אם לא יקרה משהו באמת חסר תקדים, אפואל ניקוסיה תיפרד הערב (רביעי) מליגת האלופות לאחר עונה היסטורית מבחינתה ומבחינת המדינה שעמדה מאחוריה. האלופה הקפריסאית היא לא הסנסציה הראשונה שידעה ליגת האלופות במתכונתה הנוכחית (מאז 1992/3), אך האם היא רשמה את ההישג המפתיע מכולן? קבוצות רבות - אם זה מהליגות הבכירות או מליגות זניחות יותר - הצליחו להדהים, לרגש ולסחוף אחריהן את חובבי הכדורגל באירופה. הנה 10 הסנסציות המרגשות והמוצלחות מכולן, על פי הדירוג שלנו. אתם מוזמנים להוסיף דוגמאות נוספות ולדרג בטוקבקים.
10. באזל, 2011/12 - שמינית גמר
לא רק אפואל ניקוסיה הגיעה משום מקום העונה וגרמה לרבים לתפוס את הראש. אלופת שוויץ, שלפני שלוש שנים בעיקר עסקה במזעור נזקים והוציאה ללא הרף כדורים מהרשת בליגת האלופות, נקלעה לבית לא פשוט והצליחה להדיח במפתיע את מנצ'סטר יונייטד הגדולה. באזל חזרה עם 3:3 מחמיא מאולד טראפורד, והגיעה לשיאה עם ניצחון ביתי 1:2 על החבורה של פרגוסון במחזור האחרון, שהבטיח העפלה היסטורית לשלבי הנוקאאוט. אלכסנדר פריי, מרקו שטרלר, שרדאן שאקירי והחברים תפסו את הכותרות בכל אירופה. בזמן שיונייטד אספה את השברים, באזל כבר תכננה להדהים גם את באיירן מינכן, אך הפעם עשתה רק חצי עבודה עם ניצחון 0:1 במשחק הראשון לפני השביעייה שספגה בגומלין. בכל זאת, תיזכר כמלכת הדרמות של העונה בליגת האלופות.
הרגע הזכור: אוהדי מנצ'סטר יונייטד מביטים בהלם לעבר לוח התוצאות לאחר שפריי השלים מהפך באולד טראפורד. למרות השוויון בדקת הסיום, באזל יצאה כמנצחת הגדולה.
9. דינמו קייב, 1997/8 - רבע גמר
ואלרי לובנובסקי המנוח היה הדמות הכי מזוהה עם דינמו קייב. לאורך השנים הוא העמיד לא מעט קבוצות גדולות, כאשר האחרונה המרגשת שהוביל להצלחה הייתה זו של אנדריי שבצ'נקו וסרגיי רברוב בסוף שנות ה-90, אז חזר למועדון לאחר שעבד בנבחרות איחוד האמירויות וכווית. צמד החלוצים הצעיר הפך לאחד הקטלניים ביבשת, דינמו הציגה כדורגל שובה עין וחובבי כדורגל רבים התאהבו בקסם האוקראיני. גם ברצלונה הגדולה נפלה קורבן עם שתי מפלות תוך שבוע בשלב הבתים, שם החומר המקומי של דינמו קייב ניער אבק מהכוכבים היקרים של הבלאוגרנה. המנוע של דינמו שבק חיים ברבע הגמר מול הפיינליסטית יובנטוס, אך עונה לאחר מכן הקבוצה עשתה צעד נוסף קדימה והעפילה לחצי הגמר.
הרגע הזכור: שבצ'נקו מגיע לקאמפ נואו, מספק שלושער בלתי נשכח וזוכה לתשואות מהקהל הקטלאני שחזה בקבוצתו מושפלת 4:0. אחד ממפגני הכוח הגדולים של קבוצת אורחת במקדש של ברצלונה.
8. גלאטסראיי, 2000/1 - רבע גמר
מספר חודשים אחרי שהפכה לאחת משלוש היחידות בהיסטוריה של הכדורגל האירופי שזכו בארבע תארים בעונה, מחזיקת גביע אופ"א חזרה לליגה של הגדולים מוכנה יותר. הכסף הרב שזרם אז בכדורגל הטורקי והיכולת למשוך כוכבים מתבגרים לליגה, איפשרו לגלאטסראיי להתפתח בהדרגה ולהצמיח גם כישרונות מקומיים. אחרי שלוש שנים רצופות בהן דווקא מעידות במשחקי הבית מנעו ממנה לדלג לשלבי הנוקאאוט, גלא הגיעה לליגת האלופות עם הקהל החם שלה שעשה לעצמו שם בשנים הקודמות, ועלי סמי ין געש מדי משחק. אחרי שלב בתים ראשון נוח יחסית, האריות קיבלו הגרלה קשה בשלב הבתים השני עם מילאן, פריס סן ז'רמן ודפורטיבו לה קורוניה, אך ניצחו בכל המשחקים שנערכו באיסטנבול מבלי לספוג שער ועלו יחד עם הספרדים לרבע הגמר. קלאודיו טפארל נעל את השער, גיורגי חאג'י הנהיג את הקישור, מריו ז'ארדל הרעיד רשתות ועל המקהלה ניצח המאמן מירצ'ה לוצ'סקו. בשלב הבא המתינה לה ריאל מדריד, שנוצחה גם היא בעלי סמי ין 3:2 אחרי שהוליכה 0:2, אך תיקנה בגומלין עם 0:3 וכך גם נקמה על ההפסד בסופרקאפ האירופי בתחילת העונה.
הרגע הזכור: ז'ארדל כובש את שער הניצחון במשחק הביתי נגד ריאל בדקה ה-75, והאוהדים באקסטזה אחרי המהפך המזהיר. גם החשמל באצטדיון לא עומד בהתרגשות והאורות כבים, אך העניין מטופל והמשחק נמשך עד החגיגות בסיום.
7. ויאריאל, 2005/6 - חצי גמר
לא מעט קבוצות ספרדיות קטנות הגיעו לליגת האלופות ולא ידעו לשלב בין המפעל האירופי לליגה. זה קרה לבטיס, סלטה ויגו, ריאל סוסיאדד ואחרות, ואפילו לוויאריאל הנוכחית שחוותה קמפיין מביש בשלב הבתים, אך לפני שש שנים הדברים נראו אחרת לגמרי. עונת הבכורה של הצוללת הצהובה בליגת האלופות הייתה הצלחה כבירה. ויאריאל, בהנהגתו של חואן רומן ריקלמה, הדיחה את אברטון בפלייאוף, סיימה פעמיים בתיקו מול מנצ'סטר יונייטד בשלב הבתים וחלפה על פני אינטר ברבע הגמר. אלמלא החטאת הפנדל של ריקלמה בדקת הסיום מול ארסנל, אולי היא הייתה זו שנאבקת מול ברצלונה בגמר בפריס. אותה עונה, בכל מקרה, הפכה את ויאריאל מקבוצה קטנה בפרברי ולנסיה לכוח חדש שיש להתחשב בו.
הרגע הזכור: ריקלמה בועט את הפנדל הדרמטי בגומלין מול ארסנל ונעצר אצל יינס להמאן. "אם לא נגיע לגמר, אף אחד לא יזכור אותנו", אמר הארגנטינאי לפני המשחק. את הפנדל שלו קשה לשכוח.
6. גטבורג, 1994/5 - רבע גמר
תחילת שנות ה-90 - עם האופוריה של יורו 92' הביתי ולפני כניסתו של חוק בוסמן - הייתה שעתו היפה האחרונה של הכדורגל השבדי. כבר יותר מעשור לא הצליחה נציגה שבדית לפלס דרכה לשלב הבתים, אבל בימים ההם הנבחרת פרחה והאלופה גטבורג הייתה ספינת הדגל בליגת האלופות. בעונתה הראשונה במפעל, ב-1992/3, הגיעה גטבורג לשלב הבתים המכריעה וסיימה כסגניתה בבית ב' של מילאן, שהמשיכה לגמר וזכתה בתואר. שנתיים לאחר מכן, הוכיחו השבדים כי לא היה מדובר באירוע מקרי. גטבורג הציגה כדורגל מצוין, הכירה לעולם את יספר בלומקוויסט הצעיר וסיימה ראשונה בבית שכלל את ברצלונה, מנצ'סטר יונייטד וגלאטסראיי. השבדים, שזכו בשנות ה-80 פעמיים בגביע אופ"א, ניצחו את כל משחקי הבית (בעידן של שתי נקודות בלבד לניצחון) ורק שערי חוץ העלו את באיירן מינכן על חשבונם לחצי הגמר וקטעו את המסע החלומי. תומאס ראבלי וסטפן רן נותרו עם המחמאות.
הרגע הזכור: בלומקוויסט כובש, מבשל וסוחט פנדל ב-1:3 המדהים של גטבורג על מנצ'סטר יונייטד. סר אלכס פרגוסון ההמום לא שכח את ההופעה של הקשר השבדי, וב-1998 צירף אותו לשדים האדומים.
5. רוזנבורג, 1996/7 - רבע גמר
כמו שבדיה, גם נורבגיה נהנתה מתקופת זוהר בשנות ה-90, אך לה הייתה נציגה שידעה גם לייצר המשכיות ולהפוך לחברת קבע בליגת האלופות עם שמונה השתתפויות רצופות ו-11 בסך הכל. בהופעתה השנייה בלבד, ב-1996/7, רוזנבורג עשתה חיל. הקבוצה של נילס ארנה אגן הנצחי אמנם הפסידה פעמיים במגרשה הביתי, אולם הדיחה את מילאן עם ניצחון היסטורי בסן סירו והמשיכה למפגש עם ענקית נוספת מארץ המגף, יובנטוס. אחרי 1:1 במשחק הראשון בנורבגיה, הגברת הזקנה ניצחה 0:2 באיטליה והמשיכה עד שלב הגמר, אבל הנורבגים לא שכחו את הרגעים המרגשים ושנה לאחר מכן יצרו אחד נוסף עם ניצחון על ריאל מדריד. גאוות הוויקינגים.
הרגע הזכור: נס מילאנו. הניצחון המדהים 1:2 בסן סירו עדיין נחשב לרגע הגדול ביותר בתולדות המועדון, כאשר תשעה מ-11 שחקני ההרכב של רוזנבורג היו מקומיים ילידי טרונדהיים.
4. פנאתינייקוס, 1995/6 - חצי גמר
26 הופעות במצטבר יש לשלוש הגדולות של הכדורגל היווני בליגת האלופות במתכונתה הנוכחית, אך הזכורה מכולן היא השנייה ברשימה והראשונה בתולדות פנאתינייקוס. הירוקים שובצו לבית א', ממנו נגרעה דינמו קייב שהואשמה בניסיון לשחד שופט במשחק מול פאו, ואחרי הפסד מול המחליפה אלבורג הדנית המשיכו עם חמישה משחקים ללא הפסד ותפסו את ראשות הבית. קשישטוף ואז'יחה הפולני היה האיש הכל יכול בהתקפה, חואן חוסה בורלי הארגנטינאי היה אמון על היצירתיות והיוונים בראשות גאורגיוס גאורגיאדיס לחמו, עקצו והכירו את הרוח המקומית לאורחים מאירופה שגילו כי גם ביוון יש כדורגל. ואז'יחה כיכב גם ברבע הגמר מול לגיה ורשה והבקיע את שער הניצחון באמסטרדם בחצי הגמר נגד אייאקס, אך בגומלין אזל הכוח ליוונים והם נכנעו להצגה של יארי ליטמאנן. אותה קבוצה הולנדית שניצחה את פנאתינייקוס בגמר אליפות אירופה ב-1971, מנעה ממנה לשחזר את הישג השיא חצי יובל מאוחר יותר.
הרגע הזכור: ואז'יחה מקשית מעל אדווין ואן דר סאר את השער האחרון באצטדיון האולימפי באמסטרדם, וקובע 0:1 לפנאתינייקוס שלוש דקות לסיום המשחק. כך נקטע לאייאקס רצף של 20 משחקי בית ללא הפסד באירופה, דווקא במשחק הפרידה לפני המעבר לאמסטרדם ארינה.
3. לברקוזן, 2001/2 - גמר
אחת הקבוצות הלוזריות ביותר בכדורגל האירופי בשני העשורים האחרונים, חתומה גם על אחת העונות הסנסציוניות של ליגת האלופות. ריאל מדריד זכתה בתואר האירופי התשיעי שלה והאחרון לעת עתה, אך הסיפור הגדול עד אותו וולה נדיר של זינדין זידאן (השער הגדול בהיסטוריית המפעל) היה מסע הקסם של לברקוזן. הקבוצה של קלאוס טופמולר עלתה יחד עם ברצלונה בשלב הבתים הראשונה, הדיחה את ארסנל ויובנטוס בשלב הבתים השני והמשיכה להלום באנגליות בקרבות הנוקאאוט. ברבע הגמר היו אלה מיכאל באלאק, דימיטאר ברבאטוב ולוסיו שכבשו ב-2:4 על ליברפול ומחקו הפסד 1:0 במשחק הראשון, ובחצי הגמר שער חוץ של אוליבר נאוביל עשה את ההבדל אחרי שתי תוצאות תיקו מול מנצ'סטר יונייטד. לברקוזן הפכה לראשונה שהעפילה לגמר מבלי להיות אלופה במדינתה קודם לכן. למרות זאת, את העונה בה הייתה לה אפשרות לזכות בטרבל, סיימה לברקוזן האומללה בידיים ריקות. הכל או כלום.
הרגע הזכור: הדמעות של באלאק. האיש הכי מזוהה עם הלוזריות של אותה קבוצה שקיבלה את הכינוי 'נברקוזן'. גם התרופות של באייר לא הועילו.
2. פורטו, 2003/4 - אלופת אירופה
ללא ספק, עונת 2003/4 הייתה העונה הכי בלתי צפויה בעשור האחרון וגם סיפקה את הזוכה המפתיעה האחרונה. בד בבד, זו גם העונה שהפכה את ז'וזה מוריניו ל'מיוחד'. שנה לאחר שזכתה בגביע אופ"א, פורטו טרפה את כל הקלפים גם בליגת האלופות ונתנה דחיפה אדירה לכדורגל הפורטוגלי רגע לפני אירוח יורו 04'. זה היה גמר האלופות הראשון מאז 1991 בו הופיעו שתי קבוצות שאינן משתייכות לארבע הליגות הבכירות. למרות זאת, פורטו הוכיחה שהיא קבוצה אדירה עם 0:3 בגמר על מונאקו וזכייה שנייה בתולדותיה. אחרי שהדיחה בשמינית הגמר את מנצ'סטר יונייטד, ברבע הגמר את ליון ובחצי הגמר הפתעה אחרת בדמות דפורטיבו לה קורוניה, פורטו הציגה גם בגמר את השילוב המושלם בין הטקטיקה והסגנון הפרגמטי של מוריניו, לסטייל הברזילאי של דקו, קרלוס אלברטו ויתר החברים.
הרגע הזכור: מוריניו משתולל משמחה על הקווים באולד טראפורד ורץ כל הדרך לעבר דבוקת השחקנים, לאחר שער השוויון של קושטיניה שהעלה את פורטו לרבע הגמר.
1. אפואל ניקוסיה, 2011/12 - רבע גמר
האלופה הקפריסאית לא זכתה בליגת האלופות כמו פורטו או העפילה לגמר כמו לברקוזן, אך רבע הגמר אליו הגיעה הוא הישג חסר תקדים ביחס לתקציב, לסגל, לניסיון ולמדינה ממנה באה. קפריסין נחשבה עד לא מזמן למדינת כדורגל קיקיונית במושגים אירופים. נבחרת שאף אחד לא סופר, ליגה שאף אחד לא סופר. אחרי שאנורתוזיס פמגוסטה פתחה את הדלת עם טימורי קצבאיה, הגיעה אפואל ניקוסיה והראתה שהקפריסאים הם לא בהכרח אפיזודה חולפת. גם להם יש מה למכור בבמה המרכזית של אירופה. אצטדיון GSP הפך למבצר אמיתי עוד בשלבי המוקדמות, קבוצות מנוסות דוגמת פורטו, זניט סנט פטרסבורג ושחטאר דונייצק הופתעו מרמת האינטנסיביות והמשמעת, ואפואל עשתה היסטוריה עבור מדינה שלמה עם העפלה סנסציונית לשמינית הגמר. ליון שילמה את מחיר הזלזול והודחה גם היא, עד שבאה ריאל מדריד ותחמה את הגבול. עם הגרלה אחרת, מי יודע? אולי האגדה הייתה נמשכת.
הרגע הזכור: השוער דיוניסיס חיוטיס עוצר שני פנדלים בדו קרב מול ליון, הופך לגיבור הגדול של הקבוצה וחוגג בניקוסיה עם דגל יוון.
