"אני עוד מעט בן 30 וכששמתי את הראש על הכרית בלילה, נזכרתי ב-10 השנים שאני משחק בבוגרים, הכל עבר לי מול העיניים. איפה הייתי אז ואיפה אני היום. זה חלום ילדות שלי שהולך להתגשם. תמיד חלמתי לשחק בקבוצה גדולה ולקחת אליפות ותארים, וכשהגעתי לקרית שמונה באיזשהו מקום הבנתי בתוך עצמי שזה כנראה לא הולך לקרות. חתמתי לארבע שנים כאן בקרית שמונה ומי היה מאמין אז, שאנחנו, קבוצה קטנה וצנועה נגיע לאיפה שאנחנו נמצאים היום. זה הופך את ההישג האישי שלי לעוד יותר גדול. לקחת אליפות עם קרית שמונה זה כמו לקחת חמש אליפויות עם הפועל ת"א או מכבי ת"א".
הדובר הוא ברק בדש, חלוצה הנהדר של עירוני קרית שמונה, אבל כמעט כל שחקן בקבוצה יכול לתאר כך התחושות שלו ערב משחק האליפות של המועדון מול בני יהודה (20.50, שידור ישיר בערוץ 1, סיקור מלא ומקיף בוואלה! ספורט במהלך וסיום המשחק). כדי באמת להבין איזו היסטוריה אנחנו הולכים לחוש גם אנחנו בקרוב, הושבנו את צמד החלוצים של קרית שמונה, בדש ושמעון אבוחצירה, לראיון משותף. מי כמוהם מייצג את קרית שמונה העונה: כישרונות שקצת יצאו מהראדר של הקבוצות הגדולות, ושהגיעו לעיר הרחוקה כדי להשתקם. יחד הם הרכיבו תלכיד שיצר קבוצה גדולה נפרדת. גדולה יותר מכל הגדולות יחד העונה.
- ברק, נדמה שסוד ההצלחה נמצא קודם כל ביחס אליך בקרית שמונה. פעם ראשונה שלא רואים בכך סותם חורים.
בדש: "כשהגעתי לקרית שמונה, הרגשתי שאני הולך להיות שחקן מוביל. הגעתי בגיל 28 ושילמו עליי המון כסף, וזה משהו שנתן לי להרגיש טוב עם עצמי; שגם המאמן וגם הבעלים מחזיקים ממני. דבר נוסף שנתן לי הרגשה של כינור ראשון זה החוזה ארוך הטווח שהציעו לי (ארבע עונות, ר"ב). מאז שבן שמעון ושירצקי עובדים יחד בקרית שמונה הם רצו אותי עוד קודם וכל פעם זה לא הסתדר מסיבה אחרת. בסופו של דבר הגעתי לכאן ונתנו לי להרגיש מההתחלה שאני חלק משמעותי ולא עוד שחקן בקבוצה. אני חושב שזה גם אחד הדברים שגרמו להתקדמות שלי בשנתיים האחרונות".
- שמעון, אתה הגעת לקרית כשחקן אחר מיוון.
אבוחצירא: "הייתי מגדיר את התקופה שלי ביוון כחוסר מזל גדול מאוד. קיבלתי שם קרדיט מהנשיא והמאמן אינספור פעמים, אבל חוסר מזל מנע ממני להצליח שם, אך ורק חוסר מזל, כי השקעה ויכולת היו לי שם, אבל לא מיציתי את מה שבאמת הייתי צריך למצות. לקחתי משם את הדברים הטובים. המשחק שלי הרבה יותר בוגר כיום, בזכות העובדה שהייתי שם שנתיים. סגנון המשחק שלי השתנה, החשיבה שלי במהלך המשחק השתנתה. ראיית המשחק שלי השתפרה. הוספתי המון בגרות למשחק. למדתי משחקנים שהגיעו מהליגה האנגלית והברזילאית והטורקית, שחקנים ששיחקו במונדיאלים וביורו. למדתי מהם ולקחתי דברים טובים שכיום אני מיישם בקרית שמונה. בעזרת השם, כשאצא בעתיד שוב לחו"ל, השנתיים ביוון יעזרו לי להתמודד".
- בשנתיים האחרונות הגיעו למועדון מספר שחקנים, שלא ממש ספרו בקבוצות אחרות ואיכשהו התגלגלו בסוף לקרית שמונה. בנוסף לשניכם, גם רביד גזל, איתן טיבי ושלומי אזולאי. יכול להיות שאתם בעצם מציגים כיום את הנקמה שלכם בקבוצות הגדולות שלא ספרו אתכם?
בדש: "היה כאן השנה צירוף של כמה דברים טובים שהתחברו למשהו אחד ענק. אני חושב שהבחירה של השחקנים השנה היתה פשוט קליעה בול, בכל אחד ואחד שהגיע לסגל. לא רק אלה שהגיעו בשנה שעברה אלא גם השחקנים שהגיעו העונה. הזרים שהביאו, אפשר לעבור אחד אחד ולהבין כמה פגעו בול. בינואר, למשל, רצו להביא את הערך המוסף וכולם הרימו גבה כשהחתימו את סולארי שאני חושב שהוסיף לנו המון וכבש כמה גולים חשובים. החומר האנושי והמרקם החברתי תרמו מאוד להצלחה של הקבוצה. כבר עברתי בכמה מועדונים בקריירה שלי ובחיים לא נתקלתי בכזה מרקם חברתי כמו כאן".
אבוחצירא: "לא חושב שלא ספרו אותנו. רן ואיזי גיבשו כאן סגל מאוד טוב ובריא. בשביל להבין איזה קבוצה יש כאן בקרית שמונה, צריך לבוא ולראות באיזו רמה גבוהה האימונים שלנו. מה שהביא אותנו למקום שבו אנחנו נמצאים כעת, זה הכישרון והאופי החיובי שיש כאן בסגל".
- ברק עבר בהפועל תל אביב, שמעון שיחק ביוון. במה קרית שמונה שונה מהקבוצות האחרות?
בדש: "בקטע המקצועי, אי אפשר לקחת לרן בן שמעון את העבודה המדהימה שהוא עושה עם שחקנים. בהקשר של המועדון, מעולם לא היה לי כזה שקט וכיף פשוט לבוא ולעבוד קשה. האהבה שאנחנו מקבלים מהבעלים, העצות שהוא נתן לי באופן אישי, דברים קטנים שביקשתי ומעולם לא אמרו לי לא. כשאתה מחבר את כל זה ביחד אתה מקבל מקום עבודה שאתה מגיע אליו בכיף ונותן בו את כל כולך באהבה. אנשים אמיתיים ולא צבועים, וגם כשהם כועסים זה באמת. רק שיישמרו על הקיים ושנמשיך להיות תמיד בצמרת".
אבוחצירא: "אני זוכר שהגעתי לכאן לפני שנה וחצי ואמרתי ביום שחתמתי שקרית שמונה הולכת להיות קבוצה גדולה בשנים הקרובות. וזה מה שבאמת קורה. בעונה שעברה סיימנו במקום החמישי וברגע האחרון פיספסנו את המקום לאירופה והשנה לקחנו את גביע הטוטו ואת האליפות בפער גדול. אני מאמין שעם עבודה קשה רק נגדיל את הפער ונעשה עוד היסטוריה שלא נעשתה בישראל. אני חושב שההתנהלות כאן היא של הטובים ביותר. קודם כל הבוס שלנו איזי שירצקי מתנהל בצורה הכי ג'נטלמנית. המאמן שלנו שהוא כיום הטוב ביותר שיש בארץ. אתה שומע מה קורה במועדונים אחרים. אם אומרים שמכבי חיפה זה הטופ של הכדורגל הישראלי, אז קרית שמונה שואפת לזה ואני מאמין שהיא גם תגיע לרמות האלה כבר בשנים הקרובות. פעם בשבועיים יש לנו בית מלון. יש כאן לדוגמא מאמן כושר מקצוען, ערן שדו, אם האימון מתחיל בעשר וחצי, הוא כבר מגיע בתשע להעביר אימונים אישיים".
"ברגע שהגעתי לכאן, בהעברה מיוון, דיברתי עם רן ואיזי והבנתי בשלוש דקות לאן אני מגיע ולא היססתי וישר רציתי להגיע לכאן. כשראיתי את רמת האימונים של רן וההתנהלות של איזי כלפי כל אחד ואחד מהעובדים במועדון, הבנתי מה המשמעות של המועדון הזה. קודם כל אתה צריך להיות בנאדם, לפני שאתה שחקן כדורגל ואני חושב שמכאן הכל מתחיל. אתה קודם כל צריך להיות בנאדם ורואים את זה ברמות הכי גבוהות שאפשר, אם זה בברצלונה, במנצ'סטר".
- לקהל היה קשה לפרגן לכם. פעם אמרו שהליגה החלשה, פעם שאין לכם קהל, שאתה לא מרשימים.
בדש: "היינו עולים למגרש ומדברים על המגרש עצמו. זו היתה התשובה הכי טובה. ניצחנו את כל הגדולות וגם להן ענינו על המגרש. ניצחנו את מכבי חיפה, הפועל ת"א, מכבי ת"א, בעצם את כולם. כשהבנו שאנחנו באמת הקבוצה הכי טובה והכי יציבה, אז היינו שומעים את הביקורת וזה היה נכנס באוזן אחת ויוצא בשנייה. פשוט לא היינו מקשיבים. היתה תקופה שבכל פעם שהיינו מגיעים לאסיפה, שבוע אחרי שבוע, וחיברנו ניצחון ועוד ניצחון ועוד אחד, היינו שומעים מהתקשורת מצד אחד פירגונים ומצד שני משפטים כמו הנה, אוטוטו זה הולך ליפול. אלה דברים שקרו העונה למספר קבוצות בליגה כמו אשדוד ונתניה וסכנין ועכו, שחיברו נצחונות וסימנו אותן כהפתעה והנה זה לא עבד. אצלנו רן דאג להחזיק אותנו כמה שיותר עם הלהט הזה של להמשיך ולעשות. בכל אסיפה, פעם אחר פעם. היינו טובים ויציבים וכשאתה שומע את הדברים הללו מהתקשורת אז זה רק חיזק אותנו. יש כתבה בהקשר הזה שרן תלה לנו בחדר ההלבשה, על כך שאוטוטו יבוא המשבר שלנו ואיתו הנפילה ושקרית שמונה לא תצליח להחזיק מעמד. הדברים האלה חילחלו לנו בראש. כשהייתי הולך לישון בלילה ידעתי בוודאות מי הקבוצה הטובה במדינה ולמי מגיע התואר. ברגע שאתה שלם עם עצמך, הדברים עוברים לידך".
אבוחצירא: "התקשורת יכולה לצייר את זה איך שהיא רוצה. אנחנו הרגשנו שזה רק מדרבן אותנו עוד יותר וגורם לנו להוכיח לעצמנו שאנחנו הטובים ביותר. אני חושב שהוכחנו את זה בצורה הכי טובה שיכולה להיות, בשתיקה ובעבודה קשה וכל מי שביקר אותנו, בסופו של דבר אכל את הכובע".
- מרגישים קריירת מוחמצת עד כה?
בדש: "אין ספק שהאליפות הזו מהווה סוג של פיצוי עבורי. בתוך תוכי אני יודע שיכולתי להגיע רחוק יותר מהמקום בו אני נמצא כיום. במהלך הקריירה שלי לא הגעתי לקבוצה גדולה. עד שהגעתי לקרית שמונה, סימנו אותי ככישרון, כשחקן שיש לו פוטנציאל להתפתח למשהו ונחשבתי לחלוץ לגיטימי בליגת העל, אבל לא יותר מזה. בתוך תוכי תמיד הרגשתי מאוכזב, כי חשבתי שאני לא שונה משחקן כזה או אחר בלי לזכיר שמות כדי לא לפגוע באף חלוץ, שהגיעו לקבוצות הגדולות. אני לא שונה בהרבה מחלוצים שמשחקים כיום בקבוצות הגדולות, חלקם אפילו עשו קפיצת מדרגה והיום הם באירופה. גם אני יכולתי להיות כזה. אם היו לוקחים אותי בגיל צעיר יותר והייתי מקבל קרדיט כמוהם, אז דברים היו אחרת. אבל אני לא בוכה על חלב שנשפך. אני אומר שכל דבר מגיע בזמן שלו. הזמן שלי הגיע עכשיו. זה הזמן שלי לקחת אליפות ודווקא עם קרית שמונה. מי שמכיר אותי יודע שסיימתי גיל נוער ולא היתה לי קבוצה וירדתי לליגה א' וליגה ב' והתקדמתי לאט לאט, שלב אחרי שלב, עד שהגעתי לליגת העל. כל דבר בחיים קורה מדרגה אחר מדרגה והנה היום הגעתי לטופ".
- ראינו בשני העשורים האחרונים קבוצות אלופות בישראל. הדאבל של הפועל תל אביב, שלוש אליפויות רצופות של מכבי חיפה, בית"ר של גאידמק ועוד. איפה אתם ממקמים את האליפות של קרית שמונה?
בדש: "אם אני צריך לשים את ההישג על השולחן אז אני חושב שיחסית לחומר השחקנים שהיה כאן בקרית שמונה, לעומת קבוצות אלופות אחרות שהזכרת, מה שעשינו העונה זה משהו מדהים. בשקלול כל הנתונים, זו אולי האליפות הכי גדולה שהיתה כאן בשנים האחרונות. בוא נעבור על הסגל שלנו, מרבית ההרכב, 7-8 שחקנים קבועים בהרכב זו שנה שנייה שלהם בליגת העל. בוא תראה לי קבוצה שלקחה אליפות שבה יותר מחצי הרכב אלמוני יחסית או משחק שנה-שנתיים בליגת העל. קח את מכבי חיפה של העונה שעברה, תעבור שחקן שחקן בסגל, תבדוק רזומה ורקע של כל אחד מהם, ותבין כמה ניסיון יש להם במעמדים כאלה. או הפועל ת"א בדאבל, כמה הופעות בנבחרות וכמה שחקנים שלקחו אליפויות או גביעים היו בסגלים האלה. תראה כמה מסורת יש לקבוצות הללו לעומת קרית שמונה, ועוד לא דיברנו אפילו על הכמויות של הקהל. זה רק מעצים את ההישג שלנו. תעבור על הסגל שלנו, חוץ ממני, מגזל ואולי עוד אחד או שניים עם ניסיון כלשהו בליגת העל, כל השאר די טריים בליגהו. אלעד גבאי שיחק לפני שנתיים בליגה הלאומית והפך לשחקן נבחרת. דושאן מטוביץ' זה זר חדש בליגה, שיר צדק בעונה שנייה בבוגרים ופתאום יש לו כבר אליפות. אדריאן רוצ'ט אותו דבר- שנה שנייה בלבד בליגת העל. שמעון אבוחצירא שיצא לחו"ל מיד אחרי הפריצה וחזר לליגה שלנו, שלומי אזולאי, עדי אלישע - כולם ילדים שהיו אנונימיים לפני ששיחקו בקרית שמונה. אני לא יודע אם יש עוד מועדון שיכול לשחזר כזה הישג".
אבוחצירא: "אני חושב שההישג שלנו הוא פשוט עצום. אני לא חושב שאי פעם דבר כזה יכול לחזור על עצמו שקבוצה כמו קרית שמונה יכולה לקחת אליפות בליגת העל עם פער שכזה. אין ספק שרן האמין כאן בהרבה מאוד שחקנים וקידם המון שחקנים. הוא האמין בצעירים למרות פתיחת עונה לא ממש טובה שהיתה לנו והוא נתן לנו את כל הקרדיט. ההישג הגדול הוא בכך שסגל אלמוני לוקח כאן אליפות".
- האם בן שמעון הוא המאמן הכי טוב ששיחקתם אצלו ?
בדש: "עבדתי עם המון מאמנים וכולם היו טובים. אבל אני יכול להגיד בוודאות שאם הייתי פוגש את רן בן שמעון בתקופה אחרת או מוקדמת יותר בקריירה שלי, אז הקריירה שלי היתה מגיעה לרמות הרבה יותר גבוהות. שים אותי במצב הזה בגיל 20, אז בוודאות הייתי מגיע הרבה יותר רחוק. יש דברים ברמה האישית שרן עשה כמו לדעת לדבר איתי בארבע עיניים ולהגיד את הדברים הקטנים שהפכו אותי משחקן של 3-4 שערים בעונה, לשחקן מוביל שמבקיע יותר מ-10 שערים בעונה. קח דוגמה. קצת אחרי שהגעתי לקבוצה נפצעתי. הייתי עם שבר ברגל ונעדרתי לתקופה של כחודשיים. רן ראה שחזרתי שפוף לאימונים והוא לקח אותי לבית קפה כאן בקרית שמונה, ישבנו רק אני והוא, והוא הצליח להרים אותי ולהחזיר אותי בחזרה למסלול. זה משהו שאף מאמן אחר לא עשה איתי".
אבוחצירא: "אין ספק שבן שמעון הוא המאמן הכי טוב שיש כיום בארץ. מהרגע שהגעתי לקרית שמונה, רן נתן לי המון תוספות. הוא הוסיף לי המון אינטליגנציה במשחק, קבלת החלטות של בגרות, מתי לקחת אותן ומתי לא לקחת. רן הצליח לכוון אותי ומגיע לו קרדיט עצום".
- איך זה להתעורר בבוקר ולמצוא את עצמכם פתאום במרכז הבמה ומדינה שלמה מדברת עליכם?
בדש: "אני חווה תקופה מדהימה. היום אני לא יכול ללכת בקרית שמונה בלי שיעצרו אותי. זה משהו שאני לא רגיל אליו. כל הזמן ניגשים אנשים, מבקשים חתימות והקדשות. זה מתחיל בהזמנות למסעדות ונמשך באירועים וימי הולדת ובר מצוות וכל דבר שאתה רק יכול להעלות על הדעת. אנשים רק רוצים לתת ולחבק. אני נהנה מכל רגע ולפעמים אני אומר לעצמי, רק שלא ייגמר לעולם".
אבוחצירא: "זה לא כל כך חדש לי, אבל עכשיו זה משהו שונה לגמרי. מכסים אותנו בצורה שלא היתה קודם. בסוף השבוע עשרה צוותים באים לראות ולסקר וזה מגביר את המוטיבציה להצליח. אין ספק שכרגע זה משהו הכי גדול בקריירה. זה אחד הדברים המרגשים ביותר שאני חווה בתור שחקן כדורגל. אני חושב שמבחינה הישגית זו העונה הכי טובה בקריירה שלי עד כה. בכל מטר שאנחנו הולכים כאן, מגיע פרגון וחיבוק. אתה רואה כמה השימחה הזו, חשובה לעיר הזאת עם כל מה שקרית שמונה עברה בעיקר בתחום הבטחוני, עם כל המלחמות וההפצצות שהיו כאן. אם אתה עושה 'גוגל' על קרית שמונה ורואה מה כתוב על העיר הזו, אתה בהחלט נבהל להגיע לכאן. אז כששאלו אותי, מיד כשחזרתי מחו"ל, למה אני הולך עד הצפון הרחוק, עניתי משפט פשוט: "הגעתי לחו"ל בתוך הארץ. זה אירופה בישראל". יש לי כאן זמן לחדר כושר, זמן לטיפולים, יש כאן את מרכז קנדה, שיש בו חדר כושר, מטר מהבית, עם כל השירותים והדברים הנדרשים לשחקן כדורגל. בדיוק כמו שיש באירופה. אפילו הגננת של הבן שלי בגן, שלא מבינה בכדורגל, תמיד מפרגנת ותומכת ונותנת מילה טובה".
- איך זה לשחק ללא קהל?
בדש: "יש הרבה מה להגיד בנושא, אבל למעשה אי אפשר לבוא לאף אחד בטענות, באמת. זו עיר של 20 אלף תושבים. אז לבוא ולבקש שבכל משחק יהיו עשרת אלפים צופים, זה תלוש מהמציאות. היו משחקים שהמגרש היה מפוצץ באוהדים. אמנם יש כאן רק 5,000 צופים באצטדיון, אבל האווירה היתה מחשמלת. היו הרבה משחקי חוץ שבהם הבאנו כמות יפה מאוד של קהל מקרית שמונה. זה קצת מפריע שלא בא קהל לכל המשחקים, אבל יש גרעין מאוד איכותי בקרית שמונה שמלווה אותנו לאורך כל הדרך. אני בטוח שאם נדבר בעוד כמה שנים, הכמות אפילו תכפיל את עצמה. ברגעים האלה שאנחנו מדברים, נבנית כאן מסורת. ילדים וילדות הולכים עם חולצות של קרית שמונה, לגן ולבתי הספר. אמהות וסבתות שעוצרות אותי באמצע הרחוב ושואלות על הקבוצה, זה משהו שלא היה כאן מעולם. אני חושב שאיזי שירצקי צריך לקבל פרס ישראל על מפעל חיים".
- אי אפשר שלא לבקש את ההתייחסות שלכם לקרב בין שירצקי לבן שמעון, במיוחד לאור החיבוקים שהרעפתם על המאמן במשחק הקודם.
בדש: "אני לא חושב שמדובר בקרב. אני בטוח שגם איזי וגם רן ישארו חברים, גם אחרי העונה הזו. בן שמעון הוא אדם מיוחד גם מחוץ לכדורגל, ואני בטוח שהוא יצליח ליישר לבסוף את ההדורים עם איזי ואין לי ספק שאיזי יידע לקבל אותו. רן היה כמו בן שלו".
אבוחצירא: "אני לא אתחמק מהשאלה הזו. אין ספק שהמקרה הזה הוא לא מקרה פשוט. אני גם לא אגיד לך שלא שמענו על זה ושאין לנו מושג על מה מדובר. שמענו והקשבנו וגם דיברנו על זה. אבל כשאנחנו השחקנים עלינו לאימון או למשחק, התנתקנו מכל מה שהיה מסביב. אנחנו מקצוענים והמקצוע שלנו הוא לשחק כדורגל. אני באמונה שלמה שעוד יהיה בסדר ביניהם".
- אפשר לדבר על קבוצה גדולה חדשה בישראל?
בדש: "אני חושב שכיום קרית שמונה נכנסת לרשימת הקבוצות הגדולות בארץ. הקבוצה תהיה בצמרת הכדורגל הישראלי לכמה שנים".
אבוחצירא: "אין לי בכלל ספק. אני רואה את קרית שמונה, בשנים הבאות מתמודדת בצמרת בכל שנה, אני מאמין שזו לא תהיה אפיזודה חולפת".