לא יספיק כדי לזכות בטורניר

כן, אז רפאל נדאל עשה את העבודה, ובגדול, מול אחד השחקנים הכי מסוכנים בעולם, כשניצח 7:6 (5), 6:7 (6), 4:6, 3:6 את תואמס ברדיך המצוין. יחד עם זאת, לשור ממאיורקה ממש אין סיבה לחגוג. בטח לא כשרוג'ר פדרר מחכה לו בחצי הגמר כבר ביום חמישי. אמנם נתוני הסיום נוטים בסך הכל חסד למדורג מספר שתיים בעולם (71 אחוזי דיוק בהגשה ראשונה, 57 ווינרים ו-30 טעויות לא מחויבות בלבד), אבל הם משקרים ובגדול.

בשתי המערכות הראשונות של נדאל מול ברדיך, הספרדי שיחק את הטניס הכי גרוע שהוא שיחק כבר הרבה זמן. אולי מאז הפך להיות כוכב ענק וזולל גרנד סלאמים. נדאל, שבחגורתו 10 תארי גרנד סלאם כולל אחד במלבורן ב-2009, בחר בתכנית משחק לא ברורה ודבק בה גם כששום דבר לא הלך לו. הספרדי למעשה נתן לברדיך את השליטה במשחק בשתי המערכות הראשונות בלי להילחם עליה בכלל.

לרגעים אי אפשר היה לראות את נדאל בפריים הטלויזיוני, כיוון שהוא היה הרבה יותר קרוב ליציע שמאחוריו מאשר לקו הבסיס. זה בלט במיוחד במשחקוני ההגשה של הצ'כי, שם נדאל עמד ממש מאחורי הכיתוב "מלבורן" על המשטח, משהו כמו שניים או שלושה מטר מאחורי קו הבסיס. לא ברור למה הוא נדחק כל כך לאחור ולמה לקח לו כל כך הרבה זמן והוראות מדודו טוני, שישב ביציע, והיה חייב לעלות לו לפחות באזהרה אם לא יותר, כדי להבין שהוא חייב להתקרב יותר לקו הבסיס. גם ההגשות של נדאל לא ממש עזרו, כשההגשות השניות שלו היו חלשות מדי ולא מספיק מדויקות והקלו מאוד על ברדיך.

עד השינוי שעשה נדאל ונכנס מעט יותר לכיוון קו הבסיס, הוא לא הצליח לעבור את חצי המגרש בחבטות שלו והיה תלוי בחסדיו של ברדיך, שבסך הכל היה צריך לדייק בחבטות בחצי גובה ומחצי מגרש. כשנדאל הבין את זה, נכנס מעט יותר קדימה ולקח שליטה על העניינים, ברדיך כבר נראה חסר אונים ונשבר לא פחות מחמש פעמים עד הסיום. ברדיך באמת שיחק טוב, אבל חוסר היציבות, הטעויות הלא מחויבות ובעיקר עבודת רגליים גמלונית ואיטית, בשילוב הבעיה בראש מול נדאל, מנעו ממנו ניצחון שהיה מקפיץ את הקריירה שלו שלב אחד למעלה.

הבעיה של נדאל היא שמול פדרר, בטח ביכולת הנוכחית שלו שמזכירה מאוד את טורניר גמר הסבב מהשנה שעברה (צריך להזכיר את מה שהוא עשה שם לספרדי בכלל?), זה ממש לא יספיק. כי פדרר זז הרבה יותר טוב וחובט הרבה יותר נקי מברדיך וינצל משחק הגנתי כל כך של נדאל ונקודות הכרעה, כמו שהצ'כי שמט פעם אחר פעם.

כמה הערות נוספות על המשחק:

1. המנצח הגדול מהמשחק היה דווקא רוג'ר פדרר, ששוב קיבל דוגמאות לטענות שלו כנגד עין הנץ. במהלך המשחק היו מקרים רבים בהם נעזר ברדיך בצ'לנג'ים על אף שראה שאין לו סיכוי רק כדי לעצור מומנטום.

2. עוד לגבי עין הנץ: איזו סיבה הייתה לא להעניק לנדאל את הנקודה בסרב המצוין שחבט וברדיך רק הצליח לגעת בו ולהוציא אותו החוצה אחרי שהתברר שהסרב היה בפנים? איזו סיבה הייתה לא לתת לנדאל לקחת צ'לנג', לאחר שהוא עצר את המשחק, התבונן על שופטת הקו וחיכה לקריאה?

3. תומאס ברדיך ביקש להחליף כדורים במהלך משחקון הגשות שלו. עדיין לא ראיתי בקשה כזו, בטח לא במעמד כזה גדול. זה אומר על השופט וחוסר הסמכותיות שלו הרבה יותר מאשר על הצ'כי.

המשחק בין ויקטוריה אזרנקה לאגניישקה רדוואנסקה היה נהדר. ומוזר. ומצוין. ומכוער. אתם יכולים לבחור מה שאתם רוצים מבין שמות התואר. הוא היה מכוער מסיבה אחת בולטת וברורה. לא ברור לי מדוע מארגני הטורניר כל כך מזלזלים בנשים שתמיד שולחים אותם למשחקים המוקדמים. כשאזרנקה ורדוואנסקה התחילו את המשחק שלהן (12:00 בצהריים שעון מלבורן) היו משהו כמו 35 מעלות ו-80 אחוזי לחות ברוד לייבר ארינה. אולי היה כבר עדיף לשבץ אותן במגרש פחות מרכזי ובשעה יותר נורמלית.

מבחינת טניס היה שם בסך הכל משחק מצוין, בו שתי יריבות שונות בתכלית אחת מהשנייה הציגו את כל היתרונות בשתי אסכולות של משחק. מצד אחד עמדה ויקטוריה אזרנקה, שחובטת בכל כדור הכי חזק שהיא יכולה (והיא יכולה) ולא נותנת ליריבה לנשום עם משחק סופר התקפי, ומצד שני עמדה אגניישקה רדוואנסקה. טניסאית מהירה מאוד, בעלת טכניקה ייחודית ובעיקר חכמה מאוד, שיודעת לנצל את המשחק של היריבה לטובתה מבחינת עוצמות.

במערכה הראשונה הצליחה הפולניה (8) לגרור את אזרנקה למשחק מלא טעויות מהקו האחורי והגיעה כמעט לכל כדור, מה שגרם לבלארוסית לאבד סבלנות ולבצע 25 טעויות לא מחויבות בדרך ל-7:6 (0) אחרי 57 דקות. אלא שכמו בכדורגל, גם בטניס קשה לשמור על מערך הגנתי לאורך זמן וברגע שהוא נפרץ אי אפשר לחזור לאחור. בשתי המערכות הבאות, אזרנקה נכנסה לקצב שלה ולא נתנה לפולניה לנשום בכלל, בדיוק כמו שהיא אוהבת. אזרנקה שעטה כל הדרך ל-0:6, 2:6 בשתי המערכות הללו והראתה שוב שאין חבטה טובה יותר בסבב מאשר הדרייב וולי שלה.

יהיה מרתק לראות את המשחק של אזרנקה בחצי הגמר מול קים קלייסטרס, הראשונה בטורניר אותה תפגוש ותוכל לאתגר אותה באמת מבחינת העוצמות האדירות שלה. דבר נוסף שלא ברור הוא מתי אזרנקה נופלת מבחינה מנטאלית ומתי היא מרגישה טוב מבחינה מנטאלית. נראה שבמהלך המשחק דווקא יכולת חלשה מדרבנת אותה וגורמת לה לחבוט בכדור חזק יותר והצלחה מעט מרגיעה אותה מדי. זו בסך הכל פעם שנייה של אזרנקה בת ה-22 עולה לחצי גמר גרנד סלאם, אבל נראה שיבואו עוד רבים וגם זכיות. בטח אם היא תצליח לשמור על הראש רגוע ולא תבצע כמות סיטונאית של טעויות לא מחויבות.

אין דבר יותר טוב שקרה לקרוליין ווזניאקי לאחרונה מאשר אובדן המקום הראשון הצפוי בדירוג הנשים. הדנית, שהודחה הלילה על ידי קים קלייסטרס ברבע הגמר, היא לא הטניסאית הטובה בעולם, אפילו לא קרוב לכך. כבר נכתב ונאמר על זה רבות ואפשר לבקר את כל מי שכותב את זה והיא באמת טניסאית צעירה ומוכשרת מאוד, אך עדיין לא הכי טובה בעולם. הגיע הזמן שהיא תאבד את המקום הראשון כדי שיירד ממנה קצת לחץ עם השאלה "מתי את זוכה בגרנד סלאם הראשון שלך?" והיא תמשיך להתרכז בשיפור.

ווזניאקי השיגה את המקום הראשון בעולם ושמרה עליו לאורך תקופה כל כך ארוכה גם בשל חולשת הסבב בעבר, אבל בעיקר בשל העובדה שהיא ספורטאית גדולה. בניגוד לאחיות וויליאמס או אפילו קלייסטרס עצמה ועוד מספר טניסאיות, ווזניאקי מחויבת מאוד לסבב, תמיד נלחמת על כל כדור במגרש ומשתפת פעולה גם עם התקשורת בצורה שלא הרבה ספורטאים יודעים לעשות. כמו כן, היא תמיד יודעת להפסיד בכבוד ולכבד את היריבה. היא גם מבינה אחרי כל הפסד כואב ככל שיהיה, שהיא חייבת לחזור להתאמן ולעבוד עוד יותר קשה. זה מה שיקרה לה גם הפעם.

כבר בטורניר הנוכחי ראינו שיפור גדול אצל הדנית הצעירה. הבקהנד, בעיקר האלכסוני, כבר הרבה יותר עוצמתי וטוב, וגם הפורהנד מתחיל להיות אגרסיבי יותר ואפילו לייצר ווינרים. אבל גם כך היא עדיין לא בנויה כדי להתמודד עם שחקניות כמו קלייסטרס, קביטובה ואזרנקה שחובטות בכדור הרבה יותר חזק ונקי ממנה. זה ייקח לה עוד זמן כדי להרוויח את המקום הראשון בחזרה וביושר, אבל עד אז טוב שתעבוד על הליקויים שלה ממקום מעט נמוך יותר שיוריד ממנה קצת לחץ.

1. נכון שרוג'ר פדרר לוהט, וכשהוא כך הוא כמעט בלתי ניתן לעצירה, אבל מחואן מרטין דל פוטרו אפשר וצריך לצפות לפייט הרבה יותר רציני גם מול אגדת הטניס השוויצרית.

2. אחרי פדרר ונדאל, גם נובאק דג'וקוביץ' ואנדי מארי יכולים לעלות לחצי הגמר ולהשלים רביעיית חלומות שמורכבת מארבעת המדורגים הבכירים בעולם פעם שלישית בארבעת טורנירי הגרנד סלאם האחרונים. אגב, גם בטורניר היחיד בו לא הגיעו כל הארבעה לחצי הגמר (ווימבלדון), שלושה מהם היו שם, פרט לפדרר שהודח ברבע הגמר. מה זה אומר? שהסבב חלש או שהם כל כך טובים? התשובה השנייה היא הנכונה. הסבב ממש לא חלש, וספק אם היה אי פעם כל כך חזק.

3. פטרה קביטובה ומריה שראפובה יכולות להשלים חצאי גמר חלומיים גם בנשים, כשארבע הטניסאיות הטובות ביותר בטורניר יגיעו למעמד המרגש. יום חצאי גמר כזה יכול להיזכר לעוד הרבה זמן כאחד הטובים שראינו בחצאי הגמר בנשים בשנים האחרונות.

טניס בוואלה! ספורט

רוג'ר פדרר עלה לחצי הגמר בקלות, נדאל התקשה