סוף שבוע דליל עבר על נציגינו בתפוצות, כאשר רק 11 שחקנים ישראלים נטלו במשחקי קבוצותיהם וסיפקו שער אחד מהנקודה הלבנה (אליניב ברדה). לאן נעלמו שאר השגרירים? ובכן, חמישה נעדרו בגלל פציעות והרחקה, שישה לא שיחקו מסיבות מקצועיות ואילו הנציגים בפולין, שוויץ ורוסיה עדיין נמצאים בפגרת החורף. למרות נתוני הפתיחה הקשים, וואלה! ספורט מגישה את חמישיית המצטיינים השבועית עם הצדעה לשניים מהשגרירים הוותיקים והמשובחים שלנו מעבר לים. בפינת הנורה האדומה, נראה מה השתנה במצבו של גילי ורמוט בקייזרסלאוטרן רגע לפני סגירת חלון ההעברות.
1. דודו אוואט (מאיורקה)
דודו אוואט רשם אתמול (ראשון) נקודת ציון פנטסטית בקריירה - 250 הופעות בלה ליגה שנפרשות על פני תשע עונות. החגיגה של הישראלי הייתה כפולה. הופעה טובה שלו עם שתי הצלות בפתיחת המשחק, סידרה למאיורקה שלוש נקודות חשובות בקרב התחתית מול ראיו וייקאנו. אוואט, שלא החמיץ דקה העונה, שמר בפעם החמישית על שער נקי. מאיורקה שלו סיימה את הסיבוב במקום ה-14, אך בטבלת הספיגות היא במקום התשיעי וזה בעצם אומר הכל מבחינת השוער הישראלי.
בואו נתעמק בהישג הפנטסטי של אוואט. הוא הגיע לסנטאנדר בקיץ 2003 והמשיך לקריירה מפוארת ויציבה באחת הליגות הטובות בעולם. לשוער 78 הופעות בסנטאנדר, 66 בלה קורוניה ו-106 במאיורקה. לצורך ההשוואה, איל ברקוביץ' רשם 214 הופעות ליגה בתשע עונות בהן שיחק באירופה, יוסי בניון עומד על 274 הופעות, אך הוא נמצא בעונתו העשירית. רוני רוזנטל רשם 289 הופעות ב-14 עונות.
אוואט כבר בן 34 ולא מן הנמנע שהקמפיין הקרוב של הנבחרת יהיה האחרון שלו. אולי הוא קצת מעבר לשיא, אבל עדיין שוער יציב שאפשר לסמוך עליו. הבעיה היא שלצד הביטחון באוואט, קשה שלא להתערער מהמחשבה של 'מה יהיה אחריו?'. מיהם השוערים הישראלים שעתידים לרשת את הכפפות בנבחרת ישראל? אם לשפוט לפי העונה הנוכחית, אריאל הרוש ודני עמוס נמצאים בכושר הטוב ביותר. מלבדם, אין הרבה חדשות. כך שהמקום של אוואט בין הקורות אולי מובטח, אבל אחת ממטרות הקמפיין של אלי גוטמן תצטרך להיות מציאת והכשרת מחליף והרצתו לפחות במשחקי האימון.
2. אליניב ברדה (גנק)
בסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90 הגיע הגל הראשון של הישראלים לבלגיה. שלום תקווה ורוזנטל עשו דברים גדולים, משה סיני וניר לוין הצליחו קצת פחות ומעל כולם בלט אלי אוחנה, שהוביל את מכלן לזכייה בגביע אירופה למחזיקות גביע. 25 שנה אחרי אותו רגע היסטורי, אליניב ברדה, בעונתו החמישית ברציפות בגנק, הוא היום הסמל הישראלי הגדול בבלגיה. סקורר מוערך, חלוץ שנחשב לאחד הבולטים בליגה ואהוב מאוד על ידי האוהדים ואנשי המועדון. ברדה הוא לא אוחנה. אין לו את אותן יכולות ולא את הזוהר וההילה והוא גם מעולם לא כיוון למקום הזה, אבל הקריירה היציבה והכבוד לו הוא זוכה מלמדים שלפחות מבחינת מעמד בבלגיה, ברדה לא נופל מאוחנה ואולי אף עולה עליו.
ביום שישי, החלוץ כבש בפנדל בניצחון גנק 1:2 בדרבי על לימבורג. בעונה שהתחילה פחות טוב מבחינה אישית, ברדה עומד כבר על שבעה כיבושים וזה בעצם הסיפור, מדובר בחלוץ שתמיד יודע לספק את הסחורה ואת המספרים המוכרים. בינתיים, גנק כבר במקום השישי המוביל לפלייאוף העליון וכמה שהיא מחכה להיות בצד הנכון של הקיזוז.
3. רוני לוי (אנורתוזיס)
קפריסין בשיגעון. אנורתוזיס שברה נאחס עתיק יומין, גברה 0:1 במשחק העונה על אומוניה וניצחה ב-GSP לראשונה מאז 2004. התקשורת המקומית פשוט יוצאת מגדרה. בשלוש העונות האחרונות הקבוצה מפמגוסטה לא הצליחה לדגדג את שתי הגדולות של ניקוסיה ומי שמקבל את הקרדיט להצלחה הוא המאמן הישראלי. לוי זכה לתשבוחות על ניהול משחק מבריק, כאשר קבוצתו שיחקה ב-10 שחקנים החל מהדקה ה-45 ובכל זאת כבשה שער ניצחון דרמטי לקראת הסיום. בעקבות הניצחון במשחק העונה, הציפיות עולות ואנורתוזיס היא בהחלט מועמדת ראויה לאליפות, למרות שמצפה לה דרך ארוכה. שימו לב לצמרת הטבלה בקפריסין: לאומוניה, אנורתוזיס וא.א.ל לימסול 37 נקודות ואילו לאפואל הרביעית 36. עכשיו קחו בחשבון שהארבע הללו צריכות להיפגש לשני סיבובים בפלייאוף העליון וקיבלתם עונה מטורפת בליגה הכל כך מושמצת של האי השכן.
4. רמי גרשון
כשראשי סטנדרד ליאז' הודיעו לרמי גרשון כי הם מממשים את האופציה לסיים את השאלתו לקורטרייק ולהחזירו לסגל, הבלם הישראלי חשש מפגיעה מקצועית בדקות המשחק. על פי דיווחים בבלגיה, המאמן חוזה ריגה הרגיע את גרשון, הבטיח לו שהוא בונה עליו וגם נתן לו מילה כי לא יתפקד אותו כמגן שמאלי, התפקיד אותו מילא מספר פעמים בעונתו הראשונה במועדון. הישראלי גם קיבל חוזה חדש ומשודרג וכבר במשחקו השני בקבוצה נכנס להרכב והשלים 90 דקות ב-0:0 מול ווסטרלו. הרוטציה במועדון פאר כמו סטנדרד אינה פשוטה עבור שום שחקן (לפרטים: מאור בוזגלו) והעובדה שגרשון פתח מהווה עבורו הישג מצוין ומלמדת כמה סומכים עליו במועדון. כשגרשון הגיע לבלגיה מהליגה השלישית בישראל, רבים הסתכלו עליו כגימיק או פרויקט מוצלח של סוכנו דודו דהאן. הגיע הזמן לתת לו את הכבוד הראוי. כרגע, מדובר בבלם הישראלי הבכיר לצידו של טל בן חיים, שהעונה בכלל משחק בדרך כלל כמגן.
5. אלמוג כהן (נירנברג)
עונה לא פשוטה עוברת על הקשר בן ה-23 בשנה השנייה שלו בבונדסליגה. כהן סובל מירידה מסוימת במעמדו המקצועי ולאחרונה דווח בגרמניה על חתול שחור שעבר בינו לבין המאמן דיטר הקינג. כהן לא הבין מדוע הוא לא משחק יותר ואילו המאמן לא תמיד היה שבע רצון מיכולתו של הישראלי. השניים אמנם שוחחו על הנושא, אבל כשנירנברג צירפה בינואר את האנו באליטש מלברקוזן, חלק מהפרשנים העריכו כי הישראלי ייפגע ודקות המשחק שלו ימשיכו לרדת. אלא שכהן הוא לא אחד שמרים ידיים. הוא נלחם על מקומו, קיבל את חולצת ההרכב במשחק מול הרטה ברלין ורשם 90 דקות מצוינות. נירנברג חגגה את משחקה ה-1,000 בבונדסליגה עם ניצחון 0:2 כשכהן מספק שתי הצלות מקו השער. עכשיו, שמישהו ינסה לקחת לו את המקום בהרכב.
נורה אדומה: גילי ורמוט (קייזרסלאוטרן)
שחקן העונה לשעבר גילה יכולת לא רעה במהלך מחנה האימונים בינואר ואף כבש במשחק אימון מול גנט, אבל גם במשחק החזרה של קבוצתו לאחר הפגרה נותר מאוכזב מחוץ לסגל. אם לוקחים בחשבון את העובדה שקייזרסלאוטרן צירפה בינואר שלושה שחקנים התקפיים לעיבוי הסגל, הרי ברור שסיכוייו של ורמוט להתקדם ברוטציה הופכים נמוכים יותר. בעוד קצת יותר משבוע ייסגר חלון ההעברות ועבור הקשר מדובר בימים קריטיים. בגיל 26, כדי לא לחזור אחורה ולפגוע בקריירה, אסור לו לסיים עונה בלי לשחק. לכן הוא חייב לעבור קבוצה, לפחות בהשאלה עד תום העונה. היעד המועדף? כל מקום בו יקבל תפקיד מרכזי ודקות משחק. הליגה השנייה בגרמניה היא אופציה טובה וכך גם בלגיה, אוסטריה או שוויץ כשחזרה לליגת העל תהיה האופציה האחרונה. ורמוט הוא כישרון ענק שעשה התקדמות פנטסטית. מבחינת טכניקה ויכולת יש לו מקום באירופה. כל מה שהוא צריך זו רק הזדמנות הוגנת.
רוני לוי משקם את הקריירה באנורתוזיס
באנגליה לא מבינים איך גרנט הגיע לפרטיזן?
אליניב ברדה כבש בניצחון גנק בדרבי
רמי גרשון חתם עד 2014 בסטנדרד ליאז'