הרחק מהארץ המובטחת: שגרירי הכדורסל במקומות הכי נידחים

הרכז (23, 1.82) שגדל במחלקת הנוער של הפועל ירושלים, פתח את הקריירה הבוגרת שלו במדי הפועל חבל אילות מהליגה הארצית, ובעונת 2009/10 חתם במכבי הוד השרון מהלאומית. אחרי עונה אחת עבר להפועל עפולה, והיה בין השחקנים הטובים בקבוצה. העונה ארז את הפקלאות, וניסה את מזלו בליגה הגרמנית השלישית במדי קבוצת לישר, שהיא קבוצת בת של גיסן מהבונדסליגה.

ספר לנו על ההישגים שלך עד כה בליגה?

למעשה, העונה נגמרה לאחרונה. לצערי סיימנו במקום התשיעי רק בגלל הפרש סלים. מקומות 8 ומעלה משחקות בפלייאוף העליון ו-9 ומטה בפליאוף התחתון. שיחקנו סדרה של הטוב משלושה משחקים וניצחנו 1:2 את הסדרה נגד ברנאו מברלין. מבחינה אישית, הייתה לי עונה טובה, ביססתי את מעמדי בקבוצה ובליגה דיי מהר, והובלתי את הקבוצה כרכז ראשון, ואחד המוציאים לפועל העיקריים (המספרים של אוד: 10 נקודות, 2.9 ריבאונדים ו-1.9 אסיסטים, א.ש).

ספר לנו על הליגה המיוחדת שאתה משחק בה ואיך הגעת אליה?

הליגה שאני משחק בה היא למעשה הליגה השלישית בגרמניה, שנקראת BBL Pro B, הליגה מחולקת לצפון ודרום, כך שבסך הכל יש 25 קבוצות. רוב הקבוצות הן קבוצות בת של קבוצות מהליגה הראשונה. בליגה מותר לרשום עד חמישה זרים כאשר חייבים להיות שלושה גרמנים בכל רגע נתון על המגרש. הרמה של הליגה מאוד מזכירה את הרמה בליגה הלאומית בארץ אבל המבנה והגודל של השחקנים פה הוא מאוד גבוה. בכל קבוצה יש לפחות ארבעה שחקנים מעל שני מטר שיכולים לשחק בעמדות 4 ו-5. כמות הכישרון שיש פה היא אדירה , הכדורסל הגרמני מאוד מתפתח משנה לשנה. לאחר התייעצות עם הסוכן שלי אביעד גרוניך החלטתי לנצל את הדרכון הגרמני שלי וללכת לליגת קיץ של היורובסקט, שם משכתי הרבה עניין וקיבלתי פידבקים ובנוסף נבחרתי למשחק האולסטאר. בעקבות כך קיבלתי כמה הצעות והחלטתי ללכת למקום שיתן לי את הבמה הגדולה ביותר.

הדבר הכי מדהים שאתה יכול לספר על המקום?

האווירה במגרשים, מדהימה כאשר ברוב המגרשים יש למעלה מ-800 צופים בכל משחק, ששותים בירה ואוכלים נקנקיות. במשחקים חשובים ובמגרשים טובים זה יכול להגיע לכמה אלפים. האווירה מאוד מקצוענית, החל מהאימונים, התנאים, והצוות.

הדבר הכי מוזר שאתה יכול לספר על המקום?

המקום שאני גר בו הוא עיירה קטנה לא רחוקה מפרנקפורט, עיירה מאוד יפה עם עיר עתיקה באמצע והרבה טבע ונוף מסביב, המקום ניקרא ליש, ועל שמו הבירה המקומית לישר LICHER שהיא אחת המפורסמות והגדולות בגרמניה ולכן זורמת פה בירה בכל מקום, והאנשים פה מאוד גאים ואוהבים לשתות אותה. לא מומלץ שיתפסו אותך עם בירה אחרת במקרר, ובטח שלא להגיד משהו רע על הבירה המקומית. שתייה של הבירה מבקבוק או מהכוס הלא נכונה תיחשב חוסר כבוד לבירה ולמקום, ואנשים יכולים מאוד לכעוס בגלל זה .

חוויה? קידום מקצועי? או רק כסף?

המעבר שלי לפה נבע אך ורק מהרצון להתקדם בכדורסל , להשתפר ולמצוא במה שתיתן לי לשחק ומקום שיעריך את היכולות שלי. רציתי לשחק בקבוצה שמצפה ממני להוביל ולהנהיג , כמו שמצפים משחקן זר, לחיות ולנשום רק כדורסל, לעבוד קשה ולהשתפר .

לא עדיף לחזור לארץ?

אני אשמח לחזור לשחק בארץ אצל מאמן שיתן לי את הבמה, ואת התנאים להצליח.

לברון (27, 1.92), בוגר מחלקת הנוער של הפועל גליל עליון, עלה לבוגרים של הפועל צפת ושיחק בקבוצה ארבע עונות כשהוא השחקן המוביל של הקבוצה. לאחר עונה טובה בהפועל קצרין, קיבל לברון הזדמנות בהפועל תל אביב בלאומית, לאחר שירדה מליגת העל, וירד איתה לארצית. לאחר אותה עונה עבר בתחילת עונת 2008/9 לגוטה הגרמנית מהליגה הרביעית, בזכות הדרכון הגרמני שלו, ובעונה לאחר מכן חתם במכבי פרנקפורט, בה הוא משחק עד היום.

ספר לנו על ההישגים שלך עד כה בליגה?

אני בעונה השלישית שלי בקבוצה. לצערי, בישראל מעולם לא שחקתי באותה קבוצה במשך שלוש עונות, שזה הישג מיוחד מאוד בשבילי. בכל עונה כאן הרגשתי כמה אני מתקדם ומתבגר על המגרש ומחוצה לו, זה נתן לי דחיפה ומוטיבציה להישאר לעוד עונה ולהוביל קבוצה הרחק מהסביבה הטבעית והתומכת בבית. השנה התמזל מזלי והקבוצה החתימה עוד שחקן אמריקאי, שיחד איתו הצלחנו להתגבר על עזיבה של מספר שחקנים בכירים. למרות שהקבוצה הייתה מאוד צעירה ולא מנוסה, הצלחנו להשאיר אותה בליגה.

ספר לנו על הליגה המיוחדת שאתה משחק בה ואיך הגעת אליה?

בעונת 2008 לאחר שקבלתי אזרחות גרמנית חתמתי בקבוצה בשם "גוטה" , עיר קטנה במזרח גרמניה, לצערי נפצעתי כבר באימוני טרום העונה. בהמשך נוצר קשר עם החבר'ה היהודים שמשחקים בנבחרת גרמניה למכבייה, ובקיץ 2009 שחקתי במכבייה ה- 18 שהתקיימה בישראל במדי נבחרת גרמניה. דבר הוביל לדבר, ולאחר המכבייה מצאתי את עצמי במכבי פרנקפורט. אלון שטיין, ששיחק בעבר בגרמניה, הכיר את הקבוצה והמליץ לי עליה בחום. היה חשוב למועדון יהודי, שבו לא משחקים שחקנים יהודים בקבוצה הבוגרת, לקבל ייצוג של שחקן ישראלי וליצור יותר הזדהות עם הילדים ממחלקת הנוער ועם כלל הקהילה היהודית בפרנקפורט.

מבחינת רמה, קשה מאוד להשוות לליגות בישראל, מדינה של 80 מיליון תושבים מפעילה 12 ליגות שמחולקות לאזורים רבים. בישראל יש חמש ליגות בלבד, כך שכמות השחקנים הטובים בגרמניה מתחלקת ליותר ליגות והרמה בליגות הנמוכות מאוד גבוהה. בעונה שעברה שיחקו בקבוצה שלי לא פחות משבעה שחקנים מעל שני מטר. שיחקתי במהלך שלוש העונות תחת מאמן ממוצא סרבי שאצלו משמעת ומקצוענות הן מעל הכול. אסור לדבר או לשבת במהלך האימון, עוד לפני שאתה מספיק לסגור את הפקק של הבקבוק בהפסקת השתייה הוא כבר לוקח לך זמנים ותוך 10 שניות ואתה חייב לחזור לעיגול האמצע בספרינט. האימונים אינטנסיביים בצורה בלתי רגילה, ואם אתה לא מוכן ב-100% גופנית ומנטלית עדיף שלא תגיע לאימון כי אתה עלול לקרוס.

הדבר הכי מדהים שאתה יכול לספר על המקום?

לחיות שלוש שנים בעיר כמו פרנקפורט זה תענוג אמיתי. מרכז אירופה, עיר גדולה שמלאה בסטודנטים, חיי לילה עשירים, נהר המיין ורחוב שופינג שהוא אחד הפופולאריים בגרמניה. הקבוצה שכרה לי דירה במרכז העיר עם נוף יפה במיוחד. לא אשכח משחק חוץ בעונה הראשונה שלי בגרמניה, שיחקנו בכפר קטן של 2,100 תושבים, ולמשחק הגיעו לא פחות מ-1,200 צופים. כשעה לפני המשחק כבר חצי כפר לוגם חביות בירה עוד לפני שהקבוצות עולות לחימום. בסיום המשחקים כאן הקהל לא ממהר לחניה, ומקפיד להישאר עם השחקנים, לאכול ולשתות בירות. בנוסף שלל הבלונדיניות ביציעים מוסיפות הרבה צבע ויופי לאווירה וכל משחק הוא חוויה וכיף גדול.

הדבר הכי מוזר שאתה יכול לספר על המקום?

מגרש האימונים של הקבוצה נמצא בקומפלקס של הקהילה היהודית, הכולל גן ילדים, מסעדה כשרה ואולם אירועים. כדי להיכנס לאימון צריכים לעבור שער חשמלי ומספר דלתות משוריינות, את פניך יקבלו בחורים ישראלים יוצאי יחידות קרביות שעובדים כמאבטחים של הקהילה היהודית, ואם תעבור בשלום את מסדר הזיהוי תעלה במעלית לאולם הכדורסל.

חוויה? קידום מקצועי? או רק כסף?

סיפור האהבה עם אירופה התחיל עוד בטיול משפחתי לפני תקופת הצבא. כבר אז ידעתי שאחזור באיזשהו שלב. כשהתנאים הבשילו וקיבלתי אזרחות גרמנית, זה היה רק עניין של זמן עד שאצא למסע. לאחר הקדנציה הקצרה במזרח גרמניה היה חשוב לי לחזור ולהוכיח לעצמי שאני יכול להוביל קבוצה, להיות עצמאי רחוק מהסביבה הטבעית שלי, להתגבר על הקשיים לבד ולעצב את עצמי כאדם וכשחקן כדורסל.

לא עדיף לחזור לארץ?

זה בהחלט עומד על הפרק, אני שחקן בשל ומנוסה יותר, שיפרתי המון אלמנטים במשחק, למדתי המון מהמאמן שלי. חדר הכושר הפך להיות ביתי השני, הקדשתי לנושא הפיזי המון תשומת לב ושעות רבות להתאים את הגוף להתמודדות עם שחקנים מאוד פיזיים ואתלטיים, ואני מקווה להשתלב בעונה הבאה בקבוצה ישראלית. היום אני יודע איך מרגיש שחקן זר שמגיע למדינה זרה ומה צריך להעניק לו, על מנת שייתן תוצרת טובה לקבוצה.

ברנדווין (24, 1.88) גדל במחלקת הנוער של בני הרצליה, ובעונת 2006/7 אף עלה לקבוצת הבוגרים של בני השרון, שם לא קיבל הזדמנות אמיתית. ברנדווין ירד ללאומית ושיחק בהצלחה באליצור רמלה, מכבי הוד השרון ואליצור יבנה, כשבתווך הוא משחק תקופה לא רעה בהפועל עפולה בליגת העל. בקיץ האחרון הוציא דרכון פולני ויצא לשחק בקבוצת קוטביצה קולורבזג מהליגה הראשונה בפולין, ועד כה נחשב לסיפור הצלחה גדול.

ספר לנו על ההישגים שלך עד כה בליגה?

השתלבתי בצורה טובה מאוד בקבוצה. אחרי 30 משחקים, כמעט 30 דקות למשחק כשחקן חמישייה, אני יכול להעיד שאני אחד השחקנים היציבים מתחילת השנה. הקבוצה עברה הרבה שינויים, כמו פציעות והחתמות או שחרורים של שחקנים. אני הצלחתי לשמור על יציבות בעזרת הרבה עבודה קשה, בנוסף לשני האימונים היומיים שיש לכולם. למעשה, אני הזר היחיד שהחל את העונה מהאימון הראשון ונשאר עד עכשיו. זה לא מובן מאליו עבורי. זו העונה הראשונה שלי מחוץ לישראל. מבחינתי, ההישג הגדול ביותר שלי הוא ההשתלבות שלי והיציבות לאורך העונה, למרות מכשולים ואתגרים של הסתגלות למדינה חדשה, מזג אוויר שונה מאוד ממה שהייתי רגיל אליו, שפה ועוד כמה דברים. אני מכיר תודה למועדון שנתן לי את ההזדמנות והחתים אותי ובמשך כל העונה המשיך להאמין בי.

ספר לנו על הליגה המיוחדת שאתה משחק בה ואיך הגעת אליה?

הליגה הפולנית היא ליגה בעלייה. מבחינת קבוצות שמשחקות במסגרות אירופאיות, היו בעונה זו את פרוקום גדיניה ששיחקה ביורוליג, טורוף ששיחקה ביורוקאפ ואנוויל ששיחקה ביורוצ'אלנג'. חוץ מהן, יש קבוצות חזקות נוספות שלדעתי מתאימות למסגרות אירופאיות מבחינת הרמה שלהן כמו סופוט, זאסטאל וצ'ארני. בנוסף לקבוצות אלה, ישנן עוד קבוצות תחרותיות ואין משחקים קלים. הרמה טובה, הליגה תחרותית עם מאבק על כל מיקום בטבלה ממאבק על האליפות ועד המקום האחרון.

מבחינת מתקנים, יש כאן מתקנים ברמה גבוהה. יש כאן אולמות חדשים של 13 אלף מושבים, 5,000 מושבים ויש אולמות קטנים יותר, רובם ברמה טובה מאוד. לקבוצות מעטות יש מתקן ברמה לא טובה, אבל הן היוצאות מהכלל. מבחינת קהל, זה משתנה בין הקבוצות. לרוב הקבוצות, כולל שלי, יש קהל חם שממלא את האולם בכל משחק בית. הליגה מסוקרת תקשורתית בצורה רחבה ומתנהלת בצורה מקצוענית גם מההיבט התקשורתי. מסיבות עיתונאים אחרי כל משחק,סיקורים באינטרנט,ראיונות, משחקים בשידור ישיר בטלוויזיה הארצית וברדיו.

אני הגעתי לליגה הפולנית לאחר שהמאמן של הקבוצה צפה בקלטות שלי ממשחקים בליגת הקיץ של גראן קאנריה בספרד, שבה השתתפתי ואף נבחרתי לחמישיית הטורניר, והחליט להחתים אותי. אהבתי את האתגר והחלטתי ללכת על זה.

הדבר הכי מדהים שאתה יכול לספר על המקום?

הדבר המדהים ביותר במקום הזה הוא העובדה שאני גר בדירה 100 מטר מהים, ועדיין לא הייתי בים אפילו פעם אחת בגלל הקור כאן. בחורף היה כל כך קר פה, שבשלב מסוים המטרים הראשונים של הים מהחוף קפאו לכמה שבועות ואנשים פשוט הלכו על שכבות הקרח. אני אישית לא ניסיתי. נראה היה לי מיותר שחתיכת קרח תשבר, ואני אמצא את עצמי בתוך המים בטמפרטורה לא הכי נעימה לשחייה ועוד אפספס אימון בגלל זה.
.
הדבר הכי מוזר שאתה יכול לספר על המקום?

למרות שהטמפרטורה בחוץ בחלקים גדולים מהזמן מתחת לאפס\ לא מוותרים לנו כל שבוע לפחות פעם אחת על כניסה לאמבטיית קרח ופעם בכמה שבועות טיפול בחדר הקפאה- 5 דקות במינוס 12, כשאנחנו לובשים רק כפפות, כובע צמר, בוקסר, גרביים ונעליים מיוחדות. קור מטורף.

חוויה? קידום מקצועי? או רק כסף?

המעבר שלי לליגה בפולין נבע מהרצון שלי לאתגר את עצמי בהתמודדות עם סיטואציה שונה ומורכבת לעומת השגרה של החיים שהיו לי בישראל. ידעתי שאם אתמודד עם הקשיים ולא אוותר, הדבר יתרום לי רבות בפן המנטלי והפיסי ואתחשל. בנוסף, שאפתי לחשיפה ראשונה בבמה אירופאית מכובדת ראשונה, בתקווה שהדבר יגרום לפתיחתן של דלתות נוספות בעתיד. הסיבה העיקרית והחשובה ביותר היא הגשמת חלום.

לא עדיף לחזור לארץ?

אני מרגיש שהעונה הזאת היא רק ההתחלה של קריירה, שאיני יודע עדיין לאן היא תוביל. העונה עוד לא הסתיימה וחשוב לי להישאר מרוכז בכל המשחקים שנותרו ולסיים בצורה הטובה ביותר. בסיום העונה אני אכבד ואשקול כל הצעה שתגיע אלי אם מפולין, מארצות אחרות באירופה או מישראל, ואחליט מה נכון וטוב עבורי.

הפורוורד (22, 2.03) מג'ת סומן כבר בגיל נוער ככוכב מוביל ואף קיבל כתבה כאן בוואלה! ספורט, כשחתם בהפועל גן שמואל. ג'סאר הוא חלק מנבחרת העתודה של שנת 2009 והנבחרת האולימפית של שנת 2011. הוא החליט לנסות להגשים את החלום והלך ללמוד בתיכון אמריקאי, ולאחר מכן הגיע לאוניברסיטת בייקר שמשחקת בליגת ה-NAIA1 הקטנה.

ספר לנו על ההישגים שלך עד כה בליגה?

סיימנו במקום השלישי במחוז שלנו, אך בכל זאת הגענו למשחק הגמר של המחוז, שם הפסדנו. העפלנו לטורניר הארצי של הליגה בפעם הראשונה מאז שנת 1941, אבל הפסדנו בסיבוב הראשון כשרשמתי 14 נקודות ו-11 ריבאונדים. אני מוביל את המחוז בחסימות, ומקום 20 בכל הליגה כולה ב-20.

ספר לנו על הליגה המיוחדת שאתה משחק בה ואיך הגעת אליה?

למחוז שלנו יש רמה נהדרת של כדורסל, שחקנים באים ומשחקים חזק בכל יום, רמת האינטנסיביות והרצינות של העבודה גבוהה בכל משחק. בחרתי בבית ספר הזה מכיוון שהמאמן שגייס ורצה אותי באופן רציני קיבל את העבודה כאן. הוא שיחק תחת רוי וויליאמס בקנזס במשך שנתיים ועבד עם המאמן ביל סלף במשך שמונה שנים. אנחנו מריצים את אותם התרגילים כמו קנזס וצפון קרוליינה, כששניהם בתי ספר שהשם שלהם הולך לפניהם. בבית הספר יש מתקנים ברמה גבוהה, וכל מה שאתלט צריך כדי להצליח ברמה הגבוהה ביותר.

הדבר הכי מדהים שאתה יכול לספר על המקום?

הדבר הכי מדהים הוא המקום עצמו והאוהדים שלנו. הם הולכים אחרינו לכל מקום, וזה משפיע רבות על ההצלחה שלנו וחשוב לי מאוד לייצג את העיר ואת המדינה כולה. בכל משחק הם נכנסים למשחק חזק ומתעסקים בכל מה שקורה מסביב, דרך השופטים וקהל של הקבוצה היריבה, במיוחד במשחקים הגדולים, ככה שזה יקר מפז.

הדבר הכי מוזר שאתה יכול לספר על המקום?

הדבר הכי מוזר בכל האזור כאן ובקמפוס באופן ספציפי זה שהמקום שורץ בסנאים, ובעצם בכל מקום שאתה מסתובב. כדי לשמור ולטפח אותם אנחנו משאירים להם שאריות מהאוכל שלנו וחטיפים והם ישר קופצים על זה. למעשה זה די מצחיק.

חוויה? קידום מקצועי? או רק כסף?

המעבר שלי לכאן היה יותר בנושא של התקדמות בכדורסל, יותר מכל דבר אחר, ועל הדרך לנסות ליהנות מחוויית המשחק בכדורסל מכללות. אני מסתדר בצורה טובה יותר מההתחלה ושיפרתי בצורה ניכרת את המשחק שלי, במיוחד במהלך העונה האחרונה.

לא עדיף לחזור לארץ?

למען האמת, אני חושב שהרצינות בעבודה, המנטאליות הכללית והעבודה הרצינית בכל אימון שיפרה את המשחק שלי והפכה אותי גם לבן אדם קשוח יותר. אני בא לאימון בכל יום כדי להשתפר מהיום הקודם, וזה מה שהופך את החוויה והמקום הזה למיוחד. אבל, אם תבוא הצעה טובה מאוד מקבוצה בישראל שתקרא לי לחזור, אני אחשוב על זה בצורה רצינית. נכון לעכשיו אני נהנה מהתקופה שלי פה.

ומה עובר על שגרירינו בכדורגל?