המשכיות
הנה לכם רשימת שחקני הרכש של ז'וזה מוריניו עם הגעתו לסטמפורד ברידג' בקיץ 2004 דידייה דרוגבה, פטר צ'ך, אריאן רובן, ריקרדו קרבאליו, פאולו פריירה, נונו מוראיש, מתייה קז'מאן, טיאגו, אלכסיי סמרטין. אז אפשר וצריך להגיד הרבה דברים על הפזרנות של רומן אברמוביץ' ועל נטייתו לפטר מאמנים, אבל לשני השחקנים הראשונים היה תפקיד מכריע וקריטי בזכייה הנכספת בליגת האלופות, ואם תוסיפו את פרנק למפארד, ובלב כבד גם את ג'ון טרי, תקבלו שלד שסוחב את צ'לסי כבר כמעט עשור. על הספסל יש שינויים תכופים, אך לא כך על כר הדשא. רבים מאוד שונאים את הכחולים, אבל אי אפשר לקחת את זה מהם. העובדה כי גם רובן נמצא ברשימה המדוברת מוסיפה לא מעט פיקנטריה לגמר המרתק באליאנץ ארנה.
הזכיה המפתיעה בהיסטוריה?
אם נחזור למצב שהיה במערב לונדון לפני שלושה חודשים בלבד, אחרי הפיאסקו בנאפולי, עם משבר עצום בחדר ההלבשה, עם עוד מאמן שנזרק מוקדם מדי מתפקידו, הרי שזו הזוכה המפתיעה ביותר בתולדות המפעל. בהתחשב בנתונים אלה, הגביע של צ'לסי מפתיע מזה של נוטינגהאם פורסט ב-1979, הכוכב האדום בלגראד ב-1991, פורטו ב-2004 ואפילו ליברפול ב-2005. אולי רק סטיאווה בוקרשט ב-1986 יכולה להתחרות עם הכחולים על התואר. המצב כמעט מגוחך בכל העונות הקודמות הייתה צ'לסי אחת המועמדות הבכירות לזכיה, ודווקא כאשר הפכה לאנדרדוג מוחלט המזל האיר לה סוף כל סוף פנים.
דרוגבה הלוזר הנצחי שהפך לווינר
אם מוציאים את וומבלי מהמשחק, הרי שהמאזן של דידייה דרוגבה ברגעי האמת לפני אתמול היה קטסטרופלי. הסקורר, שהביא לצ'לסי במו רגליו ארבעה גביעי אנגליה, נכשל בעקביות בכל התחנות האחרות בקריירה. זה התחיל עוד במאי 2004, כאשר הפגין משחק עצבני והיה ראוי להרחקה בגמר גביע אופ"א, אותו הפסידה מארסיי לוולנסיה. במאי 2008, באותו גמר מפורסם מול מנצ'סטר יונייטד במוסקבה, הוא כן ספג כרטיס אדום דקות ספורות לסיום ההארכה, וכך שלח את ג'ון טרי להחליק בפנדל המכריע במקום לגשת לכדור בעצמו. כעבור שנה היה דרוגבה שוב לוזר, עם ההתפרצות הלא מחמיאה לעבר השופט הנורבגי טום אוברבו בתום ההפסד הדרמטי לברצלונה. ב-2010 הורחק החלוץ שוב, בשמינית-הגמר מול אינטר של מוריניו, בעוד צ'לסי מודחת.
תוסיפו לכך את הכישלונות התמידיים במדי חוף השנהב. דרוגבה החמיץ בדו קרב הפנדלים בגמר אליפות אפריקה מול מצרים ב-2006. הוא בזבז פנדל יקר גם בגמר מול זמביה השנה, ועזב שוב בידיים ריקות. הסקורר היה קרוב מאוד לשחק תפקיד טראגי גם העונה הרי הוא זה שביצע את העבירה ברחבה על ססק פברגאס בחצי-הגמר, הוא גם זה שהכשיל את פרנק ריברי אתמול. רק המון מזל וצ'ך אחד הצילו את עורו. בזכותם, שער השוויון הכה אופייני בדקה ה-88 והביצוע קר הרוח של הפנדל האחרון הפכו אותו לווינר האולטימטיבי. בגיל 34, אולי במשחקו האחרון בצ'לסי, מגיע לו.
רובן הלוזר הנצחי שנשאר לוזר
את התפקיד הטראגי לקח על עצמו, כמעט כהרגלו, האיש שנזרק מצ'לסי ב-2007. אחרי שתי ההחמצות המסעירות מול איקר קסיאס בגמר המונדיאל, אחרי הבזבזנות מול אינטר בגמר ליגת האלופות לפני שנתיים, אחרי מופע האימים בדקות הסיום במשחק העונה בבונדסליגה העונה מול דורטמונד, שכלל החמצת פנדל ובעיטה לשמיים מול שער ריק בשניה האחרונה, זה בכל זאת השיא. יש שיגידו כי מגיע לרובן שאפו על כך שהוא מעז להמר על הכל פעם אחר פעם. צריך המון אומץ כדי לגשת לפנדל מול אותו קסיאס, בגומלין בחצי-הגמר, ולכבוש את השער הקריטי. אלא שהשוער הספרדי היה קרוב מאוד לעצור אותו גם אז, ומאמן חייב לדעת לשים לשחקניו קווים אדומים. ליופ היינקס אסור היה בשום אופן לתת לרובן להיכנס להיסטוריה כלוזר האולטימטיבי.
די מתאו שילוב של אופי ומזל
אין מה לעשות, רוברטו די מתאו יודע להגשים את חלומותיו. מעבר לאווירה החיובית בחדר ההלבשה, כושר הארגון והחושים הטקטיים המעולים, הביא האיטלקי המון מזל טהור מזל שהיה כה חסר לצ'לסי במשך כל השנים הכושלות בליגת האלופות. אפשר לקרוא לזה יעילות, אבל לבאיירן היו אתמול 20 קרנות, בעוד לצ'לסי קרן אחת בלבד שהובילה לשער של דרוגבה. אם נצרף את צמד הקרבות מול בארסה, הרי שמאזן הקרנות של צ'לסי בשלושה משחקים אלה הוא 3:38. זה לחלוטין בלתי נתפס, ואפילו השוואה ליורו 2004 עושה עוול מסוים ליוונים. מצד שני, רק קבוצה עם אופי ברזל לא נשברת בעשרה שחקנים בקאמפ נואו, כשהיא מפגרת 2:0 מול הקבוצה הטובה בתבל.
די מתאו, שכבר ניצח כשחקן קבוצה גרמנית בגמר אירופי, עם 0:1 על שטוטגרט בגביע המחזיקות ב-1998, הפך לאדם השני בהיסטוריה שמניף את גביע האלופות כמאמן זמני. קדם לו טוני בארטון, שקודם ממשרתו כעוזר אחרי התפטרותו של רון סונדרס מאסטון וילה בפברואר 1981, והצעיד את החבורה מברמינגהאם לגמר ברוטרדאם. וילה ניצחה אז את באיירן מינכן הפייבוריטית, בשורותיה שיחקו קרל היינץ רומניגה ודיטר הונס, אחיו הצעיר של אולי.
המאמן שיחגוג 42 בעוד שבוע הוא גם האיטלקי הראשון שזוכה בגביע האלופות עם קבוצה שלא ממדינתו. קרלו אנצ'לוטי בוודאי לא שמח לשמוע על כך.
לא כל ההשעיות רעות
חסרונם של שני שחקנים מושעים לפחות שיחק אתמול לטובת שתי הקבוצות. טרי, שלא נמצא בכושר מזהיר בלשון המעטה, הוחלף על ידי גארי קייהיל, ששיחק חצי-פצוע, ובכל זאת הפגין יכולת שהוכיחה חד משמעית כי מקומו בהרכב אנגליה ביורו-2012. אחת השגיאות המהותיות ביותר של אנדרה וילאש בואש נעוצה בהיעדר שימוש בקייהיל, בשבועות הבודדים שלהם ביחד, אחרי החתמתו של הבלם מבולטון. אחד הנתונים המרשימים בגמר אמש הוא 11 הבעיטות של באיירן שנבלמו בגופם של שחקני צ'לסי. זה יותר ממספר הבעיטות שמצאו את המסגרת של צ'ך שבע בלבד (ועוד 17 הלכו החוצה). ספק אם ראינו אי פעם סטטיסטיקה כזו במשחק כלשהו ההגנה הכחולה עמדה בדרכם של הכדורים, תרתי משמע.
מנגד, תומאס מולר, שישב על הספסל הן בשני משחקי חצי הגמר מול ריאל, והן בגמר הגביע מול דורטמונד, זכה לפתוח בהרכב לאור חסרונו של לואיז גוסטבו, כאשר טוני קרוס הוסט לעמדה אחורית יותר. למי ששכח, זהו מלך שערי המונדיאל, אך העונה ספג מולר ביקורת רבה, ולא בהכרח מוצדקת, על ירידה בכושרו. מדובר באחד השחקנים האינטליגנטיים ביותר בעולם בכל הקשור לתנועה ללא כדור, ולא לחינם היה זה מול שצץ במקום הלא צפוי מבחינת הגנת צ'לסי כדי לכבוש את מה שאמור היה להיות שער הניצחון. זהו מסר ברור למאמן גרמניה יואכים לב לקראת אליפות אירופה. לעומתו, הבהיר מריו גומז מדוע מירוסלב קלוזה, אשר מחלים בימים אלה מפציעה, עשוי לקבל עדיפות על פניו בהרכב הגרמני.
הגרמנים הפכו ללוזרים
מיד לאחר שכבש, בדקה ה-86, הוחלף מולר בדניאל ואן בויטן, במהלך שגוי ופחדני של היינקס. בעוד מאמן באיירן משתפן, נופף הקשר בן ה-22 לקהל בתנועות ניצחון. ברגע זה היה דז'ה-וו ברור באוויר, ריח של הגמר הקודם בין באיירן לנציגה אנגלית בגמר ליגת האלופות, בקאמפ נואו ב-1999. אז החליט אומטאר היצפלד להחליף את לותר מתיאוס בדקה ה-80, ובדקה ה-89 ירד מהמגרש לקול תשואות גם כובש "שער הניצחון", מריו באסלר המופלא. באסלר אף חבש כובע מצחייה חגיגי, והשניים עמדו ליד הספסל בציפייה דרוכה לשריקת הסיום שתבשר על גביע מוצדק. הרי הבווארים היו עדיפים באותו משחק בכל 90 הדקות על מנצ'סטר יונייטד, החמיצו לא מעט, וזכורה במיוחד המספרת של קארסטן יאנקר הגמלוני למשקוף. כולם יודעים איך זה הסתיים.
הגמר אתמול שם חותמת רשמית לתופעה אשר רבים עדיין מתקשים לעכל. הגרמנים, תאמינו או לא, הפכו ללוזרים הסימפטיים של אירופה. מאז 2001 אין להם אף תואר, פרט למסגרות הצעירות. הנבחרת הלאומית משחקת כדורגל תוסס ומלהיב, אבל נכשלת ברגע האמת מול איטלקים וספרדים. אם באיירן מחמיצה במשחק ביתי בסיטונות מול קבוצה אנגלית, נהנית מתמיכת הקהל הנייטרלי ומפסידה בפנדלים, ועוד אחרי שחואן מאטה מחמיץ את הבעיטה הראשונה, הרי שזו הלוזריות האולטימטיבית. לא יכול להיות גרוע מזה. בעצם, אולי כן, כי את הגביע האחרון לקחו הבווארים ב-2001 בפנדלים על חשבון ולנסיה של הקטור קופר. כמה חבל מבחינתם שהארגנטיני לא עובד היום בצ'לסי.
שוויינשטייגר בתפקיד קונטי
משעשע לציין כי גם הגמר הקודם שהתקיים באיצטדיונה של אחת המשתתפות הוכרע בפנדלים לטובת האורחת מאנגליה אחרי 1:1 בתום 120 דקות. ב-30 במאי 1984 היתה זו ליברפול שגברה באולימפיקו על רומא, אצלה החמיצו צ'יצ'ו גרציאני וברונו קונטי - בוגר המועדון, אליל הקהל המקומי והסמל של ג'אלורוסי. בסטיאן שוויינשטייגר לקח אתמול על עצמו את תפקיד קונטי. כואב הלב גם על איביצה אוליץ', חלוץ משקיען ומסור, שנאלץ להיפרד מאליאנץ ארנה עם החמצת פנדל קריטית. בצד המנצח, כדאי להקדיש מחשבה ללמפארד, אשר לא רק השכיח את החמצת הפנדל מול פורטוגל ברבע-גמר מונדיאל-2006, אלא גם סגר חשבון אישי עם מנואל נוייר מלפני שנתיים.
יום היסטורי עבור לונדון
זה התחיל עם חזרתה של ווסטהאם לפרמיירליג, ונמשך על זכיה ראשונה בהיסטוריה של קבוצה לונדונית בגביע האלופות. להישג של צ'לסי משמעות אדירה עבור קבוצה מעוטרות יותר מהבירה האנגלית טוטנהאם איבדה את מקומה בליגת האלופות. איזו מתנה סידר למפארד לדודו הארי רדנאפ! אירוני עוד יותר המצב של לוקה מודריץ', שלא הסתיר בקיץ האחרון את רצונו לעזוב את וויט הארט ליין לטובת סטמפורד-ברידג'. הניצחון של צ'לסי עשוי לזרז את מכירתו של הקרואטי בקיץ הקרוב, והנהלת טוטנהאם עלולה להיאלץ להיפרד גם מגארת' בייל שמבוקש בברצלונה. מי יודע, אולי צ'לסי עשתה אתמול טובה קטנה אפילו לקטאלונים.