פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        תהיה כן, קני

        קני דלגליש מתעקש שזכיה בגביע תציל את העונה של ליברפול, המספרים מראים אחרת. מדור משחקי סופ"ש מתכונן לגמר הגביע האנגלי, מצדיע לבלם הטוב בעולם ומזהיר את מאמן מילאן

        קפטן העונה (ניוקאסל – מנצ'סטר סיטי, ראשון, 15.30, ספורט1 ו-HD)

        השער במשחק העונה מול יונייטד עשה צדק עם השחקן החשוב ביותר של מנצ'סטר סיטי – הקפטן שלה. וינסנט קומפאני הוא המנהיג האולטימטיבי, האיש שמחדיר ביטחון בחבריו, זה שכולם מקשיבים לו בחדר ההלבשה. הבלגי בסך הכל בן 26, אבל מאחוריו כמעט עשור של ניסיון ברמות הגבוהות. בעונת הבכורה במדי אנדרלכט, בהיותו בן 17, הוא זכה בתואר השחקן המצטיין בליגה והצעיד את קבוצתו לאליפות. קומפאני הגיע לסיטי בקיץ 2008 מהמבורג על תקן שחקן מוכשר מאוד שנוטה להיפצע, וזו כנראה הסיבה למחירו הנמוך, כ-6 מיליון ליש"ט. במונחים של עלות-תועלת, מדובר באחת העסקאות הטובות ביותר אי פעם.

        לא לחינם בחרו השחקנים בקומפאני לשחקן העונה שלהם אשתקד, בעוד רוברטו מנצ'יני מכתיר אותו לאחד הבלמים הטובים בעולם. העונה התקדם הבלגי אפילו יותר, אבל חייבים להעריך אותו לא רק על התרומה נטו על הדשא. מדובר באדם אינטליגנטי, שמשלים בימים אלה תואר במנהל עסקים, אשר יודע להוביל את השחקנים אחריו. בראיונותיו מדגיש תמיד קומפאני את הרוח הקבוצתית ומשבח את כוכבי סיטי. לפני הדרבי, למשל, הצהיר הקפטן: "קרלוס טבס עולה לכל משחק כאילו זה הקרב החשוב בחייו. הוא תמיד מספק את הסחורה". אפילו את האירועים השליליים הוא יודע לתעל למסלול הנכון. אחרי ההרחקה בתחילת משחק הגביע מול יונייטד בינואר, בגין תיקול על נאני, זכה קומפאני לביקורת. הוא המתין עד אחרי הדיון בערעורו, ואז פרסם בעמודו הפופולרי בפייסבוק הערה תחת הכותרת: "עת להרהורים", בה הביע ספקות בנוגע לנכונות הענישה המחמירה על פעולות מסוכנות בפוטנציה שלא הסתיימו בעבירות של ממש. "שחקנים ומאמנים מצפים משופטים לשלוף יותר כרטיסים אדומים מהסיבות הלא נכונות" כתב קומפאני והמשיך לשטוח את מחשבותיו בנושא, תוך שהוא מדגיש: "אני לא מדבר בשם המועדון, וגם לא מגן על עצמי, אלא מביע דאגה כנה לכיוון התפתחות המשחק".

        ביום ראשון מצפה לקומפאני המשימה הקשה האחרונה של העונה – לעצור את פאפיס סיסה ואת דמבה בה בחוד של ניוקאסל. מנצ'יני ממשיך לטעון שיונייטד פייבוריטית לתואר, אולם את הבלגי זה לא מעניין. כמי שאמר תמיד: "אני לא משתתף במשחקים הפסיכולוגיים. אני שם נעליים ויוצא לשחק", הוא מרגיש את התהילה מתקרבת. סיטי בהחלט יכולה לאבד נקודות ולהפסיד את האליפות הראשונה מאז 1968, אבל זה בטוח לא יהיה באשמתו של הקפטן.

        שחקן מנצ'סטר סיטי וינסנט קומפאני (GettyImages)
        תורם הרבה, ולא רק על המגרש. קומפאני (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        קרב הירידה הפיקנטי (הרטה ברלין – הופנהיים, קלן – באיירן מינכן, שבת, 16.30)

        המצב בתחתית לפני מחזור הנעילה בבונדסליגה פשוט. קלן מדורגת במקום ה-16 המוביל לפלייאוף (כנראה מול פורטונה דיסלדורף), והיא מקדימה את הרטה בשתי נקודות, בעוד לברלינאים הפרש שערים עדיף. הרטה זקוקה, אם כך, לניצחון על הופנהיים, ואז גם תיקו של קלן מול באיירן לא יציל אותה מירידה אוטומטית. את המשחקים ילוו שלל הפרטים הפיקנטיים, ובראשם שובו של מרקוס באבל לברלין כמאמן הופנהיים.

        באבל הוא זה שהעלה את הרטה אשתקד, והוא בנה בברלין קבוצה תוססת וחצופה. הרטה היא היחידה שניצחה העונה בדורטמונד, ובסיבוב הראשון היא ממש לא נראתה כמועמדת לירידה. לפני פגרת החורף היא היתה במקום ה-11, אלא שבשלהי 2011 פרץ סכסוך קשה בין באבל למנכ"ל מיכאל פרץ. המאמן הודיע כי לא יאריך את חוזהו בסיום העונה. פרץ טען כי לא קיבל עדכון על כך בזמן, ולכן אינו יכול לסמוך יותר על באבל – ופיטר אותו. מיכאל סקיבה, שגויס בדרך ביזארית, לא הפסיק להפסיד ודירדר את הקבוצה מתחת לקו האדום, וגם אוטו רהאגל ממש לא הושיע. ההנהלה קיבלה את עונשה הראוי, וכעת מגיע באבל בכבודו ובעצמו כדי לתקוע את המסמר האחרון בארונה של הרטה.

        אלא שזה ממש לא הסוף. מכירתו של לוקאס פודולסקי לארסנל אושרה השבוע באופן רשמי, ואם קלן תרד יהיה זה משחקו האחרון בקבוצתו האהובה. גם ב-2006 הוא עזב את קלן לטובת באיירן כאשר היא ירדה ליגה, רק כדי לשוב כעבור שלוש שנים. האם זה מסמל משהו? פולדי הוא לא יוצא באיירן היחיד שייאבק מול חבריו לשעבר. השוער מיכאל רנסינג היה יורשו המיועד של אוליבר קאן, לפני שנכשל בעידן יורגן קלינסמן ונזרק על ידי לואיס ואן-חאל. האם יימשך שיקומו בליגה השניה? בצד השני, עומד בשער הרטה תומאס קראפט, אשר דווקא קודם על ידי ואן-חאל אשתקד, רק כדי לפנות את מקומו לטובת מנואל נוייר ולעבור להרטה כדי להיות שוער ראשון. האם זה ייגמר בבכי? תוסיפו לכך את העובדה כי יופ היינקס היה ונשאר בליבו איש מנשנגלדבאך, היריבה האיזורית המושבעת ביותר של קלן, ותקבלו תמונה מרהיבה באמת.

        לוקאס פודולסקי שחקן קלן (רויטרס)
        משחק אחרון אי פעם בקבוצה האהובה עליו? פודולסקי (צילום: רויטרס)

        הגביע יציל את קני? (ליברפול – צ'לסי, שבת, 19.15, ספורט1 ו-HD)

        קני דלגליש מנסה לטעון בשבועות האחרונים כי זכיה בשני גביעים תכתיר את העונה של ליברפול למוצלחת. ייתכן שהוא מנסה לשקר לעצמו, אבל את הסובבים הוא לא יוכל לרמות. ארבעה ימים אחרי הגמר בוומבלי, מצפה לאדומים משחק אחרון באנפילד העונה – באופן אירוני למדי אף הוא מול צ'לסי. שלשום העדיף המנג'ר לשלוח הרכב משני למדי בפרמייר-ליג מול פולהאם והפסיד 1:0, תוך שהוא מפגין זלזול מוחלט במצבה של הקבוצה בטבלה. לאוהדים אכפת הרבה יותר ממנו, והסטטיסטיקה שמציגה ליברפול העונה לא פחות ממדהימה.

        לזכותה חמישה ניצחונות בית בלבד בליגה, וצריך להרחיק עד 1949 כדי להיזכר בפעם האחרונה שדבר כזה התרחש. השיא השלילי בעידן פרמייר-ליג עומד על תשעה ניצחונות באנפילד ב-2002/03. יש לה 24 נקודות ביתיות, כאשר השיא השלילי בפרמייר-ליג בעונת 2003/04 הוא 34 נקודות. כוכב העבר ג'ון אולדרידג' קבע נחרצות: "זה בלתי נתפס – העונה הגרועה ביותר באנפילד שראיתי מימיי". בסך הכל לאדומים 49 נקודות, כאשר השיא השלילי בפרמייר-ליג הוא הוא 54, בעונת 1998/99. חמור מכך, אם לא תסיים מתחת למקום השמיני, זה יקרה לראשונה מאז עונת הירידה ב-1954, כאשר דלגליש היה בן שלוש. מובן לחלוטין שזכייה בגביע יכולה להשאיר טעם טוב אחרי עונה סבירה, אם כי גם זה לא תמיד עובד. תשאלו את דלגליש עצמו – האם הניצחון המפואר באחד הגמרים הדרמטיים ביותר אי פעם, 2:3 בדרבי מול אברטון בהארכה ב-20 במאי 1989, משפר את ההרגשה שנותרה אחרי אובדן האליפות לארסנל כעבור שישה ימים בנסיבות דרמטיות אפילו יותר? בכל מקרה, גביע לא מסוגל לרפא את הפצעים אחרי כישלון טוטאלי.

        דבר אחד בטוח – בהצהרותיו בנה המנג'ר הוותיק ציפיות גבוהות מדי לקראת הקרב אליו מגיעה קבוצתו כאנדרדוג, מול שני המומחים הגדולים ביותר לוומבלי. דידייה דרוגבה כבש וניצח כאן בכל שלושה הגמרים של צ'לסי בהם שותף. רוברטו די-מטאו הביא לכחולים שני גביעים כשחקן עם שערים בגמרים, כולל הכיבוש האחרון אי פעם באיצטדיון הישן לפני הריסתו בשנת 2000. ואם השניים ימשיכו את המסורת, הסיכויים של דלגליש לשמור על משרתו לא יהיו גבוהים.

        מאמן ליברפול, קני דלגליש (GettyImages)
        על מי הוא מנסה לעבוד? דלגליש (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        הנדנדה של אלגרי (אינטר – מילאן, ראשון, 21.45, ספורט1 HD וספורט5)

        מסימיליאנו אלגרי יודע היטב עד כמה הפכפכים חייו של מאמן כדורגל. כאשר התחיל את עונת הבכורה שלו בליגה הראשונה, על הספסל של קליארי, עם חמישה הפסדים, הוא נותר בתפקיד רק בגלל שהבעלים מאסימו צ'לינו קבע: "אין מה לעשות, נצטרך לסבול איתו כי הוא הרע במיעוטו". הקבוצה מסרדיניה סיימה במקום השמיני ואלגרי נבחר למאמן העונה.

        שלוש שנים עברו מאז, והנה שוב חווה אלגרי את הנדנדה. רק לפני חודשים ספורים הוא הסתובב במילאנו על תקן גאון, האיש שקטע את רצף האליפויות של אינטר ונמצא בדרך לסקודטו שני רצוף. השבועות האחרונים, במהלכם בזבזו הרוסונרי את היתרון בפסגה הפכו עבורו לגיהנום. "טוטוספורט", העיתון היוצא לאור בטורינו, אשר מזוהה עם יובנטוס ולא ממש מקפיד על דיווחים מהימנים, פצח בקמפיין מתוזמן. הוא דיווח על קרע בלתי ניתן לאיחוי בין אלגרי לסילביו ברלוסקוני וטען כי ימיו על הספסל ספורים. מנגד, "גאזטה דלו ספורט" המילאנזי נחלץ לאחרונה לעזרתו של המאמן. במהלך השבוע טען אלגרי שהוא נחוש להשלים את החוזה עד 2014, וברלוסקוני הרגיע אותו וביקש להתעלם מההמולה התקשורתית. "מאכזב אותי שיש קמפיין נגדנו ברגעים הכי קריטיים של העונה", אמר המאמן.

        אתם יכולים לבחור למי להאמין, אבל דבר אחד בטוח – בדרבי עלולה מילאן לאבד את התואר לטובת הגברת הזקנה באופן רשמי, וזה עשוי להשפיע על ההחלטה בקיץ. גם אם הסיכוי להדביק את יובה קלוש, זקוק אלגרי לנצחון על אינטר כמו אויר לנשימה, כי באופן פרדוקסלי דווקא מעמדו של אנדראה סטרמאצ'וני יציב יותר משלו בימים אלה.

        מסימיליאנו אלגרי מאמן מילאן (רויטרס)
        משחק שהוא הרבה יותר מסתם דרבי, הוא קרב על המשרה. אלגרי (צילום: רויטרס)

        החגיגה של ביגליה (אנדרלכט – ברוז', ראשון, 15.30)

        שלושה מחזורים לסיום, מקדימה אנדרלכט את ברוז' בשבע נקודות, כשגם תיקו יספיק לה כדי לחגוג אליפות מספר 31 בתולדותיה. עבור הקפטן לוקאס ביגליה, יהיה זה תואר שלישי בשש עונותיו במועדון, ולאחרונה החלו סוף-סוף באירופה להבין את הפוטנציאל האדיר שלו. הארגנטיני, שהוזכר לפני שנה כמועמד אפשרי למנצ'סטר יונייטד וכיום מחוזר על ידי ארסנל. גם ליברפול נכנסה לתמונה במטרה למלא את המשבצת שנותרה מיותמת מאז עזיבתם של צ'אבי אלונסו וחבייר מסצ'ראנו. השבוע פורסם לראשונה כי ז'וזה מוריניו בוחן את צירופו של הארגנטיני, אשר ערכו בשוק נאמד בכ-10 מיליון יורו.

        ביגליה, המכונה בבריסל "הנסיך", הוא פליימייקר נסוג שמזכיר בסגנונו את אנדראה פירלו. התקשורת הבלגית מהללת את הספק העבודה שלו, ואת יכולתו לנהל ולשלוט בקצב המשחק. בגיל 26, הקפיצה לליגה גדולה מתבקשת עבורו, ואז יזכה אולי גם לכבוד הראוי לו בנבחרתו הלאומית.

        מתיאס סוארז (ימין) לוקאס ביגליה שחקני אנדרלכט (רויטרס)
        פירלו בסגנון ארגנטיני. לוקאס ביגליה (צילום: רויטרס)

        עוד מאירופה

        אחרי שלוש שנים: ריאל מדריד שוב אלופת ספרד

        מוריניו: "זו האליפות הכי קשה שזכיתי בה"

        המאמן שהיכה שחקן פוטר מפיורנטינה

        מסי שבר עוד שיא כיבושים