היחיד שיתגעגע אליו הוא ג'רמי לין

ניו יורק עדיין נסערת מהפיטורים של מייק דאנטוני, המאמן שהגיע לתפוח הגדול עם הרבה תקוות, ולאט לאט שקע, עד הסוף הבלתי נמנע. זו לא רק העובדה שהניקס רשמו שישה הפסדים רצופים (עד הלילה, שבו הביסו את פורטלנד) וכמעט איבדו את המקום השמיני במזרח שגרמו לדאנטוני להיכנע, אלא בעיקר הדיווחים על כך שדאנטוני איבד את חדר ההלבשה, ובעיקר לא הצליח לנצל את הפוטנציאל הגדול של שחקניו המוכשרים.

"הוא הרגיש שהדבר הכי נכון עבור הקבוצה יהיה לעזוב", אמר ג'יימס דולאן, הבעלים של הניקס, "הוא הציע להישאר, אבל אחרי שיחה ארוכה החלטנו ביחד שעדיף למועדון שמישהו אחר יצעיד אותו קדימה".

אומנם כלפי חוץ כרמלו אנתוני ואמארה סטודמאייר אמרו שהם תמכו במאמן ב-100 אחוז, אבל מתחת לפני השטח הכוכבים של הניקס הביעו את התסכול שלהם ממעמדם. גם בהנהלה לא אהבו את העובדה שהשניים, שחתומים על חוזים בשווי 170 מיליון דולר, לא מקבלים מספיק את הכדור, כשמבחינת המאמן אין בעיה שג'רמי לין ייקח יותר זריקות מהפורוורד והסנטר ביחד.

"מבחינת דאנטוני, הגארד הוא המנהיג", אמר שחקן בניקס, והביע את התסכול של השחקנים בניו יורק מהגישה של המאמן: "אצל דאנטוני, הפוינט גארד הוא זה שמנהל את ההצגה. כך שאם המאמן מרוצה מהרכז שלו, יש לו את החופש לעשות כל מה שהוא רוצה על המגרש, מתי שהוא רוצה, עם מי שהוא רוצה, כולל הכוכבים. אפילו אם בחג המולד הבחור הזה היה רק בליגת הפיתוח".

המרמור של כרמלו ושל אמארה היה מורגש, וגם הבעלים דולאן, זה שהחליט להשקיע בהם עשרות מיליוני דולרים מדי שנה, לא אהב לראות את ההשקעה שלו יושבת בצד עם פנים חמוצות. "אני מאמין בשחקנים שלנו", אמר הבעלים, "אני מאמין בכישרונות שלנו, מאמין במחויבות שלהם, מאמין שהיכולת שלהם והאופי שלהם יוביל אותנו להצלחה".

כנראה שדאנטוני האמין בהם קצת פחת, ושילם את המחיר. "במצב הנוכחי, הוא לא מצא טעם לאמן את השחקנים האלה", אמר מקורב למאמן, "הוא לא רצה לקבל בראש חודשיים ברציפות, ולראות את מלו מפסיד פעם אחר פעם". עכשיו לפחות דאנטוני יוכל לעזוב בידיעה שהניקס תחת לין השיגה מאזן טוב בהרבה מהקבוצה תחת כרמלו.

גם האוהדים של הניקס לא נשארו אדישים לכרמלו אנתוני, שמאז שהוא חזר מהפציעה הקבוצה הייתה במאזן 8:2, והלילה הוא שוב ספג לא מעט שריקות בוז מהיציעים בגארדן. "תחת הנסיבות, ניסיונ לשים בצד את כל הבעיות ופשוט להתרכז בכדורסל", אמר כרמלו אחרי הניצחון על פורטלנד, "כבר הרבה זמן לא נהנינו, והערב היה קצת כיף אחרי תקופה ארוכה".

"לא היה לי שום קשר לזה", מתעקש כרמלו אנתוני, "זו הייתה ההחלטה של המאמן. אם תשאלו אותו, הוא גם יגיד לכם שלא היו בינינו חילוקי דעות". אמארה סטודמאייר אמר ש"אני חושב שהוא הרגיש מתוסכל מזה שלא כולם קיבלו את השיטה שלו. זה גרם לו להיראות רע, כך שלא נותרה לו ברירה אלא ללכת. זה עצוב, אבל זה הביזנס". אין צורך לציין שג'רמי לין לקח הרבה יותר קשה את העזיבה של המאמן ששינה לו את החיים. "אני מאוד נרגש מהעזיבה שלו, אני עצוב מאוד שזה קרה, אני חייב לו הרבה מאוד", אמר לין.

עכשיו מייק וודסון, המחליף (הזמני?) של דאנטוני, צריך לטפל בחבילה המסובכת הזאת. "כשאתה מביט בעיניים של השחקנים אחרי שדבר כזה קורה, אתה שואל את עצמך, האם יש להם את המנטליות הנכונה?", אמר וודסון הלילה, "ואני אמרתי להם שהם חייבים לקחת נשימה ארוכה ולהירגע, ופשוט לצאת למגרש ולשחק כדורבסל ולנסות ליהנות. אני חושב שהם מסוגלים לזה, והם הגיבו היטב למצב".

לא ברור אם וודסון יישאר בתפקיד, אבל שמו של פיל ג'קסון כבר הזוכר כמועמד (למרות שהוא די נהנה מהחופש בהרי מונטנה), כמו גם שמותיהם של ריק אדלמן (שנהנה במינסוטה ולא צפוי לעזוב), נייט מקמילן (שעשוי לעזוב את פורטלנד המאכזבת), ג'רי סלואן (שיופתע מאוד לגלות שהוא מתאחד שוב עם דרון וויליאמס, שהניקס התעניינו בו) או מאמן המכללות ג'ון קליפארי (מקנטאקי). מה שבטוח, יהיה מעניין.

עוד סערה בניו יורק: מייק דאנטוני התפטר מהניקס

במשחק הראשון בלי דאנטוני, ניו יורק הביסה את פורטלנד