ספקנברינק. "זו הייתה הקבוצה הכי חלשה בליגה הבכירה, שספגה בצרורות והיה לו חלק בלא מעט מהשערים".
המספרים של שיימן ממחישים את תמונת המצב. בארבע העונות האחרונות הוא כבש שמונה שערים ובישל 14, נתונים יפים לשחקן הגנה, כאשר באקסלסיור הוא גם היה האיש שאחראי על ביצוע קרנות ומצבים נייחים עם רגל שמאל. אלא שהבעיה באה לידי ביטוי באגרסיביות. שיימן נתפס כשחקן רך מדי הגנתית. בדן בוש הוא ספג 19 כרטיסים צהובים ושני אדומים בשלוש עונות, אבל בעונה החולפת בליגה הבכירה הוא ירד לארבעה צהובים מה שמלמד על קושי מסוים להסתדר עם השינוי ברמה ובפיזיות של הליגה.
הסקאוט ההולנדי פטר ווידן מסביר: "שיימן הוא שחקן עם פוטנציאל גדול מאוד, אבל גם חסר לו הרבה ניסיון ברמות הגבוהות יותר. בסך הכל הוא שיחק בקבוצות ששיחקו על התקפות מתפרצות והוא יודע היטב לבוא מהצדדים, לתקוף ולעשות דברים יפים. גם הגנתית הוא יודע את העבודה, אבל יש הבדל גדול מאוד בין קבוצות קטנות שמסתגרות מאחור לבין קבוצות דומיננטיות מבחינת רמת משחק ההגנה הדרושה".
טובארנו פינאס, המגן ההולנדי של מכבי נתניה, דווקא שופע אופטימיות: "שיחקתי נגדו פעמים רבות והוא שחקן טוב. בסגנון המשחק הוא מזכיר לי את פטריס אברה, שחקן שכל הזמן רץ לאורך הקו, מצטרף הרבה להתקפה, משחק בלי פחד ועושה מה שצריך. כשהוא שיחק בליגה השנייה, ראו את ההבדל ברמה. הוא מתאים לרמות הגבוהות ואין לי ספק שהוא יצליח בישראל. הוא יעשה במכבי חיפה דברים טובים".
הקשר עם מכבי חיפה החל כבר במהלך העונה שעברה. הסקאוט אלון חרזי ראה קלטות והתרשם, אך בהחלט שם לב לבעיית האגרסיביות. גם ראובן עטר התלהב מביצועי השחקן וביקש להחתימו, כשהזימון לנבחרת רק זירז את התהליך. בנבחרת סיפרו כי עוזר המאמן יוסי אבוקסיס הוא זה שעומד מאחורי ההחלטה לאחר שקיבל המלצות על השחקן. אלי גוטמן, שמודע היטב לבעיות בהגנה בכלל ובעמדת המגן השמאלי בפרט, היה מוכן לנסות ושיימן נקרא לראשונה בחייו אל הדגל וגם רשם 90 דקות במשחק ההפסד 2:1 לצ'כיה. יום לאחר מכן נסגר סופית המו"מ עם חיפה. הירוקים הצליחו להקדים את מכבי תל אביב, שבאמצעות המנהל הספורטיבי ג'ורדי קרויף, החלה גם היא לגשש בעניין.
בכך הגשים שיימן שני חלומות לשחק בנבחרת ישראל ובקבוצה אותה הוא אוהד. למעשה, לראשונה בחייו הוא זוכה להכרה במדינה בה נולד. זאת אחרי שבגיל 18 נדחה על ידי מכבי תל אביב, הכח עמידר רמת גן ומכבי נתניה לאחר תקופות מבחנים. שיימן אמנם לא חי שנים בישראל, אבל שמר על קשר חזק עם המדינה, הגיע לחופשות מדי שנה ואף שיחק עם מגן זיעה מעוטר במגן דוד. למרות זאת, הוא לא קיבל צ'אנס בנבחרות הצעירות ולא היה חלק מהתודעה. "הוא תמיד אמר שהחלום שלו הוא לשחק בישראל", נזכר ספקנברינק. "למרות זאת, הייתי מאוד מופתע מההעברה. "הוא היה שחקן ממוצע ומעלה בדן בוש ולדעתי, המגן שהחליף אותו בעונה שעברה היה טוב ממנו. יש לו כישרון, אבל הוא עוד לא לגמרי הראה אותו. זה צעד גדול מאוד בשבילו".
אין ספק שמכבי חיפה היא הקבוצה הגדולה ביותר בקריירה של שיימן, אך האם אכן מדובר בקפיצת מדרגה גדולה מדי? ווידן מנסה לענות: "חיפה קבוצה איכותית שלאורך השנים נמצאת בדרג הבינוני מינוס של אירופה ובסך הכל קבוצה טובה יותר מאלה ששיחק בהן. בישראל הכדורגל הוא מאוד טקטי ומרבית הקבוצות משחקות עם הרבה מאוד שחקנים מאחורי הכדור כך שקבוצות כמו חיפה בדרך כלל צריכות להניע כדור ולנסות למצוא את הפרצה וזה סגנון שונה לגמרי עבורו. ברמת משחק ההגנה, הוא עובר לקבוצה שתצטרך להתמודד מול מתפרצות, אחד על אחד, שמירת שטח אזורית ודברים שונים מהליגה ההולנדית והכדורגל הפתוח יותר. מצד שני הוא שיחק בליגה יותר פיזית, יותר מהירה, יותר דינמית ופשוט הרבה יותר טובה מישראל, וקצב המשחק שלו יעזור לו לחפות על החסרונות ואולי להקל עליו בתקופת ההתאקלמות".
מעבר לקשיי ההתאקלמות, לשיימן צפויה גם תחרות קשה על מקום בהרכב. בשנה וחצי האחרונות חיפה הריצה את טואטחה וסימנה אותו כמגן העתיד. פיטר מסיללה הושאל כדי לפנות מקום למגן הצעיר וחיים מגרלשווילי שהובא כגיבוי לא נספר על ידי אלישע לוי ועזב בינואר. בעצם הבאתו של שיימן, עטר מערער את הטאבו שקיבל טואטחה מקודמו. הוא מקבל עומק, יוצר תחרות וגם מכין אלטרנטיבה ראויה לעזיבה עתידית של טואטחה לאירופה, אבל בסופו של יום יצטרך להסתדר עם שני שחקנים מאוד דומים באופי שמצטיינים יותר בפן ההתקפי. מוקדם להעריך כיצד תיראה ההיררכיה ביניהם. מה שבטוח, גוטמן יעקוב מהצד בעניין, שכן אחד מהשניים צפוי להיות המגן השמאלי הבא של הנבחרת בקמפיין הקרוב.
