פשוט לא מסוגל
כשנערכה ההגרלה והתברר שרפאל נדאל ורוג'ר פדרר מצטלבים בחצי הגמר היה נדמה כאילו הפעם השוויצרי באמת מסוגל לעשות את זה. בכל זאת, הוא ניצח את נדאל, יותר נכון דרס אותו, באליפות הסבב בשנה שעברה ומגיע בכושר נהדר. התחושה הזו ליוותה לא מעטים גם אחרי המשחק הקשה שעבר נדאל מול תומאס ברדיך (7) ברבע הגמר, בעוד פדרר טייל מול חואן מרטין דל פוטרו (11). אבל משום מה, ביום שלפני המשחק ובשעות שקדמו לו, הייתה מעין תחושה שפדרר לא באמת מסוגל לעשות את זה. אמנם סוכנויות ההימורים הלכו איתו, אבל זוכה 16 תארי גרנד סלאם סלאם פשוט לא מסוגל לנצח את נדאל בטוב מחמש מערכות במייג'ור. זה קרה פעמיים מתוך 10 וגם אז במשחקים שנערכו על הדשא בווימבלדון.
התחושה הזו שפדרר פשוט לא מסוגל ליוותה כנראה גם את הגאון השוויצרי עצמו. אמנם הוא פתח את המשחק טוב, הוביל כבר 0:2 והיה נראה חד וקליל, אבל מהר מאוד נדאל גרם לו להיראות כמו פדרר של תחילת ואמצע 2011 ולא כמו זה של סוף השנה או תחילת 2012. לשור ממאיורקה יש יתרון פסיכולוגי כל כך גדול על פדרר בגלל המאזן ביניהם (7:18 לנדאל), שהוא פשוט גורם לו לעשות המון טעויות לא מחויבות.
מסוג השגיאות ששחקן שמגיע עד לחצי גמר גרנד סלאם לא אמור לעשות. על אחת כמה וכמה לא כשמדובר בגאון טניס כמו פדרר, שפשוט לא עושה טעויות כאלה מול יריבים שהשם שלהם הוא לא רפאל נדאל. לרגעים היה נדמה ששני הטניסאים שעומדים על המגרש משחקים את תפקידם בהצגה, כשברור להם שבסופו של דבר נדאל הוא זה שינצח. קצת קשה להסביר את זה, אבל משהו בגישה של פדרר, בשפת הגוף ובכל מיני החטאות של וולי וכדורים קלים מחצי מגרש פשוט שידרו שהוא לא מסוגל. פשוט לא מסוגל.
כבר נכתב רבות על הסיכויים של פדרר לזכות בתואר גרנד סלאם נוסף, אבל אין ספק שהבוקר קיבלנו הזדמנות נוספת לראות שזה יהיה קשה עד בלתי אפשרי מבחינת הפנומן השוויצרי לעשות את זה. כי מבחינתו הטורניר האמיתי מתחיל בחצי הגמר, ושם קשה לו מאוד להתמודד עם שחקנים כמו נדאל, מארי או דג'וקוביץ' במשחק של הטוב מחמש מערכות. במיוחד כשהוא צריך לעבור שניים כאלה תוך 48 שעות כדי לזכות בתואר. לפדרר בן ה-30 קשה לשחק מערכה רביעית וחמישית. הרגליים מתעייפות מהר יותר, הכוח אוזל והטעויות מתחילות להצטבר. בסופו של דבר, זה מגיע לראש. אפילו לראש של הטניסאי המעוטר ביותר בהיסטוריה. הוא כבר מבין שיהיה לו קשה מאוד לזכות בתואר גרנד סלאם נוסף.
יהיה פשע לומר שהמאזן מול נדאל יכתים את הקריירה המפוארת של פדרר, אבל אין ספק שהוא יעמיד אותה באיזה שהוא סימן שאלה כשהיסטוריונים יסכמו אותה לאחר שיפרוש. איך יכול להיות שמי שנחשב על פי רוב לטניסאי הטוב בהיסטוריה לא מסוגל לנצח את היריב הגדול ביותר שלו ומחזיק מולו במאזן כל כך אומלל? לאורך ההיסטוריה כבר היו מאזנים די חד צדדיים בין גלדיאטורים כאלה, אבל לא תחת דומיננטיות כל כך ברורה ובלי שום סימן שינוי במהלך הקרבות. אצל פדרר אין גרף שיפור במפגשים מול נדאל וקשה להאמין שזה יתחיל באיזה שהוא שלב. מה עוד שדג'וקוביץ' ומארי כבר מחכים בסיבוב.
היחיד שהופך את פדרר למוגבל
רק לפני יומיים כתבנו כאן שלרפאל נדאל יהיה קשה לנצח את פדרר עם היכולת שהציג בשתי המערכות הראשונות מול ברדיך. אבל כנראה שגם רפא והמחנה שלו הבינו את זה ומול השוויצרי, נדאל ניפק תצוגת טניס טובה בהרבה והיה ראוי לניצחון הזה ב-100 אחוז. הספרדי היה קליל, מהיר וקטלני מאוד, כשלרגעים היה נדמה שפדרר לא יודע איזו חבטה עוד נותרה לו ברפרטואר האדיר שלו כדי לא לקבל ווינר בזווית שספק אם נמצאת על המחוגה בכלל. בנוסף, נדאל סוף סוף חבט כדורים עמוקים ולא נעצר בחצי מגרש. זה נבע בעיקר מכך שהוא לא נדחק שוב הרחק מאחורי קו הבסיס וניסה להתקרב אליו כמה שיותר מול שחקן שלא יוצא ממנו בכלל.
נכון שהמשטח הסינטטי במלבורן הוא איטי יחסית לאליפות ארצות הברית ושאר המשטחים הקשים, אבל נדאל גרם לרוד לייבר ארינה להיראות כמו אצטדיון פיליפ שארטייה, המגרש המרכזי ברולאן גארוס. הוא היה עד כדי כך מהיר שלרגע נראה שהמשחק נערך על חימר. פדרר התקשה לייצר ווינרים, כשגם לחבטות הכי טובות שלו הצליח נדאל להגיע רק בשביל לנגוע אפילו. דבר שמוסיף הרבה תסכול לשחקן שמחפש כל סימן לעידוד.
בנוסף, נדאל הראה שוב שהוא השחקן היחיד שיכול להפוך את פדרר לבן אנוש. הספרדי נכנס לראש של RF וקורא בקלות את המשחק שלו. בכל מקום שפדרר ניסה לחבוט ווינר מחצי גובה חיכה לו נדאל, שפשוט קרא מהלך אחרי מהלך של השוויצרי. מדהים עד כמה שנדאל הופך את הטניסאי הכי רב גוני בעולם לשבלוני ומוגבל. עד כדי כך שהוא מנסה יותר מדי ואז מבצע טעויות.
מעניין לראות את מי נדאל יקבל בגמר. מצד אחד, יש כאן פוטנציאל להמשך היריבות המרתקת שלו מול דג'וקוביץ' ומצד שני יש את מארי שבדרך כלל מקבל ממנו בראש, אבל בהחלט מסוגל גם להפתיע אותו. מה שבטוח הוא שנקבל את הגמר הכי טוב שיכולנו לבקש.
משחקת כמו אלופה אמיתית
המשחק בין קים קלייסטרס לוויקטוריה אזרנקה נפתח בטקס קבוע עם ילד שזוכה לעלות עם השחקניות למגרש ולהצטלם. בעוד הבלגית הוותיקה הייתה לבבית ונחמדה, אזרנקה לא הוציא מילה. זה לא קשור לאופי של השתיים, אלא רק לכך שהבלארוסית הייתה מתוחה ולחוצה הרבה יותר מהיריבה שלה. אזרנקה, שבסך הכל שיחקה את חצי גמר הגרנד סלאם השני בקריירה שלה, גם התחילה את המשחק בצורה לחוצה, כשהיא נראית כאילו הגוף והחבטות שלה קפואים ולא מצליחים להשתחרר מהמתח האדיר שכרוך במעמד. גם העלייה הקפוצה למגרש, עם אוזניות והכובע של האימונית על הראש, לא שיחררה את המתח הזה.
למזלה של המדורגת שלישית בעולם, שתהפוך לראשונה אם תזכה בטורניר, היא הצליחה להרפות מהר מאוד, כשראתה שהעוצמה שלה לא מתבטלת מול זו של קלייסטרס ואולי אפילו מתאזנת איתה ועולה עליה. זה גרם לבלארוסית להשתחרר ולהציג טניס מצוין, שהוביל אותה ל-4:6, 6:1, 3:6 על מי שנחשבה לאחת המועמדות הוודאיות לזכייה בטורניר. מה שהיה הכי מרשים במשחק של אזרנקה זה הגיוון. זו הייתה הפעם הראשונה בה הבלארוסית פוגשת יריבה מהטופ העולמי ומצליחה לגוון מולה את המשחק ולא לדבוק בשיטת המשחק הקודמת שלה, שאמרה בעיקר לחבוט בכל כדור הכי חזק שאפשר.
אזרנקה שלחה דרופ שוטים, הזיזה את קלייסטרס, לחצה לה על הבקהנד ואז פתאום הפתיעה עם ווינר לצד השני, וגם הצליחה לחבוט טופ ספינים עם זוויות מעולות. במילים אחרות, שיחקה טניס של מקום ראשון בעולם ואלופת גרנד סלאם. לזה, אפילו קלייסטרס המצוינת לא מצאה תשובה.
