גמר סל נשים: בדרך לחילופי שלטון?

בעונה שעברה הגיעה אליצור רמלה למעמד גמר הפלייאוף מול מכבי אשדוד בידיעה שניצחון בסדרה יקנה לה תואר שלישי בעונה אחת, הישג חסר תקדים, שכנראה לא ישוחזר כבר. לאותה סדרה הגיעה רמלה כפייבוריטית גדולה, שמולה קבוצה נחמדה, בתהליכי התקדמות, שניסתה ולא כל כך הצליחה להפריע לזכייה של רמלה. עברה עונה, רמלה ואשדוד שוב מגיעות למעמד השיא של כדורסל הנשים בישראל, אלא שמאז התהפכו היוצרות, וזכייה של אשדוד לא תפתיע איש. לפני פתיחת הסדרה מחר (חמישי, 20:30) קבלו שתי קבוצות בתהליכים שונים לגמרי.

אחת התמונות הזכורות ביותר מעולם הספורט בשנה שעברה הייתה התמונה של שחקניות אליצור רמלה חוזרות מצרפת עם הזכייה ביורוקאפ על כתפי אוהדיהן בנמל התעופה. הקבוצה של עדן ענבר השתעשעה מעט במחשבה ללכת לשחק ביורוליג, אך תקציב המינימום היה רחוק מהשגה, והבעיות הכלכליות שצצו ברמלה במהלך העונה, והפיגור המסוים בתשלום המשכורות, רק העיד שהיורוליג עוד רחוקה מרמלה.

רמלה התייצבה לעונה הנוכחית עם סגל זר שונה לחלוטין, עם כמה בוסמניות מעניינות וזרות כמו טאג' מקוויליאמס-פרנקלין ואמנדה ג'קסון שהיו אמורות לתת לה תפוקה יפה במקומה של ליקו ווילינגהאם. פתיחת העונה בארץ של רמלה, שהייתה הקבוצה היחידה בארץ שנעמדה לצד השחקניות הישראליות במאבק מול מנהלת ליגת הנשים ואיגוד הכדורסל, הייתה סבירה, ולצד ההפסד הטכני בשל אי ההופעה מול הפועל פתח תקווה, וההפסד לאשדוד, רמלה לא מעדה ונשארה צמוד לצמרת.

הזעזוע של רמלה הגיע באמצע העונה סמוך להדחה מהיורוקאפ על ידי קייסרי הטורקית. הקבוצה שחררה את הבוסמניות שלה, החזירה את ליקו ווילינגהאם, צירפה את לינדזי וויזדום וקיבלה קצת לפני זה גם את מיכל אפשטיין שהסתכסכה עם רמת חן. בסגל הנוכחי אמורה הייתה רמלה להיות החזקה בליגה, אלא שאז שי דורון קיבלה הצעה מיקיטינבורג הרוסית, הקבוצה שגם ככה התקשתה לעמוד בחוזה הכבד שלה, לא עמדה בדרכה, וחזרה להיות שווה במקרה הטוב לשאר קבוצות הליגה.

עם הסגל הנוכחי רמלה לא הצליחה גם בגביע המדינה, כשכשלה בהארכה בחצי הגמר מול רמת השרון, והשאירה רק את אליפות המדינה כתואר היחיד שנותר לה עוד לזכות בו. בסיבוב השני התקשתה הקבוצה הרבה יותר מהסיבוב הראשון, כשבשלבים האחרונים של העונה היא מצרפת את אלנה בירד במקומה של וויזדום שלא הרשימה.

מסביב לרמלה מדברים על כך שבעונה הבאה ינסו שוב לבנות קבוצה חזקה כדי לרוץ בצמרת, אך יודעים שהסיכוי להשאיר את הבסיס שהוביל אותה לזכייה בטרבל, שי דורון, לייני סלווין, טנישה רייט וליקו ווילינגהאם, הוא אינו גבוה בשל העלות הכספית הלא מבוטלת, ועם הידיעה הזאת תתייצב הקבוצה בניסיון להציל את העונה הלא מוצלחת שלה.

לפני שנתיים הגיעה לראשונה מכבי אשדוד לגמר הפלייאוף והפסידה לרמת השרון. בעונה שעברה הגיעה הקבוצה, הפעם עם עדני דגן בעונתו הראשונה בקבוצה, לגמר בצורה מפתיעה אחרי שהדהימה את רמת השרון בחצי הגמר, והפסידה לרמלה בגמר בצורה חלקה. השנה רושמת הקבוצה הופעה שלישית ברציפות בגמר, והפעם אחרי שהייתה אנדרדוג מובהק בשתי הסדרות הקודמות, מגיעה עם הרגשה שזאת ההזדמנות לעשות הישג גדול.

אשדוד היא קבוצה שיותר דומה לרמת השרון מאשר לרמלה בצורת הבנייה שלה. בניגוד לרמלה, שכלל לא מחזיקה קבוצת נערות בליגה הבכירה, אשדוד מחזיקה קבוצת נערות מצליחה, שאף שלחה העונה שתי שחקניות לסגל הבוגרות, ועוד שחקנית אחת שתצא בעונה הבאה לשחק במכללות, מאי דיין. בתחילת הדרך מי שהיה מעורב מאוד בבניית הקבוצה היה מנכ"ל קבוצת הגברים של אשדוד, אלון בן זקן, ששימש כמנכ"ל קבוצת הנשים, אך כעת את הקבוצה מחזיקה יושבת הראש טלי קריאף, לצד המאמן עדני דגן.

אשדוד השתתפה הראשונה ביורוקאפ, ולמרות שלא הצליחה במיוחד במפעל, הניסיון שלה כלל לא פגע בריצה של הקבוצה בליגה, ומתחילת העונה התמקמה הקבוצה הדרומית בראשות הטבלה. היתרון הגדול של אשדוד הוא בזרות המצוינות, אשלי שילדס, פלנט פירסון, בריטני דנסון ותמרה יאנג שהייתה החיזוק היחיד שהביאה הקבוצה במהלך העונה, ולצידן שלוש ישראליות מובילות, נעמי קולודני המנוסה, מירב דורי שמתאוששת מפציעה ובראשידה אלוהים, המתאזרחת שמשחקת מספר שנים בישראל. את הסגל משלימה אורטל אורן שנותנת דקות מנוחה קריטיות לגארדיות.

ההרגשה באשדוד לקראת סדרת הגמר היא שדווקא השנה ניתן להכנס למועדון הגדולות של כדורסל הנשים הישראלי ולזכות באליפות היסטורית, בתקציב שהוא כמעט חצי מזה של רמלה, ולהפוך את המועדון של מכבי אשדוד לאחד הגדולים בישראל. כדורסל הנשים הישראלי מלא בשושלות שהחזיקו מעמד, ומאז עונת 1997/8, רק פעם אחת האליפות לא הלכה לאליצור רמלה או רמת השרון, כשהפועל תל אביב ניצלה את העדרותה של רמלה מהליגה הראשונה כדי לקחת אליפות ב-2006. באשדוד יודעים שהן נמצאות שם כבר מספיק שנים כדי להפוך לצלע שלישית במאבק, והשנה זאת עשויה להיות השנה שלהן.

מבחינה קבוצתית אין ספק כי מכבי אשדוד עדיפה בהרבה על רמלה, שהיא קבוצה שתלויה רבות בכוכבות שלה – לייני סלווין, טנישה רייט וליקו ווילינגהאם. מנגד באשדוד גם יום לא טוב של אחת הזרות יכול להוביל לניצחון, שכן המערך הקבוצתי של עדני דגן והסגנון ההגנתי של הקבוצה, שספגה העונה את מספר הנקודות הנמוך בליגת העל לנשים, הופך את אשדוד לחסינה מהופעה רעה כמעט.

מבחינת כישרון, באשדוד יודעות השחקניות שרמלה עדיפות, ושאם יצליחו להעלות את הרמה שהציגו בתקופה האחרונה, ובעיקר בסדרה מול רמת השרון שלא התעלתה לרמה מקצועית גבוהה אלא פשוט הייתה מותחת, תוכל רמלה לשחזר את ההישג של שנה שעברה ולרשום אליפות שנייה ברציפות.

תחזית: אין ספק שמה שיכריע את הסדרה זאת ההגנה של אשדוד מול הכוכבות של רמלה, שינסו להוכיח שהכישרון שלהן מספיק גדול כדי לקחת אליפות. אשדוד כבר ניצחה את רמלה פעמיים העונה, אבל הקבוצה של עדן ענבר מנוסה מאוד במעמדים הללו, ויש משמעות גדולה לניסיון בסדרות גמר. ההרגשה היא שמדובר באחת מסדרות הגמר השקולות אי פעם, והביתיות היא זאת שתכריע, 2:3 אשדוד, ואליפות היסטורית בעיר.

שתי הקבוצות קיימו מסיבת עיתונאים חגיגית לקראת הגמר

כדורסל נשים בוואלה! ספורט