איזה משחק ענק ללברון ג'יימס. מה כבר אפשר להגיד על ערב שבו ה-MVP קולע 40 נקודות ומוסיף 18 ריבאונדים, 9 אסיסטים, 2 חטיפות ו-2 חסימות? כוכב מיאמי הוליך את קבוצתו לניצחון ענק, 93:101 על אינדיאנה, וההיט לא רק השוו את הסדרה ל-2:2, אלא גם החזירו את יתרון הביתיות, החזירו לעצמם את המומנטום, החזירו לעצמם את הכבוד, ובעיקר סתמו את הפיות ללא מעט פרשנים נחפזים שמיהרו להספיד אותם (ואף מילה על פרשני וואלה! ספורט).
אבל הפרשנים לא היו לבד. נדמה שלברון ג'יימס עלה למשחק חדור מוטיבציה מיוחדת, אחרי ששמע בימים האחרונים דיבורי שחצנות (מעט מפתיעים ומיותרים) מכיוון שחקני אינדיאנה, שזלזלו מעט בשחקני ההיט. אין פלא אם כך שג'וואן הווארד, אחד מוותיקי מיאמי, ניגש עוד לפני תחילת המשחק אל הרוקי של אינדיאנה לאנס סטיבנסון, נצמד אליו והתעמת עמו אחרי שהתרברב יותר מדי, והביע את המרמור במיאמי. לברון, לעומת זאת, ענה על המגרש.
אלו לא היו רק הנקודות, אלא בעיקר לקיחת האחריות וקבלת המנהיגות. כמו כן, לברון היה זה שהכניס במו ידיו את דווין וויד למשחק, עם שני אסיסטים נהדרים שעזרו לוויד לספק שני סלים קלים שהחזירו לו את הביטחון. וכך אחרי המשחק השלישי הגרוע של פלאש ואחרי הפרשה המיותרת מול המאמן ספולסטרה, ואחר שפתח את המשחק עם אחוזים גרועים וכבר ראה את אינדיאנה פותחת פער - לברון הוציא את וויד מהקבר, והשניים השתלטו על המשחק.
הצמד של מיאמי קלעו 70 נקודות ביחד, בשלב מסוים הם קלעו 38 נקודות רצופות עבור ההיט, ובמחצית שנייה שניהם קלעו יותר מכל שחקני אינדיאנה ביחד (43 נקודות לצמד מול 39 לכל הפייסרס, 19 ריבאונדים לשניהם מול 18 לכל שחקני אינדיאנה, 10 מ-15 מהעונשין מול 6 מ-8 בלבד לפייסרס). "הלך לנו, ללברון ולי", הודה וויד בסיום, "שיחקנו אחד עם השני נהדר, שנינו התקפנו בו זמנית, וכשאנחנו משחקים ככה, מיאמי מציגה כדורסל יפהפה".
אולי לגבי מידת היופי אפשר להתווכח, אבל לא על התכליתיות. "הרגשתי שאני חייב לעשות את כל מה שצריך כדי לנצח", אמר לברון בסיום, וגם שיין באטייה הודה שהלילה ה-MVP שיחק בנחישות גבוהה במיוחד. "ללברון היה את המבט הזה בעיניים, וכשיש לו את המבט הזה, הוא יכול לעבור דרך קיר".
אומנם ברבע השלישי וויד ולברון השתלטו על המשחק, אבל ברבע הרביעי הם קיבלו עזרה מפתיעה מאודוניס האסלם. אינדיאנה נהנו להגיד שלהם יש קבוצה ולמיאמי יש רק שני שחקנים, אבל ברבע האחרון מי שעשה את ההבדל היה האסלם, שסיים עם 14 נקודות, כולל ארבעה סלים ענקיים מחצי מרחק שהפרו את כל האיזון ההגנתי של הפייסרס. "כל זריקה שלו הייתה גדולה", החמיא לברון להאסלם, "בלעדיו לא היינו מנצחים את המשחק הזה". האסלם עצמו סיפר ש"שני השחקנים שלנו סוחבים על כתפיהם עול כבד, ולפעמים צריך לעזור להם. הלילה זה היה תורי".
ואכן, סוף סוף מיאמי נראתה כמו קבוצה. "אנחנו לא מתייחסים למה שהתקשורת אומרת", אמר בסיום רוני טוריאף, "אנחנו קבוצה, וכולנו עוזרים לה לנצח, בין אם זה חסימה, הגנה, סחיטת עבירת תוקף... לא מדובר רק בלקלוע. אנחנו עושים את העבודה השחורה, וויד ולברון דואגים לכל השאר".
מנגד, הפייסרס נראו הלילה חסרי אונים. דייויד ווסט היה לא אפקטיבי, רוי היברט סבל מבעיית עבירות והתקשה לתרום כמו במשחקים הקודמים, דני גריינג'ר שוב ספג טכנית ועשה בעיות, והקהל באינדיאנפוליס כבר חגג אחרי שראה פתיחה מוחצת לקבוצה המקומית, אבל נרגע אחרי ריצת 5:25 של מיאמי ורבע שלישי גדול.
מאמן אינדיאנה פרנק ווגל החמיא לוויד ולברון: "כן, אתה יכול להוציא את הכדור מהיד של הכוכב ולתת לשאר החבר'ה שלהם לשחק, אבל ברגע שאתה לוקח את הכדור משחקן אחד, הוא מגיע ליידים של הבחור השני. זה לא שיש כוכב-על אחד וכל השאר עוזרים לו. הלילה הם גם ניצחו אותנו בקרבות הקשוחים". ומה לגבי ההמשך? "כלום עדיין לא גמור", סיכם לברון, "הקרב עוד נמשך".
סן אנטוניו דוהרת
סן אנטוניו הפכה הלילה לקבוצה הרביעית בלבד שעולה לגמר האזורי אחרי שני סוויפים רצופים בפלייאוף. אחרי 0:4 קליל על יוטה, הספרס השלימו 0:4 חלק גם על לוס אנג'לס קליפרס. הבשורה המדאיגה: בשלוש הפעמים הקודמות שזה קרה, זו שעלתה לגמר עם שני סוויפים הפסידה והלכה הביתה.
אבל העניין הוא שסו אנטוניו הנוכחית לא מסתכלת על העבר. היא לא משווה את עצמה לקבוצות קודמות תחת גרג פופוביץ', ומסתכלת רק על עצמה. "לא מעניין אותנו סוויפים, לא אכפת לנו שיש לנו 18 ניצחונות רצופים, ניצבת מולנו רק מטרה אחת", הבהיר טוני פרקר. גם טים דאנקן לא יצא מכליו: "לא עשינו כלום. למה שעשינו עד עכשיו אין שום משמעות".
הלילה סוף סוף שחקני סן אנטוניו נאלצו להתמודד עם משחק צמוד, דבר שהם לא ממש חוו בפלייאוף הזה. "הם הקשו עלינו לקראת הסיום", אמר פרקר, שנראה כאילו הוא וחבריו מתחו את עצמם בכוונה כדי לבחון את יכולתם במשחק צמוד, "אבל בשתי הדקות האחרונות השגנו עצירות בהגנה, כל אחד תרם את שלו. היינו צריכים ניצחון כזה, הוא הגיע בתזמון מושלם. החבר'ה תרגלו קצת מצבים כאלה, וסיפקו סלים גדולים".
הניסיון של סן אנטוניו מעודד את הספרס לקראת המשך הדרך. דנקן, פרקר וג'ינובלי ערכו הלילה את משחק הפלייאוף ה-130 שלהם בקריירה (יותר מכל שלישייה אחרת בתולדות הליגה). "ברגעי ההכרעה, הניסיון שלהם הטה את הכף", אמר מאמן הקליפרס ויני דל נגרו, "אנחנו עשינו טעויות, וזה היה ההבדל".
"הייתה לנו עונה טובה", סיכם כריס פול, "אבל הסימן החיובי הוא שאנחנו לא מתנחמים בהפסדים בכבוד. זה לא שהסתפקנו בעצם ההעפלה לפלייאוף. אנחנו מרגישים שהיינו אמורים להמשיך לשחק. נהיה חייבים להשתפר, ואין שום ספק שנהיה חייבים להמשיך לעבוד קשה. אחרי שטעמנו קצת מהפלייאוף, נחזור לעונה הבאה מוכנים יותר, רעבים יותר. הולך להיות לנו קיץ גדול".
