פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        משקשקים מול הגדולות

        חולון נבהלת ממשחקים גדולים, אשקלון ואשדוד חלשות, שלושתן עוד עשויות לככב בפיינל פור. אור שקדי מסכם עוד מחזור מייאש

        1. העונה של חולון על קו פרשת דרכים

        במהלך החלק הראשון של העונה השאירה הפועל חולון רושם רציני על ליגת העל. היא הראתה שהיא לא מפחדת מהקבוצות הגדולות, התחברה בצורה נהדרת, ודהרה כל הדרך לחצי גמר הגביע. החלק השני החל לא מזמן, חלק המאני טיים. חולון מתמודדת לא רק מול הקבוצות הגדולות, אלא גם עם העובדה שמורן רוט שחוזר מפציעה, והאמת? הקבוצה של דן שמיר כבר לא נראית כזאת מרשימה. ניצחון אחד בבית העליון מתוך ארבעה משחקים הרחיק אותה מסיכוי אמיתי להגיע ממש רחוק העונה, כשגם היכולת לא מלהיבה.

        רק אחרי ההפסד של חולון להפועל ירושלים ניתן היה להבין עד כמה הסטיגמה שנוצרה לקבוצה של דן שמיר הייתה קצת מוגזמת. חולון ניצחה עד כה העונה בליגה 13 משחקים, מתוכם רק ארבעה מול הקבוצות שבבית העליון, ורק פעמיים מאז הסיבוב הראשון. מול הקבוצות הקטנות של הליגה שמטה חולון משחק אחד מתוך עשרה, מול מ.כ הבקעה במחזור השני, ואין ספק שהוכיחה שהיא גדולה על הקטנות, שפשוט עשו במכנסיים באולם הפחים, אבל מול הגדולות? חולון פשוט לא מצליחה לעשות את הצעד קדימה.

        המאני טיים של חולון יתחיל ביום ראשון הבא, בסדרת הפלייאוף, כנראה מול הפועל ירושלים, שכבר הוכיחה שהיא מסוגלת לנצח בפחים. הבעיה של חולון היא שלמרות הקהל הנפלא שלה, היא פשוט לא מצליחה לנצל את האנרגיות האלה לכדי ניצחונות משמעותיים. כאן יגיע המבחן של דן שמיר, אותו מאמן שכשל בעונה שעברה להעפיל לפיינל פור עם יתרון ביתיות. אם יצליח שמיר למצוא פתרון לנפילה מול הגדולות, העונה של חולון תיזכר כאחת הגדולות. אחרת זה ייגמר בתחושת החמצה, של קבוצה שלא מיצתה את עצמה.

        2. אל תחרבו את המשחק

        קשה להשיג קונצנזוס בקרב אוהדי הספורט של קבוצות יריבות. על כל החלטה של מאמן או מהלך של שחקן אפשר לשמוע דעות נפרדות. אבל נדמה שאם יש קונצנזוס אחד בקרב הקהל הישראלי, זה שהשופטים בארץ פשוט לא ברמה מספקת, ומנהלים את המשחק בצורה רעה. אחד מתצוגות השיפוט הרעות של השנה, לשני הצדדים חובה לציין, הייתה במשחק בין גלבוע/גליל למכבי ראשון לציון. שתי שריקות לעבירה בלתי ספורטיבית לחובת גלבוע היו הזויות לחלוטין, ואליהן התווספו סדרת שריקות תמוהה לשני הצדדים ברבע האחרון.

        מתחילת העונה מנסים מאמני ליגת העל לא לדבר על השיפוט, למרות שעל הפרקט הם משתוללים מההחלטות של אנשי המשרוקית. "מה רוצים שאני אהיה, השה התמים של הענף?", אומר אחד הבכירים בענף, "הרי ברור שאם אני אשב במסיבת עיתונאים אחרי המשחק ואגיד השופט הזה והזה הוא לא מספיק טוב, או ש'השופטים היום גמרו אותנו', זה יחזור אליי במכה חזקה פי שניים. בפעם הראשונה השופט הזה יגמור לי את המשחק הבא, בפעם השנייה אני אקבל עונש מהאיגוד או מנהלת הליגה על ההתבטאות. מעדיפים לשקר".

        אין אופציה אמיתית לתקן את המצב, חוץ מלדאוג שבמשחקים הגורליים ישפטו השופטים הנכונים. כל אותם שופטים צעירים, שמקבלים הזדמנות העונה, לא יכולים לשפוט במשחקים הקריטיים, וזה הזמן של השופטים הבכירים, של משה ביטון, ירון זריף, ספי שמש, יערי רייניש, עומר אסתרון, גילי כהן וגילי עובד, לתת את הטון בליגה ולגרום שמהמשחקים נזכור את השחקנים ולא את החלטות השיפוט ההזויות.

        3. אשקלון בפירוק טוטאלי

        מי שציפה מעירוני אשקלון לבוא ולהילחם על כבודה מול הפועל ירושלים, לא באמת יודע מה קורה בקבוצה מהדרום. במהלך כל השבוע הגיעו סיפורים על אימונים כבויים, שחקנים זרים שלא בדיוק רוצים לשחק, הפציעה של רביב לימונד באימון המסכם, וצוות מקצועי שמיואש מהמצב. אם הפועל ירושלים הייתה מפוקסת במחצית הראשונה, ההפרש היה כבר אז עומד על 20 נקודות, ובסיום מתקרב לכפול מזה, אבל אשקלון יצאה די בזול בסיומו של המשחק.

        הכתובת להידרדרות הטוטאלית של אשקלון הייתה על הקיר. זה התחיל בבניית סגל מחרידה של אריק אלפסי, שלקח יותר מדי שחקנים סוליסטיים לתוך קבוצה אחת. מי שחיבר ביניהם במקרה היה ריימר מורגן, שנפל לאלפסי ליד בתחילת העונה, והניצחונות התחילו להגיע. אבל אז מורגן נפצע, אלפסי הביא שחקן שלא בדיוק יודע להיות שחקן משלים, והתשובה? שישה הפסדים רצופים, משחקים מביכים, וקהל שמצביע ברגליים ומדיר את רגליו מהאולם העירוני, או מקלל כבר בסיום הרבע הראשון.

        אלא שבליגת העל 2012, אשקלון, שמי שהספיק לשכוח הייתה אמורה לשחק העונה בליגה הלאומית, יכולה עוד לסיים את העונה בפיינל פור. כל מה שהיא צריכה בזכות השיטה המצחיקה, זה לבוא לסדרה מול הקבוצה שתסיים במקום השלישי, לגנוב משחק חוץ אחד, לשמור על הבית, ולהגיע לפיינל פור. האמת, ביכולת הנוכחית של אשקלון, קבוצה שבורה מבפנים, זה בלתי אפשרי בכלל לחשוב על סיטואציה כזאת, אבל דברים מוזרים יותר קרו.

        4. ירידת מתח באשדוד

        שני ההפסדים האחרונים של מכבי אשדוד נבעו מירידת מתח, כך ניסה להסביר מאמן הקבוצה עופר ברקוביץ' בסיום התבוסה מול מ.כ הבקעה. אפשר להבין את הטענה הבסיסית של ברקוביץ'. הקבוצה שלו הבטיחה את המקום השביעי כבר אחרי משחק אחד בבית התחתון, וכעת מעבירה את הזמן עד הסדרה מול גלבוע/גליל, כשהקבוצות שממול נלחמות על הכניסה לרבע גמר הפלייאוף, ובספורט בדרך כלל מי שצריכה ורוצה את המשחק יותר, היא גם זאת שתשיג את זה בסוף.

        אלא שהטענה הזאת היא בעיה מנטאלית חמורה שבאשדוד צריכים להיות מודאגים ממנה מאוד. בקבוצה דיברו במהלך המחזורים האחרונים בסיבוב השני כי אם יגיעו לבית התחתון, יוכלו להיות פחות עייפים לקראת הפלייאוף ויותר לעבוד על דברים חדשים. בפועל אשדוד פשוט משחקת כדורסל לא טוב כבר שלושה שבועות, כולל בניצחון על מכבי חיפה. השחקנים שלה לא מצליחים לשדר אנרגיות כמו שהם אמורים לעשות, והם עשויים להגיע לסדרה עם רצף הפסדים מדאיג.

        בעולם נורמלי אשדוד הייתה מגיעה למשחקים מול נתניה והבקעה בטירוף להוכיח שהם באמת מעל הקבוצות הללו ושייכים לבית העליון. הזרים של הקבוצה היו רושמים הצגות מרשימות בשביל להוכיח שהם באים לכל משחק לעבוד, ותרגילים חדשים היו מתורגלים בצורה יותר חופשית, שכן בכל זאת אין משמעות אמיתית למשחקים. אלא שרוב הדברים לא קורים, אשדוד פוגעת בעצמה עם ההפסדים המביכים הללו, ומהקבוצה שאף אחד לא רצה לפגוע ברבע גמר הפלייאוף נשארה קבוצה נחמדה, שככה לא תהיה בפיינל פור.

        5. כשאין על מה לשחק, משחקים עוד

        אחרי הניצחון של מכבי אשדוד על מכבי חיפה לפני שבועיים, התקיימה שיחה בין ראשי קבוצות התחתית שראו מול עיניהם את הסיטואציה בה חיפה תסיים את הסיבוב השני ללא סיכוי לעלות מעל המקום האחרון במשחקי הדירוג על מקומות 9-11. למקומות 9 ו-10 בליגת העל אין משמעות אמיתית, והמשמעות של מקום אחרון הוא תשלום קנס כספי למנהלת בסוף העונה על מנת לקנות את מקומך בעונה הבאה. ראשי הקבוצות הגיעו למסקנה שאם אין בשביל מה באמת לשחק, לא צריך לשחק.

        אלא שמנהלת הליגה החליטה אחרת. למרות שהקבוצות העבירו מסרים על כך שהן מעוניינות לבטל את המשחקים ואת משחקי הדירוג על מקומות 9 עד 11. המשחק המשמים שראינו בין בני השרון/הרצליה למכבי חיפה ייערך שוב, וכך גם משחק בין המפסידה בין ברק נתניה למ.כ הבקעה, במשחק הגורלי שייערך ביניהן ביום חמישי, לבין שתי האחרונות. אין ספק שהחשק שיהיה לקבוצות לשחק את המשחקים הללו הוא רב, ועוד יותר העניין שהמשחקים הללו יעוררו. אז למרות שלחיפה יש עוד סיכוי תיאורטי להישאר, זה עדיין נראה קלוש, אבל ככה זה בליגת העל, כשהמשחקים לא מעניינים אף אחד, ואין להם משמעות, מתעקשים לשחק אותם.

        המדדים:

        המצטיינים:
        1. בריאן רנדל – הפועל ירושלים
        2. טיילר ווילקרסון – מכבי חיפה
        3. ליאור אליהו – מכבי תל אביב
        4. איתי גרינבוים – מ.כ הבקעה
        5. וויליאם האצ'ר – הפועל גלבוע/גליל עליון

        הצעירים או שחקני השנה הראשונה המצטיינים:
        1. שלומי הרוש – הפועל חולון
        2. רועי איילון – בני השרון/הרצליה
        3. יחזקאל סקוורר – מ.כ הבקעה
        4. דודו שמריז – עירוני אשקלון
        5. אור סולומון – מכבי ראשון לציון

        ציפינו מהם ליותר:
        1. ג'יימי סקין – עירוני אשקלון
        2. אדריאן יוטר – מכבי ראשון לציון
        3. ג'ייסון וויליאמס – בני השרון/הרצליה
        4. רובי בוסטיין – מכבי אשדוד
        5. יוגב אוחיון – מכבי תל אביב