ניצול הזדמנויות

    אמרו לו שכדורגלן זה לא מקצוע. שלא יוכל לשחק בנבחרת איטליה. שלא יזכה בתארים עם צ'לסי כשחקן. עכשיו אומרים שהוא בובה זמנית. שיגידו. רוברטו די מתאו תמיד האמין בחלומות

    • רוברטו די מתאו
    מיכאל יוכין

    היחס שמפגינה התקשורת למעמדו של רוברטו די מתאו בצ'לסי לא פחות ממחפיר, והמועדון עצמו נושא בחלק גדול מהאשמה. ברוב הקבוצות היה מתקבל סיפור מסוג זה בכותרות אחרות לגמרי. כוכב העבר האהוב, האיש שכבש את אחד השערים היפים והחשובים בתולדות צ'לסי ונבחר על ידי האוהדים לנבחרת המאה ה-20 של הקבוצה, מקבל הזדמנות בלתי צפויה על הספסל, אחרי שהצליח בכל תפקידיו הקודמים כמנג'ר. מה יכול להיות מרגש יותר? אלא שבצ'לסי שיבצו את די מתאו מראש כתחנה זמנית בדרך להחתמת מאמן על חדש. רומן אברמוביץ' חושק בפפ גווארדיולה, מהרהר בהחזרתו של ז'וזה מוריניו, ורשימת המועמדים עוד ארוכה. האיטלקי בן ה-41 נאלץ להתמודד בינתיים עם שמועות על כך שהוא סתם בובה של השחקנים הוותיקים שהדיחו את אנדרה וילאש בואש. כאשר נצפה ג'ון טרי צועק הוראות מהספסל אחרי שהוחלף ברבע גמר ליגת האלופות מול בנפיקה, ציינו פרשנים רבים בציניות כי הוא "המאמן האמיתי". הקפטן הכחיש זאת, אבל יש כאלה שלא מאמינים לו.

    אלה חייו של די מתאו, שניצח שמונה מ-11 המשחקים מאז ירש את הפורטוגלי, איתו עבד כעוזר מאמן מתחילת העונה. האיטלקי אחראי למהפך אדיר מול נאפולי בשמינית גמר ליגת האלופות, העלה את הכחולים לחצי גמר הגביע האנגלי, והחזיר אותם למאבק על המקום הרביעי בפרמיירליג, אך מעטים עדיין לוקחים אותו ברצינות. חבל. די מתאו כבר הוכיח כי הוא יודע להגשים חלומות שנראים בסביבתו הזויים.

    (תוכן מקודם)

    פיתוח מהפכני לטיפולי אנטי אייג'ינג בבית יחולל שינוי בעור הפנים שלך

    בשיתוף נומייר פלוס
    לכתבה המלאה

    חולם באיטלקית

    נאלץ להתמודד בינתיים עם שמועות על כך שהוא סתם בובה של השחקנים הוותיקים. די מתאו (צילום: רויטרס)

    די מתאו נולד בשאפהאוזן, עיירה בחלק הגרמני בצפון שווייץ, להורים שנדדו לשם מפסקארה בחיפוש אחר פרנסה. כילד הוא הצהיר לא פעם על כוונתו להיות כדורגלן, אך כולם גיחכו – המשחק נחשב בימים ההם בשווייץ לתחביב בלבד. אז הוא ניסה את מזלו בקצביה, במאפייה ובמוסך, אבל סירב לזנוח את השאיפות. בגיל 18 ערך רוברטו את הופעת הבכורה במדי שאפהאוזן הקטנה מהליגה השניה, והוא נשאר שם במשך שלוש שנים, שותף לניסיונות כושלים לעלות ליגה. ב-1991 הוא זכה סופסוף להכרה כאשר ציריך החתימה אותו, וצעד משמעותי יותר בקריירה הגיע כעבור שנה. המאמן רולף פרינגר התקדם משאפהאוזן לקבוצת אראו. די מתאו הצטרף אליו כדי לחדש שיתוף פעולה, והשניים חוללו ביחד את אחת הסנסציות הגדולות בתולדות הספורט השווייצרי. את העונה הסדירה סיימה אראו הזעירה, המייצגת עיירה של 19 אלף תושבים, במקום החמישי עם הפרש שערים שלילי. אלא שבפלייאוף היא כיסחה את כל הליגה, ספגה שבעה שערים בלבד ב-14 משחקים ודהרה לאליפות. די מתאו, שתופקד כבלם אחורי, ניווט את משחק הקבוצה באמנות ונבחר לשחקן המצטיין של העונה. הנה השער היחיד שכבש באראו.

    כבר כנער לא התבייש די מתאו לחלום על הופעות בנבחרת איטליה, על אף שמעולם לא התגורר במולדת הוריו. הוא סירב לזימונים לנבחרת שווייץ הצעירה, ודודו דרש ממנו לא פעם להיות מציאותי יותר. "אתה חי באשליות. תהיה כמו צ'יריאקו ספורצה, זה הסיכוי שלך לשחק בנבחרת" הוא טען, תוך שהוא מתכוון לקשר בן גילו, אף הוא ממוצא איטלקי, שבחר בקריירה במדים האדומים של שווייץ ונחשב לעילוי מגיל צעיר. אבל די מתאו תמיד הלך בעקבות הלב והאמין בעצמו. אחרי האליפות המזהירה עם אראו הוא חתם בלאציו בקיץ 1993, ופגש בשדה התעופה את מאמן הסקוואדרה אזורה, אריגו סאקי. "היה מרגש לגלות שהוא יודע מי אני ועוקב אחריי" אמר אז השחקן.

    מאמן לאציו דינו זוף הסיט את די מתאו לעמדת הקשר האחורי, והצלחתו בעונה הבכורה בסרייה A הייתה אדירה. משחקן אלמוני לחלוטין הוא הפך תוך חודשים לאחד הכוכבים הבולטים בליגה, ועם שערים כאלה ההשתתפות במונדיאל 1994 הייתה ריאלית בהחלט. לרוע מזלו, נפצע די מתאו במרפקו באפריל, ממש לפני הזימון מסאקי, וראה את איטליה עולה לגמר בלעדיו, בעוד שווייץ של ספורצה מגיעה לשמינית הגמר.

    החלום התגשם בעיכוב קל. אחרי גביע העולם הפך די מתאו לשחקן חשוב בהרכב הנבחרת. למעשה, דווקא ההחלטה השגויה של סאקי לספסל אותו במשחק מול צ'כיה עלתה לאיטלקים בהפסד והדחה בשלב הבתים ביורו 1996. כאשר היה די מתאו על הדשא, ניצחו האזורי את רוסיה, והיו קרובים לעשות זאת גם לגרמניה, אלמלא החמצת הפנדל של ג'אנפרנקו זולה. "סאקי הוא המאמן הכי טוב שהיה לי. למדתי ממנו המון, ואני מצטער שלא יצא לי לעבוד איתו בקבוצה על בסיס יומיומי" אמר לא מכבר די מתאו.

    חולם באנגלית

    ההישג האחרון בקריירה. הגביע האנגלי ב-2000 (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

    אחרי שלוש שנים בעיר הנצח הגיע מפנה חדש בקריירה של האיטלקי. סכסוך עם המאמן זדנק זמאן אילץ את לאציו למכור אותו בקיץ 1996, וצ'לסי של רוד חוליט ניצחה את אינטר ודורטמונד במירוץ אחרי החתמתו תמורת חמישה מיליון ליש"ט. היה זה שיא מועדון מבחינת הכחולים. את האוהדים מהדור הצעיר הנתון הזה עשוי להדהים, אבל בעידן לפני רומן אברמוביץ' הייתה צ'לסי בסך הכל קבוצה מהדרג השני באנגליה, שאפתנית אך לוזרית. במשך 26 שנים לא ראו בסטמפורד ברידג' אף תואר. כאשר די מתאו, שנחשב תחילה לזר לא נוצץ לצידם של ג'אנלוקה ויאלי ופרנק לבף הצרפתי, הכריז: "הגעתי לכאן כדי לזכות בתארים, רצוי כבר העונה", כולם שוב גיחכו. הוא הכריח את כולם לאכול את הכובע, והפך לשחקן דומיננטי ביותר בקבוצה שדהרה לגמר הגביע האנגלי. ואז, נגד מידלסברו, קיבל די מתאו כדור במחצית המגרש שלו, התקדם ושיחרר טיל לרשת. 42 שניות על השעון, היה זה השער המהיר ביותר בתולדות הגמרים בוומבלי. צ'לסי ניצחה 0:2, והבצורת הארוכה הסתיימה. החלום של די מתאו שוב התגשם.

    התנופה לא נעצרה. כעבור שנה הגיע די מתאו שוב לוומבלי, ושוב כבש בניצחון 0:2 על מידלסברו, הפעם בהארכה בגמר גביע הליגה. באותה עונה ליקטה צ'לסי גם את גביע המחזיקות, בעוד די מתאו מצטיין בגמר מול שטוטגרט. במאי 2000 עלתה צ'לסי שוב לגמר הגביע האנגלי, הפעם מול אסטון וילה. גם הפעם היא הניפה את הפרס, אחרי ניצחון 0:1. הכובש? כמובן, היה זה די מתאו שניצל טעות של השוער דייויד ג'יימס. האיצטדיון הלאומי הישן בצפון מערב לונדון תמיד האיר לו פנים. כאשר הוחלט להרוס אותו על מנת לבנות את וומבלי החדש, העיר הכוכב: "חבל מאוד, המקום הזה תמיד הביא לי מזל".

    השער ההוא מול אסטון וילה היה, למרבה הטרגדיה, האחרון בקריירה של די מתאו. בתחילת העונה העוקבת, כשהוא בן 30 בלבד, שבר הקשר את רגלו בשלושה מקומות במשחק זניח בגביע אופ"א, דווקא מול הקבוצה השווייצרית סנט גאלן, ולא שב לשחק. במשך שנה וחצי הוא האמין שיוכל לחזור, אפילו כאשר הרופאים חששו שייאלצו לכרות את הרגל. בסוף הוא הודיע על פרישה בלב כבד, והרגיש שבור. "לא היה פשוט להתגבר על הדיכאון. לקחתי פסק זמן כדי להתנתק מכדורגל" הוא סיפר מאז לא פעם. האיטלקי פנה ללימודי מנהל עסקים, פתח שתי מסעדות, אבל הכמיהה לכדורגל הייתה חזקה ממנו. מהר למדי הוא נרשם לבית הספר למאמנים באנגליה, והכין את עצמו לקריירה מחודשת של מנג'ר.

    חולם ברוסית

    הקריירה של די מתאו לא תלויה בהחלטה שלו. אברמוביץ' (צילום: רויטרס)

    ההזדמנות הראשונה נפלה לידיו ב-2008, כאשר מילטון קיינס דונס מהליגה השלישית הציעה לו את המשרה של פול אינס שעזב לבקלבורן. "הוא היה כה יסודי ורציני, והבנתי שהוא האיש הנכון לתפקיד" אמר היו"ר פיט ווינקלמן, ולא טעה. הקבוצה של די מתאו הפתיעה את כולם, כבשה 83 שערים, סיימה במקום השלישי ופיספסה עליה לליגת המשנה בדו-קרב פנדלים בפלייאוף. ההישג הספיק לווסט ברומיץ' כדי לתת לו את המושכות בקיץ 2009. הקבוצה בדיוק ירדה שוב מהפרמיירליג באופן דרמטי, ומצב הרוח במועדון היה שפוף. די מתאו שיקם את המורל, פתח את העונה עם שישה ניצחונות ושתי תוצאות תיקו בשמונה משחקים, והצעיד את ברומיץ' לעליה קלילה, בסגנון התקפי ושובה עין. עונת הבכורה בפרמיירליג החלה אף היא ברגל ימין, אך רצף תוצאות מאכזבות בינואר 2011 הביא להחלטה נמהרת לפטרו. "יש הפתעות בחיים. תמיד אמרו לי שווסט ברומיץ' לא מפטרת מאמנים, בוודאי לא באמצע העונה, ופתאום זה קרה" אומר די מתאו במבט לאחור.

    בעודו עובד במקומות אחרים, חלם האיטלקי על מקום אחד בלבד. במילטון קיינס דונס, הוא שאל בכל שבוע מה עשתה צ'לסי מיד אחרי שריקת הסיום במשחק קבוצתו. כאשר הגיע עם ווסט ברומיץ' למפגש בסטמפורד ברידג' במחזור הראשון אשתקד, אשר הסתיים בתבוסה 6:0, אמר די מתאו: "אני בא לכאן כמאמן הקבוצה היריבה, ואנסה לחולל סנסציה קטנה, אבל אני חייב להגיד שהלב שלי שייך לצ'לסי, וכך זה יהיה תמיד בגלל השנים הנהדרות שהיו לי שם". כלל לא מפתיע, אם כך, שהוא הסכים מיד להצעה לשמש כעוזרו של וילאש בואש. "תמיד ידעתי שגורלי הוא לשוב לכאן. זו הרגשה נהדרת לחזור אחרי 10 שנים, יש לי המון חברים כאן, וזה הבית השני שלי", אמר.

    מהו הבית הראשון? זו שאלה בהחלט מעניינת. כילד הוא סבל מהצקות בבית הספר בגלל מראהו השחום. "תמיד הייתי זר. בשווייץ אמרו שאני איטלקי, באיטליה הייתי שווייצרי. אני חי 16 שנה באנגליה, אבל גם כאן מחשיבים אותי לזר. אני אדם רב תרבותי, זה בטוח" אומר האיש שנשוי לאנגליה, ואב לשלושה ילדים. אחד נולד ברומא, שניים נוספים בלונדון. אחרים רואים בו זר, הוא מרגיש שייך בכל מקום.

    הקידום בצ'לסי, אחרי פיטוריו של וילאש בואש, הגיע מוקדם מהצפוי, אך אין זה אומר שדי מתאו לא מוכן לכך. אחרי שצבר ניסיון בשלוש ליגות אנגליות תוך שלוש שנים, הוא עומד באור הזרקורים בתפקיד חלומותיו, ומי שקרא שורות אלה כבר יודע – אסור בשום אופן לזלזל בחלומותיו. מרסל דסאי, ששיחק עם די מתאו בצ'לסי בסוף שנות ה-90', משוכנע שהוא ראוי לקבל מינוי קבוע: "הוא תמיד ידע את ייעודו, ורצה להיות מאמן. הוא עובד קשה מאוד, מכיר את המועדון מבפנים, ונגיש לשחקנים. הם נלחמים למענו. אברמוביץ' יכול לעשות מה שבא לו, אבל אני מקווה מאוד שדי מתאו יישאר. תנו לו הזדמנות, והוא יגשים את החזון של צ'לסי".

    הערב, בחצי גמר הגביע מול טוטנהאם, נדע אם גם וומבלי החדש מביא לדי מתאו מזל. ביום רביעי מצפה לו מפגש טעון בחצי גמר ליגת האלופות מול ברצלונה, אותה הכתיר האיטלקי עצמו לאחת הטובות בהיסטוריה כבר ב-2009. זה השבוע הגדול בחייו כמנג'ר. אם יעבור אותו בהצלחה, הוא יהפוך למועמד הטבעי לשמור על מקומו בצ'לסי בעונה הבאה. אבל גם אם זה לא יקרה, ראוי די מתאו להערכה עצומה. צפויה לו קריירה נהדרת כמנג'ר ללא קשר להחלטתו של הבוס הרוסי.

    השבוע הגדול בחייו מתחיל. די מתאו עם השחקנים (צילום: AP)

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully