השפעה חוצת גבולות: סיכום חצי הגמר בין מכבי אשדוד למכבי ראשל"צ

אחת הנקודות הבולטות במבט קר אל דף הסטטיסטיקה מלמד את הנתון הבא: מכבי אשדוד קלטה 19! ריבאונדים יותר ממכבי ראשון לציון, מקבוצות הריבאונד הטובות בליגת העל. 18 פעמים בלבד היו צריכות שתי הקבוצות לסגור לריבאונד כשאשדוד תקפה, ומתוכם לקחה הקבוצה של עופר ברקוביץ' 5 ריבאונדים. בצד השני, כשראשון לציון תקפה, 49 פעמים הכדור הגיע למאבק על הריבאונד, וראשון זכתה ב-11 כדורים.

אז הכתומים החטיאו יותר, והפסידו ב-77 אחוזים מהמאבקים מתחת לסל של אשדוד, ועדיין הניצחון של אשדוד הושג ב-7 נקודות. אשדוד צריכה ללכת ולהגיד תודה לטעויות של ראשון לציון שלא ידעה לנצל 23 איבודי כדור, לכדי נקודות במתפרצות. רק 7 מאיבודי הכדור הללו הפכו לנקודות בצד השני, 16 פעמים הקבוצה מעיר היין פשוט עברה להתקפה עומדת ומול ההגנה הטובה מאוד של אשדוד, התקשתה ולא מצאה את הפתרונות.

בראשון לציון דיברו במשך כל השבוע על מאיר טפירו. אפי בירנבוים אמר שהוא חולם עליו בלילה וכך נוצרה תמונה שעל טפירו תקום ותיפול מכבי אשדוד. הרכז הוותיק רשם מחצית ראשונה נוראה, רבע שלישי סביר, ועמידה בלחץ במאני טיים, אבל הוא ממש לא ניצח את המשחק. מה שניצח עבור אשדוד את המשחק היה ההתעסקות המיותרת בטפירו. כשראשון לציון חלמה על טפירו היא הורידה את הלחץ מרובי בוסטיין, שחקן לא רע אבל לא יותר מזה, וקיבלה ממנו הצגה שספק אם הוא מסוגל לשחזר.

אין ספק שהקבוצה מעיר הנמל ספגה מכה קשה עם היוודע המחלה של דרור חג'ג', שמנעה ממנו לשחק. אבל דווקא ההרכב ללא חג'ג', זה שבוסטיין משמש בו כמוביל כדור, יצרה את היתרונות שאשדוד צריכה בהגנה. עם חג'ג', לאשדוד יש בעיית גובה בלא מעט הרכבים, בלעדיו הבעיה הזאת נפתרת ואיכות ההגנה האזורית של הקבוצה עולה. אז נכון שאין לחץ על הכדור, אבל בהתקפות האיטיות של ראשון לציון כל מה ששחקניו של עופר ברקוביץ' היו צריכים לעשות זה לגרום לזריקות קשות, ולסגור לריבאונד. את זה הם עשו נהדר.

איש המפתח של אשדוד היה אלכס טיוס. הוא נכנס לראש של שחקני ראשון לציון כשחסם פעמיים את הגבוהים שלהם כבר במחצית הראשונה. לפני שטיוס נכנס, זרקו הכתומים רק 4 פעמים מחוץ לקשת ברבע הראשון, אחרי שהוא התעלל בחדירות שלהם, הם הטיחו 27 שלשות בשלושה רבעים.

חלק לא קטן בניצחון של אשדוד צריך לשייך לאפי בירנבוים. אז נכון שראשון לציון מגיעה למשחקים המרכזיים של העונה ללא הסקורר המרכזי שלה, ג'ו קרופורד, שגמר את העונה בפציעה בסדרה מול אשקלון, אבל גם איתו הכתומים הפסידו באותה הדרך בדיוק לאשדוד בסיבוב השני. צפייה באותו ניצחון בבית מכבי, ובנוסף בסדרה מול גלבוע/גליל וכמעט בכל משחקי אשדוד בסיבוב השני מלמדת דבר אחד: עופר ברקוביץ' משתמש בעיקר באזורית נסוגה, ומול הגנה כזאת צריכים לתקוף בצורה מסוימת.

ראשון לציון הפציצה בלי סוף, בעיקר בגלל הפחד שלהם מהחסימות של אלכס טיוס, ואיבדה על ידי ההפצצות את הנשק השני העיקרי שלה: זריקות העונשין. 27 פעמים בממוצע מגיעים שחקניו של בירנבוים לקו במהלך העונה, ומול אשדוד? 9 בלבד, מספר דומה למשחק ההפסד בבית מכבי בסיבוב השני. בירנבוים ניסה למכור בסיום את המנטרה שהקבוצה שלו הגיעה עייפה למעמד, שהיו צריכים עוד שלושה או ארבעה ימי מנוחה ויכלו לעשות משהו טוב יותר מזה, אבל העייפות לא קשורה להתקפה הלא חכמה שהובילה להדחה בשלב חצי הגמר שנה שנייה ברציפות.

ד"ר יחיאל לסרי, ראש עיריית אשדוד, ישב באולם ביד אליהו והביט לעבר היציעים. 2000 אוהדים עשו את הדרך מהדרום למרכז ובסיום דחפו את הקבוצה ונתנו להם את האנרגיות הנדרשות כדי לשמור על היתרון. אז נכון שהקהל של אשדוד רחוק עדיין מהקהלים של מכבי תל אביב והפועל חולון, אבל ההצלחה של הקבוצה צריכה לעזור לבנות מסורת בעיר הנמל. שיסתכלו לעבר הקבוצה שהם ניצחו בחצי הגמר, שכבר בעונתה השלישית הגיעה לגמר הפלייאוף, ובנתה על ידי ההצלחה מחלקת נוער וקהל לא קטן.

אשדוד צריכה למנף את ההצלחה של התקופה האחרונה, ובשלב הראשון לבנות אכסניה ראויה יותר מאולם הקריה. 1200 צופים בקושי נכנסים באולם של אשדוד, ואם המספר לפחות יוכפל, ובעזרת שיווק נכון גם יתמלא במשחקי הליגה ולא רק בפלייאוף, הקבוצה הדרומית יכולה לעשות צעד ראשון בכיוון הנכון. מה הצעד השני? השקעה במחלקת הנוער שלא קיימת בדיוק לקבוצה, והליכה לאירופה. אם הדרומיים יבנו את עצמם צעד אחר צעד, ההופעה בגמר הפיינל פור, ומי יודע אולי אליפות ביום חמישי, לא תהיה חד פעמית.

מכבי אשדוד הדהימה ועלתה לגמר הפיינל פור

כדורסל בוואלה! ספורט