אין אין מסיבה

ערב המחזור:

1.הפועל כפר סבא -60 נקודות
2. מכבי הרצליה – 59 נקודות
3. בני יהודה – 58 נקודות

אחד ממחזורי הסיום הכי דרמטיים בליגה הלאומית אי פעם. הפועל רמת גן, שחייבת ניצחון בשביל לשרוד בליגה, מארחת במחזור הסיום את מכבי הרצליה, שחייבת ניצחון כדי להבטיח עלייה לליגת העל. במקביל, יוצאת בני יהודה מהמקום השלישי למשחק חוץ קל מול אחי נצרת שכבר איבדה עניין בליגה. 4,000 צופים נדחסו במכתש המיתולוגי בגבעתיים, כ-1,000 מתוכם אוהדי בני יהודה שהגיעו לתמוך בהפועל רמת גן והשתוקקו למעידה של הרצליה.

רמת גן עלתה עלתה ליתרון אחרי 39 שניות משער של לירן ולדבוים והכפילה את התוצאה בדקה ה-63 עם פנדל של חלוואני, לאחר שגוסטבו בוקולי הוכשל ברחבה. הרצליה חזרה משום מקום ל-2:2, עם שני שערים של צחי שמריה (66) ודניאל גוטיירס (73). במצב הזה רמת גן יורדת והרצליה לא עולה, כי בני יהודה פירקה 0:4 בחוץ את נצרת. בדקה ה-78 בישל תמיר בן עמי את שער הניצחון למרקיניוס והפועל רמת גן ניצחה 2:3 וחגגה הישארות דרמטית ביותר. שחקני הרצליה נשכבו על הדשא, ממררים בבכי ומסרבים להאמין שהחמיצו את ההזדמנות לעלות.

תמיר בן עמי, שחקנה של הפועל רמת גן, נזכר באותו משחק: "האוהדים של בני יהודה הגיעו למכתש, ויחד עם האוהדים שלנו זה יצר אווירה והמון מתח לקראת המשחק. זה היה משחק מטורף. את עשר הדקות האחרונות שיחקנו עם עשרה שחקנים כי איציק ברוך הורחק בסביבות הדקה ה-82. אלה היו עשר הדקות הכי ארוכות בחיים שלי. לא היה לנו הרבה סיכוי להישאר, אלי כהן המאמן נזרק ממכבי הרצליה חודש לסיום העונה והגיע אלינו במקום מוטי איוניר, כדי להציל אותנו מירידה, אז היתה כאן פיקנטריה אדירה. המשחק הזה הוא אחד הזיכרונות הכי חזקים שלי מהמכתש. אני זוכר את המכתש בעיקר דרך המשחק הזה. זה בהחלט היה יום מדהים".

ערב המחזור:

1.בית"ר ירושלים- 53 נקודות
2. מכבי חיפה: 51 נקודות

מה יש לומר על המשחק הזה – אולי הרגע שבו הכדורגל הישראלי הבין בצורה הטובה ביותר שגם משחק אליפות יכול להפוך לחורבן. הסיפור כל כך מוכר, שנחזור עליו בקצרה: בית"ר ירושלים הובילה ב-13 נקודות יתרון את הטבלה, אבל שני מחזורים לסיום העונה ניצבה בפני הדחה מהפסגה. במחזור הלפני אחרון המהפך הושלם: מכבי חיפה ניצחה ביהוד 0:1, כשבמקביל משה סיני שבר את הלב ל-7,000 ירושלמים בימק"א, שתכננו להבטיח אליפות ראשונה: שערים מרהיבים של קשר הפועל תל אביב הובילו ל-1:3 אדום בירושלים, ודוגמה מוחשית כיצד לחץ ממשחק הכתרה יכול לשתק קבוצה לא מנוסה.

"אומר את האמת, אף פעם לא עשיתי רעש גדול ממה שקרה עם הפועל תל אביב בימק"א", נזכר כוכב הקבוצה, הקשר אורי מלמיליאן, ששיחק באותו משחק. "דווקא מאוד הערכתי את הפועל תל אביב כי הם עשו את מה שאני מצפה מכל ספורטאי לעשות וכיבדו את המקצוע. יותר מזה, הם בכלל לא באו להרוס לנו, הם באו לשחק משוחרר ואנחנו הרסנו לעצמנו. יותר משהיינו לחוצים, היינו שאננים. ראינו את המשחק הזה ביד כאשר סימן השאלה הגדול היה על מחזור הסיום נגד שמשון ביפו. שם פחדנו שנאבד את האליפות. חשבנו קדימה מדי והפסדנו את האליפות".

מלמיליאן יודע לפרגן לחברו משה סיני, שלימים שיתף עמו פעולה בנבחרת ישראל: "סיני? הוא בא ליהנות. הוא לא טרף את הדשא או משהו מיוחד, גם הגול היפה שהוא שם מימין באוויר מראה לך את ההתייחסות שלו למשחק. אם הם היו חייבים את הניצחון הוא היה עוצר את הכדור ומחפש שחקן חופשי במצב יותר טוב. בגלל המצב שלהם והנינוחות הוא ניסה לעשות משהו גרנדיוזי וזה הצליח לו. בסופו של דבר, אנחנו הפסדנו ורק אנחנו אשמים".

המצב ערב המחזור:

1.מכבי חיפה – 48 נקודות
2. הפועל תל אביב- 46 נקודות

אם הדוגמה הראשונה המחישה לכם שגם משחק אליפות הוא משחק קשה והדוגמה השנייה של בית"ר ירושלים הראתה לכם שגם משחק הכתרה יכול להיות מלכודת, באה ראייה לכך שאסור אף פעם לזלזל ביריבה שלך במשחק כזה. קרית שמונה למדה זאת על בשרה בשבוע שעבר עם בני יהודה, אותה אחת שהרסה למכבי חיפה אליפות במחזור האחרון ההוא וסידרה להפועל תל אביב דאבל בזכות שער כביר של לירוי צעירי. זו, כזכור, היתה עונת הקיזוז הראשונה, שלקראת סיומה מכבי חיפה איבדה עוד ועוד ביטחון. הפער צומצם, הלחץ גבר, אבל היריבה הכאילו נוחה נתנה למכבי חיפה תחושה שקרית שהפעם לא ייתכן פנצ'ר: במשחק עצמו בני יהודה עשתה את המוטל עליה, שיחקה בספורטיביות, מה שהספיק להוציא נקודה מול קבוצה שכבר לא תפקדה תחת הלחץ.

"זאת עדיין טראומה עבורי", מספר קשר הירוקים גוסטבו בוקולי. "בכל המשחקים המכריעים בסוף יש לחץ. אבל אנחנו הגענו בהרכב חסר מאוד, הרבה שחקנים היו פצועים וסיימו את העונה או שעלו לשחק פצועים ולא היינו טובים. זה היה צריך להספיק לניצחון, אבל בני יהודה נתנו הכל כמו ספורטאים והתלהבו כמו שהם עשו נגד קרית שמונה לפני שבוע".

"הם הצליחו להוביל עלינו, כשאנחנו רק הצלחנו להשוות. גם אחרי שהשווינו בני יהודה כבר היו עייפים, אבל אז הלחץ כבר היה יותר מדי על כולם. הרגליים היו כבדות ולא הצלחנו לחבר שתי מסירות מדויקות בדרך לשער, וזה נגמר כמו שזה נגמר. זה הכדורגל, מצד אחד עצוב אבל מצד שני שנה לאחר מכן האליפות הייתה הרבה יותר מתוקה ושמחה".

המצב ערב המחזור:

1.אחי נצרת – 59 נק'
2.הפועל ירושלים – 56 נק'
3.מכבי הרצליה – 55 נק'
4. בני סכנין- 55 נק'

עוד מחזור דרמטי ומופלא של סיום העונה בליגה הלאומית. אחי נצרת כבר הבטיחה את עלייתה והקרב היה משולש בין ירושלים, סכנין והרצליה. הפועל ירושלים היתה תלויה בעצמה והגיעה לרעננה בידיעה שניצחון מעלה אותה ליגה. במשך כל המשחק תקפו שחקניו של מישל דיין את שערה של רעננה, אך לא הצליחו לכבוש. המשחק זכה לכינוי 'טראומת רעננה', בשל העובדה ששחקני ירושלים לא הצליחו לכבוש וחירבו במו רגליהם את העלייה לליגת העל. המשחק ברעננה הסתיים ב-0:0 ועד היום זכור קולו המיתולוגי של השדר זוהיר בהלול, ששידר את המשחק בשידור ישיר בטלוויזיה, כשהוא מתאר את כאבם של שחקני ירושלים שנשארו דקות ארוכות עם דמעות על כר הדשא. המצלמה אפילו תפסה את המאמן מישל דיין עם דמעות בכניסה לחדר ההלבשה כאשר הכאב וההלם היו ניכרים על פני כל השחקנים. סכנין ניצחה 1:0 בקרית גת ורשמה העפלה היסטורית של שתי קבוצות ערביות יחד, עם אחי נצרת, לליגת העל.

"יש לי פצע מהמשחק הזה. פצע שעד היום לא הגליד וגם לא יגליד לעולם", נזכר בעצב שי אהרון, חלוצה של הפועל ירושלים באותו משחק. "עד היום לא העזתי לראות שום קטע מהמשחק הזה. זו הצלקת הכי גדולה שיש לי בקריירה. היתה לנו קבוצה מדהימה, אטרקטיבית ומעניינת, שניצחה הרבה משחקים, כבשה 64 שערים ובכלל לא היתה אפשרות שלא נעלה וזה נגמר אחרת".

אהרון מתאר את השפעת אותו כשלון על המשך דרכו של המועדון ואומר: "בדיעבד, הכישלון באותו משחק היה בכייה לדורות, כי הקבוצה מאז הלכה למקומות לא טובים וידענו שהרבה תלוי על כף המאזניים במשחק הזה. היתה לנו הזדמנות לפתח סוג של טרילוגיה חדשה למועדון, בכדורגל הישראלי. מי שלקח את מקומנו באותה עונה הם בני סכנין ותראה איזה מסורת הם פיתחו לעצמם, זה בדיוק היה צריך להיות המקום שלנו. סירבנו להשלים עם המציאות וממש קשה לי לדבר על זה, עד היום. יותר מזה, מאותו יום ואיך, שום מהלך שעשיתי בכדורגל לא קיבל את אותה הרגשה. לא שמחה של גול ולא שמחה של ניצחון, עד כדי כך. שום דבר לא היה ולא יהיה אותו דבר אחרי אותו היום".

המצב ערב המחזור:

1.נצרת עילית – 53 נק'
2. קרית שמונה – 53 נק'
3.הפועל כפ"ס – 52 נק'
4. הפועל חיפה – 52 נק'

מאבק ארבע ראשי צמוד ביותר על הזכות להעפיל לליגת העל בסיום העונה. הפועל קרית שמונה עלתה באותה עונה מהליגה הארצית, ועצם הימצאותה בצמרת הטבלה היווה הפתעה עצומה. הכל היה תלוי ברגליים של שחקניו של איזי שירצקי במחזור הסיום. נצרת עילית והפועל כפר סבא נפגשו ראש בראש, וקרית שמונה ידעה שניצחון יבטיח לה עלייה סנסציונית לליגת העל.

האצטדיון בקרית שמונה לבש חג והעיר היתה כמרקחה (מזכיר לכם משהו?). רעננה איבדה כל עניין בליגה וזה היה נראה כמו טיול קליל של קרית שמונה. למרות התכנונים והחגיגות המוקדמות, הסתיים המשחק בתיקו 2:2 וקרית שמונה החמיצה עלייה, אחרי שנצרת עילית וכפר סבא סיימו בתיקו והפועל חיפה ניצחה ברמת גן ועקפה את כולן בדרך למקום ראשון ועלייה דרמטית. שחקני קרית שמונה סירבו להאמין שנגזר גורלם שלא לעלות, ונשכבו למשך דקות ארוכות על הדשא כשהם ממררים בבכי.

אחד השחקנים של קרית שמונה באותו משחק, יוסי אדרי, הוא כיום מנכ"ל הקבוצה והערב יש לו הזדמנות נפלאה לסגור מעגל. "אולי בגלל שלא שיחקתי לא ניצחנו", אומר אדרי בחיוך כשהוא נזכר: "היתה אווירת חג בעיר, האצטדיון היה מלא כמו שלא היה לפני כן. מאוד רצינו לעלות ושום דבר לא הלך. ניסינו וניסינו והחמצנו ובסופו של דבר לא עלינו, היה עצב גדול. בדיעבד, אני יכול להגיד שטוב שלא עלינו באותה עונה, כי המועדון עדיין לא היה בשל להיות בליגת העל. אבל כנראה שכל עכבה לטובה. מהמקום שבו אני נמצא כיום עם המועדון, כנראה שטוב שזה לא קרה באותה תקופה וכל דבר צריך לקרות בזמנו".

אדרי מתייחס לעצם הימצאותה של הקבוצה בצמרת באותה עונה, לאחר שרק עלתה ליגה: "זו היתה הפתעה לכולם שבכלל היינו בצמרת. אבל בעידן של איזי, עוד בליגות הנמוכות קרית שמונה נחשבה קבוצה פייבוריטית ואכן, עלינו די מהר מליגה א' לליגה ארצית ואז ללאומית. עם איזי, קרית שמונה תמיד היתה מועמדת לעלות ליגה. זה רק מראה שיש דרך למועדון. כולם מופתעים ממה שקורה העונה בליגה, אבל מי שנמצא כאן יודע שזה מועדון שעשה דרך ארוכה. גם אחרי שהאליפות תגיע נמשיך באותו כיוון ולא נסתנוור".

20:50, ערוץ 1 ו-HD: קרית שמונה - הפועל תל אביב

האם החגיגות יגיעו סופסוף?

רן בן שמעון מזהיר את השחקנים: "אל תיראו ככה בסוף העונה"

עירוני קרית שמונה בוואלה! ספורט