פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אחרי המפלה ההיא

        מכבי תל אביב החליפה שחקנים, ברצלונה שינתה פילוסופיה. הצהובים התחזקו מנטלית, הקטאלנים לחוצים. מה השתנה מאז הניצחון הקודם של ברצלונה ביד אליהו? הבלוג של גרינוולד

        גיא פניני נשמע מדוכא. "זה הכדורסל", נאנח לאחר הפסדה הצורב של מכבי תל אביב לברצלונה (92:85 בהארכה ביד אליהו; ברצלונה ניצחה 71:81 גם את המשחק הראשון). "בכל זאת, עמדה מולנו אלופת אירופה. אנחנו עוד נפגוש אותם בהמשך".

        אחד עשר חודשים פחות יומיים עברו מאז, ורק כעת נפגשות שתי הקבוצות מחדש. מכבי התאוששה מאותה מפלה מוראלית וטיפסה אשתקד עד לגמר היורוליג; הקטלאנים קיבלו שיעור מז'ליקו אובראדוביץ' והודחו בסדרת רבע הגמר.

        והרבה השתנה. הסגלים התחלפו; בשיטות המשחק בוצעו התאמות; מצב הצבירה המנטאלי של השתיים שונה לחלוטין. האם גם התוצאה הסופית תתהפך?

        סגלים

        שחקן ברצלונה ארזם לורבק מול שחקן מכבי תל אביב סופוקוליס שחורציאניטיס (ברני ארדוב)
        האם ידו של ארזם לורבק שוב תהיה על העליונה מול שחורציאניטיס ומכבי? (צילום: ברני ארדוב)

        מתוך 24 השחקנים שנרשמו למשחק בעונה שעברה, עשרה עזבו את קבוצותיהם – לרבות חמישה מעשרת השחקנים שעלו בשתי החמישיות – ואחד החליף גופייה.

        מכבי שינתה את הקו האחורי כולו (פארגו, פרקינס ואידסון בחוץ – מאלט, לנגפורד וסמית' בפנים), אבל שימרה את עוגניה בקו הקדמי (שחורציאניטיס, אליהו, הנדריקס, בלו); ברצלונה השתנתה בעמדות 1-3-4 (רוביו, לאקוביץ', אנדרסון ומוריס עזבו – הורטאס, אידסון וסי.ג'יי וואלאס הצטרפו), אבל חוזרת עם שחקני המפתח העיקריים (נבארו, לורבק) ומקבלת בחזרה את פיט מיקאל, שהחמיץ את מרבית העונה שעברה בשל פציעה.

        "לא פשוט להתאושש מעזיבה של קו אחורי שלם. מכבי עשתה את זה מהר, ובצורה חלקה", מחמיא צביקה שרף. אכן, בשלב מוקדם של העונה הצליחה מכבי להתגבש מחדש; מרשים עוד יותר כשלוקחים בחשבון את העובדה שהרוטציה של מכבי חוותה העונה שלוש טלטלות משמעותיות, עם עזיבתו של ג'ורדן פארמר והצטרפותם של קית' לנגפורד ודמונד מאלט.

        אפשר שדווקא למפעל הנוסף אליו הצטרפה מכבי מניות בכך: דיוויד בלאט ניצל את משחקי האדריאטית כדי להעניק דקות משמעותיות לצוות המסייע (פפאלוקאס, בורשטיין, ג'יימס, פניני, שאייר), ודרכו הכניס לעניינים גם את לנגפורד ומאלט. בעשרים הימים שחלפו מאז חתם מאלט רשמית הספיק הגארד לקחת חלק בשבעה משחקים. מול ז'לגיריס – לפחות במחצית הראשונה – נראה היה שהסתגל במהירות לתפקידו החדש. אלמלא ארבעת המשחקים בליגה האדריאטית, בהם שיחק 25 דקות בממוצע, אפשר להניח שהדבר היה לוקח זמן רב יותר.

        דמונד מאלט, מכבי תל אביב, חודר לסל (AP , mindaugas kulbis)
        נכנס לעניינים מהר דווקא בזכות האדריאטית. מאלט (צילום: AP)

        אם השינויים הפרסונאליים שביצעה מכבי בקיץ נעשו ברובם מאונס (פארגו ערק ל-NBA, אידסון לכסף הגדול בספרד, פרקינס נפצע), הרי שברצלונה השתנתה מבחירה. פרשני הכדורסל בספרד תולים זאת בסדרת רבע גמר היורוליג הטראומטית מול פנאתינייקוס.

        "ברצלונה של העונה שעברה שיחקה כדורסל שהתבסס יותר על כישרון התקפי", מספר העיתונאי פראן מרטינז. "אבל פאו הצליחה לעצור את מכונת ההתקפה של ברצלונה, וכששחקנים כמו נבארו ולורבק יצאו מאיזון לא היו לה תשובות. לכן צ'אבי פסקוואל החליט בקיץ לשנות כיוון. הוא רצה לשלוט בקבוצה שלו כמו שאובראדוביץ' שולט בפנאתינייקוס, והבין שאפשר לעשות את זה רק דרך ההגנה. במקום שחקנים התקפיים כמו רוביו ואנדרסון, פסקוואל מקדם בולדוגים הגנתיים כמו ויקטור סאדה. זה עניין של פילוסופיה: ברור שרוביו מוכשר יותר מסאדה, אבל פסקוואל מעדיף את ההגנה הקשוחה והפיזיות של סאדה על פני הדמיון והיצירתיות של שחקנים כמו רוביו".

        שיטת משחק

        ריצ'רד הנדריקס שחקן מכבי תל אביב בכדורסל (ברני ארדוב)
        השנה הוא צריך לעבוד קשה יותר. ריצ'רד הנדריקס (צילום: ברני ארדוב)

        מכבי תל אביב ויתרה העונה על הגנת הלחץ, הסמל המסחרי שלה דאשתקד. זה נבע מהכרח – ההגנה הזו מתאימה פחות מבחינת מאפייניה הפיזיים לגארדים החדשים שהחתימה – אבל גם מתוך הבנה שבעונה כל כך ארוכה, שיטה הגנתית שמבוססת על התלהבות ואנרגיות תתכלה הרבה לפני חודשי המאני-טיים.

        ואולם אם מכבי של העונה שעברה נסמכה בעיקר על הקו האחורי שלה, העונה – לפחות עד הצטרפות מאלט – מרכז הכובד עבר לקו הקדמי. דיוויד בלו, ליאור אליהו וריצ'י הנדריקס קולעים העונה יותר ביורוליג מאשר בעונה שעברה (9.5 לעומת 8.9 לבלו, 11.5 לעומת 10.9 לאליהו, 7.4 לעומת 5.6 להנדריקס); סופו שחורציאניטיס שומר, בגדול, על ממוצעיו (11.4 לעומת 12).

        אלא שבמשחק היורוליג האחרון מול ז'לגיריס נרשם שינוי מהותי באופן חלוקת הנטל ההתקפי: באורח נדיר סיים הקו האחורי של מכבי (מאלט, לנגפורד, סמית', פפאלוקאס, אוחיון, שאייר) עם יותר נקודות מאשר הקו הקדמי (סופו, הנדריקס, אליהו, בלו) – 45 לעומת 39.

        מבחינה אופנסיבית, גם כעת ממשיכה מכבי להיתלות בנוכחות הדומיננטית של שחורציאניטיס בצבע וביכולת צבירת הנקודות הפנומנאלית של אליהו. הנדריקס משלב אלמנטים משניהם ומספק כוח התקפי חשוב מהספסל. מאז עזיבתו של פארמר הפך לנגפורד לבעל הבית בקו האחורי, וביורוליג מספק 14.3 נקודות, 4 אסיסטים ו-4.3 ריבאונדים. סוגיית מאלט קריטית מכיוון שהשתלבותו מפחיתה מהעומס על לנגפורד ומספקת אופציה התקפית נוספת על הפרקט; בהתחשב בכושר הקליעה של בלו ובפציעה הטורדנית שסוחב שחורציאניטיס, הנקודות של מאלט עשויות להוות את ההבדל בין קבוצה של 70 ל-80 נקודות בממוצע.

        ומול ברצלונה מודל 2012, התקפה היא שם המשחק: בארסה הפכה העונה לאחת מקבוצות ההגנה הטובות בהיסטוריה של היורוליג.

        שחקן ברצלונה חואן קרלוס נבארו (קובי אליהו)
        בהתקפה אפשר לעצור אותנו, בהגנה קצת קשה. נבארו אתמול ביד אליהו (צילום: ברני ארדוב)

        למרות שזה נראה אחרת, מבחינה התקפית ברצלונה של העונה קולעת יותר מברצלונה של העונה שעברה (78 נקודות בממוצע ביורוליג העונה, 76.6 בעונה שעברה); אבל אם כאן השינוי הוא מינורי, הרי שמבחינה דפנסיבית מדובר בחיה אחרת לגמרי. בעונה שעברה ספגה ברצלונה 71.1 נקודות למשחק; העונה חישלה את ההגנה והורידה את יריבותיה עד ל-59.9 נקודות בלבד.

        ההגנה של ברצלונה מובילה את היורוליג בכל מדד סטטיסטי: היא מורידה את יריבותיה לאחוז הנמוך ביותר מ-2 (45.8%) ומ-3 (26.1%), גורמת להן ליחס האסיסטים-איבודים הגבוה ביותר (0.71 אסיסטים לאיבוד) ועוצרת אותן על ממוצע נקודות המדד הנמוך בתולדות המפעל (רק 50.6). בארסה גם מובילה את היורוליג באחוז ריבאונד ההגנה ביחס ל-100 פוזשנים (74.9%). בבדיקת ממוצע הקליעה לעומת ממוצע הספיגה ביחס ל-100 פוזשנים במשחק (בהנחה שבמשחק ממוצע היו משוחקים 100 פוזשנים, אף שבפועל משוחקים בין 70 ל-75 בממוצע), מכונת ההשמדה של פסקוואל הייתה מנצחת בפער של 24.5 – יותר מצסק"א (21.3) שבמקום השני, וכמעט כפול מסיינה שבמקום השלישי (12.7. אגב, בקטגוריה הזו ממוקמת מכבי שישית, עם הפרש היפותטי ממוצע של 9.7 נקודות). ובאופן מדהים, את כל זה עושה ברצלונה כשהיא מבצעת פחות עבירות מכל קבוצה אחרת במפעל (18.4 עבירות לערב).

        "הימים של ההתקפה הנוצצת עם בודירוגה, פוצ'קה, גאסול או שאראס מעולם לא היו רחוקים יותר", אומר פראן מרטינז. "ברצלונה של פעם הייתה ידועה במשחק הריצה שלה, ביכולת האלתור והכישרון בהתקפה, וזה גרם לאוהדים שלה להתאהב בה. היום, ברצלונה היא אבן, חבורה של שרירים בכל עמדה על המגרש. ברור ששחקנים כמו הורטאס, נבארו, אידסון ולורבק הם סופרסטארים שיכולים לנצח משחקים לבדם, אבל האמת היא שלאוהדי הכדורסל קשה לראות את המשחקים של ברצלונה העונה. מי שצופה במשחקים שלה בטלוויזיה רואה מכונה ענקית שמשמידה את היריבה עם הגנה מדהימה, אבל לפעמים רואים ניצוצות שמזכירים לכולם שזו גם הייתה יכולה להיות קבוצה התקפית מדהימה, אם לא היד הקשה שמנהיג פסקוואל".

        מאץ'-אפים וכושר נוכחי

        קית' לנגפורד שחקן מכבי תל אביב מול רטקו ורדה שחקן לובליאנה (ברני ארדוב)
        הפעם יהיה קשה מאוד להפציץ. קית' לנגפורד (צילום: ברני ארדוב)

        מכבי מגיעה למשחק הזה עם רצף של 18 ניצחונות בכל המסגרות. את ההפסד האחרון רשמה מול קיי.קיי זאגרב, אי-שם ב-10 בדצמבר.

        ברצלונה מגיעה למשחק לחוצה הרבה יותר. בשבוע שעבר גברה בבית, בקושי רב, על קאנטו. היא הפסידה פעמיים בששת המשחקים האחרונים בליגה הספרדית, בחוץ מול קאחה לבוראל ומול ריאל מדריד. אבל כל זה, חשוב לציין, היה ללא נבארו, שחזר בשבוע שעבר מפציעה שהשביתה אותו בחודש האחרון.

        "בלי נבארו ברצלונה היא קבוצה שונה", טוען צביקה שרף. "הפציעה שלו הייתה מאוד משמעותית. נכון שברצלונה לא הרשימה בהתקפה בתקופה האחרונה, אבל תוציא מכל קבוצה שחקן כמו נבארו ותראה ירידה בהתקפה. השאלה היא איך נבארו יחזור מהפציעה, וקשה להאמין שנראה אותו הערב בכושר שיא".

        לשיטתו של שרף, אפילו אם נבארו ישוב לכשירות מלאה, דווקא עזיבתו של טרנס מוריס הותירה את ברצלונה ללא כלי נשק משמעותי: גבוהים בעלי יד טובה מבחוץ. "היום זה רק לורבק", אומר שרף. "מוריס הוסיף להם המון. את המשחק מול מכבי בעונה שעברה הוא ניצח להם כמעט לבד. גם בלעדיו יש לברצלונה הרבה גבוהים מצוינים כמו פרוביץ', ואסקז ונ'דונג, אבל הם לא קולעים כמו מוריס".

        מאץ'-אפ מרתק צפוי בעמדות 2-3, ו-5: נבארו, אידסון ומיקאל מול לנגפורד, סמית' ואולי בלו (בהרכב גבוה); וסופו והנדריקס מול ואסקז, פרוביץ' ונ'דונג.

        "יש לברצלונה מספיק מאסה ועומק כדי לעשות עבודה טובה על שחורציאניטיס", משוכנע מרטינז. "אין לה חשש להיכנס לבעיית עבירות וסופו יישמר חזק מאוד. אם מכבי תשחק בהרכב נמוך עם בלו כ-4, יהיה גם מאץ'-אפ מעניין בינו לבין לורבק. בלו חזק ומאסיבי יותר, וזה יכול לגרום לפסקוואל לשחק פחות עם לורבק. יכול להתפתח גם קרב אקדוחנים מעניין בין נבארו ללנגפורד, למרות שלדעתי פסקוואל יעדיף שחקן יותר הגנתי, מה גם שנבארו חוזר מפציעה ולכן כנראה ישחק פחות".

        "אני חושב שמכבי מגיעה למשחק הזה בכושר מצוין", מסכם צביקה שרף. "למרות כל מה שעברה, גם העונה היא מיצבה את עצמה בין חמש הקבוצות הטובות באירופה. למשחק בעונה שעברה מכבי הגיעה קטנה יותר. הערב, אני חושב – בטח שביד אליהו – מכבי מגיעה כפייבוריטית".

        ohad@walla.net.il

        עוד לקראת מכבי תל אביב-ברצלונה

        בלאט לא מפחד מברצלונה (21:45, ערוץ 10 ו-5HD)

        ליאור אליהו: "בארץ לא אוהבים לפרגן"

        האם ריצ'רד הנדריקס הוא הגניבה הגדולה של מכבי תל אביב?

        צ'אק אידסון מאחל למכבי להגיע לגמר מולו

        דיוויד בלו: "חשוב לשמור על מומנטום"