מאמן הסיבוב: עופר ברקוביץ' (מכבי אשדוד)
את הסיבוב הראשון סיימה מכבי אשדוד בקול ענות חלשה. אמנם, היא השיגה שלושה ניצחונות, אבל לאור הציפיות שהיו מהקבוצה בשל התוצאות הנהדרות מהעונה לפני כן, אשדוד נחשבה לאכזבה. גם את הסיבוב השני היא פתחה בצורה לא משכנעת, הפסידה במשחק חוץ מול עירוני אשקלון לאחר שהובילה כל המשחק, ונראה היה כאילו בריחה מהמקום האחרון, אליו הייתה קרובה מאוד, תיחשב להישג מספק בעונה שכזאת.
במחזור האחרון של הסיבוב השני בעטה אשדוד בדלי של כל מה שהיא בנתה. שבעה ניצחונות, ביניהם שניים מרשימים על מכבי תל אביב ביד אליהו, הפועל ירושלים בבית ומכבי ראשון לציון בחוץ, הפכו את העונה של עופר ברקוביץ' מאכזבה לטובה. ברקוביץ' חתום על הסיבוב הזה בעיקר לאחר שאיבד את הזר הדומיננטי ביותר שלו, ראמל בראדלי, קיבל במקומו מתנה מהמנהל המקצועי שי האוזמן בדמותו של המתאזרח המצוין רובי בוסטיין, והצליח לתמרן כדי להרים את אשדוד לפאתי הצמרת.
העובדה שאשדוד לא הצליחה לסיים את המשימה עד הסוף ולא העפילה לבית העליון לא צריכה לגרוע מההישג שלה. מדובר קודם כל בקבוצת כדורסל, שבכל שבוע באה ומוצאת פתרונות לקבוצה שעומדת מולה, ועל כך מגיע הקרדיט לברקוביץ'. אם מסתכלים, רואים שבסגל של אשדוד יש לא מעט שחקנים צעירים שקיבלו צ'אנס בסיבוב השני, כמו דניאל גור אריה, אנטון שוטבין וגלעד קרני, ואפשר רק להוריד את הכובע. מי יודע, אולי מהבית התחתון תגיע אשדוד בסופו של דבר עד הפיינל פור?
שחקן הסיבוב: רומיאו טראוויס (הפועל גלבוע/גליל עליון)
פתיחת הסיבוב השני של גלבוע/גליל ורומיאו טראוויס לא הייתה טובה בלשון המעטה. הקבוצה הובסה על ידי מכבי תל אביב ונראתה אומללה, כשהיא סופגת לא מעט ביקורת. מאז רשמה גלבוע/גליל שני הפסדים נוספים בתשעה משחקים, כשמלבד משחק לא טוב בניצחון על הפועל ירושלים, בכולם בלט אותו שחקן, רומיאו טראוויס. כדי להנציח את הבחירה שלו כשחקן הסיבוב, סיים טראוויס את המשחקים בסטייל עם סל ניצחון במחזור האחרון על מכבי אשדוד.
טראוויס עשה בסיבוב השני את כל מה שהוא רוצה מול כל יריב כמעט. הוא הוריד שחקנים לפוסט אפ וגמר את המהלכים בזריקה תוך כדי נפילה באחוזים גבוהים, המשיך בשמירה אגרסיבית על שחקני פנים כשהוא מחסל את הסיכוי שלהם לקלוע, וקינח בקליעה מעולה מחצי מרחק ויד רכה גם מתחת לסל. בגלבוע/גליל הוסיפו שהיתרון הגדול של טראוויס הוא האופי שלו, וגם בימים פחות טובים אישית שלו, או בהפסדים של הקבוצה, הוא שימש כמנהיג אמיתי וחבר לקבוצה.
אם לא יקרו תקלות גדולות בדרך, טראוויס, שרק בעונה שעברה היה שחקן ליגה סולידי בברק נתניה אבל החתימה שלו בגלבוע/גליל התקבלה בחצי הפתעה, ימצא את עצמו בעונה הבאה בליגה בכירה יותר מישראל. ככה זה בגלבוע/גליל בשנים האחרונות, כמעט כל שחקן זר שמגיע למועדון מוצא את עצמו בעונה לאחר מכן בכסף הגדול של אירופה. טראוויס יהיה השחקן הבא לעשות זאת.
הישראלי של הסיבוב: דרור חג'ג' (מכבי אשדוד)
כשקבוצה מצפה משחקן לתרומה מסוימת והוא לא מספק אותה, מתחילים כל הגורמים מסביב ללטוש עיניים ולהוסיף לחץ. כשהיכולת לא מגיעה במשך סיבוב שלם, גם הפנים של השחקן משדרות שהוא יודע שכלום לא הולך כמו שצריך. דרור חג'ג' הגיע למכבי אשדוד כשחקן שיכול יחד עם מאיר טפירו להוביל את הקבוצה להישגים, בפועל אשדוד פתחה את העונה רע מאוד, וחג'ג' רשם סיבוב ראשון על גבול הקטסטרופה עם 3.9 נקודות ו-2.2 אסיסטים, כשלא היה נראה שמשהו טוב הולך לצאת בין השילוב בינו לבין הקבוצה.
אלא שהסיבוב השני של חג'ג' מזכיר לכולם את אותו השחקן שהוביל את הפועל ירושלים לזכייה בגביע המדינה והגיע עד למכבי תל אביב. באשדוד דיברו לפני המשחק מול ברק נתניה, במחזור השני של הסיבוב השני על חג'ג' שונה, שמשדר משהו חיובי יותר, ולא ידעו עד כמה הם צדקו. אין שחקן שרשום על הקאמבק של הקבוצה מהדרום יותר מהרכז בן ה-33, שממש לעג לגיל בסיבוב הזה, עשה צחוק מרכזים צעירים ממנו ביותר מ-10 שנים, ואפילו התחיל להיות מוזכר כמועמד אפשרי לזימון מחודש לנבחרת בקיץ.
המספרים של חג'ג' בסיבוב השני פשוט פנטסטיים 11.2 נקודות, 2.6 אסיסטים, 1.5 ריבאונדים ו-2 חטיפות למשחק ב-22 דקות בממוצע למשחק. לפני כשבוע אמר שלא מעניין אותו באיזה חוקים משחקים בישראל, החוק הרוסי או הצ'רקסי, האמת? גם אותנו זה צריך פחות לעניין, כל עוד הוא נמצא על הפרקט, הכדורסל הישראלי יכול להיות רגוע.
הצעיר של הסיבוב: אין
בסיבוב הראשון היינו אופטימיים מאוד לגבי פריצה של כמה צעירים מוכשרים. שלומי הרוש עשה בהפועל חולון סימנים שהוא יכול להיות מורן רוט הבא, יחזקאל סקוורר במ.כ. הבקעה גרם לאנשי הקבוצה לשכוח ששמוליק ברנר בכלל נמצא בסגל עם כמה סלי ניצחון, אור סולומון קיבל דקות יפות במכבי ראשון לציון ואפילו גיא לביא בבני השרון/הרצליה החלשה הצדיק את הקרדיט שהוא קיבל מדי פעם.
עבר סיבוב, ונראה כי הפריחה המדוברת הייתה פריחת סרק. שלומי הרוש קלע פחות מ-3 נקודות למשחק, יחזקאל סקוורר אמנם המשיך לקלוע אבל לא שמר על יציבות והפריצה שלו נעצרה מעט, אור סולומון התגייס בראשון לציון ומקבל הזדמנויות ספורות וגיא לביא רואה את הגב של טוויטי קארטר ולייסדריוס דאן שלא יורדים מהפרקט. אנטון שוטבין היה הדבר החיובי ביותר שקרה בסיבוב השני כשהועבר לעמדה מספר 3 על ידי עופר ברקוביץ', בעיקר מאילוצים, והוכיח שיש גם מעבר לפוטנציאל. מכאן ועד להכתירו כצעיר של הסיבוב, הוא יצטרך עוד להוכיח.
חמישיית הסיבוב (הנתונים נוגעים לסיבוב השני בלבד)
דרור חג'ג' (מכבי אשדוד) 11.2 נקודות, 2.6 אסיסטים, 1.5 ריבאונדים ו-2 חטיפות למשחק.
פירוט: ראו הישראלי של הסיבוב.
דרווין קיצ'ן (מכבי ראשון לציון) 16.5 נקודות, 7.1 ריבאונדים ו-3.7 אסיסטים בממוצע למשחק.
הרכז הוורסטילי של מכבי ראשון לציון פרץ לתודעה עם סדרה של משחקים מדהימים בפתיחת הסיבוב השני, כולל 35 נקודות בלתי נשכחות על הפועל חולון, ועל הדרך הוביל את הקבוצה שלו עד לגמר הגביע. לקראת סוף הסיבוב סבל מדורבן ברגלו שמגביל אותו בתנועה, ומאלץ אותו לשחק עם זריקת הרדמה. למרות זאת, ניצח את הפועל ירושלים במשחק שהוביל את ראשון לציון לבית העליון. קיצ'ן הוזכר כבר כמועמד אפשרי למספר קבוצות באירופה, והיו שקשרו אותו אף למכבי תל אביב, אך בראשון לציון מתעקשים לממש את האופציה שיש להם לגביו לעונה נוספת.
רון לואיס (הפועל חולון) 19.4 נקודות, 3.6 ריבאונדים ו-3.8 אסיסטים בממוצע למשחק.
בתחילת העונה היו כאלה שהזהירו את דן שמיר כי רון לואיס רשם שנתיים לא טובות מאז שעזב את עירוני נהריה, והוא לא השחקן שיוביל את הפועל חולון החדשה להישגים. לואיס דואג ללעוג לכל המבקרים שלו על הפרקט לכל אורך העונה, ובסיבוב השני הוא הוסיף לעצמו שיא חדש כשבשני משחקים עוקבים, מול ברק נתניה ומכבי אשדוד, קלע סלי ניצחון והוביל את חולון למקום הרביעי שמוביל ליתרון ביתיות ברבע גמר הפלייאוף. משחק השיא של לואיס בסיבוב היה מול אשדוד, כשמלבד סל הניצחון הוסיף 34 נקודות.
רומיאו טראוויס (גלבוע/גליל) 19.1 נקודות, 5.9 ריבאונדים ו-2.7 אסיסטים בממוצע למשחק.
פירוט: ראו השחקן של הסיבוב.
ג'וש דאנקן (מכבי אשדוד) 17.4 נקודות ו-9.6 ריבאונדים.
עוד נציג לקבוצה הטובה ביותר בסיבוב השני בליגה מלבד מכבי תל אביב. זאת עונה שנייה ברציפות שדאנקן מפספס את פתיחת העונה בשל פציעה, רק שהפעם הוא חזר לליגה במלוא הכוח והפך לאחד השחקנים הבולטים בליגת העל. היתרון הגדול של דאנקן הענק הוא היכולת לקלוע מחוץ לקשת באחוזים גבוהים, והוא קלע העונה ב-43.5 אחוז לשלוש. לשיאו הגיע דאנקן בהפתעה הגדולה של העונה עד כה, בניצחון על מכבי תל אביב ביד אליהו עם 30 נקודות. אם יוכל להתנער מהפציעה בגב שמציקה לו, העתיד שלו יהיה מחוץ לאשדוד, ובקרוב.
