עדיין לא פדרר, דג'וקוביץ'

הניצחון של נובאק דג'וקוביץ' 1:6, 3:6, 6:4, 3:6 על לייטון יואיט היה מרשים. לא מבחינת היכולת, בטח לא מבחינת התוצאה וכמות הטעויות הבלתי מחויבות (34). אבל מה שכן היה מרשים זה הביטחון שהקרין ועזר לו לזכות בשתי המערכות הראשונות כמעט בלי מאמץ ולנצח בסופו של דבר כשהוא משחק בהילוך ראשון וב-50 אחוזים מהיכולת שלו.

נולה במעמדו מגיע למשחקים שמוגדרים כמוקשים לפני חצאי הגמר, כמו נגד יואיט שנהנה מדחיפה של אלפי אוהדים ביציע, ומרשה לעצמו לשחק בהילוך ראשון. הוא לא משחק כדי לדרוס, להרשים או להביס, אלא רק כדי להגיע כמה שיותר מהר למקלחת של אחרי המשחק. רוג'ר פדרר עושה את זה כבר כמה שנים באומנות והדגים את זה בניצחון על ברנרד טומיץ', לדג'וקוביץ' עוד יש מה ללמוד בנושא ומעמד לצבור כדי להצליח לעשות את זה בצורה מושלמת.

רפאל נדאל לדוגמה לא מסוגל וכנראה גם לא יצליח לעשות את זה לעולם, וזה מה שעושה אותו לפחות פופולארי. אפילו כשהוא מביס יריב בכישרון עילאי כמו מול פליסיאנו לופס, זה הולך קשה ועם הרבה זיעה. אצל פדרר זה מושג מבלי להעביר הילוך ועם התעלויות רגעיות במהלך נקודות חשובות. דג'וקוביץ' עדיין לא שם, אבל בהחלט בדרך.

ובכל זאת, היו גם צדדים מרשימים מבחינה מקצועית במשחק של המדורג מספר אחת בעולם. קודם כל, הוא שלח מסר שגם הוא יודע לקצר נקודות עם ווינרים קטלניים מהקו האחורי ועשה את זה בעיקר בתחילת המשחק (55 ווינרים, לעומת 23 של יואיט), דבר בו לא הרבה בעבר.

שנית, אמנם הסרבים נכנסו באחוזים נמוכים יחסית אליו (62), אבל הוא הצליח לייצר משחקוני הגשות רבים (בעיקר בהתחלה) עם הגשות מצוינות ומקבץ מהירויות ודיוק מרשימים במיוחד, שיוצרים תחושה כאילו הכדור יצא ממכונה. ממוצע המהירות בסרב הראשון שלו עמד על 191 קמ"ש, וגם כשהחטיא אותם הוא ידע לחבוט את השניים עם קיק שהקשה על האוסטרלי להגיב. שלישית, חבטות ההחזרה של דג'וקוביץ' לסרבים של יואיט. צריך לומר משהו נוסף בנושא הזה?

גם יואיט ראוי לכל מחמאה אפשרית. בגילו, וכשהוא הרבה מעבר לשיא שהביא אותו בעבר למקום הראשון בעולם ומסתמך אך ורק על רוח הלחימה וחבטות החזרה, הראה האוסטרלי בן ה-30 שטניס הוא לפעמים הרבה יותר מטניס. יואיט השאיר את הטניסאי הטוב בעולם ברוד לייבר ארינה עד 1:15 בלילה ובכך היווה השראה לעשרות אלפי אוהדים אוסטרלים צעירים שצפו בו בבית ומהיציעים, וירצו לחקות אותו. לפעמים זה לא פחות חשוב מעוד ניצחון או הפסד.

המשחק מול סבין ליזיקי, בו ניצחה 6:3, 2:6, 3:6, היה המשחק האמיתי הראשון של מריה שראפובה בטורניר עד כה. לזכותה ייאמר שהיא עמדה בו בכבוד, היה משחק ברמה גבוהה מאוד, אך עדיין לא ברור אם זה יספיק לה למפגשים שצפויים לה מול פטרה קביטובה, קים קלייסטרס או ויקטוריה אזרנקה.

הבעיה של הרוסיה היא בעיקר בחוסר היציבות שלה. שראפובה משחקת התקפי, מתנפלת על כל כדור, מה שמייצר באופן טבעי הרבה טעויות. בטח מול שחקניות שיכולות לעוצמות שלה כמו הגרמניה (שחקנית הרפתקנית מאוד בזכות עצמה). מול יריבות שכבר היו במעמדים הללו ויודעות לייצר גם עוצמה מנטאלית כשצריך, מה שהיה חסר לליזיקי שכמעט הפסידה בכל משחקון שהתארך והלך למצב של שוויון-יתרון, יהיה לשראפובה הרבה יותר קשה.

נראה שכבר אין הרבה מה לחדש לגבי סרינה וויליאמס, שנפגעה שוב מהיהירות והשחצנות שלה. ספק אם היא בכלל יודעת לבטא את השם של אקטרינה מקארובה, בטח שהיא לא מכירה אותה מעבר לכך. כי סרינה חושבת שטניס הנשים הוא מה שהיה לפני שנתיים.

שם היא יכלה לדבר במסיבות עיתונאים על עיצוב, ביגוד והכלבים שלה, לא לעבוד קשה מדי ובכל זאת לזכות בטורנירים. היום, וכשהיא בת 30 ולמודת פציעות רבות, זה כבר לא עובד והיא מקבלת בראש פעם אחר פעם. התירוץ הפעם היה שהיא לא בריאה ושלא הייתה משחקת אם לא היה מדובר בגרנד סלאם. מעניין שהיא לא אמרה את זה אחרי הניצחונות שלה.

1. אנדי מארי שוב טייל, הפעם ל-1:6, 1:6, 0:1 מול מיכאיל קוקושקין שפרש. בינתיים, וחוץ מהמערכה הראשונה במשחק הראשון, הבריטי נראה פשוט נהדר. מוקדם מאוד להחמיא לאיבן לנדל והוא עוד לא ראוי לזה, אבל מארי כן ראוי למחמאות.

המדורג רביעי בעולם, שרשם אשתקד את השנה הטובה בקריירה שלו, המשיך בה גם לתוך 2012 ונראה גם שהתבגר. הוא מדבר יותר לעניין (מי שראה את הראיון שלו עם אנבל קרופט ביורוספורט היום יודע), הוא פחות עצבני ונרגן במהלך המשחקים ורושם ניצחונות קלים. המבחן האמיתי יגיע אם וכאשר יפגוש את דג'וקוביץ' בחצי הגמר.

2. קיי נישיקורי. היפני, שעבר בגיל 14 לאקדמיה של ניק בוליטרי בארצות הברית כשהוא לא יודע מילה באנגלית והפך לחביבו של המאמן האגדי, מתחיל להצדיק את הציפיות שתלו בו ורשם הלילה את הניצחון הגדול בקריירה שלו עם 6:2, 2:6, 1:6, 6:3, 3:6 על ג'ו ווילפריד צונגה (6).

נישיקורי, בקושי בן 22 ומתנשא לגובה של 1.78 (ננס במונחי הטניס הנוכחיים) ושוקל רק 68 קילוגרם, הוא אחת הדמויות הכי מרמות בטניס העולמי. למרות המידות הצנועות שלו, נישיקורי חובט בכדור לא פחות חזק מטניסאים שמתנשאים לגובה של שני מטר וצפוי לו עוד עתיד מזהיר, כשכרגע הוא מצהיר שהוא חולם להיות כמו נה לי, שעשתה שינוי משמעותי בתפיסה של הסינים לטניס. אם זה יספיק מול מארי ברבע גמר? כנראה שלא, אבל נישיקורי בהחלט עלה על הדרך הנכונה ובוליטרי בן ה-71 יכול לחייך.

3. פטרה קביטובה. משבר ההנגאובר מהזכייה בווימבלדון מאחוריה. היא חזרה להיות הטניסאית הטובה בעולם ובעיקר הכי מהנה לצפייה. כרגע היא נראית כפייבוריטית לזכייה וטיפוס למקום הראשון בעולם (גם ווזניאקי, אזרנקה ושראפובה יכולות לסיים שם את הטורניר). אם זה יקרה, זה בהחלט ישלח מסר שיש בעלת בית ברורה לסבב הנשים.

נובאק דג'וקוביץ' השלים את תמונת העולים לרבע הגמר

טניס בוואלה! ספורט